הפלוג – הבלוג הפוליטי של טל שניידר http://www.talschneider.com מפוליטיקה ובלוג יוצא הפלוג. כי פלוגתאות בפוליטיקה הן דבר טוב Wed, 16 Aug 2017 18:47:05 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=4.7.5 אושרוב סופרת, פובלציסטית ועורכת לשונית וטל שניידר עיתונאית ובלוגרית פוליטית בעלת הפלוג, חותכות מדי שבוע את הזירה הפוליטית הישראלית לאורך ולרוחב. עם ראיונות פוליטיים, שיחה על אירועי השבוע, סיפורים מאחורי הקלעים ולסיום: מקאמה פוליטית עברית מושחזת. האזנה נעימה! גיקונומי - בית לפודקאסטים ישראליים clean גיקונומי - בית לפודקאסטים ישראליים nirdoron@gmail.com nirdoron@gmail.com (גיקונומי - בית לפודקאסטים ישראליים) פודקאסט פוליטי מאת טל שניידר ונילי אושרוב הפלוג – הבלוג הפוליטי של טל שניידר http://www.talschneider.com/wp-content/uploads/2017/01/Harishonot.png http://www.talschneider.com nirdoron@gmail.com אושרוב סופרת, פובלציסטית ועורכת לשונית וטל שניידר עיתונאית ובלוגרית פוליטית בעלת הפלוג, חותכות מדי שבוע את הזירה הפוליטית הישראלית לאורך ולרוחב. עם ראיונות פוליטיים, שיחה על אירועי השבוע, סיפורים מאחורי הקלעים ולסיום: מקאמה פוליטית עברית מושחזת. האזנה נעימה! מתווה כוכב להתמודדות עם הליכודניקים החדשים http://www.talschneider.com/2017/08/17/guest-post-urielkochav/ http://www.talschneider.com/2017/08/17/guest-post-urielkochav/#respond Wed, 16 Aug 2017 18:25:08 +0000 http://www.talschneider.com/?p=19286 פוסט אורח בפלוג של אוריאל כוכב, חבר מרכז ליכוד, חבר הנהלת צעירי הליכוד, תושב בית-אל

מפלגה דמוקרטית במדינה דמוקרטית.

כחבר מרכז וחבר תנועה מגיל 18 מצערות אותי תופעות מימין ומשמאל של חברים המשתתפים בפריימריז של מפלגה אחת, אך בוחרים בקלפיות בבחירות הכלליות במפלגה אחרת. אל הליכוד הצטרפו הליכודניקים החדשים שקוראים תיגר על חברי המפלגה ונבחריה ומצדיקים את ניצול הדמוקרטיה באמצעות הצבעה כפולה ופסולה. חלקם שואפים בגלוי להשפיע על מבנה רשימת הליכוד לצד הצבעה למפלגות שמאל בבחירות הכלליות.

עולה השאלה האם זה דמוקרטי? והאם לפסול את אותם אנשים זה דמוקרטי? ברור לכל בר דעת שלא ולא.

לדעתי אסור למנוע מאדם להתפקד למפלגה ואסור לאדם להצביע פעמיים!

על כן רציתי להציע את הדבר הבא:

איחוד לוחות הזמנים של הבחירות הפנימיות לדירוג רשימת הליכוד עם יום הבחירות. שני החלקים של ההצבעה הכפולה יתרחשו ביום אחד. והתוצאות יתפרסמו מהר ככל הניתן. הצבעה פנימית לדירוג רשימת המפלגה תיחשב כהצבעה אוטומטית/מתלווה/דבוקה, לאותה רשימה.

וכך, בוחר פוטנציאלי של הליכוד, יגיע לקלפי ביום הבחירות הכלליות ובמקביל לבחירתו בין חוטובלי, לדיכטר, לכץ או ארדן (ודירוגם) – הוא גם יצביע מחל. חברי ליכוד לא יוכלו להצביע רגב, חזן או אדלשטיין לצד בחירה במרצ או בית יהודי. הצבעה של חבר ליכוד לדנון או לוין פירושה הצבעה אוטומטית לליכוד. כך, במקביל: הצבעה של חבר בית יהודי בשקד, בנט, מועלם או יוגב משמעותה שלשול פתק של הבית היהודי. כך לגבי מרצ, ומפלגת העבודה.

באשר לנו, הליכודניקים, יהיה למהלך מן הסוג הזה רווח נוסף. לצד שמירה על דמוקרטיה ונקיון כפיים, מועמדי רשימת הליכוד יהיו מחויבים לסייע לליכוד ולהיבחרם-עצמם עד ליום הקלפיות. בניגוד למצב הקיים כיום, בו חבר ליכוד שנדחק למיקום נמוך מעבר ל 30 או 40 ברשימה והוא מרים ידיים. בהצעה שלי, המועמדים לא יוותרו על אף קול עבור עצמם ועבור המפלגה. לא יהיה מצב שהחברים בצמרת המפלגה שמקומם מובטח, ינוחו מפעילות פוליטית עד לרגע האחרון. הם יחששו מיריבים חדשים, ח״כים שישבו בכנסת מייצוג המחוזות (כביטן, אוחנה וקורן, למשל) ולכן ימשיכו בפגישות עם חברי המפלגה בסניפים ובלחץ כללי של לא לוותר על אף קול. מדובר בימים ארוכים של אולפנים ושידורים אישיים לחיזוק המעמד האישי במפלגה, העשייה שלהם.

אוריאל כוכב, בית-אל

]]>
http://www.talschneider.com/2017/08/17/guest-post-urielkochav/feed/ 0
שרי רוט על הטיטניק של ש״ס http://www.talschneider.com/2017/08/14/sari-rot-aug13/ http://www.talschneider.com/2017/08/14/sari-rot-aug13/#comments Sun, 13 Aug 2017 17:22:01 +0000 http://www.talschneider.com/?p=19276 זה כמו ב'טיטאניק': למטה נפער חור, למעלה עוד מנגנים בפסנתר, שרי רוט בטור הפוליטי על מצבה הקשה של מפלגת ש״ס

תגידי, מה קורה עם דרעי, מה קורה עם ביבי, מה עם שרה – אז מה באמת קורה איתם? • מה אפשר ללמוד מסכסוך שהתגלגל לפתחו של יו"ר ש"ס? • מתי טוכפלד פרסם סקופ שהוביל את הרצוג לחקירה. אותו מתי פרסם סקופ שהעכיר לש"ס את האווירה – איך הגיבו שני הצדדים ומי יצא מענטש?

שרי רוט, חרדים 10

1.

תגידי, מה קורה עם דרעי?

השאלה הזו ליוותה אותי במהלך השבועות האחרונים, בכל מקום אליו הגעתי. במסדרונות הכנסת, אבל לא רק. ימים חלפו, ונוספה שאלה נוספת: תגידי, מה קורה עם ביבי? ומאתמול, יש עוד שאלה: תגידי, מה קורה עם שרה?

מדינה שלמה מתהלכת אחוזת ספקות, מתעניינת באשר למתרחש בחדרי החקירות. העיתונאים לא באמת יודעים מה מתרחש שם. הדלפה פה ושם אינה מספקת תמונה מלאה. כל שנותר הוא לשפוט על פי מצב רוחם של הנחקרים. הבעיה היא שחלקם לפחות יודע להציג הצגה מושלמת, ולשחק את משחק 'הכול טוב'.

מאחר ועיתונאי אינו איש משטרה, גם לא מהפרקליטות, אין לדיין אלא מה שעיניו רואות. אם לשפוט לפי סדר יום המציג 'כלום לא קרה', שלושת הדמויות הללו פועלות באופן זהה: נתניהו ממשיך לשדר 'עסקים כרגיל' ולנהל את המדינה; דרעי את ש"ס ומשרדיו; ושרה מתנהלת לפי סדר יומה הרגיל.

אבל כולנו יודעים, שאת המצב המשפטי האמיתי יודעים רק הנחקרים, החוקרים, עורכי הדין ואולי עוד אי אלו מקורבים. מי שלא יודע – מפטפט, ומי שיודע – שומר על שתיקה.

אבל יש בחינה נוספת, והיא ההתייצבות של קהל התומכים לצד הנחקר. בעוד בליכוד התארגנה הפגנת ענק ביום רביעי בערב, בש"ס שומרים בשלב זה על שתיקה. הכינוס היחיד היה בערב תשעה באב, והוא הוקדש להכרזה על עיתון 'הדרך'. שום מילה על חקירות.

האם זה אומר שקהל הבית של ש"ס אינו מתייצב כאיש אחד לצד המנהיג? קשה לומר. שכן, אחרי הכול גם בליכוד לא כולם מגינים פה-אחד על נתניהו; גם בליכוד לא חסרים קולות מבפנים הקוראים לראש הממשלה להכריז על נבצרות. גם לליכוד יש מחנות 'אלי ישי' משל עצמם. ולכן, לא בטוח שניתן להצביע על הבדל.

איפה בכל זאת נעוץ הבדל ענק? בסקרים.

אז נכון שסקרים, כפי שפרס המנוח נהג לומר, טובים רק כדי להתבשם בהם, אבל בכל זאת: בעוד הסקרים מנבאים לליכוד זינוק, בש"ס המצב עגום מאוד. הסקרים הטובים, והם מעטים, מעניקים לדרעי 6 מנדטים, נפילה קטנה לעומת התוצאה בבחירות לכנסת ה-20.אבל יש גם את הסקרים הפחות טובים, המצביעים על כך שש"ס מגרדת את אחוז החסימה. בין לבין, ברוב הסקרים שפורסמו בחודשים האחרונים מקבלת המפלגה הספרדית 5 מנדטים. לא רחוק מאוד ממה שקיבלה המתחרה 'יחד'.

וזה, כבר עצוב.

2.

בשטח, המצב של ש"ס קצת פחות פשוט.

הנה סיפור ששמעתי לפני מספר ימים. באחת הערים החרדיות מכהן נציג ש"ס בתפקיד פוליטי בכיר. כדי שלא להסגיר את הנפשות הפועלות, לא אפרט מהו התפקיד והיכן על המפה ממוקמת העיר.

באותה עיר ישנו פעיל ש"ס נוסף המכהן בתפקיד חשוב, אך לא פוליטי. האיש נחשב מקורב יותר לדרעי מהנציג הבכיר.

היה זה בערב חג השבועות, כשבין השניים חלף חתול שחור, שמן ומאיים. הרקע: בקשה של הפעיל מהנציג להקצאה כלשהי – בקשה שלא נענתה בחיוב.

העימות התגלגל לפתחו של יו"ר ש"ס. מעדות מכלי ראשון סיפר לי אדם שמוכן להישבע כי שמע מדרעי שבכוונתו לפטר את הנציג. נדגיש, אין לכך כל אישור רשמי.

האם הנציג פוטר? תהיו בטוחים שלא.

אז מדוע אני מספרת את הסיפור? כי תחושת אי הוודאות השוררת כיום בשטח של המפלגה הספרדית – מדאיגה.

שכן, יכול להיות שבן-שיחי הוא אדם בעל דמיון מפותח שהגה ממוחו את כל הסיפור, כולל שהיו"ר רצה לפטר נציג, וצירף לה פרשנות מרחיקת-לכת לפיה נמנעו הפיטורין 'בגלל המצב והחקירות', ובגלל ש'היום אף אחד לא יפטר אפילו זבוב בש"ס'.

אבל צריך לקחת בחשבון גם אופציה נוספת: שהסיפור אכן התרחש, אך כשהאדמה רועדת, אתה לא מזיז אפילו לא דף נייר דקיק ממקומו.

או במילותיו: "זה כמו על הטיטאניק. למטה באוניה כבר נפער חור, אבל למעלה עוד מנגנים בפסנתר. מנגנים שגרה. טלטלות לא יעשו".

לא זזים. בקושי נושמים.

3.

הימים ימי תחילת ממשלת נתניהו הרביעית. יצחק הרצוג עומד בראש 'המחנה הציוני' ופוזל פנימה. ראש הממשלה חפץ בכך בכל מאודו. החבירה אל 'הבית היהודי' לא הייתה אידיאלית בעיניו, מה גם שהיא גוררת אותו ימינה מדי, על פי השקפת עולמו המדינית, בטח בימים ההם, ימי כשהנשיא ברק אובמה על כס הנשיאות.

בימים ההם ישב על כס העורך הראשי ב'ישראל היום' עמוס רגב, ובעיתון דבק הכינוי 'ביביתון'. אם במהלך השבועות האחרונים קמתם לבקרים עם סקופים מהדהדים של העיתון – אז היה זה נדיר מאוד.

ובכל זאת, את הבוקר ההוא לא ישכח הרצוג, מן הסתם, כל-כך מהר. העיתון דיווח כי "הרצוג ניהל במשך שנים מאבק ציבורי נגד רפורמה בחברות כוח האדם הסיעודיות, ענף המגלגל מיליארדים, רפורמה שלה התנגדו החברות בתוקף, מחשש לפגיעה בהכנסותיהן". מרואיין נשלף וסיפר כי לקראת סיום המאבק, כאשר הרפורמה אושרה, הועברו אל הרצוג "עשרות אלפי שקלים מגורם בחברת הסיעוד" – הכול כדי לנהל קמפיין שלילי נגד יו"ר מפלגת העבודה דאז, ח"כ שלי יחימוביץ'.

עוד בכיר לשעבר במפלגה צוטט: "הרצוג אכן נרתם לעניין ובמסגרת זו פנה אליו על מנת שייפגש עם נציגי חברות הסיעוד במטרה לסייע להן במאבק הציבורי והמשפטי נגד הרפורמה, שנידונה באותם ימים במסגרת חוק ההסדרים בכנסת".

למה נזכרתי בפרשה הזו? אז זהו, שלפני מספר שבועות פרסם אותו כתב, מתי טוכפלד, סקופ לפיו מתרחש מעין 'מרד' בש"ס. לפי המידע שבידו, מידע שגובה בהקלטה, כמה מהח"כים שוחחו על האפשרות שאריה דרעי לא יוכל להמשיך ולעמוד בראש המפלגה, והסכימו כי אין להסכים שבראש ש"ס תוצב 'בובה' עליה ישלוט היו"ר הנבצר מרחוק, אם וכאשר – אלא אחד מהם יוצב בראש.

הפרסום הכה בתדהמה את בכירי ש"ס, ומקורבי דרעי שיגרו כחשה שנחתמה, כביכול, על ידי כל חברי הכנסת של ש"ס. האם בפועל הם חתמו? משיחה עם אחד מהם לפחות, מתברר שלא.

"נחייב אותם ללכת למכונת אמת", אמר ח"כ יגאל גואטה. עד היום, אגב, איש לא הזמין אף לא אחד מהח"כים לעשות היכרות עם הפוליגרף.

אילו נדרשו, היו הולכים? "קודם שדרעי ילך למכונת אמת ויספר לנו האם בחקירות נגדו יש שמץ מן האמת", אמר לי אחד מהח"כים, בלגלוג.

האם שני האייטמים הללו דומים? כן ולא.

כן – כי שניהם משגרים 'פצצה' לעברו של יו"ר מפלגה, דרעי והרצוג. לא – כי בעוד הסיפור הראשון הוביל בפועל לפתיחת חקירת משטרה כנגד הרצוג (חקירה ממנה יצא ללא כלום, בעוד נגד שניים מיועציו יש החלטה על כתב אישום בכפוף לשימוע), השני רק מעכיר אווירה. הוא לא באמת מכיל בתוכו מידע מפליל.

אבל בעיני, ההבדל המשמעותי בין שני הסיפורים נוגע לאופן שבו בחרו הדוברים ונשוא המידע להגיב. בהתחלה, הם נהגו באופן זהה.

הנה התגובה ששוגרה למערכת 'ישראל היום' מהמחנה הציוני: "מהמחנה הציוני נמסר כי 'הניסיון המתוזמר של אנשי שלדון להתקיף בהשמצות שאין להן כל שחר את המועמד לראשות הממשלה יצחק הרצוג, האיש שהולך להביא לקצו את שלטונו הכושל של נתניהו, אינו ראוי לתגובה". דומה מאוד לתגובה של ש"ס לידיעה.

ובכל זאת, לאן אני חותרת ואיפה הגיע ההבדל?

ובכן, מאז פרסום הידיעה על ש"ס פורסמו ב'ישראל היום' עוד ידיעות על המתרחש במפלגה הספרדית. בדיוק כפי שפורסמו מאז הידיעה ההיא על הרצוג, עוד ידיעות רבות שלא אהבו ב'מחנה הציוני'. ובכל זאת, בשיחה עם מתי טוכפלד הוא מספר על  מה שקרה מאחורי הקלעים באותם ימים סוערים.

היה זה כשפגש את הרצוג במזנון הח"כים. חלק מהמעורבים בפרשה, לא הרצוג, היו כבר לקראת הגשת כתב אישום. "אבל הרצוג עצמו התנהג באופן מקצועי. זה היה בפגרה, כחודשיים שלושה אחרי, כשהבן אדם נחקר כמה פעמים באזהרה, הוא רואה אותי בכנסת ואומר לי: 'אתה לא בסדר, הכל בגללך'.

"שאלתי: 'מה קרה? מה אתה רוצה? הגיע אלי חומר, אני עושה את העבודה שלי'. לא חלפו אלא דקות אחדות והאווירה חזרה להיות נחמדה וחביבה, בדיוק כפי שהרצוג יודע לעשות. מאז ועד היום אנחנו חברים, נפגשנו לא פעם, הרצוג הבין שסך הכול עשיתי את עבודתי".

בש"ס, לא צריך להיות חכם גדול כדי להעריך, זה לא יקרה.

אם אתה עיתונאי שמפרסם ביקורת על המפלגה, אחת דינך: החרמה. כאילו באמת קשרת קשר עם אויבי ש"ס לדורותיהם, כאילו לא ביקשת סך הכול לעשות את עבודתך העיתונאית.

"ככה מתנהגים, כמו בן אדם", סיכם טוכפלד את ההתנהלות של הרצוג.

וכמה שהוא צודק.

איך אמר פעם השר לשבר יוסי פריצקי בראיון עיתונאי על איילה חסון, העיתונאית שחשיפתה הובילה לפרישתו מהחיים הפוליטיים? "היא בסך הכול עשתה את עבודתה".

אז תהיו הרצוג, תהיו חכמים.

4.

הרצוג? תראי איך הרצוג סיים, יהיו מי שיענו לי. ואני אמשיך – ואתעקש. בעיני הרצוג מסמל פוליטיקאי עם ערכים, מנעטש. העובדה שהוא אינו ניצב עוד בראשות העבודה היא, בעיני, הפסד למפלגה. ואם תרשו לי, הייתי מעזה לזרוק הערכה, שלא אתפלא אם גם תתממש: לדעתי, יום יבוא ובמפלגה יבינו ששיטת עריפת הראשים המהירה משחקת רק לרעתם. הם עוד יתגעגעו להרצוג, לערכים עמם הנהיג את המחנה הציוני.

האם הוא יחזור? זה לא הזמן לשחק בניחושים. רק ימים יגידו.

]]> http://www.talschneider.com/2017/08/14/sari-rot-aug13/feed/ 1 הפסקה האחרונה בבג״צ דרוקר נגד רגב ואדלסון http://www.talschneider.com/2017/08/09/maarivaug9/ http://www.talschneider.com/2017/08/09/maarivaug9/#respond Wed, 09 Aug 2017 08:16:14 +0000 http://www.talschneider.com/?p=19269 הטור שלי במעריב הבוקר

הערה על בגצ דרוקר נגד נתניהו וישראל היום

בעמוד האחרון החותם של פסק הדין דרוקר נגד נתניהו, עורך ישראל היום לשעבר עמוס רגב ובעלי העיתון שלדון אדלסון שניתן השבוע מסתתרת אמירה אגבית אך ממזרית של השופט ניל הנדל. פסק הדין הורה למשרד ראש הממשלה לחשוף את תיעוד שיחות הטלפון בין נתניהו לבין חבריו, ובהערה הסוגרת אצל הנדל (שפסיקתו היא אך ורק גיבוי לפסק הדין המרכזי של מני מזוז) הוא מוצא לנכון להרחיב את היריעה בהיבט אחד, קטן לכאורה.

״ישראל היום״, כותב הנדל, ממלא תפקיד בולט בשוק. ׳מבלי להידרש לניתוח מדויק של סמכויות שר תקשורת ביחס לעיתון, די ביחסי הגומלין בין התקשורת הכתובה למשודרת, ובהשתייכותם של שני הענפים לזירה תקשורתית רחבה שעליה אמון השר כדי ללמד על זיקה ממשית בין תפקידו הציבורי של נתניהו לבין תחומי פעילותם של חבריו הותיקים, עמוס רגב ושלדון אדלסון.׳

נתניהו, כך מסביר הנדל, ישב כשר תקשורת במשך שנתיים וחצי ושלט בשוק בו יש לו סמכויות ישירות (שידורים) אך גם שלט בשוק בו יש לו סמכויות עקיפות (עיתונים). כלומר, למרות שאין לו סמכות ישירה על עסקי העיתונות, השפעתו על השוק הזה ברורה מאליה. הכיצד? בשל יחסי הגומלין הענפיים כל ההחלטות בתחום השידורים, משפיעות על פרסומות, על הרייטינג, על רכש טלנטים וכמובן גם על תקציב וחיות השידור הציבורי.

אין מדובר בעיסוק תיאורטי בדיון בפקולטה למנהל עסקים. אלא במורת רוח אקראית מן האופן בו נתניהו דחף ידיו לעיסוק בכל תחומי התקשורת בשנים האחרונות. כזכור, ח״כ זהבה גלאון פנתה באביב 2016 ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט בטענה שהחברות האישית בין נתניהו לשאול אלוביץ׳ מחייבת הסדר ניגוד עניינים של נתניהו בשבתו כשר התקשורת.

מנדלבליט, בראייה פורמליסטית ומצמצמת, פירט את ניגוד העניינים בנוגע לעבודת שר התקשורת נתניהו בתחומי בזק, והתיר לו המשך עבודה וחופש פעולה ביחס לערוצים מסחריים, שידורי רדיו ותאגיד שידור ציבורי. באשר לתחום העיתונות המודפסת: מנדלבליט כלל לא נדרש לכך. העיתונים הרי אינם נמצאים תחת משרד התקשורת, הלא כן?

אלא שביוני 2016 מנדלבליט כבר ידע שנתניהו התערב באופן עמוק, על סף החשד לפלילי, גם בשוק העיתונות המודפסת. קלטות ארי הרו היו בידיו. ובכל זאת, הוא בחר לא להגיב. אין לו סמכויות פורמליות בעיתונות המודפסת, אבל יש לו חברים קרובים – שלדון אדלסון, עמוס רגב – כך טען נתניהו וממשיך לטעון במענה לעתירת דרוקר. והדבר היה ידוע לכל מי שעיניים ואוזניים לו. מזכיר הממשלה לשעבר מנדלבליט לא ידע זאת? ישב לו ראש הממשלה במשרד תקשורת, הפעיל לכאורה את מערכת הממשל כדי להיטיב את הסיקור שלו עצמו וסידר לעצמו יועץ משפטי שחיבר לו הסדר ניגוד עניינים דווקני. מישהו עצר לחשוב שמשרד התקשורת אמור להפעיל מדיניות למען אזרחי המדינה ולא למען האזרח האחד?

בפני בג"ץ תלויות עדיין עתירות של חברי כנסת שביקשו להדק ולהרחיב את הסדר ניגוד העניינים של נתניהו. תשובת המדינה לבג"ץ הייתה שאין בכך צורך כי מאז מאי 2017 נתניהו אינו שר התקשורת. אך בפני בג"ץ תלויה עדיין עתירת ארגון העיתונאים נגד חוק פיצול התאגיד, ויש עוד נושאי תקשורת המצויים בהליכים.

שופטי העליון יכולים לקחת את הפסקה האחרונה החותמת של הנדל וליישם אותה. עם ריבוי החברים המוצהרים והאויבים המדומיינים שנודעו בדיעבד בהקלטות הרו כחברי־נפש־לתחום־הדילים־המפוקפקים, קשה למצוא החלטות של משרד התקשורת תחת נתניהו שהתקבלו באופן ענייני.

]]>
http://www.talschneider.com/2017/08/09/maarivaug9/feed/ 0
Ofer Shelah: PM is being led by Likud Party http://www.talschneider.com/2017/08/08/ofer-shelah-pm-is-being-led-by-likud-party/ http://www.talschneider.com/2017/08/08/ofer-shelah-pm-is-being-led-by-likud-party/#respond Tue, 08 Aug 2017 08:37:44 +0000 http://www.talschneider.com/?p=19262 Published at The Australian Jewish Magazine Plus61J

In an exclusive interview, Tal Schneider asks Israeli political leader Ofer Shelah MK about the PM’s Temple Mount strategy, hurdles to peace, and the significance of the NSW ALP vote to recognise a Palestinian state.

Ofer Shelah is the deputy leader of the Yesh-Atid party and has been a member of the Knesset for the past four years. Shelah, 57, is part of a growing opposition to the way defence and security issues are being handled by Prime Minister Benjamin Netanyahu.

We spoke during a heated week in Israeli politics, with Palestinian unrest boiling around entry arrangements to Temple Mount prayers following the brutal murder of two Israeli policemen on Temple Mount and slaughter of three members of a family during a Sabbath dinner.

How do you see Israel’s connection with the Jewish community around the world?

“At the moment, I am very concerned about the country’s connection with Diaspora Jews. I am currently working on a comprehensive formulation of Israel’s security policy and I emphasise the connection with Diaspora Jewry as an essential component of our security concept.

“In fact, since the time of Ben-Gurion, Israel has not developed a written formulation of our security concepts. Many people who have dealt with it over the years have noted this and agree with me that the connection of the state to its Diaspora is also part of our self-definition as a state but more than that, it is a security component for us.”

How is this expressed?

“That in every internal or external act, such as the government’s recent decisions about conversion and/or access to the Western Wall, one must take into account the implications for Diaspora Jewry. Our considerations influence them. It serves their sense of Judaism and their personal security and prosperity as Jewish communities.

“Israel is sovereign to determine rules, but unfortunately the considerations of the current government, including with respect to Diaspora Jews, are led by Naftali Bennett, the Likud extremists and by the two leaders of the Orthodox parties, Arie Deri and Yaakov Lizman.

“Netanyahu is led by them, instead of leading the Jewish people. His actions or oversight causes a bad and harmful atmosphere between us and the rest of the Jewish people.”

In Australia, there is now a political proposal to recognise a Palestinian state. How does this affect Israel?

“Israel is currently struggling with multiple occurrences around the world, whether it is recognition of a Palestinian state or demands for a cultural boycott and the phenomenon of BDS. This is all happening because Israel is not leading towards a resolution with the Palestinians. As long as we are not initiating one, and we are in the business of wait and see what others are doing, then those global steps will proliferate.”

Moving on to Israeli politics, how do you assess Israel’s security cabinet handling the events surrounding the Temple Mount in recent weeks?

“Unfortunately, we see the same conduct during these recent events as we saw from this Prime Minister and his cabinet during 2014 Operation Protective Edge.”

Can you specify what was wrong with the cabinet’s decision, as it was aimed to check worshippers through metal detectors to sustain security for all following a deadly attack?

“It may be not such a big deal if you look at it through the narrow perspective of the metal detectors, but on the Temple Mount every change or nuance can cause havoc. Both IDF and Shin Bet warned in advance that installing the metal detectors would be highly controversial. IDF Chief of Staff Gadi Eizenkot has also said that the difference between the reactions of the Palestinians in the past (such as in 2015 wave of terrorism) to the current atmosphere is a religious one.

“Once we enter a situation with religiously motivated tensions, a solution to the crisis becomes much more complicated. The security cabinet did not conduct a thorough discussion regarding the initial setup of the detectors, but only a retrospective discussion of their removal. So Israeli ministers aren’t discussing issues in depth, and in addition they make key decisions based on political considerations. Thereafter, they withdraw from their decisions.

“At the conclusions of events, the joyous Palestinians surrounded the Temple Mount. It was broadcast in the media as they watched the Israeli police remove all metal detectors. Then thousands participate in Umm al-Fahm funerals of three murderers.”

Do you have any criticism of those multi-participants Shahid funerals?

“The mass funerals Umm al-Fahm are regrettable and troubling, and are a result of poor and inappropriate Arab leadership. But it is important to note that this does not characterise the entire Arab population in the State of Israel. I know that for a fact:  the Arab public disapproves of the murder of policemen and most of the Arab society wants coexistence between Arabs and Jews in Israel.”

“As for the joyous celebrations surrounding the removal of the metal detectors at the end of two very tense weeks, again, it is the result of the conduct of the Prime Minister and his security cabinet ministers. They did not properly weigh the consequences for our allies like Jordan, so the Palestinians, who are always struggling for their distinct status on Temple Mount, have gained a double win, both on us and on Jordan.”

Your answer regarding Umm-El-Fahm is somewhat evasive. You mentioned earlier heated religious effects from the Temple mount. Should not we face reality, as Israel’s Arab population grows hostile?

“No. I do not think that we are burying our heads in the sand. I do not judge an entire population based on the murder of three people. Everyone who examined the incident notes that they acted on their own initiative.

“The religious element should concern us, but we must make sure that it will not be a central motive, because then we will enter into situation that will be much harder to solve. I frequently visit Arab communities and talk to people. I can guarantee that this event does not represent the vast majority of Arab society.”

Defence Minister Avigdor Liberman responded by calling for the deportation of Sheikh Raad Salah, the leader of Israel’s Northern Islamic Movement, who was just released from jail following a verdict of incitement. How do you respond to these statements?

“I think he expressed frustration, as may be felt by every citizen. However, the right solutions are not applicable on a personal basis. Overall, Arab citizens’ attendance at demonstrations against the government was low. Without referring to Raed Salah personally, we must appeal to the majority of the Arab and Jewish public, who want to live together.”

Regarding Israel’s tense border with Syria, I read that you heavily criticised Prime Minister Netanyahu for failing to achieve anything between our purported good relations with Trump or Putin. How worried should we be about the growing presence of Hezbollah and Iran close to our border?

“I have been voicing my criticism for a long time. As events unfold in the entire region of the Middle East, Israel can no longer rely only on the Americans or anyone else. Israel can no longer conduct itself as an isolated island.

“We have an opportunity due to common interests with big state-players around us. The ties with some of the countries around are not based on mutual fondness, rather on their quest for stability vis-a-vis Iran and radical Islam. But, they all keep signalling us that nothing will move forward without progress on the Palestinian front.”

“But our leaders, who tell the Israeli public that there can be change in the Middle East without the Palestinian issue, are misleading. There will not be any shift regarding Israel’s relations with its neighbours just because of the good relationship with Trump or because he promised something during his campaign. I doubt that the United States has a clear policy in Syria. And in any case, even if it has a policy, it is not clear for how long the Americans can be counted on.

“The Arab League has been addressing that since 2002. They propose: “Let us be partners in the Middle East, but it will not happen without progress on the Palestinian issue”. Yet Netanyahu has put together a narrative as if it was possible to reach a partnership with Arab countries in the region without moving forward on the Palestinian issue. It will not happen.

“Therefore, when we talk about regional issues, including Syria, we must understand that we need a restart of the process with the Palestinians. On the one hand, this will lead to a critical outcome for us, a Jewish and democratic state. But at the same time, we need an active partnership between Israel and many other elements in the Middle East, so that we will not get to the situation in Syria where our interests are not clearly laid out on the table.

Shelah, Peri & Lapid (Shelah FB page)

The head of your party, Yair Lapid, is not very vocal against the Prime Minister. Do you agree with his soft-spoken approach?

“Lapid says things that are similar to what I have told you.”

But do you agree with his delicate style?

“I’m not a critic of speech styles. Lapid consults with me often and we shape the policy together, and he does not say things that are different from what I say.”

Are you happy with the election of Avi Gabbai as head of the Labor Party?

[Laughs …] “What do you mean by saying ‘happy’?”

His election to head of Labor Party was surprising.

“I did not think that Labor would remain without a party chairman. I am very friendly with him. A few years ago, when he was still the CEO of Bezeq (Israel’s biggest Telecom Corporation) and wanted to start running marathons, before his first run, he came to me for tips. I helped him prepare a training program. And I also remind him occasionally that in the marathon we both ran, he produced a very nice result, but I ran faster.”

The two of you ran the same contest?

“Yes. We ran in the same marathon. And he had a good result but mine were better .. [Laughs] The political arena is not a vacant place and we, in Yesh-Atid Party are preparing for a political confrontation with the most powerful and talented opponents”.

The Israeli public observes these two parties – Yesh Atid and Labor – and asks what are the differences between them

“There are substantial differences. Yesh-Atid has become a real governmental alternative. We do not ask ourselves who we are and why we are different. There are people in the Likud and /or in Orthodox parties that resemble us or others but that’s beside the point because we’re not looking right or left, but at ourselves.”

Will you be a minister in Israel’s next government?

“I suppose so. If we are in power, I will definitely be a minister.

]]>
http://www.talschneider.com/2017/08/08/ofer-shelah-pm-is-being-led-by-likud-party/feed/ 0
הליכוד רוצה להישאר בשלטון? הנה סעיפי החוק לכך http://www.talschneider.com/2017/08/06/alternative-gov-2017/ http://www.talschneider.com/2017/08/06/alternative-gov-2017/#comments Sat, 05 Aug 2017 15:39:19 +0000 http://www.talschneider.com/?p=19241 הפרשן המשפטי של עיתון הארץ כותב על אופציית הסדר טיעון, לפיה היועץ המשפטי לממשלה מנדלבליט עשוי לשכנע את נתניהו להתפטר בתמורה להרשעה, ללא מאסר בפועל, כפי שבזמנו פעל היועמ״ש מזוז אל מול קצב (הסדר טיעון ממנו קצב חזר).

אולם ראוי לציין, שאין הדבר מחייב הליכה לבחירות כלליות. הכנסת ה 20 נבחרה לכהן ל 4 שנים ושמונה חודשים -עד לנובמבר 2019. אנשים בכירים בליכוד עוסקים (מזה כמה שבועות) בסעיף 7 לחוק יסוד הממשלה: ״הטלת התפקיד להרכיב ממשלה״, לפיו שר ליכוד בכיר אחר יוכל להגיע אל נשיא המדינה ראובן ריבלין ולאחר שהוא (הנשיא) יתעייץ עם סיעות הכנסת, יטיל עליו את תפקיד הרכבת הממשלה החדשה.

איך יקבעו בתוך הליכוד מי יהיה אותו השר שיקבל את תפקיד הרכבת הממשלה? על פי חוקת הליכוד ניתן לבחור את יו״ר התנועה בבחירות במרכז הליכוד, גוף המונה כ 4500 איש. המועמדים יכולים להיות חברי כנסת מכהנים, כלומר: ישראל כץ, גלעד ארדן, מירי רגב, יולי אדלשטיין. אבל לא גדעון סער, משה יעלון או סילבן שלום. מערכת בחירות פנימית כזו יכולה להתבצע בהתראה זריזה, שבוע-שבועיים.

בחזרה לסעיף 7 לחוק יסוד הממשלה: אם כך יהיה, נשיא המדינה יטיל את הרכבת הממשלה על אותו שר ליכוד והוא עשוי לפתוח הסכמים קואליציוניים ולהכניס מפלגות אחרות לממשלה. הסעיף הרלבנטי הוא סעיף 8 לחוק יסוד הממשלה, והוא מאפשר להליך להתמשך על פני 28 ימים בתוספת 14 ימים, אם וכאשר.

בפני בכירי הליכוד עומדת אופציה נוספת, שהיא מעט יותר תחמנית. שרי הליכוד יכולים להגיע בינם להסכמה כלשהי, ולשכנע את חברי סיעתם שכדי להישאר בשלטון ולפעול נגד ראש הממשלה שאינו רוצה להתפטר, הם יפעלו לפי סעיף 28 (א) לחוק יסוד הממשלה ולהשיג 61 חברי כנסת להצבעת אי-אימון. באופציה הזו, אנשי הליכוד זקוקים ל 61 קולות ולכן הליכוד, עשויים לסגור מראש עם המחנה הציוני ו/או יש עתיד להרכב קואליציוני וממשלה חדשה. ההליכה למפלגות גדולות מחוץ לקואליציה הנוכחית תהיה מיועדת (מן הסתם) כדי להשיג רוב נוח של 61.

]]>
http://www.talschneider.com/2017/08/06/alternative-gov-2017/feed/ 3
דינה דיין: טעיתי שפרשתי 24 שעות לפני סוף הקמפיין http://www.talschneider.com/2017/08/05/mitzpe-ramon-2017/ http://www.talschneider.com/2017/08/05/mitzpe-ramon-2017/#comments Sat, 05 Aug 2017 11:55:32 +0000 http://www.talschneider.com/?p=19219 הקיץ מוקדש להסתובבות במקומות שונים בארץ, פגישות מקומיות ופתיחת הראש לתחומים אחרים. נצרת עילית, מעלות תרשיחא, מצפה רמון, היוגב, מגידו. הי, אפילו שוטטות משכילה בקיסריה.

במצפה רמון נסעתי לביתה של דינה דיין. עוד מעט היא עוזבת את הבית השכור ועוברת לבית שכור אחר במצפה. השכונה בה היא חיה כיום מרוחקת מעט יותר ובשבתות קשה לצעוד בחום כבד לבית כנסת. חלק מן הגוזלים עזבו את הקן, וזו עוד סיבה להתכנס למרכז מצפה (וזה לא שמצפה כה גדולה).

דיין מתארגנת לקראת פריימריז לרשימת מפלגת העבודה לכנסת ה 21. אין מועד בחירות, אך המדינה גועשת עקב פרשיות השחיתות המרובות בשלטון הליכוד. בשיחה עמי היא מודה שטעתה כאשר החליטה לפרוש ולהודיע על תמיכה ביצחק הרצוג. הטעות, לדבריה, אינה בעצם התמיכה בו, אלא בכך שעשתה זאת 24 שעות לפני ההצבעה.

דינה דיין, בביתה במדבר. צילום: טל שניידר, 29 באוגוסט 2017

ש: אז את נערכת לפריימריז הקרובים?

דיין: אני אתמודד בפריימריז הקרובים. זה הולך להיות לא קל. מאבק מול הרבה אחרים שבטח ירוצו. אני חושבת שבעקבות הזכייה של גבאי אנחנו נגיע ל 20 פלוס מנדטים, אפילו יותר. ניתן פייט רציני. המשבצת שאני יכולה להתמודד עליה זו הבטחת ייצוג לנשים.

ש: אין משבצת לייצוג שכונות?

דיין: ״אחת הבעיות היא שאין ייצוג איזורי, מקומי במפלגת העבודה. היה את זה בעבר ובוטל. רואים את זה בתוצאות בכנסת. היה ייצוג בעבר לשכונות וכיום אין, לא לצפון ולא לדרום, אלא רק ייצוג לקיבוצים. יש התאגדות דרומית של מזכירי סניפים שעומדים לדרוש ייצוג לדרום ולצפון. לא יכול להיות שכל חברי הכנסת הם מן המרכז. וצריך לשנות בשביל זה את התקנון. יו״ר שירצה לעשות את זה ידע איך. אני אתמודד בכל מקרה.״

ש: הרי את עשית את כל מהלך ההתמודדות על ראשות העבודה, אך ורק בשביל הפריימריז –

דיין: בניגוד לכל הציניות של התקשורת, עשינו רוד-שואו מדהים. היו פריימריז מדהימים. זה העלה את המפלגה לסדר היום בצורה מדהימה. רואים את זה בסקרים ובלחץ של יש עתיד, אבל אין ספק שהשיטה של הפריימריז היא הכי מדהימה. בסופו של דבר היתה החלטה דמוקרטית טובה וגבאי יריץ את המפלגה בחודשים הבאים. אני חושבת שהעלתי מסר מאוד חשוב שהתחברו אליו הרבה אנשים ואני אמשיך עם המסר הזה. אני רוצה לעשות שינוי והפריפריה משוועת לייצוג.

ש: אז אם רצית שינוי למה תמכת בהרצוג, הרי היה הגיוני שתתמכי במועמד כמו עמיר פרץ או גבאי

דיין: פרץ וגבאי כבודם במקומם מונח. היתה לי התלבטות ואני מודה שעשיתי טעות בירידה שלי, ב 24 השעות האחרונות. אפשר לספר על מאחורי הקלעים, היה עלי הרבה לחץ שאני ארד. מכמה מן המטות: מרגלית, גבאי, הרצוג. היו המון פגישות וכולם לחצו. אני טירונית פוליטית, אני לא איזה גאון הדור מבחינה פוליטית ולא היו סביבי היועצים הפוליטיים שיש לאחרים ומה שהכריע את הכף היתה תחושה שיש לי אחריות על הכתפיים, ככה הסבירו לי.

ש: דינה, מה שהכריע אצלך יותר היתה הנאמנות האישית שלך להרצוג ופחות ההשפעה של האחריות לדרום

דיין: לא. ממש לא. הרי אם זה היה ככה אז הייתי בעצם מועמדת קש. אבל הזמן שעמירם לוין פרש, זה היה זמן נכון עם מספיק זמן להטמיע את זה. מה שקרה בסוף מבחינתי היה lose-lose situation. גם מבחינת הרצוג. כי באמת ההחלטה היתה בסוף. כי הייתי נחושה ללכת עד הסוף

ש: אבל את לא עונה לשאלה למה בחרת בהרצוג בסוף

דיין: הרצוג בעיני הוא אדם מאוד פתוח ומאוד משתף, מאוד ישר היושרה שלו ידועה. היכולת שלו להכיל ולהיות פתוח לאנשים אחרים וזה גם קיוותי מה שהוא יעשה בסוף. הרגשתי שהוא יהיה ראש מפלגה שוב. ממש הרגשתי שזה יכול להיות, הסקרים שהראו לי היו עם הפרש לא גדול, לא כמו במציאות. ואלה גם הסקרים שהיו לגבאי. ההפרש שהיה בסוף הוא הפתעה גדולה. רוב הסקרים, כמעט של כולם הראו הפרש של 4-5%, בינם השלושה הראשונים. הפער בסופו של דבר בין פרץ וגבאי לאחרים, היה הפתעה לכולם.

חשבתי שעם הרצוג אפשר לייצר גוש, אני לא רואה דרך אחרת להעביר בוחרים מן המרכז, של 6-7 המנדטים מגוש הימין אל המרכז. אין דרך ללא איחוד כווחות, גם יאיר לפיד יהיה היום יותר פתוח לשמוע על איחוד, כחלון גם צריך להיכנס פנימה. גם ש״ס ויהדות התורה צריכים להיות פרטנרים למרכז כזה. זו הדרך, אחרת מפספסים. ככל שנראה יותר מסורתיים, אפילו המנדטים של ש״ס יכולים להגיע לעבודה. אם השמאל לא יהיה אנטי המסורתיות הישראלית, ומדברים על שמאל מתון ופתוח וליברלי שמאפשר לקבוצות להצטרף על בסיס כלכלי.

אני לא קוברת את ש״ס, אבל אם ניתן פייט רציני וכשגבאי הוא היו״ר, ואני מדברת הרבה עם ש״סניקים וזה לא משהו שהם פוסלים. יש בש״ס אנשים מאוד מתונים, כמו ח״כ מרגי. אנשים שתפיסתם כלכלית חברתית מתונה, יכול להגיע לשמאל מרכז. לדעתי מבחינה מדינית אין הרבה הבדלים כיום בין ימין לשמאל, אבל יש פערים בין עשירים לעניים. אנחנו צריכים לתת אופציה חברתית כלכלית, לחדד את הפערים ביננו לבין הימין ואז אפשר למצוא שותפים חדשים.

ש: איך את מרגישה בסוף הקמפיין? הפקת סרטונים קורעי לב, ללא איפור, ראיונות רדיו חזקים במיוחד. זה לא היה מעין לונה פארק רגשי עבורך?

דיין: דיברתי מדם לבי. הקשיים הם היום-יום שלנו. זה הדברים, זה המציאות של מצפה. זו הבועה שלנו פה, שנראית כמו מצפה. דיברתי מן המקום הכואב שלי, לא שיקרתי

ש: אבל אני שואלת לא על התוכן, אלא איך היה לעבור ממצב של אדם אלמוני, למישהי שהיא נטולת עכבות, ברדיו, בכלי התקשורת…

דיין: לקחתי הכל בפרופורציה. לא עפתי על זה יותר מדי. הבנתי שזה יהיה פיק בעקבות הההתמודדות. כל המשפחה לא לקחנו את זה כבד מדי. הבנו שזה זמן מסוים, קמפיין, מתחיל ונגמר. מה שהיה חשוב לדעתי, זה המסר. כאשר אני מסכמת את התקופה הזו, ואומרים לי לא להגיד את זה על עצמי – אבל זו האמת אני טירונית פוליטית. האנשים שנתנו לי עצות והיו סביבי, לא היו מספיק משופשפים. ואולי אכזבתי בכך שתמכתי בהרצוג, לא ברמה האישית מולו כי אני מלאת הערכה אליו, כי הוא אחלה פוליטיקאי ואחלה בן אדם. אבל היה בתמיכה הזו משהו שסותר. ולא עשיתי קומבינה איתו. הרצוג כעס עלי מאוד שהגשתי מועמדות. הוא התקשר אלי זועם. החזקתי ככה את הטלפון בצד…

ש: מה הרצוג יודע לכעוס? הוא יודע לצעוק?

דיין: וואו, את לא מבינה. הוא צעק. הוא צרח : ׳אני אשלח את איל (שוויקי-ט״ש) אליך עכשיו… היה ככה׳. מה את עושה מה את עושה. אני מתה על איל, הוא איש מקסים. בוזי׳ לא אהב את המהלך. גם את אראל אני מאוד מחבבת, צריך להבין שבאמת הופעל עלי הרבה לחץ״

ש: מה חסר היום במצפה. מה המדינה צריכה לעשות פה?

דיין: המדינה צריכה להשקיע פה, לשפוך פה יותר כסף. הפריפריה גיאו חברתית

ש:  אבל זה לא מספיק סתם לשפוך כסף, צריך בתבונה

דיין: אל תגידי את זה. זה לא נכון, תראי את הבן שלי, יהושע, שעדיין ישן פה, ילד נבון עולה לי״א, עושה 5 יחידות מתמטיקה, 5 פיזיקה. ההשקעה בו בשנה היא 5000 ש״ח, חברו ברמת השרון מקבל 21 ,22 אלף. זה מגיע מן העיריה, כי עיריה חזקה יודעת להשקיע הרבה כסף. זה לא אשמתו של יהושע שהוא גדל במקום שבו רוב ההורים לא חזקים. כשהוא יכנס לצבא, אין פה מגמת מחשבים. יהושע רוצה להתגייס והוא רוצה 5 יחידות מחשבים לקראת הגיוס. אין פה מגמת מחשבים. כשהוא יגיע לצה״ל, יש לו 5 מתמטיקה ופיזיקה אבל בקב״א הוא יצא פחות ברמה. למה אין מחשבים? כי אין לזה כסף. כל דבר ככה זה במצפה. הכל עניין של כסף. העיריה פה מסיימת את השנה עם מענקי איזון, כי אין פה גביית ארנונה גבוהה, לעומתנו, מועצה איזורית רמת נגב בצדק חלוקתי היסטורי, כל מה שסביבנו, הבסיסים רמון, שדמה, בה״ד 1, משלמים לרמת נגב. כל הפרות החולבות משלמות ארנונה לרמת נגב, והם מסיימים את השנה בעודפים של 30 מליון ש״ח ושמים את הכל בפק״מים השמנים שלהם. זה הולך לשדה בוקר, רביבים, משאבי שדה, וטללים – כל הקיבוצים. אי צדק שיוצר פערים גדולים, שכונות מוזנחות, מתנ״ס בקושי עובד ספריה מיושנת, אין העשרה, אין תוכניות לימודים. בשדה בוקר, הילדים אין להם חוויה כזו של נוער. כמו מצפה יש לנו מאות אלפים. 2 מליון ישראלים מתחת לקו העוני, הם בפריפריה, הצבע שלהם שחור. ערבי, מזרחי, אתיופי, ככה אנחנו נראים.

ש: נו, אל תתני לי פה עכשיו וידאו בחירות. אני לא מצלמת אותך לפריימריז.

דיין: זו האמת, ככה אני מתנסחת.

ש: אבל מה המדינה צריכה לתת. כדי להביא לכאן מגמת מחשבים לתיכון.

דיין: יש ליהושע 5, 6 ילדים. לא 20. אבל בגלל שמצפה כל כך רחוק.

ש: המדינה צריכה לשלם למורה כדי שיבוא לגור פה?

דיין: צריך תקצוב דיפרנציאלי. להסתכל על תקציב לילד דרך עיניים שעושות השוואה.  לא יודעת אם לקחת לרמת נגב, אני לא רוצה לריב איתם, אוהבת אותם, חברים שלי, גדלתי איתם. המדינה צריכה לתת מענה. אני לא רוצה ריב ארנונה. שתתן המדינה יותר למצפה ופחות לרמת נגב.

ש: למה מצפה לא מצליחה להציג תקציבים

דיין: פלורה שושן החמודה הצליחה להשיג מריפמן ז״ל תקציב של 2.5 מליון בשנה ובא משרד הפנים אמר והוריד לנו מענקי איזון. לקחו מפה, הורידו מפה. אין שום חשיבה כללית. אנחנו בסוף העולם ואף אחד לא רואה אותנו, אנחנו קטנים ולא משמעותיים. השינוי צריך להיות מלמטה. לא קמפיין. צריך לדרוש את השינוי. השכונות של מצפה מטונפות, את נכנסת לשיכונים, אללה-יוסטור, זקנים מחפשים בזבל כל בוקר. בעלי מביא לי תמונות של אנשים בזבל. תמיד יהיה פער ועניים, אבל לא ככה. אני חושבת שזה כן מדיניות מכוונת מלמעלה.

ש: זו המטרה של המדינה ? לגרום לאנשים להיות יותר עניים?

דיין: זו תפיסת עולם שהפער לא ממש חשוב. שיש עניים שמרוכזים באיזורים מאוד ברורים וכולי.

ש: על הקמפיין של רגבים נגד הבדואים-

דיין: זה קמפיין קיצוני. המסר שלהם, והם גם אומרים לי בטוויטר את זה בצורה הכי מכוערת. הם אומרים שצריך להיכנס בציבור הבידואי. אכן, יש המון בידואים באיזור הנגב. אנחנו מייצרים איתם, במיוחד אחרי מה שהיה באום-אל-חיראן, מנסים לייצר שותפות, לא להגיע למצב קשה וגם לקחת בחשבון שהרבה בדואים הולכים לצה״ל, ציבור שחלק גדול ממנו מתון מאוד, סופר-ישראלי ונאמן למדינה. הם (רגבים) מנסים לייצר כסאח

ש: אבל למה הם (רגבים) עושים את זה?

דיין: הסיפור של הקרקעות, אם מסתכלים על זה הדרישות של הבדואים, ביחד ביחד זה 5% מן הקרקע בנגב. אף אחד הרי לא יתן להם את כל מה שהם דורשים. יתנו להם אולי 2.5%. צריך היה להסתכל על הכל הפוך לגמרי. יש לנו דוגמא פה ליד מצפה את ואדי אריכא, הקימו כפר אקולוגי, לקחו את הכפר שלהם וניקו וסידור, אנשים מקסימים, והם מביאים קבוצות של גרמנים ללמוד ערבית, תיירות במיטבה. היו לוקחים את כל הכפרים הבלתי מוכרים, הופכים אותם לכפרים אקולוגיים, עם תכנון פנימי, לכפרים מושקעים, חשמל סולרי, צנרות אקולוגיות, נותנת להם תחושה טובה. אינטרנט אלחוטי, מחוברים ללוויין. למה צריך כל הזמן ללכת איתם באגרסיביות. אני לא אומרת שאין כלל פשיעה ושאין בעיה עם הגמלים, אבל לא פותרים את זה בלקרוא שכל הציבור הבדואי גמור ומחוק. קמפיין רגבים, הוא של חבר׳ה שמגיעים מן השטחים, והם רוצים להבעיר, להגיד שכאילו הבעיה הבדואית, היא כמו הבעיה הפלסטינית. הם יגמרו לנו את הנגב.

אחרי השיחה עם דיין נסעתי למדבר תשעשרה, עסק הממוקם באיזור התעשיה של מצפה רמון שהוקם על ידי חנה רדו, המשנה ליו״ר מקאן תל-אביב (חברת פרסום). רדו השקיעה מכספה הפרטי בשיפוץ חלל תעשייתי גדול ובו בנתה עסק המעניק שירותי PA (שירות ניהול עסקי ללקוחות מסחריים). היא מנהלת את החברה בנפרד מעבודתה במקאן.

במדבר 19 מועסקות כיום כ 26 נשים (משום מה רק נשים פנו להתקבל לעבוד שם) – המטפלות בניהול שוטף, כגון מענה לקוחות, הזמנת חדרי ישיבות, טיסות, מלונות לאנשי עסקים, הכנת מצגות עסקיות, ליווי יומן פגישות ועוד. רדו מציינת שיש פונים רבים המבקשים להעסיק ניהול מזכירותי מן הסוג הזה, אך היא מתקשה למצוא עוד ידיים עובדות במצפה רמון. לדבריה, אם היה לה סיוע ממשלתי שבאמצעותו היתה יכולה להציע שכר בסיס גבוה יותר, המצב היה אולי שונה.

רדו נמצאת במצפה רמון יום אחד בשבוע, ואף רכשה שם בית קטן בו היא מתגוררת בסופי שבוע ו/או לילה בשבוע. בדיוק בעת הסיור שלי שם, חגגו במדבר תשעשרה יום הולדת לשתיים מן העובדות. מרבית הנשים שם מתגוררות במצפה רמון, ושתיים, אולי שלוש נוסעות מדי יום כמרחק של שעה לעבוד שם. רדו הסבירה לי שהרעיון להקמת שירותי ה offshore הללו (עד כמה שהמינוח הזה לא בדיוק הולם) הגיע מאופן ניהול עסקים שהיא ראתה במקומות אחרים בעולם. היא לא חיפשה שדווקא תושבי מצפה רמון יחפשו עבודה במדבר תשעשרה, אלא שתהיה אופציה למחפשי עבודה הרוצים לעבור לשם. כאמור, יש יותר עסקים המעוניינים בשכירת השירותים המקצועיים הללו, מאשר לרדו יש ידיים עובדות.

במקביל למדבר 19, רדו פתחה חלל בסגנון We Work (זה בתחילת הדרך) ובו עמדות עבודה לבעלי מקצוע מקומיים. המידע על ההיצע התעסוקתי, מיקום משרדי כגון זה עובר מפה לאוזן.

עוד במהלך הסיור במצפה: ביקור במשרד הפרסום מקאן-ואלי, הממוקם בתוך שכונת מגורים ומועסקים בו עשרות עובדים (גם זו היתה יזמה של רדו אשר שכנעה את מקאן לבסס שם שלוחה). מעבר לשירותי פרסום, גרפיקה, עיצוב, חברת מקאן מחזיקה שם גם את ניהול עמודי הרשתות החברתיות של לקוחותיהם. המשרד משקיע כיום בשיפוץ גדול של האנגר באיזור התעשיה של מצפה רמון ומתכוון להעביר את העובדים למבנה חדיש שיהיה מודרני ומפואר יותר.

תמונות להלן:

מדבר תשעשרה, מצפה רמון. 27 ביולי 2017

מדבר תשעשרה, מצפה רמון. 27 ביולי 2017

מדבר תשעשרה, מצפה רמון. 27 ביולי 2017

מדבר תשעשרה, מצפה רמון. 27 ביולי 2017

מקאן ואלי, מצפה רמון, 27 ביולי 2017

מקאן ואלי, מצפה רמון, 27 ביולי 2017

איזור תעשיה מצפה רמון

איזור תעשיה מצפה רמון

איזור תעשיה מצפה רמון

מאפיית לשה, איזור התעשייה, מצפה רמון

מאפיית לשה, איזור התעשייה, מצפה רמון

מצפה רמון

 

מצפה רמון

מכתש רמון, מצפה רמון

גילוי נאות: לפני יותר משנה חנה רדו היתה מבין קבוצה של נשות עסקים שתמכו באתר האינטרנט ׳המקום הכי חם בגיהנום׳ בפרויקט מימון סיקור הבחירות בארה״ב, בהשתתפותי.

]]>
http://www.talschneider.com/2017/08/05/mitzpe-ramon-2017/feed/ 2
פולקמן: ועדת פישמן תבדוק את ׳דינמיקת הבר-מצוות׳ http://www.talschneider.com/2017/07/31/2017whatsapp-folkman/ http://www.talschneider.com/2017/07/31/2017whatsapp-folkman/#respond Sun, 30 Jul 2017 21:48:13 +0000 http://www.talschneider.com/?p=19204


[ ‫‏החלפת את הנושא אל "החלוצות עם פולקמן"‬ ] [ ‫‏צירפת את רועי פולקמן‬ ] [ ‫‏צירפת את לוטן דוברת פולקמן ‬]

טל: ח״כ פולקמן שלום רב, אתה מצטרף אלינו בסיומו של כנס קיץ של הכנסת בו קיבלת אות הצטיינות פרלמנטרית מן המכון הישראלי לדמוקרטיה (וברכות רבות על כך). אני מודה לך על שהסכמת להצטרף אלינו לראיון קבוצתי של החלוצות של הפלוג. נמצאים כאן בהאזנה כ 140 מנויים של הפלוג. אז לפני שנתחיל, נשמח לקבל סלפי שלך, לוודא שזה באמת אתה איתנו. ושלום גם לדוברת של ח״כ פולקמן, לוטן.

ח״כ רועי פולקמן, בביתו. צילום עצמי, 30 ביולי 2017.

טל: אחלה. מקווה שיש לך את הווטסאפ – בהתקנת ווב. על המחשב
העסק יעבוד כך: אני אשאל 2 שאלות ראשונות ולאחריהן אני אבחר את השואלים לפי סדר ונחכה עד שאתה תענה.
פולקמן: חיובי
טל: שאלתי הראשונה, אתה חבר מעתה בועדת חקירה פרלמנטרית לבדיקת האשראי שניתן על ידי הבנקים לאנשי עסקים, לווים גדולים. הועדה רק התחילה, מה אתה מגדיר לעצמך כיעד? האם קיבלת פורטפוליו מסוים (הוצמדת לבדיקת בנק ספציפי?) וגם אשמח אם תאיר את עיננו בנוגע למה היא הפינה הכי אפלה (לדעתך) בסוגיה של יחסי הבנקים-לווים גדולים? כלומר, מה הוא אותו המקום שאין עליו בכלל אור-יום שאתם צריכים לחשוף? הייתי מנחשת אולי הפגישות הפרטיות בין לווה בכיר לבין ראש הבנק… אולי הפגישות שלהם באירועים חברתיים? האם אתם תנסו לגעת בכלל בכל המינגלינג העסקי-חברתי-לפעמים משפחתי שיש פה במדינתנו הקטנה?
טל: וכמובן -זו שאלה מורכבת וארוכה ולכן נחכה פה כולם בסבלנות לתשובתך.
פולקמן: עוד לא חילקנו משימות. מבחינתי המטרה הגדולה היא אמון הציבור במערכת. שעובדת בשבילו ולא כמשחק מכור לבעלי עניין. השאלה שמעניינת אותי היא סוגיית הריכוזיות ואיך מערך השיקולים של הבנקים משרת לווים גדולים וממונפים
טל: איזה משימה אתה עומד לבקש? אתה רוצה לבדוק בנק מסוים?
פולקמן: סוגייה נוספת היא תפקיד הרגולטורים ואופי הבדיקות שלהם. שם יש פינות אפלות שלא דובר עליהן. כאמור בעיקר להבין את אופי עבודת הרגולטורים. מה עשו. אופי השאלות שהם שואלים. ומה עשו כדי להשפיע על המדיניות של הבנקים. נכתבו כ- 12 דוחות ביקורת על פירמידת פישמן בשנים האחרונות. נו ו ?
טל: כאשר אתה משיב ״מערך השיקולים של הבנקים״ – האם אתה מצפה לראות מה הנחיות שעל פי הם היו אמורים לעבוד? או שכמו הציבור הרחב, גם אתה חושב שזה בעיקר היה מערך שיקולים של יחסי חברות אישיים, התרועעות במפגשים חברתיים, חתונות וכולי.
פולקמן: ברור שיש כאן דינמיקה של "בר מצוות" אבל זה לא עד כדי כך פשוט. יש דירקטוריונים, יש הליכי אישור מול הפיקוח וצריך לבסס ולהצדיק השקעות. ואם לא כך ידרש תיקון מהותי. מעבר לדינמיקה אישית יש כאן גם אסטרטגיה עסקית ותפיסת מדיניות שאותה צריך לחקור. אנחנו עוסקים במדיניות אנחנו לא שופטים.
טל: ואשמח גם לשמוע לאיזה פינות אפלות – בתפקיד הרגולטורים אתה מתכוון (בתשובתך לעיל)
פולקמן: תשאירי לי משהו להציף ולגלות בדיוני הוועדה…ועוד נדבר על דוחות הביקורת שנכתבו
טל: חבל, נשמח אם תגלה לנו עכשיו כבר
פולקמן: כל דבר בשעתו
טל: לפני שאני עוברת לשאלתי השניה. רק בקצרה כדי להבין- כמה זמן אתם מעריכים שזה יקח, הועדה הזו?
פולקמן: ויש לי רק הערכות. אני מקווה שעד סוף מושב החורף אפשר יהיה לגבש המלצות (מרץ אפריל 2018). לא טוב שדברים ימרחו.
טל: שאלתי השניה, התכנית להורדת מחירי צהרונים, שהיא חלק גדול מ״נטו משפחה״ נמצאת לקראת משבר. חלק מן הצהרונים מאיימים לסגור כי לא יוכלו לעמוד במחירי המפוקח. במקומות אחרים אני מבינה שהסבסוד הוא על פי האשכול (ולא על פי מבחן הכנסה של המשפחה) וכך יוצא שמשפחות חלשות באשכולים מסוימים יאלצו לשלם יותר מקודם. ברדק שלם עם התכנית הזו, איך תפתרו את זה חודש לפני שנת הלימודים?
פולקמן: עסקתי באופן חלקי בחוק הפיקוח עצמו. האג׳נדה של לדאוג לצעירים ולמשפחות מרכזית אצלנו. בתוך זה גם עניין החינוך לגיל הרך והצהרונים (אוכל בריא וגם סבסוד). לעניין חוק הפיקוח הגישה אומרת כניסה של רבים יותר למערכת ציבורית עם פיקוח תוזיל עלויות ותעלה איכות לרוב. מכיר את הביקורת על היעדר הגמישות בחלק מהערים החזקות. צריך לבחון העניין ולתקן היכן שצריך. המתווה גובש עם השלטון המקומי (חיים ביבס)
טל: אכן גובש, ואין מחלוקת שהכוונה טובה. אבל כרגע זה נראה במצב משברי.
פולקמן: אם צריך עוד לתקן אז נתקן. כמו כל רפורמה יש חבלי לידה
טל: מה הפעולות המיידיות שאתם עושים, כי זה הרי חלק מהותי מפרויקט נטו משפחה
טל: אחרי תשובת ח״כ פולקמן- אני פותחת לשאלות. נא להצביע ואני אנחה את הסדר
פולקמן: לא זה לא. נטו משפחה זה נקודות זיכוי להורים עובדים. הורדת מכסים. מס הכנסה שלילי וסבסוד צהרונים. חוק הפיקוח זה נדבך נוסף במטרה למנוע הפקעות מחיר.
אוריאל:👆🏻
איתי: 👆🏽
עמר: 👆🏽
יאיר:👆🏻
שלומית: 👆🏽

טל: עמר שואל ראשון, אחרי יאיר.
ליאור: 👆🏽
עמר: ח״כ פולקמן שלום. הציבור בישראל מעט מבולבל מתהליכי החקירה והמותר/אסור (מותר לקבל מתנות או לא?). אנחנו סקרנים לשמוע איפה הקווים המוסריים של כולנו. אם יש המלצת משטרה להעמיד את ראש הממשלה לדין, האם אתם ממשיכים להיות חלק מן הקואליציה? לחלופין, אם יש המלצת יועמ״ש לפני/אחרי שימוע – האם אתם ממשיכים להיות חלק מן הקואליציה?
והאם הצטברות הפרשות לא מצדיקה החלפת הנהגה גם ללא כתב אישום?
שי: 👆🏽
טל: ואני אוסיף על מה שעמר שאל – שלמעשה המערכת מתכוננת לכך שהמשטרה תתן המלצותיה בנושא בחודש אוגוסט (תיק 1000). ספטמבר לכל המאוחר (כך אומרים)
פולקמן: שלום עומר. בקואליציה אין מי שמגלה יותר אחריות ציבורית וממלכתיות מכולנו. אנחנו שוב ושוב עומדים כחומה בצורה בפני מגמות להחליש את שומרי הסף ומערכת החוק והמשפט. הגבלת בגץ, סניוריטי, מינוי משרות אימון של יועצים משפטיים, הכפפת תקציב המשטרה ועוד. זה בא ממקום אידיאולוגי. שעדיף קצת עודף מגבלות מאשר מערכת שדואגת בעיקר למקורבים. החלשים צריכים את הסעד מבית המשפט. החזקים והמקורבים לשלטון לא צריכים.
חקירות זו לא עילה בעיני לשום צעד. לגיטימי שיהיו בדיקות וחקירות ואני סומך על המערכות השונות שימצו את ההליכים. אם יהיו כתבי אישום נצטרך לבצע הערכת מצב.
טל: אם תהיה המלצת משטרה? באחד מן התיקים?
אבישר: 👆🏻
פולקמן: נבחן את צעדינו. נו טל? אני יור סיעת כולנו בכנסת. זו כותרת שבטח אין לי יכולת לתת…..בינתיים נמשיך לשווק דירות לצעירים
טל: השואל הבא: יאיר. אחריו: שלומית, אוריאל כ.
יאיר: ח"כ פולקמן, בנושא פרשת המתנות. זוהי פרשה שאין ממש מחלוקת על העובדות, רק על הפרשנות של החוק. נתניהו גורס שהכל חוקי וזה מותר ולשון החוק מאד מפורשת ואומרת שבפירוש לא חוקי. לאחרונה מאיר שמגר שכיהן גם כיועץ משפטי לממשלה וגם כנשיא בית משפט עליון, אוטוריטקה משפטית בעלת משקל משמעותי קרא לנתניהו להתפטר רק על רקע פרשת המתנות. (אם בארזים נפלה שלהבת מה יעשו אזובי קיר?) מה דעתך על דבריו של שמגר ומהיא עמדת כולנו? (ללא קשר לכתב אישום)
טל: אז לאור תשובת ח״כ פולקמן לעיל (לא יכול לתת כותרת….) – אני מציעה שהוא ישיב על עמדת שמגר.
כלומר, מה חשבת או מה הרגשת כאשר קראת את הכותרת שלו?
פולקמן: עמדתנו הערכית (וכחלון ביטא אותה לא פעם) ששירות ציבורי זה עול ושליחות ולא פריבילגיה. ואני מצפה להתנהלות ערכית של נבחרים. לא פחות ממתנות אני מצפה לאחריות ביחס לכוחות הביטחון לשומרי הסף או להורים שקולים. אצלי בספר קוראים לזה ממלכתיות. אני משתדל לנהוג כך. וראש מפלגתי נוהג כך.
טל: שלומית, תורך. אחרי שלומית, אוריאל כ. והבאים בתור: איתי נ. ליאור ל. שי ו.
פולקמן: מעבר לזה דברים יקבעו ע"י הבוחר או באם יגיע לכך מערכת המשפט
יאיר : לדעתי זה לא ממלכתיות, שלמות קואליציה אינה ממלכתיות.
פולקמן: יציבות שלטונית ואי חריצת משפט בגלל כותרות זו ממלכתיות. ברור שיש מי במחנה השמאל שרוצים שנפיל הממשלה. אנחנו באנו לשרת ציבור. ובנושאים החברתיים והכלכליים מובילים את הממשלה בהצלחה רבה וגם בנושאי אחריות ציבורית בסוגיות רבות. זה עדיין לא אומר שאני מרוצה מכל דבר שקורה בממשלה.
שלומית: ח"כ פולקמן ברצוני לשאול אותך על התחושה ששבג"ץ מתערב יתר על המידה בסמכויות הרשות המחוקקת והמבצעת.
שופטי בג"ץ לא אחת מביאים באופן טבעי את השקפת עולמם הליברלית בפסיקה ועמדת העם שאמר את דברו נדחקת.
כיצד לדעתך ראוי שהכנסת תתמודד עם ההתערבות הנ"ל?
פולקמן: שלום שלומית. כולנו היא ימין ליברלי ואני חושב שזה מהותי בפוליטיקה היום כאשר בימין יש את הליכוד והבית היהודי שמתפקדים כימין שמרני בלבד. אנחנו מאמינים בעמדה ליברלית בנושאים האזרחיים וגם ביחס להפרדת הרשויות ומעמד בית המשפט. הוא מגן החלשים ואלו שלא מקורבים לצלחת. כמו שאמר בגין, המגן בפני עריצות השלטון. זה בסיסי בעיניי למפלגה חברתית. אין ספק שחלק מהביקורת על בית המשפט נובעת מההליכה לכיוון השמרני של חלק ממפלגות הקואליציה. (ולא כמו שמנסים למכור זאת ימין מול שמאל או משילות)
פולקמן: אמור להתפרסם טור שלי בעניין בג'רוזלם פוסט בהמשך השבוע. לוטן תשלח אליכם הטור לכשיתפרסם. אשמח לתגובות.
טל: כלומר, אני מבינה אותך כמי שטוען שאין צורך להתמודד כרגע עם התערבות בתי המשפט?
פולקמן: נכון. בית המשפט מתערב כי המחוקק לא מוכן להיכנס להמון נושאים בגלל שלא הכרענו בשאלות הללו. מי אימוץ ילדים בקהילה הגאה ועד חוק הגיור. ברור שיש שינויים מתבקשים בתפיסת הממלכתיות החדשה אבל הבסיס הוא האם ישראל היא מדינה יהודית עם דמוקרטיה ליברלית או מדינה שהכוחות השמרניים בה מובילים, זו ההתנגשות היום מול מערכת המשפט שפועלת מהמקום הליברלי ברוח מגילת העצמאות
טל: אוריאל. תורך
אוריאל: אחרי שגבאי עבר לעבודה, ח"כ אללוף נתפס באמירות שמאל קיצוני והשרים גלנט, אלי כהן וסגן השר מייקל אורן בוחשים בליכוד בכדי להיבחר בפריימריס (אומר לך כחבר מרכז ליכוד) ואתה אמרת מספר פעמים ימין מדיני שמאל כלכלי. כחלון בזמנו בליכוד היה בקבוצת המורדים בליכוד בזמן ההתנתקות ודחף שחוק ההסדרה לא יעבור והוא שייך למחנה השמאל של קואליציית הימין. מה מבטיח את דרכה והשארותה של מפלגת כולנו?
פולקמן: אני חושב שהחידוש של כולנו זה במיקום שלנו כימין ליברלי
אוריאל: וגם בזה אני יכול למצוא סתירות
פולקמן: שלום אוריאל. אין אף מפלגה בכנסת פרט לכולנו שנמדדת בצורה כל כך ישירה על התוצאות של מעשיה לאזרח. אני גאה בזה וגאה שאנחנו מביאים הרבה תוצאות (דיור, בנקים, נטו משפחה, חיילים , חסכון לכל ילד, ועוד)
התוצאות האלו לטעמי יביאו את הגמול שלהם.
לא פשוט להרכיב רשימה. אבל בסוף אנחנו עובדים מביאים תוצאות. וכחלון הוא אחד משרי האוצר המוערכים ביותר בציבור מזה הרבה מאוד שנים. אין לי ספק שכולנו תתחזק בבחירות הבאות
אוריאל: לא ענית לי
פולקמן: אני פוליטיקאי….
טל: האם אינך חושש מדליפת האנשים החוצה? בסופו של דבר אין להם מתפקדים שמחזיקים אותם יחד עם המפלגה. הדבק הזה לא קיים…
אוריאל: יכולת לעשות את זה יותר אלגנטי
פולקמן: המותג כולנו לא תלוי באף אחד חוץ מכחלון. ומעבר לזה יש רשימה מעולה שמביאה תוצאות ובכל פרמטר שתמדדו אותנו יצאנו מצטיינים ומובילים בכנסת. כל השאר שמועות
טל: אני מזכירה את הסדר, הבאים בתור: איתי נ., ליאור ל. , שי ו. ואחריהם – אבישר (מקווה שנספיק את כולם)
פולקמן: אני חדש במדיום….
אוריאל: בהצלחה
טל: אתה מעולה במדיום. באמת. אין תלונות על הביצוע (פה)
פולקמן: 😊
איתי: ח״כ פולקמן ערב טוב, אני מסתכל במצע של ״כולנו״ (סחטיין, לליכוד אין אחד) והפריט הראשון הוא ״שקיפות ציבורית ומלחמה בשחיתות״ וזה מבלבל, כי אני לא זוכר הישגים גדולים בתחום השקיפות שעברו בממשלה הזו. נכון, שני ח״כים ושר פרסמו קצת את היומנים שלהם ומנגד יו״ר המפלגה לא מעביר למשרד המשפטים, בניגוד לחוק, את היומן שלו.
האם יש הישגים בתחום השקיפות ששכחתי ומה עוד צפוי לנו בתחום עד הבחירות הבאות בעוד שנתיים? (ואני מחזק את טל, אתה מעולה במדיום)
טל: תחשוב שזה קצת כמו חוג בית. רק יותר מתוחכם. כי החבר׳ה פה מעל לממוצע…
פולקמן: הי איתי. בעיני למשל שקיפות הייתה בגילוי המוקדם של כחלון בנושא ניגוד העניינים בגז. ולא שהיו צריכים לגלות זאת בדיעבד. ובאופן כללי בפרסום דוחות ביצוע לציבור. לגבי היומנים. התנגדתי לזה במצע. דיברנו על זה בסיעה. חלק פרסמו כולל השר. אני חושב שזה פופוליזם. ומזיק לעבודה הציבורית.
טל: דווקא בנושא הגז? שם כחלון כשר אוצר סתר דברים שאמר במהלך הקמפיין.
איתי: אני מסתכל על תחום כמו קיזוזים בין ח״כים, לדוגמה. זה משהו שמסתירים בשביל סתם.
שלא נדבר על ועדת השרים של יום ראשון..
פולקמן: מי שמפרסם יומנים מבשל אותם. יש לא מעט אנשים שאתה פוגש ולא מוכנים שידעו שנפגשתם. אז מה הרווחת מפרסום יומן של פוליטיקאי. עוד יחצ? (קראתי היום את מלחמה ושלום ופגשתי את שגריר שוויץ) בפגישה עם מנכל הבנק נרשם זמן אישי…..
טל: מדוע פרסום יומנים מזיק לעבודה הציבורית? הדוגמא הקלאסית היא כרגע ועדת פישמן, שבה הוחתמו כולם לא להיפגש עם לוביסטים… אם יפרסמו יומנים זה יחזק את תחושות הציבור בנוגע לנגישות של הבנקאים…
פולקמן: אכן הייתה טעות באמירה בקמפיין. ועדיין הרבה יותר ראוי בעיני להיות גלוי ונקי מאשר להסתיר ולכסות. בטח כמו שרואים היום איך אינטרסים מזיזים קבלת החלטות (ולא אמרתי כלום על צוללות)
טל: כמו כן – אתה מחזק את התחושה שפרסום היומנים צריך להיות משהו שלא תלוי בהחלטת ח״כ זה או אחר -אלא משהו שמחייב אותם מבחוץ. כמו מי שנכנס לבניין שירשם וכולי (כמו בארה״ב)
טל: ח״כ או שר או ראש ממשלה, הכוונה.
פולקמן: כי זה כמו דברים אחרים הופך את הפוליטיקאי למי שמציג הצגה. פוליטיקה היא אומנות המומ וההגעה לפשרות. כשהכל מדווח ומצולם הכל הופך להיות הצגה לתקשורת. אני מאמין בערכיות ובדיווח. זה תמים מצידכם לחשוב שפרסום יומנים זה יותר מכלי יחצני
טל: ליאור ל. תורך
ליאור: ערב טוב, ראשית אני חייב לפתוח ולהגיד שאינני ממצביעי כחלון, אפילו לא קרוב, אבל רועי הוא מסוג הפוליטיקאים שאנחנו רוצים. מדינת ישראל צריכה 120 פוליטיקאים כמוהו. איש משכיל ברמה הכי גבוהה (הרווארד), משרת ציבור, מדבר את השיח של משרתי הציבור, ידען ויסודי. ישר כוח יא רועי. ובאותו הקשר הנה השאלה, אתה כאחד שמודע לחשיבות של מגזר ציבורי חזק ואיכותי, איך אתה פועל כח"כ כדי לטייב את השירות והמגזר הציבורי (רפורמות ארגוניות? חקיקה?) ואת דרכי הפעולה של הפוליטיקאים (דיווח על ניגודי עניינים? דרכים אחרות)?
טל: הבאים בתור אחרי ליאור: שי ו. ואז אבישר צ.
טל: ליאור – לא סתם הוא זכה השבוע בפרס הפרלמנטר המצטיין. אמרתי בפתיח. אכן מרשים
פולקמן: תודה ליאור על המחמאה. יש לא מעט פוליטיקאים טובים וראויים שעובדים קשה. אולי הם לא מפרסמים מספיק יומנים….
פולקמן: ולשאלתך
טל: ולהוסיף לשאלה של ליאור – אם אנחנו מדברים על שקיפות בתוספת ניגודי עניינים. האם אינך חושב שכולנו ו/או אתה ו/או ועדות פיקוח למיניהן צריכות לדרוש ממשרד ראש הממשלה חשיפה מלאה של ניגודי העניינים עם יועציו המרובים. זה עבר מזמן את תחום הפולקלור וחדר עמוק לתחום אי -אמון הציבור ברכש בטחוני כתוצאה מהעדר גילוי על ניגודי ענינים. ונייר ניגוד עניינים מוסתר שמונח רק לעייניו של יועמש משרד רהמ, הוא לא מספק . זה כבר ברור
פולקמן: עמדתי בראש ועדה לבחינת הרפורמה בשירות המדינה. וזה בגלל שלשירות הציבורי לצערי אין היום כתובת לא בכנסת ולא בממשלה. אני שותף בלא מעט תוכניות עתודה לשירות הציבורי (ובוגר של אחדות) אני עושה ככל אשר ביכולתי לחזק אתוס של מצויינות ושל שירות בלתי תלוי לציבור. מצד אחד יכולת להימדד ולהביא תוצאות לדרג המדיני ומצד שני עצמאות מחשבתית ואפוליטית. אני מתעסק בזה רבות בהרצאות. וגם בדיונים בועדות
פולקמן: לאחרונה גם גיבשתי הצעת חוק יסוד השירות הציבורי
ליאור: היו תוצאות לועדה? תוכנית עבודה? מתווה מסוים?
טל: ובנוגע לניגודי העניינים בשירות הציבורי? העסקה של יועצים כמו מולכו או שמרון בשירות הציבור, מבלי שהם חותמים על ניגודי עניינים ו/או לא מגלים את אותם המסמכים
ליאור: מעניין
פולקמן: בגדול מסכים. אבל צריך לראות אם נכון שזה יגיע לשומר סף כלשהו או לציבור. גם פה חשיפת יתר לתקשורת תבריח אנשים מהשירות. צריך להבין שכמו שבפוליטיקה יש המון פופוליזם כך גם בתקשורת וזה הופך גם את תהליכי הפוליטיקה לא פעם לשטחיים
טל: מאוד מעניין, הצעת חוק יסוד הנ״ל. האם ועדת שרים לחקיקה תאשר את זה…
פולקמן: כרגע אין סיכוי. אבל אני בהדברות מאוד טובה עם שקד בנושא. נראה לאן נגיע….
פולקמן: לגבי העסקת יועצי ראש הממשלה, מניח שחתמו על ניגוד עניינים. רק שבאמת כל הדיבורים על שקיפות לא מספיקים אם הבסיס הערכי או לחילופין נוצרת הסתאבות. לכן למשל אני בעד קצובת קדנציות לראשי ערים וראש ממשלה
טל: אחרי שח״כ פולקמן יסיים – שי ו.
טל: רק מולכו חתם על ניגוד עניינים, וההסכם שלו מיושן מאוד.  שמרון לא חתום על ניגוד ענייניים.
פולקמן: חידשת לי
טל: בשוך כל סערת הצוללות, אני חושבת שיהיה חייב להיות דיון ציבורי בנושאי ניגודי העניינים של היועצים החיצוניים.
אבל בגלל שמדובר בפרשיות מאוד ממושכות, למעשה צריכים לטפל בזה כבר כעת. אף אחד לא מעז להתעמת עם ראש הממשלה על זה. זה המצב. (לֹצערו של הציבור)
פולקמן: תמיד בעיה לעסוק בדברים הללו בזמן הפרשיות. זה מייד עושה זאת למונע אינטרסים.
יאיר: מה אם האינטרס הציבורי שלא יהיה בישראל ראש ממשלה מושחת?
פולקמן: ראשית אתה קבעת שהוא מושחת. מבחינתי עד שיוכח אחרת הוא זכאי. שנית מוזמן בפעם הבאה להצביע לכחלון. ולשכנע מיליון מצביעי ליכוד.
יאיר: כפי שאמתרתי בשאלתי אין מחלוקת על העובדות בפרשת המתנות. שמגר קרא לו להתפטר. יש מה שנקרא התחום המוסרי. לא כל דבר חייב להיות על פי דין הפלילי
שי : ח״כ פולקמן, שלום.  שמי שי ואני חקלאי.
המהלכים במשק, המובלים על ידי כולנו, להורדת המחירים כמו פתיחת שוק ייבוא הדגים, ייבוא פירות ועכשיו, לקראת החגים גם ייבוא ביצים – לא הביאו להוזלת מחירים, אבל כן מייצרים פגיעה קשה בחקלאים הישראלים. השאלה שלי, מדוע לא הולכים על שבירת קרטלי רשתות השיווק כדרך להורדת מחירים ולא הייבוא שפוגע בחלקאות פגיעה אנושה. לחלופין, האם שקלתם מהלך סובסידיות לחלקאים (כמו ברוב מדינות המערב).
פולקמן: שלום שי. לשמחתי יש לי בעבר קריירה כגודד תמרים….. בתקופתי בקיבוץ. בהחלט הגישה שלנו לעבור לסיוע ישיר לחקלאים ולא דרך ייקור על גבו של הצרכן (כך עשינו למשל בדגים הקפואים) . אנחנו בודקים את נושא הרשתות. זה נושא מורכב עם שונות גדולה בין תחומים (לא דין הפטם כדין החלב או שמן הזית) וצריך למצוא איזון בין שמירה על החקלאים לבין מחירים שפויים לצרכן
פולקמן: שמן זית במחיר לא סביר. דגים הוזלו. גבינה צהובה הוזלה. בשר טרי. ועוד
שי: ותוספת קטנה- נוכחתי עכשיו לדעת שאתה מגדיר אותכם- ״ימין ליברלי״, נייס.
גם באנגליה ובהולנד, יש לדעתי ימין ליברלי… אבל שם השוק כמעט חסום לייבוא תוצרת חקלאית והחקלאים מקבלים סובסידיות
טל: יש איזה מהלך שנשקל כיום בכולנו – לטפל בשליטה של רשתות השיווק במחירים?
שי: דגים לא הוזלו. את הבריכות במעגן מיכאל רוקנתם כי לא משתלם להם לגדל דגים בתוצרת מקומית.
בשר טרי? מיובא אתה מתכוון
טל: עד שסוף סוף מצאנו ח״כ שיש לו עבר כחקלאי.
פולקמן: לאחרונה נעשתה בדיקה עמוקה של פערי התיווך. עוד לא ראיתי את המסקנות. אנחנו בוחנים העניין כל העת. יש מקומות שיש קרטל גם עם המגדלים. ויש מקומות שיש בעיה בסיטונאים. יש מקומות שהפתרון הוא ייבוא ומקומות שצריך כלים אחרים (כמו עידוד מחלבות קטנות ובינוניות למשל)
טל: מעניין. (לגבי בדיקת פערי התיווך)
פולקמן: ח״כ עם עבר חקלאי זה קצת יומרני. אבל נחלאווי שעבד כמה שנים טובות בקיבוץ. להניח קווי השקייה אני יודע.
טל: אני רק חושבת שיש בארץ מגמה מדאיגה של הרס ענף החקלאות. וחוסר תשומת לב של הדרג הפוליטי לנעשה שם
והכוונה היא שבהשוואה למדינות אחרות, אין אצלנו סבסוד משמעותי למים ו/או לכוח עבודה חקלאי. ובסופו של דבר ישראל תכרות את הענף
שי: אז אם אני מבין נכון, הכיוון כרגע הוא להמשיך לפתוח את השוק לייבוא (עכשיו זה ביצים) עד שתגבשו המלצות?
פולקמן: יודע שלא פשוט מצב החקלאות. יש המון תשומת לב מצידנו. אבל אנחנו לא אחראים על החקלאות בממשלה. מנסים לאזן בין הדאגה לצרכן, לצורך הלאומי והציוני בחקלאות
פולקמן: סבסוד למים זה בדיוק מה שאני אומר שהיה טעות שבוצעה על גב האזרח, ועודדה גידולים לא יעילים ומפסידים. צריך להשקיע בחקלאי. סיוע בייצוא (אנחנו משקיעים עכשיו) מו"פ, הוזלת עובדים וכו'. ולא סבסוד שמטה את הייצור וגורם עלויות עודפות לצרכן
רועי: 👆🏾
טל: שאלות אחרונות- מאבישר ורועי.
אבישר: שלום וברכה ח"כ פולקמן, תוכל בבקשה להסביר כיצד ממנים ומדיחים בפועל יו"ר סיעה בכנסת? האם ישנו נוהל תקנוני רשמי בעניין זה, או שמא זו החלטה בלעדית של יו"ר מפלגה ? אשמח לדעת את הדינאמיקה הפוליטית מאחורי המינוי הפרלמנטרי המכריע הזה. תודה רבה 🙂, אבישר
פולקמן: אבישר. עד כדי כך עצבנתי אותך?
תשלח מייל לכחלון תבקש שידיח אותי. הוא יביא זאת לאישור הסיעה . די פשוט
טל: חחחח
אבישר: ממש לא.
אני פשוט מתעניין במשמעת סיעתית בכנסת. בכל הסיעות
לח"כ הבודד אין עצמאות פרלמנטרית. אין באמת חופש הצבעה.
טל: לא נראה לי שהוא רודף אחריך.
פולקמן: לחכ בודד אין עצמאות בקואליציה. תפקידי כיור סיעה לוודא משמעת סיעתית. יש מקום להתווכח ולדון ואנחנו עושים זאת רבות בסיעה. אבל אחרי שיש עמדת סיעה מצביעים יחד ובתאם לסיכומים הקואליציוניים. במובן הזה קל יותר להיות חכ באופוזיציה.
אבישר: האם סיעה בכנסת מקיימת הצבעה חופשית באשר למינוי של יו"ר הסיעה ?
פולקמן: בגדול מינוי יור סיעה זו החלטת הסיעה ברוב קולות. ככה מוניתי וככה אפשר למנות מישהו אחר.
טל: שאלה אחרונה – רועי מ.
פולקמן: כן
פולקמן: יש משקל להמלצת היור 😉
רועי: מדוע אתה סבור שהתקשורת מצפה מכולנו להישגים מעשיים יותר מכל מפלגה אחרת, ויותר משרי אוצר אחרים למשל בעבר?
כלומר ממה זה נובע?
פולקמן: שלום רועי. זה לא התקשורת זה הציבור שחשוב. כי אנחנו היחידים שהצבנו יעדים ברורים וקשים, כמו טיפול במשבר הדיור, יוקר מחייה או צמצום פערים. זה נאמר במצע ולאורך הדרך לאחר מכן. איך מודדים את בנט? או את דרעי? יש מחיר לספציפיות כזו. כמו שאמרתי. לשמחתי אני חושב שאנחנו מממשים לא מעט מההתחייבויות שלנו לציבור, ומקווה שהציבור יידע להעריך מפלגה שעושה ומביאה קבלות (אפרופו שקיפות) אצלינו לא קונים בהקפה
טל: תודה רבה רבה. אחד הראיונות המעניינים ביותר שערכנו כאן (לדעתי), עם תשובות והיקף ידע מצידך.
פולקמן: בסוף הציבור יבחן את מצבו ואיך השפענו עליו בקדנציה
פולקמן: תודה טל. ותודה על השאלות הענייניות. מקווה שעניתי לשביעות רצון החלוצים והחלוצות. לילה טוב!
טל: נתראה בכנסת בסוף אוקטובר. קיץ נעים לך ח״כ פולקמן.
עמר: תודה רועי. תמשיכו לעמוד על המשמר ולעבוד עבורינו. כך ראוי מנבחרי ציבור.
תודה!

[ הסרת את לוטן דוברת פולקמן ‬] [ ‫‏הסרת את רועי פולקמן‬ ]

לראיונות ווטסאפ נוספים שערכתי למנויי הפלוג:

יולי אדלשטייןאיילת שקדיצחק הרצוגיאיר לפידאבי גבאי, מיקי זהראלדד יניבאבי דבושאחמד טיביעמיר פרץשולי מועלםעמירם לויןעמר בר-לביואב קיש,זהבה גלאוןמרב בן-ארירחל עזריהד״ר גרבלסקיתמר זנדברגאור-לי ברלב (פעילת מחאת הגז), רביב דרוקר,יגאל דילמוני (סמנכל מועצת ישע), עמית סגל.

להצטרפות כמנויי הפלוג והשתתפות בקבוצות הווטסאפ ובראיונות עתידיים

 

 

 

 

]]>
http://www.talschneider.com/2017/07/31/2017whatsapp-folkman/feed/ 0
לוז פוליטי 30 ביולי http://www.talschneider.com/2017/07/29/ploiticalschedule-july30/ http://www.talschneider.com/2017/07/29/ploiticalschedule-july30/#respond Sat, 29 Jul 2017 14:37:01 +0000 http://www.talschneider.com/?p=19166 יום א׳, 30 ביולי

הכרעת הדין בערעור אלאור אזריה

10:30, ישיבת ממשלה

16:00, כנס בנושא מינוי בכירים בשירות המדינה בהשתתפות מנכלית משרד המשפטים אמי פלמור, ומי שהיה עד לאחרונה נציב שירות המדינה עו״ד משה דיין (המשרה עדיין לא אוישה), והח״כים אמיר אוחנה, יעל גרמן, רועי פולקמן. פרטים מלאים.

19:00 הליכודניקים החדשים מארחים על הבר את ״הרכש החדש״ (לשון ההודעה שלהם) עומר מואב. בר הירקון, פרטים מלאים.

יום ב׳ + ג׳, 31 ביולי- 1 באוגוסט

צום תשעה בא״ב.

יום ד׳, 2 באוגוסט

כנס בעלי המניות של כי״ל, אליו מתכננים להגיע אנשים מן הציבור כדי להביע מחאה על זיהום נחל אשלים. פרטים מלאים כאן

יום ה׳, 3 באוגוסט

מצעד הגאווה והסובלנות בירושלים, פרטים כאן.

משרד התרבות מעיר לחיים את הר הזיתים. פרטים מלאים על הפנינג תרבותי בסמוך למקום קבורה במודעה להלן:

יום ו׳, 1 בספטמבר

פתיחת שנת הלימודים

יום א׳, 24 בספטמבר

בחירות פדרליות כלליות בגרמניה.

22 באוקטובר

פתיחת כנס החורף של הכנסת

למי שלא מכירעמוד הפלוגה המסייעת ובו הצעות עבודה בתחום הפוליטי (משרות עליהן אני לומדת ומתעדכנת או שפוליטקאים מבקשים לפרסם בעמוד הזה)

אם אתם מעוניינים להצטרף כמנויים לפלוג (15 ש״ח לחודש) ולהיכנס לאחת מקבוצות הווטסאפ של הפלוג – קראו את הפוסט ׳הצטרפות לקבוצות הווטסאפ

 

]]>
http://www.talschneider.com/2017/07/29/ploiticalschedule-july30/feed/ 0
צפו: גרר מעמיס את רכבו הקונוסלרי של גנור http://www.talschneider.com/2017/07/25/ganor-car-2017/ http://www.talschneider.com/2017/07/25/ganor-car-2017/#comments Tue, 25 Jul 2017 11:44:56 +0000 http://www.talschneider.com/?p=19187 בלעדי: בתמונה להלן, רכבו הקונסולרי של מיקי גנור עד המדינה בפרשת השחיתות העשויה להיות הגדולה בתולדות המדינה נגרר היום מביתו אשר בקיסריה.

ביממה האחרונה נשלל מעמדו של גנור כקונסול הכבוד של קפריסין בישראל. כך נודע לי.

מאז שנת 2011 ועד לאחרונה שימש גנור כקונסול הכבוד של קפריסין בישראל. לפי פרסום בשנת 2011, קפריסין מינתה אז לראשונה קונסול כבוד בישראל, ושושבין השמחה היה שר החוץ אביגדור ליברמן.

קרדיט לצילום: טל שניידר, הפלוג הבלוג הפוליטי (אין להשתמש ללא אישור מראש)

קונסולי כבוד בישראל הם קבוצה אקסלוסיבית וחברים במעין עמותה משותפת. באתר האינטרנט של קונסולי הכבוד בישראל, גנור מופיע כחבר מן השורה (עדיין).

קונסול של כבוד הוא מעמד המקנה רכב קונסולרי (או שמא לוחית זיהוי קונסולרית), קשרים אישיים ברמות הגבוהות ביותר בין המדינות. כדי להתקבל לתפקיד על המועמד לעבור ועדת מינויים פנימית של משרד החוץ הבודקת את בקשת המדינה הזרה (במקרה הזה, קפריסין) ומסתפקת בתעודת יושר מן המועמד.

תזכורת: גם גיל שפר, אקס לשכת ראש הממשלה היה קונסול הכבוד של יפן. כרגע לא ידוע לי אם משרד החוץ הסיר את התואר משפר.

לפני מספר ימים פרסמה איילה חסון (ערוץ 10) את נייר הארכת המעצר של גנור הכולל את מהות החשדות. מבחינת קפריסין, חתימת הסכם עד מדינה הוא הודאה באישומים חמורים מאוד וזו עילה מספקת לשלילת מעמדו כקונסול כבוד.

פניתי לתגובות לשגרירות קפריסין בישראל ולמייצגו של גנור. אעלה תגובותיהם לכשיתקבלו.

 

]]>
http://www.talschneider.com/2017/07/25/ganor-car-2017/feed/ 4
אירועי הר הבית גרסת חברי כנסת ושרי הליכוד http://www.talschneider.com/2017/07/25/temple-mount-2017/ http://www.talschneider.com/2017/07/25/temple-mount-2017/#comments Tue, 25 Jul 2017 08:40:25 +0000 http://www.talschneider.com/?p=19180 מדוע השרים וחברי הכנסת של הליכוד ומהבית היהודי חייבים היו לקבוע מראש מה יהיו תוצאות המשבר המדיני, הבטחוני, המשטרתי המורכב? כן, כן, כולם יודעים את התשובה מראש, יש להם פריימריס והם מכורים להקלקות. ובכל זאת, מספר נבחרי ציבור בחרו שלא לקבוע מסמרות מראש ומעמדם הציבורי בעיני מתפקדיהם לא קרס.

איך מסבירים שנבחרי הציבור (להלן) כגון הנגבי, דיכטר, ישראל כץ, ביטן, אמסלם, מועלם ורגב – היו כה משוכנעים? חלקם נושאים בתפקידים בכירים מאוד.

ישראל כץ הוא שר המודיעין ובקי מאוד בנעשה מתוקף היותו חבר הקבינט הבטחוני מדיני.

אבי דיכטר הנו יו״ר ועדת חוץ ובטחון, ראש השב״כ לשעבר ובעל ניסיון בטחוני, שב״כי עשיר, אולי יותר מכל חברי הכנסת הנוכחית.

צחי הנגבי הוא השר לפיתוח איזורי, לשעבר שר משטרה, שר משפטים. אחרי קדנציה מוזרה בתפקיד מ״מ שר התקשורת (בה לא היה אחראי על שום דבר בענייני תקשורת וכמעט לא נוכח במשרד התקשורת) – הוא קיבל הבטחה מראש הממשלה להיות מעין ממונה על ענייני חוץ (כך שמעתי אותו אומר באחד מן הראיונות המרובים שלו). במה האחריות האיזורית שלו, הקשרים עם הפלסטינים באה לידי ביטוי?

ביטן ומועלם הם יו״ר הקואליציה ויו״ר סיעה, בהתאמה.

כל נבחרי הציבור הללו לא קראו את המפה המודיענית, בטחונית, משטרתית בצורה מעמיקה?

אופציה אחת לפתרון התעלומה: ראש הממשלה או מי מטעמו יצרו אצלם את התחושה שגלאי המתכות לא יוסרו.

אופציה שניה: הערכת המציאות אצלם לוקה בחסר.


בשוליים, יש מספר נבחרי ציבור המרבים לפטפט ברשתות החברתיות בכל מיני נושאים באופן חסר אחריות.

למשל: ח״כ סמוטריץ׳ הציע השבוע לחזק את ריבונות ישראל על הר הבית באמצעות הקמת בית כנסת על ההר.

אגב, דווקא מימוש זכותו הפרלמנטרית להתנגד למהלכי חקיקה של הממשלה כיוון שעמדתו האידיאולוגית אינה נספרת, לגיטימית. שיצביע נגד. לפחות הוא ממלא את תפקידו כשליח ציבור ומפעיל שיקול דעת עצמאי.

 

 

]]>
http://www.talschneider.com/2017/07/25/temple-mount-2017/feed/ 4