פוליטיווטש: האם הרצוג דייק בנושא פטור מע״מ על מזון ותרופות?

עם חזרת הכנסת לעבודה צוות פוליטיווטש חוזר לעניינים:

ביום שני שעבר (ה 27.10.14) נפתח רשמית מושב החורף של הכנסת. לרגל האירוע, נשאו דברים נשיא המדינה, ראש הממשלה ויו”ר האופוזיציה- חה”כ יצחק הרצוג. נאומו של הרצוג הוקדש ברובו לנושאים כלכליים-חברתיים אשר מוזנחים לטענתו על-ידי הממשלה המכהנת. 

בין היתר, תקף הרצוג את שר האוצר, יאיר לפיד, ואמר כי:

“במקום הביזיון של מע“מ אפס על הדיור, מה יותר נכון והגיוני היה מלהסיר את המע“מ ממצרכי המזון והתרופות כמו שמקובל במדינות המתוקנות בעולם?”.

להלן ננסה לבחון האם הענקת פטור ממע”מ על מזון ותרופות היא אכן מדיניות מקובלת במדינות שונות בעולם.

תחקירן: ספי קלר

עורך: שני קינן

מהו המע“מ: מס בעל שיעור קבוע המגולם במחיר של (כמעט) כל המוצרים והשירותים במשק. לשם המחשה, המחיר שאנחנו משלמים על “מילקי” כולל גם את עלות מס המע”מ המחושב כאחוז ממחיר המוצר. המס מוחל בישראל מכוח חוק מס ערך מוסף שנחקק לראשונה בשנת 1976. באותה שנה, שיעור המע”מ עמד על 8%. כיום שיעור המע”מ עומד על 18% (ראו טבלה).

כפי שציינו, המע”מ הינו מס עקיף שלא נגבה ישירות על-ידי המדינה, בניגוד למס הכנסה, אלא גביית המס נעשית למעשה בזמן קניית המוצר. המע”מ משולם בפועל על-ידי הצרכן אך נגבה בכל שלב בשרשרת הייצור. הגביה העקיפה של המע”מ עוזרת למדינה מכיוון שקשה יותר להעלים כך מיסים. זוהי אחת הסיבות שבגללה רוב מדינות העולם גובות מע”מ בשיעור מסויים.

תכונה נוספת של המע”מ היא רגרסיביות. כאמור, המע”מ נקבע בשיעור קבוע לכל המוצרים ולכל הצרכנים. זאת בניגוד, למשל, למס ההכנסה הפרוגרסיבי שגובה אחוז גבוה יותר ככל שההכנסה של האדם גבוהה יותר. השיעור האחיד של המע”מ משפיע יותר על השכבות החלשות באוכלוסייה שכן שיעור הצריכה מתוך ההכנסה שלהן גבוה יותר.

יש המציעים לקבוע שיעור לא-אחיד על מוצרים שונים בכדי למתן בכך את הפגיעה בשכבות החלשות. זהו הרציונאל מאחורי הפטור ממע”מ הניתן כיום על פירות וירקות, וניתן להניח שאותו הרציונאל עומד גם בבסיס הצעתו של הרצוג לקבוע פטור ממע”מ על מזון ותרופות, המהוות חלק ניכר מהוצאות השכבות החלשות.

המדיניות המקובלת בעולם: מדיניות המע”מ באיחוד האירופי נקבעת על-ידי המדינות השונות לאור תכתיבים מסויימים שקבע האיחוד. החקיקה המרכזית בעניין היא “דירקטיבת המע“מ” משנת 2006 שמכתיבה מדיניות כללית לכל מדינות האיחוד. סע’ 97 לדירקטיבה קובע כי שיעור המע”מ במדינות האיחוד לא ירד מתחת ל-15%. במקביל, הדירקטיבה מאפשרת למדינות להחיל עוד 2 שיעורי מע”מ מופחתים על מוצרים ושירותים המפורטים בדירקטיבה- ביניהם נכללים גם מזון ותרופות. סע’ 99 לדירקטיבה קובע כי שיעור המע”מ המופחת לא ירד מתחת ל-5%. יחד עם זאת, הדירקטיבה מאפשרת למדינות לשמור על שיעור מע”מ נמוך יותר במידה והוא נקבע לפני כניסת הדירקטיבה לפועל.

האיחוד האירופי מונה 28 מדינות. לפי נתוני האיחוד משנת 2014, ב-20 מדינות מוחל שיעור מע“מ מופחת על מוצרי מזון כלשהם. בשלוש מדינות מוחלת מדיניות של 0% מע“מ על מוצרי מזון (אנגליה, אירלנד ומלטה). חמש מדינות לא מחילות שיעור מע“מ מופחת על מוצרי מזון כלשהם (בולגריה, דנמרק, אסטוניה, ליטא ורומניה). המצב דומה גם בנוגע לשיעור המע”מ על תרופות. 21 ממדינות האיחוד האירופי מחילות שיעור מע“מ מופחת על מוצרי תרופות כלשהם. ארבע מדינות מחילות מדיניות של 0% מע“מ על תרופות (אנגליה, אירלנד, מלטה ושוודיה). בשלוש מדינות אין שיעור מופחת על תרופות כלשהן (בולגריה, דנמרק וגרמניה).

בארה”ב אין מדיניות מע”מ פדרלית, אך מרביתן של מדינות ארה”ב מחילות מס בעל מאפיינים דומים למע”מ המכונה “מס מכירה”(Sales tax) . מדו“ח משנת 2008 של מרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה כי רוב מוחלט מבין מדינות ארה”ב מחילות מדיניות של פטור גורף ממס המכירה עבור מזון ותרופות. למעשה, המדינה היחידה בה אין הנחה כלשהי מהמס עבור מזון ותרופות היא מדינת אלבמה.

סיכום: הרצוג טען בנאומו כי במדינות המתוקנות מקובלת מדיניות של הסרת המע”מ ממזון ותרופות. מבדיקת פוליטיווטש עולה כי הסרה מוחלטת של המע”מ ממזון ותרופות מקובלת במדינות ארה”ב אך לא באיחוד האירופי. יחד עם זאת, במרבית מדינות האיחוד האירופי מקובל להחיל שיעור מע”מ מופחת בשיעור מסויים על מזון ותרופות.

לפיכך, אנחנו מעניקים לאמירה את הציון “בעיקר נכון” (4 מתוך 5 בסולם האמינות של פוליטיווטש).

תגובת הרצוג: “יש להדגיש כי ח”כ הרצוג התבטא בנאומו על הצורך להסיר את המע”מ ממצרכי מזון ותרופות בישראל, אך לא נקב במספר אחוזי המע”מ שלתפיסתו יש להסיר ממוצרים אלו. העמדה על מע”מ מופחת או הסרת המע”מ ממצרכי מזון ופירות היא עמדתו של ח”כ הרצוג ומפלגת העבודה”.

לוגו פוליטיווטש