הפלוג – הבלוג הפוליטי של טל שניידר http://www.talschneider.com מפוליטיקה ובלוג יוצא הפלוג. כי פלוגתאות בפוליטיקה הן דבר טוב Thu, 25 May 2017 16:59:02 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=4.7.5 אושרוב סופרת, פובלציסטית ועורכת לשונית וטל שניידר עיתונאית ובלוגרית פוליטית בעלת הפלוג, חותכות מדי שבוע את הזירה הפוליטית הישראלית לאורך ולרוחב. עם ראיונות פוליטיים, שיחה על אירועי השבוע, סיפורים מאחורי הקלעים ולסיום: מקאמה פוליטית עברית מושחזת. האזנה נעימה! גיקונומי - בית לפודקאסטים ישראליים clean גיקונומי - בית לפודקאסטים ישראליים nirdoron@gmail.com nirdoron@gmail.com (גיקונומי - בית לפודקאסטים ישראליים) פודקאסט פוליטי מאת טל שניידר ונילי אושרוב הפלוג – הבלוג הפוליטי של טל שניידר http://www.talschneider.com/wp-content/uploads/2017/01/Harishonot.png http://www.talschneider.com nirdoron@gmail.com אושרוב סופרת, פובלציסטית ועורכת לשונית וטל שניידר עיתונאית ובלוגרית פוליטית בעלת הפלוג, חותכות מדי שבוע את הזירה הפוליטית הישראלית לאורך ולרוחב. עם ראיונות פוליטיים, שיחה על אירועי השבוע, סיפורים מאחורי הקלעים ולסיום: מקאמה פוליטית עברית מושחזת. האזנה נעימה! משרד המשפטים: נתניהו לא יחזור לתפקיד שר התקשורת http://www.talschneider.com/2017/05/26/mendelblitmay2017/ http://www.talschneider.com/2017/05/26/mendelblitmay2017/#respond Thu, 25 May 2017 16:59:02 +0000 http://www.talschneider.com/?p=18882
זוכרים את העתירה של הרצוג והתנועה לאיכות השלטון נגד האפשרות שנתניהו ימשיך להיות שר התקשורת (ניגודי עניינים בתיק)?
משרד המשפטים השיב הערב לעתירה (זהירות: פידיאף) וביקש מבג״צ למחוק את כל העתירות, כי נתניהו לא יחזור להיות שר התקשורת ביום א׳.
לפי כתב התשובה וטענות משרד המשפטים:
 
 
חבל שלנקודה הספציפית הזו, הם לא תמכו את טענתם בתצהיר, כי נתניהו ״כאילו״ לא בתפקיד מזה 3 חודשים בעוד הוא והנגבי מרחו את הציבור ומינו את הנגבי בתפקיד בובה לתיק. נתניהו המשיך כל החודשים לנהל את המשרד מאחורי ולפני גבו של הנגבי.
בעת יצירת מתווה פיצול התאגיד, כשהמו״מ התנהל מול שר האוצר כחלון, מ״מ שר התקשורת הנגבי היה באיפא״ק. בשבוע שבו סגרו את רשות השידור, פתחו את התאגיד, המדינה נגררה לבג״צ, חטפה על הראש דחייה של חודש בהליך הפיצול – מ״מ שר התקשורת הנגבי הרגיש אווירת סוף קורס ושהה בסין, עשה טאי צ׳י בפארקים מקומיים ואפילו לא עשה את עצמו כמתעניין (בצדק, מבחינתו, זה הכל פיקציה). זה היה מינוי פייק.
מי יתן שמינוי שר התקשורת הבא (הנגבי או מישהו אחר) – לא יהיה זיוף נוסף?
המדינה מבקשת מבג״צ למחוק את העתירות מן הטעם של התפטרות מלאה של נתניהו מן התיק, אך ניכר שנדרשת כאן החלטה שיפוטית לגופו, האם לשר תקשורת שנחקר על ידי המשטרה בבחישות ופעילות בנוגע להגבלים עסקיים בתחום התקשורת, שהוא גם ראש ממשלה המאיים על בחירות (מארס 2017), שהוא גם ניהל קמפייין בחירות (דצמבר 2016 – מארס 2015) כשהוא מאיים על כלי תקשורת (ערוץ 10) ולאחר מכן דורש ממו״ל עיתון לשפר את הסיקור שלו בתמורה להתערבות בשוק המודפס . יצוין, לשר תקשורת אין לכאורה סמכויות בחוק בנוגע לשוק העיתונות, אבל מאחר ועולם התקשורת כל כך מרוכז ומוחזק בידי שחקנים מועטים, כולל בענף הפרסום – יהיה זה מגוחך לנתק את הדברים. 
 
2) עוד על פי התשובה של משרד המשפטים: תפקידו של הנגבי כממלא מקום פקע לפני שבוע. מאחר וככל הנראה היועץ המשפטי לא התיר לנתניהו לחזור לתפקיד – המשרד נותר נטול שר, שזו סיטואציה שאינה מוכרת בחוקי היסוד. לכאורה, המשרד נמצא שבוע ללא שר. לא ביג דיל, כן? אבל תשובת המדינה בנקודה הזו מוזרה, כי תפקידי שרים ריקים ״קופצים״ חזרה לחיקו של ראש הממשלה. כך היה בדצמבר 2014 כאשר נתניהו פיטר את שריו. אם בג״צ יאפשר למדינה לחמוק עם הטענה המוזרה הזו, נתניהו יכול לפטר כמה שרים בבת אחת, למנות מחליפי מקום, לחכות שהחלפת מקומותיהם תפקע מעצמה וכולי.
 
3) והטיעון האחרון בכתב התשובה: ביום א׳, נתניהו ימנה שר תקשורת. בובה # 2, כבר אמרנו. יצויין נתניהו כבר ניסה למנות בובה בעבר, כאשר נתן לאופיר אקוניס להיות שר במשרד ראש הממשלה המוצמד לתחום התקשורת. אקוניס כשל בהעברת תיקון מוזר (איסור הבעת דעה) לחוק באישון לילה ואחרי שחטף מבול של ביקורת מהיותו בובה נטולת סמכויות, התפטר מעצמו מן התפקיד המוזר.
הסיבה לכך שמשרד המשפטים מבקש מהרצוג והתנועה לאיכות השלטון למחוק את העתירות היא כדי להימנע מהחלטת בג״צ לגופו של עניין.
בג״צ לא אוהב לערוך דיונים אקדמיים שאין להם יישום פרקטי.
הבעיה במקרה הזה היא, שעל אף דרישת הסדר ניגוד העניינים בפברואר (החלקי מאוד: רק בזק) ועל אף שמנדלבליט הוריד אותו מן התפקיד ל 3 חודשים שהוצגה בפני נתניהו עוד בפברואר, ועל אף שנתניהו לא חתם על המשך ניגוד העניינים – נתניהו בשבתו כראש ממשלה ניצל כל פירצה והתמהמות של היועץ המשפטי כדי להחזיק בתיק. רצוי שיהיה פה צו שיפוטי.
תחום התקשורת, אינו רק סמכויות פורמליות בחוק (נתניהו מצפצף על הסדרי הסמכויות בחוק), אלא תחום רגיש היורד לעניין חוקתי ציבורי מן המעלה הראשונה- חופש הביטוי במדינה.
]]>
http://www.talschneider.com/2017/05/26/mendelblitmay2017/feed/ 0
אבי גבאי: בעד מס ירושה, העלאת קצבאות, הרחבת גירעון http://www.talschneider.com/2017/05/25/whatsapp-avigabbay/ http://www.talschneider.com/2017/05/25/whatsapp-avigabbay/#respond Thu, 25 May 2017 09:18:48 +0000 http://www.talschneider.com/?p=18872


[‫‏צירפת את אבי גבאי‬] טל: שלום לאבי גבאי ותודה על הצטרפותך לראיון בקבוצת החלוצות של הפלוג
נמצאים פה כ 120 מנויים משלמים של הפלוג. אנחנו נפתח עם שתי שאלות שלי ואחר כך אני אתן זכות שאלות לנוכחים.
עד שנתחיל נשמח לראות אותך מקליד על הנייד/מחשב, לוודא שזה אתה שם. 😊
חברים שבהאזנה: נא לא להתפרץ באמצע ולחכות עד שמר גבאי ישיב..
הכנסתי גם הלה ליפשיץ שעובדת עם גבאי בקמפיין (דוברת). אני ממתינה שהוא יצטרף לשיחה.
אבי גבאי: היי, אני לרשותכם/ן
טל: שלום מר גבאי.
תמונה?
זה אתה על המחשב/נייד?
אבי גבאי:

אבי גבאי מתראיין לקבוצת החלוצות של הפלוג, 24 במאי 2017. צילום עצמי

טל: אחלה. אז כמו שאמרתי כולם פה מאזינים/קוראים

אבי גבאי: יש

טל: השאלה הראשונה שלי – כלכלית.
שר האוצר כחלון הבטיח במערכת הבחירות של 2015 לפעול להחלת מס ירושה, שהוא מס חלוקתי, מס של צדק שעשוי להיטיב עם תושבי ישראל החיים באיזורים בהם לא הצליחו לקנות בתים גדולים ויפים או שיש להם ירושה לחלק למספר רב של צאצאים (משפחות גדולות). שמעתי שהוא חזר על זה (כהצהרה) היום בכנסת באילת. אתה היית חלק מאותה המפלגה, מאותם הרעיונות. זה כמובן נזנח 5 דקות אחרי שהוא נכנס לתפקיד. האם אתה תמכת אז במס ירושה על נכסים, האם אתה ממשיך לתמוך בזה? האם אתה מציע לחברי מפלגת העבודה את הפתרון החלוקתי הזה?

אבי גבאי: בהחלט. מס ירושה הוא מס צודק כאשר הוא מוחל מעל סכום מסויים כך שאנשים אמידים מאד משלמים אותו. זה נזנח משום שנתניהו לא הסכים לו. אני בהחלט באותה דעה גם היום.

טל: מעל איזה סכום? אם אני לא טועה בקמפיין של כולנו – דובר על רף של 10 מליון ירושה.

אבי גבאי: תני לכלכלנים לחשב. זה לא סכום של 2- 3 דירות אלא מעבר לזה.( בכל מקרה בתחום שיחול גם עלי..) 🙂

טל: אם אפשר להבין רגע- זה נשמע כמו אמירות קמפיין. כחלון תומך אבל לא יכול לבצע (כי נתניהו), אתה תומך אבל בטח גם יהיה קשה. מה צריך כדי שדברים כאלה יקרו במדינה? (הרי בארה״ב יש מס עזבון, זה לא המצאה שלנו)

אבי גבאי: בשביל זה אני מתכוון להיות ראש ממשלה.

טל: בקואלציה עם יאיר לפיד (נניח) שגם לבטח יתנגד…

אבי גבאי: זה מס צודק ואתעקש עליו. הכל בסוף פונקציה של כוח פוליטי ולכן כשיהיו לנו 30 מנדטים זה יקרה. אני גם מתקשה לראות מפלגה שנמצאת בקואליציה ומתיימרת לייצג את מעמד הביניים מתנגדת למס שלא יחול על מעמד הביניים.
24.5.201

טל: אני אעביר לשאלה שניה: –
אחרי החלטת המוסד לבירור עתירות של העבודה לדחות את פנייתך בנושא המפקד, פנית למחוזי. האם אתה גם מבקש לדחות את הבחירות במפלגה בשל הבעיות במפקד? האם תוכל להסביר את תמצית הטענות שלך נגד המפלגה?

טל: אוקיי. לגבי שאלת מפלגת העבודה והזיופים בהתפקדויות.

אבי גבאי: הטענות שלנו לא כלליות כלפי המפקד. הן ב 2 נקודות בסיסיות : 1. לחייב את המפלגה לוודא שאין מתפקדים כפולים עם מפלגות אחרות (פרקטיקה מוכרת של קבלני קולות). 2. על פי הכללים אסור לשלם את דמי החבר של מי שאינו בן משפחה. ולכן אנחנו מבקשים שהמפלגה תבדוק את אלה ששולם עליהם באותו כרטיס (4 ומעלה). אם מדובר במשפחה אין בעיה. אם לא, אז כמובן שזה בניגוד לכללים. בכל מקרה, 2 הדרישות שלנו פשוטות ולא אמורות בשום דרך להביא לדחיית הבחירות.

יעקב: 👆🏼
דן: ☝🏽
אלון: ☝🏼
אביחי: ☝🏻

טל: המפלגה אמורה לסיים לבדוק את זה עד למועד של הבחירות? האם אתה מזהה שיש מישהו במפלגה שמנסה לדחות את הבחירות?

יובל: 👆🏼
עילית: 👆

אבי גבאי: אגב, העתירה נדחתה בשל טענת שיהוי ולא עניינית. אני מקווה שאף אחד לא מעוניין לדחות אבל לא בטוח..

טל: אבל לקחת את זה למחוזי, נכון? זה לא הסתיים…

אבי גבאי: לא לקחנו למחוזי עדיין. ביקשנו מהמפלגה שתאמר בכמה מקרים מדובר. אם זה משמעותי בודאי שנלך למחוזי.

טל: הבנתי. טוב, לשאלה של אביחי

טל: סדר השואלים: אביחי, אלון, דן, יעקב
שי: ☝🏿

אביחי: היית מנכל חברה גדולה שלא הובילה לשינוי חברתי, (כמו במקרה של פתיחת השוק של תשתיות אנטרנטיות לכמה חברות ולא שליטה בלעדית של בזק) – ואפילו התנגדה למהלכים כאלה ואחרים שקשורים לעשייה חברתית.
למה שבתור מועמד לראש מפלגה (שטוענת שהיא חברתית) יקחו אותך ברצינות שתוזיל עלויות

טל: [‫‏צירפת את איציק אלרוב‬]

אסף נ: ☝🏾

טל: סדר השואלים: אביחי, אלון, דן, יעקב, עילית, שי מ., אסף נ., יובל
תומר: ☝🏼

אבי גבאי: שאלה מצוינת אביחי. כחלון היה השר בתקופתי. והיה רפורמטור. האם נראה לך שהיינו מקימים מפלגה אם הייתי מאלה שמפריעים לתחרות? אני מאמין שתחרות טובה לכולם ובעיקר אני מאמין שחברה צריכה לחשוב על כל בעלי העניין שלה, כולל רגולטורים, לקוחות, עובדים ובעלים. בתקופתי בזק לא התנגדה, לא הלכה לבגצים וכו. יתר על כן, כשנכנסתי לתפקיד נתח השוק בטלפוניה היה 95% וכשסיימתי היה 60%. לגבי האינטרנט תמכנו במתווה של הרגולטור של שוק סיטונאי. היישום היה כבר בתקופה שאחריי.
מזכיר לכם שהייתי השר היחיד שהתנגד למתווה הגז ועמד מול ראש ממשלה תקיף בעניין. כשהעניין מבחינתי היה עלויות הגז והעובדה שהמחיר מונע שימוש בו ולכן לא נצמצם את זיהום האוויר.

טל: אלון, תורך

אלון: שלום מר גבאי ותודה שהגעת לכאן.
כמעט כל מועמד בבחירות אי פעם מצהיר שהוא יכניס אנשי מקצוע לתפקידי שרים (לפיד, נתניהו). זו אמירת הקמפיין הפופולרית ביותר, שאף אחד לא מצליח אחר כך למלא. האם אתה מוכן לתת שמות של אנשי מקצוע שבכוונתך למנות לתפקידי שרים בממשלה בראשותך? ואיך זה בדיוק יעבוד עם חברי המפלגה הבכירים – שאת תמיכתם תרצה, מן הסתם, במהלך הקמפיין?

פבל: ☝

טל: נשתדל להכיל את כל השאלות. נראה אם יהיה מספיק זמן.

אבי גבאי: לגבי שמות ברור שלא ניתן עדיין לאמר אבל שוקלים את טל לאור הודעת הנגבי שהוא לא מעוניין להמשיך במשרד התקשורת :). לגבי חברי המפלגה – ברור שהעניין הוא קודם כל להביא את המנדטים ולי אין ספק ששרים מקצועיים (שמחזיקים באידיאולוגיה שלנו) יסייעו מאד לעניין. עדיף שנלך בדרך שתוביל לשלטון ויהיה מה לתת גם לחברי המפלגה מאשר לדשדש ב 10 מנדטים.
טל ג: ☝🏾

אבי גבאי: ואכן כבר יש ריקושטים.

טל: אם אפשר להוסיף: הצהרות על מינויים מקצועיים מעולם לא עומדות במבחן המציאות הפוליטית. זה נתפס כהצהרה ריקה.

אבי גבאי: אצלך

טל: אתה תזדקק לבכירי המפלגה לצידך. ועם מו״מ במקומות אחרים וזה הכל כמובן בהנחה המאוד מפליגה שמפלגת העבודה תגיע לאיזה שהוא מקום יותר מאשר גלגל חמישי…

עילית: שאלות על הסוציאל דמוקרטיה שהצהרת על היותך כזה
א. התנגדות להעלאת המיסים. זה אמרת רק לאחרונה בראיון לשי ניב. בכמה דרוש להגדיל לשיטתך את תקציב השירותים החברתיים כדי להגיע לרמה הרצויה ואם לא דרך העלאת מסים מה מקורות התקציב שלך?
והאם בעבר תמכת בהטבות מס הניתנות לחברות הגדולות. האם זה עדיין המצב? מה צריך להיות מס חברות לדעתך?
אציין שאני נכה ואינני יכולה חהגיע לחןץו

טל: דן – תורך.

טל: עילית – נא להמתין. סיכמנו שלא מתפרצים. (לא תקין)

עילית: טעות קפץ.לי

דן: שלום מר גבאי, בעוד 8 ימים נכנס לתוקף המאגר הביומטרי.
אם תיבחר האם אתה תומך בקיום המאגר במתכונתו הנוכחית, רוצה לבטל אותו, או מציע שינויים באופן הפעלתו?

אבי גבאי: אני מסכים איתך שהעניין רלוונטי רק אם נגיע לפוזיציה של המפלגה שמרכיבה ממשלה ולא לגלגל שלישי.

טל: אנחנו עם שאלת המאגר הביומטרי.. (למען הסר ספק)

אבי גבאי: היי, לא למדתי את העניין ואין לי עמדה בנושא שאני לא מכיר. אלמד ואקבל החלטה עניינית ומקצועית.

יעקב: היי אבי ותודה על הראיון.
גם אתה וגם עמיר פרץ טוענים שביכולתכם להביא קהלים חדשים למפלגה, עמיר פרץ אף הוכיח זאת בעבר.
האם אתה יכול להביא קהלים שעמיר לא יכול להביא?
אם התשובה חיובית איזה קהלים?

דן: תודה על הכנות.

טל: אחרי יעקב: עילית, שי ש., אסף נ., יובל, פבל, תומר (ואם נספיק טל ג.)

טל: יעקב רוצה לדעת אם גם נער גבעות (כמוהו) מוזמן… 😜😜 (בצחוק)

יעקב: רוצה לדעת ממי אני צריך יותר לחשוש

אבי גבאי: בבקשה. ראשית, לפני קהלים חדשים צריך להחזיר את ה 14 מנדטים שחונים אצל יש עתיד. אני עושה זאת מצוין גם לפי הסקרים ואני רואה זאת גם במפגשים הרבים בכל הארץ. לגבי קהלים חדשים בודאי שאני מביא ומשני סוגים – 1. אלה שמחפשים משהו חדש, פחות פוליטיקאים מקצועיים ויותר ענייניות וערכים, אלה שמצביעים תמיד למפלגות חדשות ורואים בי "מפלגה חדשה" על אף שאהיה בראשות מפלגה וותיקה. 2. קהלים של מצביעי ליכוד, כולנו וישראל ביתנו שאינם קיצוניים ומחפשים פוליטיקה אחרת. אני יודע שהשאלה באה מהכיוון המזרחי. אז כן אני מזרחי וזה מדבר לאנשים..

טל: עכשיו עילית

עילית: שלום אבי ותודה על הראיון שאלות על הסוציאל דמוקרטיה שהצהרת על היותך כזה
התנגדות להעלאת המיסים. זה אמרת רק לאחרונה בראיון לשי ניב. בכמה דרוש להגדיל לשיטתך את תקציב השירותים החברתיים כדי להגיע לרמה הרצויה ואם לא דרך העלאת מסים מה מקורות התקציב שלך?
והאם בעבר תמכת בהטבות מס הניתנות לחברות הגדולות. האם זה עדיין המצב? מה צריך להיות מס חברות לדעתך?
אציין שאני נכה ואינני יכולה להגיע לחוגי הבית שלך האם חשבת להגיע לערי הפריפרייה ולסניפים ולענות לשאלות לטובתנו

טל: תודה יקירה

עילית: תודה לך …

רועי: בהערה לשאלה זו, כחלון מצליח להעלות את תקציב השירותים החברתיים ללא העלאת מיסים, באמצעות הרחבת הגבייה.

אבי גבאי: לא אמרתי שאני מתנגד להעלאת מיסים אלא שאני מתנגד לכך שזה כל העניין. רמת השירותים החברתיים בישראל נמוכה מאד בשל 2 סיבות : קצבאות נמוכות מדי למוגבלים, קשישים ומקבלי הבטחת הכנסה. ושירותים באיכות נמוכה – בריאות וחינוך למשל שמצריכים רבים לרכוש שירותים פרטיים נוסף על הציבוריים.

אבי גבאי: יש המשך

טל: אחרי שמר גבאי יסיים: שי מ, אסף נ., יובל, פבל, תומר (ואם נספיק טל ג.)

אבי גבאי: הפתרון מורכב מהעלאת קצבאות ומטיפול עומק במנגנונים הציבוריים כך שישפרו את איכות השירותים ויהיו ברמה כזאת שאדם לא צריך לרכוש שירות פרטי. אם מעבר לשיפור האיכות יהיה גם צורך בתוספת תקציב אז בהחלט ואם זה מצריך מיסים אז גם בהחלט. בסוף , אני מאמין בשירותים מצויינים גם אם המיסים יהיו גבוהים. זו בדיוק הערבות ההדדית שאמורה מדינה לייצר.
טל: אז אני מבינה ממך שלפני העלאת מס, אתה מחפש פתרונות בייעול? והעלאת מסים לא באה בחשבון בשלב ראשון?

שי: שלום גבאי
האם אתה מאמין ברעיון של ציפי לבני לקיים בחירות פתוחות בכל מחנה השמאל ? אם כן, כיצד ניתן לממש זאת והאם אתה בעד איחוד מפלגת העובדה והתנועה ?

אבי גבאי: לגבי הפריפריה – אני מסתובב בכל הארץ, צפון ודרום ולגמרי לא מתמקד במרכז. צרי קשר ונדע לחבר לחוג בית קרוב.

אבי גבאי: לגבי הקצבאות, אני אחדד. את הקצבאות צריך להעלות מיד. גם אם זה מצריך מיסים נוספים (אגב, זה בעיקר מצריך שינוי סדרי עדיפויות – בשביל זה ממשלה נבחרת). לפני מיסים אפשר גם להחליט שהגרעון יגדל – מצבנו בחוב תוצר מצויין ולא צריך להתרגש מהעלאת גרעון אם היא למטרות נכונות.

טל: אוקיי. ועברנו לשאלה של שי

אבי גבאי: מצטער שידי לא קלה על ההדק של העלאת מיסים. בסוף, תזכרו שאת עיקר המיסים שמעלים משלם מעמד הביניים ואני מניח שמרבית הקבוצה משתייכת למעמד הביניים.

טל: האמת לא בדקנו את זה מעולם. אבל יש כאן מכל הקשת הפוליטית, חרדים, ערבים, שמאל ימין

אבי גבאי: אני מאד בעד גוש גדול ועקרונית אני בעד פריימריס פתוחים במפלגות. מאחר ויאיר לפיד אומר בכל הזדמנות שהוא לא יהיה חלק מהמהלך אז איזו רלוונטיות יש למהלך כזה ? איחוד זו בהחלט אפשרות ויש לי עמדה חיובית מאד לגבי תרומתה של ציפי לבני.

טל: אסף, תורך

אבי גבאי: לגבי הקשת הפוליטית – מעמד ביניים יש בכל הארץ.

טל: אסף כבר מעלה את השאלה..

אסף: אם תהיה יו"ר העבודה תהיה לך השפעה ניכרת על מערכת היחסים עם הועדים הגדולים בנמלים. הועדים הללו מוחזקים ע"י דמויות חזקות שבין השאר גורמות נזק , לייבוא סחורות ולמהלך עסקים תקין. שוק הסחר בישראל איטי, מיושן ופוגעני למשק. יש לך הצעה איך אתה מנטרל את הכוחות החזקים מדי של הועדים?

טל: כעקרון אחרי התשובה הבאה -אנחנו אמורים להספיק עוד את יובל, פבל, ותומר – מקווה שמר גבאי יכול להשיב לפחות ל 3 אלה….

אבי גבאי: אני מאמין גדול מאד בכוחה של הענייניות. ניהלתי חברה עם ועד חזק מאד, לא פחות מהוועד של הנמלים וידעתי למצוא את הדרך העניינית בכל מחלוקת.

טל: הועדים השולטים בנמלים – מחייבים רפורמה, לדעתך? זה ישפר את המערכת סחר של המדינה? יבוא/יצוא

אבי גבאי: יש רפורמה שסוכמה ומקודמת של בניית 2 נמלים חדשים. הנושא לא על הפרק.

טל: יובל- קדימה

יובל: אבי שלום רב.
ראשית שאפו על בן גוריון המרצד אלינו משולחנך. אין ספק שאנו חווים משבר מנהיגות קשה.
אם במנהיגות עסקינן, במהלך כהונתך כשר הגנ"ס *אפשרת להחלטה על הרחבת בז"ן לעבור*, וזאת על אף הנתונים המדאיגים והמודעות הציבורית למקרי התחלואה – הסיכון לחיי מעל מליון תושבי נפת חיפה והקריות. מדוע?
כמי שעתיד להיות רוה"מ, כיצד אתה רואה את עתיד התעשייה במפרץ חיפה? אשמח לתשובות פרקטיות.
אציין רק כי רבים ממצביעי המפלגה בחיפה ובוחרים רבים מצביעים על בסיס נושא זה, המדיר שינה מעיננו

אבי גבאי: נושא הזיהום במפרץ חיפה חשוב לי גם היום. אני בהחלט שמח על כך שחברי המפלגה בחיפה לוקחים את העניין כשיקול חשוב בהחלטתם. יש 300 כאלה שהתפקדו עבורי מאחר והם יודעים שהייתי השר הראשון שלקח אחריות על העניין, הכין תכנית משותפת עם משרדים אחרים ועם הרשויות המקומיות והתחיל בביצועה. כולל תקציבים ומנגנון דיווח מסודר לציבור. "הרחבת בזן" זו סיסמא שאין מאחוריה אמת. אני קבעתי שזיהום האויר במתחם יירד ב 50% בתוך 3 שנים.

טל: אני ממתינה שתשלים את התשובה?…

אבי גבאי: אגב, הפסל של בן גוריון איתי כבר 15 שנים ואני מסתכל עליו בכל פעם שאני נדרש לקבל החלטה חשובה.
פבל: אבי, האם אתה סוציאליסט או קפיטליסט? כי אני התפקדתי בעקבות הצטרפותך ואתה הגעת להישיגים אישיים בזכות שוק חופשי שמעודד יזמות, הצלחה אישית ועקרונות קפיטליסטיים. אז עכשיו, אתה סוציאליסט?

טל: והאם יש לנו זמן לעוד שאלה אחת? כי אני מבינה שהלוחות זמנים דוחקים.

טל: אז אשמח לתשובה לפבל. ונשחרר אותך ללו״ז העמוס (עוד 7 שבועות של שכרון חושים…)

אבי גבאי: התחלתי את חיי הרחק מתחת לקו האמצע ואני מאד גאה על כך שהצלחתי לעבור אותו משמעותית. זה לגמרי לא שינה את תפישותיי. אני מאמין במעורבות ממשלתית בחיינו. כזאת שדואגת לכך שנזכה לחיים בכבוד ולכל ילד תהיה היכולת והתנאים לממש את הפוטנציאל שלו, בלי קשר למקום שבו הוא נולד או ליכולות של הוריו. אני פחות אדם של הגדרות עצמיות.

טל: קשה לך להגדיר את עצמך כסוציאליסט? 😁

אבי גבאי: תודה רבה לכולם. חייב להמשיך הלאה. נפגשים ב 4.7 ומנצחים.

פבל: תודה רבה ובהצלחה!

טל: טוב… מוסרים לי באוזניה שהיה חייב ללכת.. סליחה תומר. נשתדל לפצות אותך בראיון הבא

טל: נשארנו באויר עם שאלת הסוציאליזם…

תומר: רשמתי לפני, תודה טל

[‫‏הסרת את אבי גבאי‬] [הסרת את הלה ליפשיץ‬] [הסרת את איציק אלרוב‬]

טל: לא אמרנו שלום ולהתראות…

איתי: ״מעורבות ממשלתית בחיינו״ זה אולי לא סוציאליזם, אבל זה בטח לא קפיטליזם

טל: אז בדיעבד – תודה על הראיון

לראיונות ווטסאפ נוספים שערכתי למנויי הפלוג:

יולי אדלשטיין, איילת שקדיצחק הרצוג, יאיר לפידמיקי זהר, אלדד יניב, אבי דבושאחמד טיבי, עמיר פרץשולי מועלם, עמירם לויןעמר בר-לביואב קיש,זהבה גלאוןמרב בן-ארירחל עזריהד״ר גרבלסקיתמר זנדברגאור-לי ברלב (פעילת מחאת הגז), רביב דרוקר,יגאל דילמוני (סמנכל מועצת ישע), עמית סגל.

להצטרפות כמנויי הפלוג והשתתפות בקבוצות הווטסאפ ובראיונות עתידיים

]]>
http://www.talschneider.com/2017/05/25/whatsapp-avigabbay/feed/ 0
המטרה: שימור הסכסוך http://www.talschneider.com/2017/05/24/maariv-may22/ http://www.talschneider.com/2017/05/24/maariv-may22/#comments Tue, 23 May 2017 21:34:20 +0000 http://www.talschneider.com/?p=18862 התפרסם במעריב בבוקר ביקור הנשיא טראמפ, 22 במאי 2017

אמירות בצד ומעשים לחוד. כל ילד קטן בישראל יודע, שמטרת העל של ראש הממשלה בנימין נתניהו היא לשמר את הסכסוך עם הפלסטינים. איום השלום מתנשא מעל לכל. חלילה לאפשר ויתורים. יהיה אסון להעניק לפלסטינים הישג. וטראמפ? האם הוא תמים ובאמת חושב שהוא יביא כאן פתרון? לא, לא ממש.

טראמפ רוצה להוכיח פעלתנות יתרה מול מנהיגי ערב (גם הם צבועים בתורם). וכך הגלגל מסתובב לו והפתאים היחידים הם פעילי שלום בשני הצדדים, שממשיכים להאמין ש"עוד יבוא היום".

הציפיות לתוצאה מדינית פוליטית כה נמוכות, שכנראה, שהלוקיישן המקורי (מצדה) יכול היה להיות מוחלף בלוקשיין הולם יותר, מתחת לפני האפס בים המלח. מינוס ציפיות. טראמפ מגיע לישראל, סוחב אחריו שובל צרות, הפתעות, חרטוטים והדלפות. נתניהו, למרות הכל, יהיה מחובק ואהוב הן בידי הנשיא והן בכלי התקשורת האמריקאיים, שתמיד היו העריצו את נתניהו, המנהיג הזר עם האנגלית המושלמת והבנת מלאכת הסאונד בייט המקודשת.

עולם כמנהגו ינהג

עולם כמנהגו ינהג: מריבות מדומות (האם הכותל הוא בגדה המערבית או בישראל) יונחו בצד. אף אחד לא יזכור אותן כעבור שבוע. מריבות אמת (יש כאלה?) יוסתרו ויטושטשו. כך היה בין הנשיא לשעבר ברק אובמה לבין נתניהו. שנים עמלו שגריר ישראל בארצות הברית רון דרמר ושגריר ארצות הברית בישראל דן שפירו להסתיר את מראית העין של היחסים. אך האמת התפרצה בסוף והשתלטה על הדיווחים. מישהו עדיין יכול לייחס חשיבות להצהרות? אנחנו אמנם בימי החיתולים של יחסי הממשלים, אך הסתירות, חוסר המקצועיות והבעיות הידועות כבר מבצבצות מבין אבני הכותל.

 טראמפ מגיע כדי להוכיח שהוא איש עם הישגים. הוא זקוק לתמונה טובה, לאווירת ניצחון. מסע לחיצות ידיים קצרצר, קשב מועט, הוא הרי לא מסוגל להאריך בשיחות של מעבר לדקה או שתיים. וטראמפ צועד לתוך אזור הנוחות של נתניהו, המקום שבו אף אחד מלבד נתניהו לא השיג ניצחון זה שמונה שנים. עד כמה חברית וחשובה מערכת היחסים בין האישים? האם נתניהו ייסוג לאחור ויאפשר לטראמפ להוכיח לאמריקאים, לעולם, שהוא בעל יכולת להתחיל משהו, לדבוק בדבר? או שגם מהלך אמריקאי שכולו בחיתוליו יוביל את נתניהו לסובב את זה כאילו זה שוב הוא, נתניהו נגד כל העולם?
]]>
http://www.talschneider.com/2017/05/24/maariv-may22/feed/ 2
אין רוח במפרשים של טראמפ http://www.talschneider.com/2017/05/21/trumpmay2017/ http://www.talschneider.com/2017/05/21/trumpmay2017/#respond Sat, 20 May 2017 17:27:27 +0000 http://www.talschneider.com/?p=18858 לוס אנג׳לס

טראמפ יצא מוושינגטון מלווה בכותרות ענק על חקירות, מינוי ראש האף.בי.איי מולר לחוקר מיוחד, מפלגה רפובליקנית מפולגת (שוב) ולמרות האוירה המיוחדת בערב הסעודית ובישראל, החל ממחר, ניכר שבארה״ב מתקשים לעסוק בדבר מלבד האינסוף שערוריות של הנשיא החדש.

הנחת היסוד, עד לפני שבוע היתה שטראמפ יהנה מן התמיכה הפוליטית של הרוב הרפובליקני בקונגרס לפחות עד נובמבר 2018, בחירות אמצע הקדנציה, מועד בו האחיזה הפוליטית המשמעותית הזו עשויה (לא באופן בטוח) להתחלף. אחרי נובמבר 2018, יכול העם האמריקאי לבחור נציגים דמוקרטים בבית הנבחרים ובסנאט, ולהפוך את המשחק הפוליטי על הנשיא ה 45.

כעת, אחרי השבוע האחרון בוושינגטון, גם השנה וחצי שעד נובמבר 2018 נראית לוטה בערפל.  מספר הרפובליקנים בשני הבתים המותחים ביקורת, המסתייגים ממנו באופן גלוי צומח ועולה.  קחו למשל את אלנה רוס-לטנין, רפובליקנית שמרנית מפלורידה, אחת מחברות הקונגרס המפורסמות, תומכת ישראל ותיקה. היא עומדת לפרוש אחרי 40 שנה בפוליטיקה והמושב שלה בפלורידה עשוי לעבור לידיים דמוקרטיות (הילרי קלינטון זכתה לרוב במחוז של רוס-לטנין). את הזמן שנותר לה היא מנצלת כדי לכסח את הנשיא טראמפ. היא לא בעניין של לחזק עבורו את הבייס שלו, בפלורידה.

״כמה הציבור יכול לספוג עוד? זו דרמת טלוויזיה, טלנובלה, כל יום עם התפתחויות ופיתולים כשהצופים ממשיכים לצפות מן הטלנובלה לעוד. התסריט הופך למופרך והצופים אומרים, לא יכול להיות שזה אמיתי. אבל כן, זה מה שקורה״, היא אמרה בראיון לפני השבת.

נבחרי ציבור רפובליקנים במדינות ובמחוזות השונים ניצבים בפני דילמה. הציבור השמרן רוצה שהם ידבקו במפלגה ובמדיניות שמרנית (שינוי ביטוח הבריאות), אך ההתנהלות האישית של הנשיא בנושאים לאומיים, האופן שבו פיטר את ראש ה FBI, הדברים שאמר על קומי לאחר שפיטר, השקרים, השערוריות השונות בבית הלבן – מקשים עליהם להתנהל כאילו הכל כרגיל.

טראמפ נמצא בנסיעת חוץ ראשונה, פוגש ראשי מדינות ושוהה מחוץ לוושינגטון ל 9 ימים ארוכים. מיד בשובו, תכונס ועדת המודיעין של הסנאט ותשמע את קומי, שוטח בשידור חי ובגלוי את כל טענותיו.

בלוס אנג׳לס (אני נמצאת פה לרגל השתתפות בכנס), שומעים בכירים בקהיליה היהודית מסוייגים מן הנשיא החדש. איש עסקים יהודי מוכר שהיה מבין תומכי הנשיא אמר שכל ההתנהלות של הנשיא מבלבלת ומאכזבת. הויכוח המטופש של הבית הלבן (עוזרים, יועצים, פקידים, מה זה משנה) על האם הכותל של ישראל או לא. החלטתו של הנשיא ללכת לבד לכותל – כל זה נתפס כאן באופן רע ומר. יהודים תומכי המפלגה הרפובליקנית מותשים. וזה לפני שדיברו על הרוב היהודי, תומכי המפלגה הדמוקרטית.

איך טראמפ יוכל להוביל מהלך במזרח התיכון כאשר בבית, בוושינגטון, הוא לא מצליח לעבור שבוע ללא שערוריה? נראה שאין מי שסבור, כרגע, שיש לנשיא האמריקאי יכולת לנהל תהליך כלשהו, כשהוא אפילו לא מסוגל לצלוח פגישה עם שר חוץ רוסי בלי לייצר מהומות.

]]>
http://www.talschneider.com/2017/05/21/trumpmay2017/feed/ 0
1:0 לכאן נגד נתניהו http://www.talschneider.com/2017/05/16/kannmay2017/ http://www.talschneider.com/2017/05/16/kannmay2017/#comments Mon, 15 May 2017 18:47:45 +0000 http://www.talschneider.com/?p=18843 תאגיד השידור הציבורי כאן: 1

ראש הממשלה נתניהו: 0

במשך כמעט שנה, בגלוי ובחסוי, התאמץ נתניהו להוביל מהלך ציבורי מרכזי אחד: חיסול עליית תאגיד כאן לאויר במתכונת החקיקה שהועברה על ידי שר התקשורת שלו (דאז) גלעד ארדן.

(גילוי נאות: אני חברת מזכירות ארגון העיתונאים ומתוקף ייצוג ציבור העובדים בעיתונות פעלנו להמשך הפעלת חוק השידור הציבורי במתכונתו המקורית)

נכון להיום, 15 במאי, נתניהו נכשל במהלך אשר לו הקדיש שעות, ימים, שבועות, שבתות וחגים. מטרת העל שלו היתה: לא להגיע לערב השידורים הראשון. לא רק שערב השידורים נפתח, אלא אף שמהלך הפיצול האחרון, שמטרתו היתה להחליש את חטיבת החדשות ו/או להביא לפיטורי ראשיה ו/או להוסיף לצוותים אנשים מטעמו – נבלם בדקה ה 90 על ידי שופטי העליון. לא בטוח שזה סוף דבר. כרגע חטיבת החדשות תיוותר בתוך התאגיד לחודש שלם עד שתינתן תשובת המדינה לבג״צ.

תזכורות על מהלכי ההתנגדות הגלויים של ראש הממשלה:

בספטמבר 2016, נתניהו התראיין לגיל תמרי מערוץ 10 ובחר במילות הקוד להסתה המודרנית ״נניח שיביאו לשם את כל שוברים שתיקה״. אולי נמתג אותם כשמאלנים וזה יעזור להניע את הציבור נגדם. לא משנה, שהשמאלנים במדינת ישראל ובמיוחד אלה ששברו שתיקה, הם אזרחי משלמי מסים בעלי דעה חופשית.

במהלך שבוע בחודש מארס, נתניהו תקף את השידור הציבורי מכמה כיוונים אפשריים:

הוא יצא נגד תחקירנית זוטרה וכינה את גוף השידור ״תאגיד השמאל״.

ליבו ״נקרע״ במהלך פגישות עם עובדי רשות השידור והוא ניסה למזג את את התאגיד לתוך רשות השידור, שבוטלה על ידו בחוק במהלך קיץ 2014.

בערב גיבוש קואליציה הוא האשים את הממשלה הקודמת בראשותו ונטל אחריות על הבעיה שהוא יצר (על אף שיש מי שחשבו שלא היתה שם ״בעיה״)

וכעבור יממה, בדרך לסין הוא קרא למפלגות הקואליציה לכבד את ההסכמים: ״כל המפלגות מחויבות להחלטות של הליכוד, שלנו, בנושאי התקשורת, לרבות סגירת התאגיד״

כל המהלכים התנהלו כשהוא נמצא בחקירות בנוגע למעשים ובחישות בתחום התקשורת בישראל.

״כמה מביך״ השיב ח״כ רועי פולקמן, יו״ר סיעת כולנו ״ספין על גב העובדים״

היום הסתיים פרק ראשון בסאגה. בבג״צ דנו (יום ב׳, 15 במאי) בתכלית של חוק פיצול התאגיד. אף אחד מבכיריו ושריו של נתניהו, למעט ח״כ ביטן ושר התקשורת הזמני, הנגבי – לא הבינו או את המהלך. הם לא הגנו עליו, הם לא ידעו מה הוא רוצה או שידעו ושתקו.

חלק, כמו שרת המשפטים איילת שקד ציינו בראיונות שמהלך הפיצול של התאגיד הוא חקיקה מיותרת ושהיא לא היתה פועלת כך. שלא זו הדרך. (זכורה לי שיחה שלה עם וילנסקי וברדוגו במהלך השבועיים האחרונים בה ציינה שמדובר במהלך תמוה, שהיא לא היתה נוקטת בו.

פרק שני בסאגה עוד יגיע. כך נדמה לי. ההתעסקות בתקשורת, העלבונות, הריב המדומה, פיצול/איחוד/מיזוג/חיסול/הקמה – הם מהלכי קמפיין. יבואו עוד כאלה. אפשר לכסח את גל״צ ו/או לפגוע בזכייניות, להתעמר בערוץ 10, ולפצל מחדש את רשות השידור.

ומה עם המינוי של צחי הנגבי למ״מ שר התקשורת?

הנגבי העלה תמונה מחויכת שלו מאיפא״ק, כאשר נתניהו עסק עם ביטן ומנכ״ל משרד התקשורת בפיצול הגופים. לאחר מכן, סיפר פילבר באחד הראיונות שהנגבי היה איתם ״על הקו״ ושותף מלא בכל ההחלטות.

השבוע, בימים הקריטיים של פיצול חוק התאגיד, סגירה בהולה של רשות השידור (היא כפופה למ״מ שר התקשורת, לא?), הימים של העברת השליטה לגוף החדש, הבג״צים והדיון הציבורי הסוער סביב העברת העובדים והשלכת עובדים אחרים הביתה – היכן מ״מ שר התקשורת? הוא עושה טאי צ׳י בפארק ציבורי בסין.

אני מכירה מעט את הנגבי. הוא אינו אדם רדוד. הוא פוליטיקאי נינוח ומתוחכם. מדוע הוא מעלה את הסטטוסים המתריסים הללו? נתניהו מינה אותו למ״מ שר התקשורת, ולא העניק לו סמכויות של ממש (המינוי שלו פוקע ביום א׳). זו התשובה שלו. ראש הממשלה משתעשע בו, אז הנה, הוא משתעשע בחזרה. מי ימונה לשר התקשורת או ממלא שר התקשורת או שר במשרד התקשורת ללא סמכויות (בג״צ כבר רמז שאין חיה כזו) – ביום א׳ הקרוב?

בסיום כתיבת הפוסט קיבלתי את צו הביניים שהוציא בג״צ הערב בסיומו של הדיון והנה התייחסות גם למה שאמר השופט מלצר.

השופט מלצר מציין שבמאזן בין הצדדים – אם החוק יכנס לתוקף וכעבור זמן תתקבל העתירה –  יהיה הרבה יותר קשה להחזיר את המצב לקדמותו, לעומת המצב שבו בג״צ מורה לדחות את כניסת החוק לתוקף, ואם המדינה תשכנע שזה חוק ראוי, ניתן יהיה למלאו ולעבור הלאה (לפיצול). במהלך הדיון היום בבג״צ, המדינה (ממשלה, כנסת, קואליציה) לא הצליחה להסביר מה הבהילות.

חלק גדול מן העתירות הפוליטיות נמחקו.

העתירות שכן נשארו על כנן – העתירה שלנו (ארגון העיתונאים) והעתירה של התאגיד עצמו. הטעמים לכך הם: חשש לפגיעה בחופש העיסוק (התאגיד), חופש ההתאגדות (הארגון), חופש הביטוי (כולם).

השופט מלצר: ״מוצא בזאת צו על תנאי המורה למשיבים (הממשלה, הכנסת) להשיב – מדוע לא יבוטל חוק השידור הציבורי מחמת כך שיש בתיקון האחרון (תיקון 8) פגיעות בזכות לחופש הביטוי של תאגיד השידור הציבורי והאורגנים שלו, בזכותם לקניין וכן פגיעות בחופש הביטוי, בחופש העיסוק ובזכות ההתארגנות של העיתונאים, בצד פגיעות במרקם הדמוקרטי ובחופש הביטוי של הציבור על היבטיו השונים, והכל מבלי שתתקיימנה לגבי פגיעות אלו הוראות "פיסקאות ההגבלה" שבסעיף 8 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ובסעיף 4 לחוק יסוד: חופש העיסוק (לרבות דרישות התכלית והמידתיות) ונוכח פגמים שנפלו בהליכי החקיקה המואצים שנערכו לקראת תיקון מס' 8 ואשר בגדרם הוקנו סמכויות לכונס הנכסים הרשמי (בניגוד לחוות דעתם של גורמי הייעוץ המשפטי בכנסת).״

]]>
http://www.talschneider.com/2017/05/16/kannmay2017/feed/ 2
חיבור מהספרים: התיישנות בתנועה הקיבוצית http://www.talschneider.com/2017/05/16/booksmay15/ http://www.talschneider.com/2017/05/16/booksmay15/#respond Mon, 15 May 2017 15:30:09 +0000 http://www.talschneider.com/?p=18833 טל שלום

את מכירה את התחושה שאת רוצה לדפוק את הראש בקיר? אני מנסה להסביר לסובבים אותי שלא חייבים להביא רכזים מקיבוצים מרוחקים עד לבית התנועה הקיבוצית בתל-אביב ואפשר לקיים פגישה באמצעות שיחת ועידה. למה לגרור אלינו את החבר׳ה מעוטף עזה? מרמת הגולן ומן הבקעה? בוא נחבר את כולם בדבר הנחמד הזה, שקוראים לו סקייפ או כל Dialer זמין באפליקציות. אבל המאה ה 21 לא הגיעה לליאונרדו דה-וינצ׳י. בבית התנועה הקיבוצית נשארו תקועים עם הראש בימי דה-וינצ׳י. כדי שתביני עד כמה מדובר בארגון חתיארי, אני מבטיח לך שאם תקפצי שם, לבניין שלהם, תשמעי את יערי וחזן נוזפים בעוברים ושבים במסדרונות. אנכרוניסטים.

אחרי שנתיים שעבדתי שם, סיימתי החודש את ההתקשרות. אני מחפש להמליץ לחברים היקרים שלי בתנועה הקיבוצית המלצה לספר שיעיר אותם מן ה״לינה המשותפת״ שהם התרגלו אליה. יש להם אולי תפיסות עולם ערכיות טובות, אבל איפה הניהול של העידן החדש? הם צריכים להתאפס על תנועות פוליטיות חדשות, עדכניות, תקשורת מהירה, ניו-מדיה. איך מזיזים את הקיבוצניקים משנות ה60 למאה ה21?

בידידות

רזילי

רזילי יקר

את ברל כצנלסון אתם גם שומעים במסדרונות משוחח עמכם? אם לא, אז דרך כתביו, האיש שהיה המחנך הגדול איש החזון, הוגה תנועות הפועלים, אבל גם מלך הבירוקרטיה. הוא שהיה מבין מקימי ההסתדרות, קופת חולים כללית, סולל בונה, המשביר לצרכן – סבל גם מהגופים אלה. הבירוקרטיה התישה אותו. מבין כתביו מצאתי את הקיטורים על הבירוקרטיה:

״אכן, לא עובדת הפגמים והחטאים היא המפחידה, אלא חוסר מאמצים מצד הציבור לעקור את הפגמים והחטאים. ושחיתות הפרט נעשית שחיתות הציבור. מדוע אין הציבור נלחם לעקירת הפגמים? מפני שהוא נתקל ב״חזקות״ שונות ואינטרסים משוריינים, של גופים תקיפים, של ״מכונות״ ציבוריות, אשר ״לא כדאי״ או אין כוח להילחם בהם…. ואנחנו מכירים תופעות כאלה גם בעולם הקפיטליסטי וגם בתנועת הפועלים ומכירים את גידולהיה מן ה״בוס״ בבית החרושת ועד ה״בוס״ ביוניון, מן הבירוקרט הישן ועד הקומיסר החדש.״ מתוך: עד פנה היום, ברל כצנלסון על עצמו, מוקי צור (הוצאת עם עובד 2006)

גם כשהתפטר מעריכת עיתון דבר (אותו ייסד) הוא כתב לחברי העיתון: ״הגיעה שעתי לפרוש מעסקנות… ניתק בי איזה חוט אשר בלעדיו אין בי כוח לעבוד. כבשתי עצמי וגברתי כל כמה שיכולתי…״

אך קריאת כתבי כצנלסון לא בדיוק תצעיד אותם קדימה. מה עושים עם ארגון ששקעה בו תרדמה, שאינו מסוגל להתאפס על ההווה?

בענף ספרי הייעוץ הארגוני מדברים על בניית נרטיבים לארגון. רענון באמצעות סיפור חדש, סיפור טוב. משהו שמקום עבודה מספר לעצמו, לעובדיו, ללקוחתיו, לבעלי הקשרים עם המקום. לפי קלאוס פוג, מחבר ה- (Storytelling: Branding in practice (Springer, 2010, הסיפור שארגון מספר לעצמו הוא חשוב כדי לבנות תרבות עבודה חדשה.

כדאי לחשוב וליצור ולכתוב עם העובדים את הנרטיב של המקום. כאשר משוחחים עם עובדים, והם רוצים למלא אחר ציפיות הבוסים הם נוטים ללכת לכיוון הסיפור האגדי על מקום העבודה כ״משפחה השניה שלי״. זה נפוץ, אך לדעתי זה הבולשיט הגדול בעידן ההעסקה המודרני. לא זו הכוונה בנרטיב סיפורי של ארגון, כלומר לא דבר-מה שנוצר כדי לרצות את המנהל, אלא סיפור שנכון עבור המקום. אנחנו מדברים על סיפורים יותר טובים, יותר מחוברים למציאות. הספר הנ״ל הוא רק דוגמא, ניתן להיעזר בו כי הוא קל לקריאה, ישים, ישיר.

כשכתבת לי על ארגון שלא מחובר ולא מתעדכן, אי אפשר להימלט מחוויות השבועות האחרונים כאשר ראינו את סגירת רשות השידור. האופן שבו המקום הזה ירד מטה, ראוי היה לספר משל עצמו. המידע על ועדי עובדים שהשתלטו על חשיבה רציונלית, על מעורבות פוליטית מוגזמת, על שחיתות – הציפו אותנו. דן כספי ז״ל, חוקר התקשורת דיווח על הכל ב׳סליחה, תקלה!׳ (הוצאת צבעונים, 2005), לפני 12 שנים. אפשר השבוע לחזור לספר הזה. איך ארגון מתדרדר לתהום. ניוון מחשבתי עשוי להפיל גופים לגמרי. כספי נפטר לאחרונה, הזדמנות טובה לחזור למחקריו.

והמלצת הספר העלילתי עליה חשבתי אינה מחוברת באופן ישיר להווה של התנועה הקיבוצית, ובכל זאת. ב׳שליחותו של הממונה על משאבי אנוש, א״ב יהושע (הוצאת הספריה החדשה, 2004), הבירוקרטיה משתלטת על הרגש. הרקע הוא אינתיפאדה וטרור קשה בירושלים, אך במאפייה שבה עבדה יוליה, מהנדסת במקצועה שהפכה למנקה, שכחו לעדכן את הרישומים שהיא פוטרה מעבודתה ולכן כאשר היא נרצחת ובתיקה נמצא תלוש שכר מן המאפיה, אף אחד במפעל לא מחפש אותה. הממונה על משאבי אנוש, איש קבע שפרש מצה״ל, מקבל את התפקיד הפלאי של להכניס רגש, עשיה והתחשבות של המפעל לפעולה הבירוקרטית. אם לא קראת את א״ב יהושע, זה הזמן.

בברכה,

טל

בשבוע שעבר העלתי פוסט ראשון במדור החדש ׳חיבור מהספרים׳. הסיפור על החיזור משמאל אחרי הימנית היה סיפור מן החיים, ועניתי עם המלצות ספרים. גם היום, מדובר במייל ששלח לי קורא קבוע של הפלוג.

מדי שבוע אנסה להשיב למיילים של קוראים הרוצים לקבל המלצות ספרים לקראת פגישות, אירועים, ראיונות או לכבוד פרק חדש בחיים.

אם קראתם את המדור, ומתחשק לכם לכתוב לי ולספר עם מי אתם רוצים להשתדך ומה מומלץ לקרוא לפני פגישה או שאתם רוצים הצעות לקריאה לפני שלב מעניין בחיים, אשמח לשמוע מכם. אשתדל לעשות כאן חיבור מהספרים.

המייל שלי הוא tal.eyaltal@gmail.com

מחכה למיילים מהקוראים.

*את הרעיון למדור שאבתי משיטוטים מרובים בעיתונות זרה, שם ראיתי מדור שונה וקצת דומה שנתן לי את ההשראה.

]]> http://www.talschneider.com/2017/05/16/booksmay15/feed/ 0 לוז פוליטי 14 במאי http://www.talschneider.com/2017/05/14/politicalschedulemay14/ http://www.talschneider.com/2017/05/14/politicalschedulemay14/#comments Sat, 13 May 2017 15:47:39 +0000 http://www.talschneider.com/?p=18793 יום א׳, 14 במאי

10:30 ישיבת ממשלה עם הנושאים הבאים על סדר היום.

13:30 ועדת שרים לחקיקה, עם הצעות החוק הבאות והצהרת החוק התורנית, הגבלת זכות העמידה בבג״צ.

אם מתחשק לכם לתמוך בעיתונות עצמאית ולבוא לשמוע את שרון שפורר ועינת פישביין באיזור הרצליה, אז הנה, ההרצאה שלהן בזאפה (אני ככל הנראה אהיה שם). פרטים, כאן.

יום ב׳, 15 במאי

09:00 דיון בבג״צ בנושא העתירה של רביב דרוקר לחשיפת מידע מערכת היחסים הטלפונית בין לשכת נתניהו לעורך הראשי (לשעבר) של ישראל היום, עמוס רגב.

11:00 דיון בבג״צ בפני השופטים מלצר, עמית, סולברג בנושא התאגיד בעתירות שהגישו ארגון העיתונאים ובעתירה מקבילה של אלדד יניב ועתירות נוספות של ח״כים מן האופוזיציה הרצוג, כבל, גלאון. בראש ההרכב: שופט העליון חנן מלצר.

עליית תאגיד ׳כאן׳ המפוצל לתחילת שידורי רדיו וטלוויזיה.

יום ג׳ 16 במאי

ראש ממשלת אוקראינה גרויסמן מבקר בישראל (פגישות עם הנשיא ריבלין, ראש הממשלה נתניהו ויו״ר האופוזיציה הרצוג)

11:00, הקריה האקדמית אונו, פאנל ׳ברוך שלא עשני אישה׳ בנושא הדרת נשים בשוק העבודה, בהשתתפות שר האוצר משה כחלון, ח״כ זהבה גלאון, פרופ׳ ירון זליכה. שמישהו יתחיל שם בלשאול את שר האוצר איך יתכן שכל בכירי האוצר סביבו, כל היועצים הקרובים והמובילים בקרבתו הפוליטית (אולי למעט אחת) – הם גברים.

11:30 בית הנשיא, הנשיא ריבלין יקבל את כתב האמנה של שגריר ארה״ב בישראל, דיוויד פרידמן ומרגע הזה פרידמן יכנס לתפקיד.

בחירות לראשות הסתדרות המורים בין יפה בן דוד לגילה קליין. פרטים על ההצבעה, כאן.

יום ה׳, 18 במאי

המחנה הציוני ביום פעילות במעלה אדומים וגוש עציון. מי מהח״כים משתתף? עדיין לא ברור לי.

יום ו׳, 19 במאי

טקס פרסי התיאטרון, מרכז עינב בתל-אביב. לא הייתי מציינת את האירוע הזה כפוליטי לולי ההבנה (הידועה לכולם מראש) ששרת התרבות תחפש את הדרך לזעזע את הקהל, לספוג איזה קריאה, התפרצות, ולרדת מן הבמה במחאה, לוודא שהכל מצולם באופן ״אקראי״ ושלוח את זה לכלי התקשורת כאירוע ״המזעזע״ התורן.

בחירות לנשיאות איראן

יום א׳, 21 במאי

פקיעת כהונתו הזמנית של צחי הנגבי כשר התקשורת (ממלא מקום לשלושה חודשים) – וחזרת משרד התקשורת לידיו של ראש הממשלה נתניהו.

יום ב׳, 22 במאי

ביקור הנשיא טראמפ בישראל ובשיאו נאום ׳מצדה׳. זו פעם ראשונה שנשיא אמריקאי מגיע לישראל בנסיעת החוץ הראשונה שלו ובשלב כה מוקדם בנשיאותו. היסטוריה.

*דווקא כשהנשיא טראמפ מגיע לכאן – אחרי שנה שלמה שהתרוצצתי אחריו – אעדר ואהיה בנסיעת עבודה בצד השני של הגלובוס. הוזמנתי למספר פאנלים בטלוויזיה, אך לא אוכל להשתתף.

יום ג׳, 23 מאי

יום ירושלים

בחירות להסתדרות בין אבי ניסנקורן ושלי יחימוביץ׳.

יום שבת 27 במאי

כמה ימים אחרי ביקור הנשיא טראמפ, הפגנה למען פתרון שתי המדינות. 20:00, כיכר רבין תל-אביב. פרטים.

יום א׳, 28 במאי

18:00, כנס גבעת שמואל ו׳מעלה׳ לזכרו של אורי אליצור ז״ל, בהשתתפות ראש הממשלה נתניהו, שר החינוך נפתלי בנט, וכל ברנז׳ת העיתונות הדתית/סרוגים. אולם התרבות גבעת שמואל. פרטים כאן.

יום ה׳, 1 ביוני

החתימה החצי-שנתית על waiver כדי שהחוק להזזת שגרירות ארה״ב מתל-אביב לירושלים לא יכנס לתוקף. כל נשיאי ארה״ב חתמו על הצו הזה מדי שישה חודשים מאז שעבר החוק וזאת על אף שכולם הבטיחו להעביר את השגרירות האמריקאית לירושלים. האם טראמפ יחתום גם הוא? מסתמן שכן (אך לא סופי)

יום ה׳, 8 ביוני

Snap Elections, בבריטניה

יום ו׳, 9 ביוני

מצעד הגאווה בתל-אביב, בהשתתפות השגריר הבריטי בישראל ובן זוגו (יום אחרי הבחירות בבריטניה).

יום ב׳, 12 ביוני

ועידת השלום של עיתון הארץ, דיוויד אינטרקונטיננטל, תל-אביב

יום א׳, 2 ביולי

ועידת מרצ, לדיון בשינוי שיטת הבחירות

יום ד׳, 4 ביולי

בחירות לראשות מפלגת העבודה, סיבוב ראשון. רשימת המתמודדים: עמיר פרץ, עמר בר-לב, אראל מרגלית, אבי גבאי, יצחק הרצוג, עמירם לוין, דינה דיין, הוד קרובי, אבנר בן זקן. אם אחד המתמודדים יעבור את ה 40%, הוא יוכרז המנצח.

יום ה׳, 13 ביולי

בחירות לראשות מפלגת העבודה, סיבוב שני – בין שני המתמודדים שהוציאו את השיעור הרב ביותר של תומכים.

יום א׳, 24 בספטמבר

בחירות פדרליות כלליות בגרמניה.

 

 

למי שלא מכיר: עמוד הפלוגה המסייעת ובו הצעות עבודה בתחום הפוליטי (משרות עליהן אני לומדת ומתעדכנת או שפוליטקאים מבקשים לפרסם בעמוד הזה)

אם אתם מעוניינים להצטרף כמנויים לפלוג (15 ש״ח לחודש) ולהיכנס לאחת מקבוצות הווטסאפ של הפלוג – קראו את הפוסט ׳הצטרפות לקבוצות הווטסאפ

 

]]>
http://www.talschneider.com/2017/05/14/politicalschedulemay14/feed/ 1
לוין: תומך ביחימוביץ׳, היא תנקה את ההסתדרות http://www.talschneider.com/2017/05/10/whatsappmay10-amiramlevin/ http://www.talschneider.com/2017/05/10/whatsappmay10-amiramlevin/#comments Wed, 10 May 2017 09:47:48 +0000 http://www.talschneider.com/?p=18805

 

טל: מעכשיו -דממה בקבוצה. תודה

‫‏[החלפת את הנושא אל "הפועלות עם עמירם לוין"‬]

‫‏[צירפת את בן שמעון אריק‬]

[‫‏צירפת את עמירם לוין‬]

טל: מר לוין שלום. ותודה שהצטרפת אלינו. על הקו נמצאים כ 120 מנויים של הפלוג. אני אפתח בשתי שאלות ולאחר מכן, אתן למשתתפים לשאול. מי שרוצה לשאול אותך שאלות יצביע (כמו בכיתה) ואני אעביר להם את רשות הדיבור. שלום גם לאריק, היועץ של לוין שמצטרף אלינו

עמירם לוין: תודה רבה טל

טל: בינתיים – עד לשאלה הראשונה, נשמח לראות סלפי שלך , על המקלדת. כדי שנדע שזה אתה שם…

עמירם לוין:

טל: שמעתי שהיו פקקים קשים

עמירם לוין: על כביש החוף… יש שיר כזה

טל: אז השאלה הראשונה שלי היא דווקא בתחומים האזרחיים: מתפקדי מפלגת העבודה עוקבים אחר המירוץ. הם מכירים אותך פחות. יש קבוצות גדולות של מתפקדים במפלגה הזו שממוקדים בנושאים חברתיים אבל במקרה שלך, אין להם הרבה מושג היכן אתה עומד. אתה עסקת רבות בתחום התחבורה בישראל. מה אתה מציע לשנות כיום, כדי להקל על המצוקה בתחום התחבורה. מעבר לתכניות רחוקות טווח. איך מעלים את הנושא הזה לראש סדר העדיפיות של הממשלה?

עמירם לוין: אני בהחלט מוכר מהצד הבטחוני. אבל הצד החברתי הוא הצד החזק שלי. אני מאוד מודאג שמדינת ישראל לא מסוגלת לפתו בעיות בחינוך ודיור וטיפול בקשישים במיוחד שהקשישים של היום הם דור בוני המדינה וניצולי השואה ומי שלא מסוגל לפתור להם את הבעיה לא מכבד את עצמו וגם פוגע בהם. עוד יותר כואב שצה״ל שהממשלה שלו רוכשת צוללות מיותרות ומטוסים מהשורה הראשונה לא מסוגלת לפתור בתקציב זעום את מה שמגיע לחיילים הקרביים שמגיעים מקרב לחיילים מהאכולסויות המוחלשות. זה לא ייתכן שזאת בעיה כלכלית זאת בעיה בסדרי עדפויות של הממשלה

עמירם לוין: לגבי התחבורה, הדבר הראשון בתחבורה זה תכנון ארוך טווח ותקציבים בצורה מואצת הנושא המרכזי שייך גם לנושא החברתי והוא שצריך להוריד מיסים לא פרוגרסיביים ולהעלות מיסים מיסים פרוגרסייבים. למשל והמס על מכוניות יהיה יותר פרוגרסיבי יועלו מיסים על מכוניות גדולות לא רק לםי נפח המנוע אלא לפי הגודל ולפי צריכת הדלק אנשים יעבור למכוניות יותר קטנות ויותר נקיות. לגבי התחבורה הציבורית – הפיתרון הוא שכלול תנועת הרכבות ושכלול השאטלים מתחנות הרכבת למרכזי הערים

טל: נניח ואתה יו״ר האופוזיציה ביולי. איך אתה דוחף את הנושא הזה? או שאומרים לך שזה לא משהו שמניע אנשים לתמוך במפלגת העבודה שכן חבריה נתפסים שבעים ואדישים?

אסף נ׳: מה עמדתך בנושא אגרות גודש?

בן: טל, פולואפ?

טל: חכו רגע.

נעם ל׳: ☝

טל: לא להתפרץ באמצע, בטח לא כשמר לוין משיב

דן: ☝

ערן: ☝

טל: בן תעשה פולו קצר אחרי התשובה ואז אני אלך לשאלה שניה בנושא אחר)

עמירם לוין: למה נניח? אני אהיה יו״ר העבודה ב4 ביולי. התחבורה וכל הסעיפים התקצייבים של ממשלת ישראל צריכים לעבור דיון יסודי של סדרי עדיפויות גלויים ושקופים. היום הכספים מחולקים במחשכים ולפי סדרי עדיפויות של לחצים שקשורים להון-שלטון ולכן הבעיה היא לא רק בתחבורה אלא גם בדיור שלא נפתר וכן בחינוך בגודל הכיתות ואיכות המורים, בטיפול הרפואי בפריפריה שנחות לעומת הטיפול המצויין במרכז הארץ ואותו דבר בניצולי השואה

טל: בן

בן: השאלה של אסף, מה עמדתך בנוגע לאגרות הגודש?

עמירם לוין: אני לא מספיק מצוי בזה בשביל לתת תשובה רצינית

נעם ל: ☝

טל: אוקיי. השאלה השניה שלי- אתה כבר הלכת לכיוון הזה, של מצוקת הדיור

טל: שקשורה באופן עקיף גם לבעיות התחבורה הקשות. אתה רואה כיום שתכנית מחיר למשתכן, שמנסה להוזיל דיור באמצעות מכרז ׳מי מציע את מחיר הפיתוח והבניה הנמוך ביותר׳ מטעם היזמים. מה אתה היית עושה כדי לשפר את היצע הדירות, להוריד את מחירי הדיור?  השאלה שלי כמובן היתה אמורה להיות – שהתכנית מחיר למשתכן – לא עובדת כמו שצריך…מה עושים כדי לשפר, להקל?

עמירם לוין: הדבר הראשון הוא שיתוף פעולה בין השרים הנוגעים בדבר ובין ראש הממשלה – שר האוצר, הבינוי וראש הממשלה. כרגע נראה שעסוקים להכשיל אחד את השני לכן לא משנה מה תהיה התכנית היא תכשל. הדבר המרכזי בפתרון הוא טיפול בהיצע והפשרה מהירה של קרקעות לבניה והאצת התכנון לבניה ולשירותים נלווים והאחרון – בתחום המשכנתא במיוחד לזוגות צעירים שהמשכנתא תהיה מוכרת למס – דבר זה יוזיל בפועל את העלות ובמיוחד יעודד אנשים לעבוד – ככל שעובר הזמן אנשים מועסקים יותר ועובדים יותר עם השנים ולכן ההקלה של המשנכתא לצורך מס תעזור להם יותר

אלון:☝

טל: כלומר, היית ממשיך עם התכנית הזו עצמה?

טל: והכרת המשכנתא למס – הכוונה להגדיל את זה?

עמירם לוין: אני חוזר שוב – אני מאמין לכחלון שהוא מנסה באמת לפתור את הבעיה ולכן יש להמשיך בתכנית. מצד שני יש לבחון אותה כעת לאורך זמן ובמידה והיא לא משיגה את המטרה יש לבצע תיקונים והתאמות ע״י מומחים מקצועיים בתחום הנדלן והכלכלה ולא ע״י מאבקים פוליטיים מי יזכה בקרדיט. זה מה שכרגע עלול להכשיל את התכנית וכל תכנית אחרת בממשלה

טל: ערן- תורך

ערן: שלום מר לוין. רציתי לשאול בעניין מרגל הגרעין מרדכי ואנונו. מאז שחרורו נתון ואנונו לתנאים מגבילים חריגים בצו אלוף (עד 2014 נאסר עליו לדבר עם אנשים בספונטניות למשל, הוא מנוע מקשר עם אזרחים זרים, התקשורת, מחויב לדווח על שינויים בחיו ועוד). האם בעיניך, כמי שהיה המשנה לראש המוסד, הגבלות אלה הן הגיוניות ומוצדקות מטעמי ביטחון המדינה, חרף העובדה שעברו כ-30 שנה מאז מעצרו, או שיתכן שיש בכך נקמנות ו״למען יראו ויראו״ של מערכת הביטחון הישראלית? תודה.

בן:☝

עמירם לוין: וענונו עבר עבירה חמורה נענש עליה במשפט צדק בישראל. ההגבלות המוטלות עליו נתונות לסמכות המקצועית של השבכ ורשויות אכיפת החוק ואני סומך עליהן

טל: הסדר: נעם, אלון, יונתן

נעם ל׳: מר לוין שלום, כיום מובלים מהלכים מזעריים לשינוי היחס למשתמשי קנאביס. האם תתמוך בלגליזאציה מלאה, כלומר לאפשר לאנשים לקנות קנאביס עד ___ גרם בחנות? או שתתנגד למהלך שכזה?

עמירם לוין: צריך להקל מאוד על היכולות לרכוש קנאביס עבור נזקקים רפואיים. ועד כמה שאני מבין הנושא המרכזי הוא הבירוקרטיה שצריך להקל עליה מאוד. הרחבה משמעותית של צריכת הקאנביס תהיה לה גם תרומה גדולה לחקלאות המתקדמת בישראל בתחום.

טל: ורכישה פרטית בחנויות ? של אזרחים מן השורה? כלומר, אפשר להבין מתשובתך שיש לך גבול שם?

עמירם לוין: בשלב זה אני חושב שצריך להתחיל בהרחבה והקלה של משתמשי הקנאביס הרפואי ולאחר ההרחבה הזאת לבחון את ההשלכות הכלליות ולקבל החלטה לגבי מתן אפשרות לרכישה בשוק הפרטי

טל: בכל זאת איש מרצ לשעבר… רואים שאתה בא משם

טל: אלון – תורך

אלון: שלום מר לוין ותודה שהגעת לכאן. כמועמד לראשות העבודה, אשמח לשמוע מה העמדה שלך בנוגע לנישואים אזרחיים בישראל. זוגות רבים היום – מהקהילה הלהט"בית או כאלה שלא מעוניינים להינשא דרך הרבנות – נאלצים לטוס לחו"ל (עם כל מה שכרוך בכך) על מנת להיחשב כזוג באופן רשמי. אתה מעוניין לשנות את המצב הזה?

נעם ל׳: סליחה מר לוין אבל השאלה שלי היא האם עקרונית אתה חושב שאזרחים רגילים יקנו קנאביס בעולם שאתה מדמיין בחזון שלך. לא לגבי טיפול רפואי באמצעות קנאביס

טל: אז השלמת תשובה על קנאביס. ואחכ אלון..

יונתן ב׳:☝

עמירם לוין: מעולם לא הייתי בתנועת מרצ למרות שכפי שאמרתי הנושאים החברתיים של שיוויות זכויות, סובלנות מאוד חשובים לי. לאורך כל השנים גם בתקופות שלא הייתי חבר מפלגת העבודה הצבעתי לה

טל: זו גם תשובה מעניינת, כי יש רושם שהיית שם מאוד פעיל. משתתף בועידות שלהם (אם אני לא טועה)

עמירם לוין: לגבי שאלת ההשלמה של הקאנביס, כפי שכבר עניתי – התהליך צריך להיות הדרגתי כדי שאפשר יהיה ללמוד לאורך זמן את התרומה החיובית של הקאנביס ואת הסיכונים ולקבל החלטה מאוזנת

טל: אוקיי. עברנו לנישואים אזרחיים. למיטב ידיעתי- זה הרבה מעבר לקהיליה להטבית, אלא שאלה שמעסיקה גם חילוניים

חיים:☝

עמירם לוין: טל – לגבי מרצ – אכן השתתפתי בועידה אחת בלבד והצגתי תכנית מדינית בטחונית חברתית לפי השקפתי להסדר עם הפלסטינים במסגרתה יישארו גושי ההתנחלויות, מקומות הקדושים לישראל בירושלים ובשטחים נוספים והסברתי שהדבר חשוב לבטחון ישראל ולחברה בישראל ושאינני דואג לעתיד הפלסטינים רק לעתיד החברה בישראל

עמירם לוין: מבין שהיו פה כמה שאלות בינתיים. אשמח לסדר שלהם מחדש

טל: אוקיי. השאלה האחרונה שנשאלה היא: ״כמועמד לראשות העבודה, אשמח לשמוע מה העמדה שלך בנוגע לנישואים אזרחיים בישראל. זוגות רבים היום – מהקהילה הלהט"בית או כאלה שלא מעוניינים להינשא דרך הרבנות – נאלצים לטוס לחו"ל (עם כל מה שכרוך בכך) על מנת להיחשב כזוג באופן רשמי. אתה מעוניין לשנות את המצב הזה?״

שאלה של אלון..

טל: (רק גברים יש לי פה היום, איפה כל הפועלות של הקבוצה?)

טל: אחרי התשובה הזו ישאלו: יונתן ס. ואחריו יונתן ב. ואחריהם אסף נ. זה הסדר.

יונתן ס׳: אני בטוח שכל תוכנית שלך תהיה מצויינת. השאלה היא, איך אתה מתכוון לגרום לאנשים לחזור להאמין ולהצביע לעבודה ולשמאל? תודה

טל: רגע.. קודם תשובה.

טל: אני אעלה את השאלה שוב אחרי שלוין יענה לשאלת הנישואין.

עמירם לוין: לכל אחד בישראל יש הזכות להחליט כיצד הוא רוצה להינשא ובוודאי שגם לקהילת הלהטבים. הפתרון שהייתי שמח שיקרה הוא דווקא פתיחות של מנהגי החתונה היהודית המסורתית כך שרבים יותר לא יאלצו לבחור בין חתונה יהודית מסורתית לבין חתונה בחו״ל. ככל שמנהיגי הדת הרוחניים שלנו יתעלו ויפנו את הדת לכיוון המסורת והאמונה היהודית ופחות לכפיה בחיי היום יום כך כך יותר ויותר אנשים יעזרו בדת כמורה דרך רוחני ומצפוני

טל: אבל – וזה אבל גדול -מבחינה פוליטית מפלגת העבודה חייבת את ש״ס ויהדות התורה. ולכן ממנהיגים בשמאל שומעים הצהרות למיניהן – אבל אין להם אחיזה במציאות של ישראל. כלומר- בהקשר של הובלת מהלך בכיוון שעליו אתה מדבר.

עמירם לוין: בהקשר הזה אני ממליץ לכם על שני ספרים אחד של יובל הררי – ״ההיסטוריה של המחר״ שמתייחס להתפתחות הדת אל מול המדע והספר השני של יוכי ברנדס – ״היהדות שלא הכרנו״

עמירם לוין: לגבי שאלתך טל

טל: המלצות ספרים זה דבר שאנחנו מאוד אוהבים פה. (אמיתי)

עמירם לוין: בחברה הישראלית כמו גם בפוליטיקה הישראלית נדרשת סובלנות ונדרשות פשרות ככל שהן נעשות בהגינות ובשקיפות אפשר תמיד להגיע למכנה משותף מאחד. ככל שהן נעשות במחשכים ומתחת לשולחן הן מובילות לשחיתות ובסוף לקרע

טל: אני מעלה שוב את השאלה של יונתן ס׳: ״אני בטוח שכל תוכנית שלך תהיה מצויינת. השאלה היא, איך אתה מתכוון לגרום לאנשים לחזור להאמין ולהצביע לעבודה ולשמאל?״

טל: ואני גם שואלת – האם אתה במפלגת העבודה ״שמאל״ או שכמו חלק ממנהיגיה הנוכחיים – טוען שהעבודה זה ״מרכז״?

טל: אחרי התשובה – יונתן ב. ואסף נ.

עמירם לוין: לעבודה הייתה אמת בסיסית בטחונית וחברתית שהלכו תמיד יד ביד. ברגע שהמפלגה תפסיק להתבייש ולעבוד על בסיס סקרים ותלך עם האמת שלה בזקיפות קומה יחזרו אליה אנשים והמצביעים והיא תצבור כח. במובן הזה אנשים וציבור אוהבים כח אבל כח אמיתי שיש מאחוריו אמת בסיסית ומבוססת ולא מזוייף כמו מפלגת אווירה מסויימת שכרגע נהנית מהעדר המנהיגות בעבודה

שי ק׳:☝

עמירם לוין: לגבי השאלה של שמאל ומרכז

טל: העבודה היא שמאל? העבודה היא מרכז? העבודה צריכה ללכת בלי הגדרות או עם הגדרות?

טל: (תודה)

טל: אחרי יונתן ואסף – ישאל שי ק.

עמירם לוין: אני מעדיף לא להתרכז במדידה של שמאל וימין אלא בין רציניים לחפפניקים ובין שפויים לציניקנים – קודם כל עלינו לחזור לשפיות ולאמת שלנו. אבל אם את רוצה לחזור לשפה המקובלת של שמאל וימין אז יאיר לפיד נמצא מימין למפלגת העבודה ומרצ משמאל למפלגת העבודה כשהעבודה היא המפלגה המרכזית האמיתית

טל: יונתן ב. – go

יונתן ב׳: שלום עמירם ותודה שהסכמת לקחת חלק בריאיון 🙂 נושא קצת לא פופולרי. לאחר שועדת גרמן המליצה על הפסקת השר"פ (שירותי רפואה פרטיים) בבתי חולים ציבוריים, ליצמן ביטל הנחייה זו. מבקש לשאול מה השקפתך? באותו עניין, כחייל בשירות סדיר, שואל היכן לדעתך למשהב"ט יש מקום להתערב בהזנחה המתמשכת של שירותי הרפואה בצה"ל?

טל: הזנחת שירותי רפואה בצה״ל באיזה מובן (אני אישית לא מודעת לזה…)

עמירם לוין: צה״ל שמיטב אזרחי ישראל משרתים בו ונלחמים בו חייב לתת את שירותי הבריאות הטובים ביותר לצעירים הללו בכל דרך אפשרית וגם כאן כאשר הממשלה לא סופרת את אזרחיה צה״ל מספיק חזק ומספיק מאורגן כדי לדאוג לבריאותם של כל חילותיו וחייליו וחזקה עלי שהוא יודע איך לעשות זאת

יונתן ב׳: מחסור בתורים, יחידות ללא מענה רפואי כלל, מרפאות חוץ בביקורופא במצב על הפנים – תשתיתית ואנושית – שזה נושא בעייתי כשלעצמו

טל: לגבי שר״פ – אני אפשט אולי את השאלה. שוב, כיוון שאתה פחות מוכר אולי למתפקדי העבודה. האם אתה איש שמאמין ברפואה ציבורית שהיא שוויונית ללא שירותים פרטיים בתשלום או שאתה יותר לכיוון השוק החופשי גם בתחום הזה.

עמירם לוין: כבר אמרתי שצה״ל במצב האזורי יכול להרשות לעצמו לחסוך במקצת אמצעי הלחימה (ברזלים יקרים) ולהפנות את המאמצים לחיזוק המנטלי של חיילי צה״ל בין היתר בהשלמת משכורות לחיילים נזקקים, שירותי רפואה ושאר דברים נוספים

טל: סוציאל-צה״לי (שזה שכלול של הסוציאל-דמוקרט של יחימוביץ׳)

עמירם לוין: הרפואה העיקרית חייבת להישאר רפואה ציבורית – חובה בסיסית של כל ממשלה לאזרחיה. במידה מסויימת ומובקרת ניתן גם לאפשר רפואה פרטית. אבל העיקרית כפי שציינתי היא רפואה ציבורית מצויינת – חובה של הממשלה לאזרחיה

טל: אסף נ. – תורך

אסף נ׳: אני אשמח לדעת כיצד תתמודד עם כוחם של הועדים הגדולים ועם הפגיעה העצומה שלהם במשק (מניעת רפורמה בחברת חשמל, השבתת נמל אשדוד בעקבות בר מצוה ועוד)? כידוע, במפלגת העבודה יש להם קשר עבות עם ראשי ההסתדרות (ראה הבחירות הנוכחיות), אז בפועל הם לא מצליחים באמת להתנקות בנושא הזה…

טל: אני מוסיפה פה שאלה קטנה…. אם היית מצביע בהסתדרות בסוף החודש – איזה פתק היית שם, שלי יחימוביץ׳, או אבי ניסנקורן?

עמירם לוין: לצערי ההסתדרות כפי שהיא נראית לי לא שונה מכל התנהלות הממשלה. היא מסואבת קשורה להון שלטון ומייצגת את הוועדים החזקים ולא את העובדים. מבחינה הזאת שלי יחימוביץ מהווה תקווה לשינוי והיחלצות מהמצב.

טל: לקחת פה עמדה שונה משל כל ראשי המפלגה שלך (למעט גבאי, שגם הוא אאוטסיידר)

אסף נ׳: כיצד תפעל לפירוק כוחה של ההסתדרות?

טל: במידה ותיבחר.. הכוונה.

טל: אחרי התשובה הזו – שאלה אחרונה הולכת ל שי ק׳. (אתה עם השאלה מוכנה?)

עמירם לוין: כפי שאת יודעת אני תמיד אומר את האמת שלי ובמה שאי מאמין ואני לא עובד לפי תכתיבים של אף אחד וגם לא של ראשי מפלגת העבודה.

אסף – לשאלתך – אני כרגע לא עוסק בזה ולא נכנסתי לעובי הקורה כיצד ואיך. כרגע אני מקווה ששלי תעשה את העבודה.

שי ק׳: אני רוצה להתייחס לדברים אלו שאמרת ויחסך לשוברים שתיקה. לא פעם הבעת תמיכה בארגון, אשר לא פעם התגלה כמשפיע על דעת הקהל השלילית על ישראל.

א. האם לדעתך שוברים שתיקה עומדים באותה אמת בטחונית וחברתית שהייתה למפלגת העבודה במהלך השנים

ב. האם אינך חושש כי התמיכה בשוברים שתיקה תגרום למפלגה לשבור שמאלה יותר ממרצ ותבריח את מצביעי מרכז-שמאל מתון

עמירם לוין: ראשית נבהיר ונשים את הדברים על שולחן. אינני חבר ולא הייתי חבר אף פעם בשוברים שתיקה

שי ק׳: אחדד ואומר: כבר כיום ישנן קולות רבים במפלגת העבודה שאומרים שהמפלגה נוטה יותר מדי שמאלה

עמירם לוין: אני חושב ששוברים שתיקה עושים טעות קשה כאשר הם פועלים בחו״ל ודאגתי להבהיר להם זאת. מצד שני אני נגד סתימת פיות בכלל ובפרט לא חיילים קרביים וקצינים בצה״ל שבדרכם הם שמים מראה לעם ישראל של מה שהם ראו בזמן שירותם הקרבי. אני חושב שזאת תעודת כבוד לצה״ל ולמדינת ישראל לקבל ביקורת גם כאשר לא מסכימים איתה – וכפי שהבהרתי להם הביקורת צריכה להיות בצה״ל ובארץ פנימה בלבד. דבר נוסף יש זכות לכל אחד להביע את הפטריוטיות שלו בדרך שהוא בוחר ואין לאף אחד זכות לקבוע מי פטריוט בארץ הזאת ומי לא

שי ק׳: גם אם המראה הזו לא נכונה, לא מדוייקת ותפקידה בסופו של דבר להשפיע על החלטה פוליטית כמו סיום המשל הצבאי ביהודה ושומרון?

עמירם לוין: אם הביקורת לא נכונה ולא מדוייקת ממה נפשך? אני סומך על צה״ל שידע ויודע לברר ולהתייחס לדברים הנכונים ולהתעלם מהדברים הלא נכונים.

טל: עמירם לוין – אני מודה לך מאוד על הראיון. היה מעניין ומשכיל. תודה על שעה ארוכה בפורמט שהוא לא תמיד הכי קל.

עמירם לוין: אני מודה גם לכם. מכל מלמדיי השכלתי.  לגבי הפורמט – עברתי בחיי דברים יותר קשים.

טל: זה בטוח

גל: בהצלחה

טל: להתראות

[‫‏הסרת את עמירם לוין‬]

[‫‏הסרת את בן שמעון אריק‬]

לראיונות ווטסאפ נוספים שערכתי למנויי הפלוג:

יולי אדלשטיין, איילת שקדיצחק הרצוג, יאיר לפידמיקי זהר, אלדד יניב, אבי דבושאחמד טיבי, עמיר פרץשולי מועלםעמר בר-לביואב קיש,זהבה גלאוןמרב בן-ארירחל עזריהד״ר גרבלסקיתמר זנדברגאור-לי ברלב (פעילת מחאת הגז), רביב דרוקר,יגאל דילמוני (סמנכל מועצת ישע), עמית סגל.

להצטרפות כמנויי הפלוג והשתתפות בקבוצות הווטסאפ ובראיונות עתידיים

 

]]>
http://www.talschneider.com/2017/05/10/whatsappmay10-amiramlevin/feed/ 3
היו זמנים: כאשר מיכה ינון אביו של איל ינון – היה יו״ר רשות השידור http://www.talschneider.com/2017/05/10/yinonknesset/ http://www.talschneider.com/2017/05/10/yinonknesset/#comments Tue, 09 May 2017 21:34:26 +0000 http://www.talschneider.com/?p=18796 היועץ המשפטי של הכנסת עו״ד אייל ינון אמר ביום ג׳ דברים תקיפים ביותר בבית המשפט העליון נגד הכנסת הנוכחית.

הדיון בבג״צ בנושא הליך חקיקת חוק מיסוי דירה שלישית היה חריג. אנשים שנכחו שם סיפרו שנדיר לשמוע את שופטי העליון ואת היועץ המשפטי של הכנסת עו״ד איל ינון, מתבטאים כך – נגד הליכי החקיקה של הכנסת, נגד נבחרי הציבור, נגד האופן שבו מתנהלת הכנסת ה 20. שפל של השפל.

ינון אמר כמה דברים מעניינים, דיבר בנוגע לכך שאין במדינה הפרדת רשויות, שיו״ר ועדת הכספים כפוף להכתבות ונעדר שיקול דעת (לא תמיד, אבל בהחלט במקרה הנוכחי) והסביר שלמרות החולשה המבנית בתפקיד האופוזיציה, יש משמעות לנוכחותם בועדות שכן הם מצליחים לעיתים להוביל לשינוי תוכן החוקים.

את העתירות נגד חוק מיסוי דירה שלישית הגישו בעלי דירות, גופים אזרחיים וגם האופוזיציה בראשות ח״כ יצחק הרצוג (מי אמר שהאופוזיציה חסרת יכולת?)

הנה כמה ציטוטים חזקים של ינון מתוך הפרוטוקול של הדיון

״דבר כזה לא היה״ (הכוונה לאופן שבו הכניסו תיקונים מהותיים לחוק באמצע הלילה מבלי להתייעץ עם גורמים מוסכמים ומבלי לאפשר לח״כים לעיין במשמעות של החקיקה)

״בישראל אין הפרדת רשויות״, ״להגיד שיו״ר הועדה (הכספים) יחליט אם זה יעלה או לא….״ כלומר, ליו״ר ועדת הכספים לא היה שיקול דעת בקביעת המועד של ההצבעה על חוק שלא הובא בפני הח״כים.

ינון: ״זה הזמן לעצור״, ״אני מופיע פה על דעת יו״ר הכנסת״

אין כל ספק שהחלטת בג״צ בנושא מיסוי דירה שלישית, ואפילו האופן בו התנהל הדיון בעתירות יכלו להשפיע על הליך החקיקה המוזר שהתנהל בנושא רשות השידור/תאגיד, בשבועיים האחרונים בכנסת. שם אצה רצה הדרך לקבל החלטות כבדות משקל, רפורמת ענק עם משמעות כספית ופגיעה בחופש הביטוי ואיכות השידור הציבורי. אולם נראה שבמקרה הזה קיימו את סדרי החקיקה, גם אם קשה להבין מה הוא היצור החדש שהממשלה מחוקקת.

יש להניח שעו״ד ינון לא ישתמש פעם נוספת בשוט הגדול של התייצבותו נגד הכנסת בבג״צ. זו היתה הופעת חייו והחלטת השופטים עשויה להשיב לו את סמכותו ולהעניק לו (אולי) מעט יותר יראת כבוד מחברי הכנסת ביחס להחלטות הייעוץ. הוא קרא לבג״צ להשיב את סדרי החקיקה התקינים למסלול. הוא אמר שנחצה קו. אם שופטי בג״צ יענו לו, תאלץ הכנסת להקשיב סוף סוף ולנסות להוביל הליכי חקיקה באופן סדור יותר. בלי ההיסטריה, הגחמות, הזיגזוגים הנוראיים שמלווים את הליכי החקיקה בתקופה האחרונה.

אנקדוטה מעניינת ביחס לנושא השידור הציבורי: אביו של עו״ד ינון, הוא מיכה ינון, גם הוא עו״ד ואיש המפד״ל בעברו. ינון האב היה יו״ר הועד המנהל של רשות השידור, פעמיים. פעם ראשונה ב 1984 ופעם שנייה ב 1992. בטקסט שפרסם מנהל מחלקת הספורט ואיש הערוץ הראשון יואש אלרואי הוא מספר (מפיו של ינון) איך הממשלה שנבחרה ב 1992, החליטה להדיח את מנכ״ל רשות השידור אריה מקל  ולמנות את מוטי קירשנבאום. מיכה ינון המשיך להיות מקובל על הצד הפוליטי השונה ממנו ואף נקרא להתייעצויות עם רבין ושולה אלוני. בעוד הוא מייעץ ומעביר שמות, הוא גם ראה בעיניו כיצד ממשלה חדשה מחליפה את ראשי השידור הציבורי כך שיהיו לטעמם הפוליטי.

מיכה ינון היה בצעירי המפד״ל, באותה התקופה שגם אריה האן, מזכיר הכנסת המיתולוגי היה פעיל שם. אריה האן, הוא כמובן אביו של הכנ״ר דוד האן שאמור לנהל כיום את רשות השידור ואת הגוף המפוצל החדש המוזר. את אריה האן בתפקיד מזכיר הכנסת (בשנת 2007) החליף לא אחר מאשר: איל ינון.

מה מכל זה חלחל מן ינון האב לינון הבן, אשר מבקש כיום בתפקידו כיועץ המשפטי לכנסת לשים לח״כ דוד ביטן וחבריו קווים אדומים? ואיך הקשרים בין שתי המשפחות ינון והאן מרחף מעל להכל?

 

]]>
http://www.talschneider.com/2017/05/10/yinonknesset/feed/ 1
בשביל נשיקה אני מוכן לשרוף את דוח המאחזים http://www.talschneider.com/2017/05/08/booksmay7/ http://www.talschneider.com/2017/05/08/booksmay7/#comments Sun, 07 May 2017 17:58:18 +0000 http://www.talschneider.com/?p=18772 טל היקרה,

לטינדר יש הרבה פיצר'ים של סינון, אף אחד מהם לא קשור למודעות פוליטית.

לפני כמה שנים כשיצאתי מהארון השמאלני שלי ונתתי עדות לשוברים שתיקה אמרתי לעצמי שמעכשיו אני מתחתן בתוך המחנה, מסתכל רק על בנות שמאמינות בצדק חברתי, בשתי מדינות, בדרך הדיאלוג. מישהי שתהיה מוכנה להיעצר איתי בנבי סאלח. אחת שיודעת מה צריך לעשות עם אזיקים בזמן שמתייבשים בזינזאנה בשכונת התקווה. אחת שאוהבת אותי, ואוהבת גם ערבים, וזה בסדר.

כל זה היה לפני כמה שנים. מאז תליתי את המגפונים, סתיו שפיר תפוסה, ואני התבגרתי (רק בראש, הגוף עוד מסוגל לעמוד בכבוד מול הבריונים של הצל). ככל שאני מחפש, איני פוסל דבר. היא לא חייבת להיות מצביעת חד"ש, האהבה שלי. מוכן להתפשר גם על ברונטית מתולתלת שתבוא מהמרכז שמאל.

כשעברתי דירה בפברואר האחרון, וידאתי שגוש דן נמצא בטווח ק"מ של הטינדר. כולל פלורנטין ושפירא איפה שהקומונות של דרור ישראל. לקחתי בחשבון שייכנסו גם מקומות אפלים כמו גבעת שמואל החדשה, קריית אונו ורחובות, שיש בהם ריכוזים גדולים של מצביעי ימין. אפילו ימין קיצוני.

טל, אני לא מאמין איך נפלתי על אחת החברות הטובות של אורן חזן. יש לה עיניים כמו של ליאת בר לב, וחיוך מהמם עבור מישהי שהיא ידידה של ח״כ מן העשיריה השלישית. היא בגילי, מה שישר שם אותה בקטגורייה של "תתחתני דחוף" אבל היא לא רואה אותי ממטר. די מהר היא קלטה בפייסבוק שלי תמונות מההפגנות, שיתופים של עיתון הארץ, קריאות למאבק והזדהות עם תושבי מזרח ירושלים (מה לעשות? יש שם מדיניות לא שיוויונית)

קיבלתי טלפון בזכות החיוך, אבל היא לא לוקחת אותי ברצינות, לא באמת. דבר ראשון היא שאלה אם אני צמחוני. הזמנתי אותה לדייט. ׳יש בנינו פער׳ היא כותבת בווטסאפ. "אנחנו שני אנשים מדהימים. אבל זה בדמך…"

"אין בנינו פער" עניתי לה. "אני מחפש משהו רציני".

"הקושי הוא פער גדול מאוד שהסכמי אוסלו לא עשו איתו חסד״ היא כותבת.

" "תשמעי" עניתי לה. "זה אני ואת פה, לא רבין ויאסר עראפאת. תני לי צ'אנס" . נשבע לכם. היא מהממת.

הועבר לכותבת טור זה על ידי י״ב, שיחת חיזור אמיתית

זה באמת בדמי. אני חושב שהיא הבחורה, ואפילו שהיא הצביעה ל'עוצמה לישראל' ב2013 , אני בטוח שאפשר לבסס זוגיות על אהבהאפשר ללמוד לקבל אחת את השני.

אני צריך המלצה לספר, אולי הרצאה של מומחה ליישוב סכסוכים. איזה 'טד' טוב על אהבה ופוליטיקה. על איך מיתוג מפריע לנו לקבל אחת את השני. אולי אפילו ביוגרפיה של אישיות, אפילו מהימין שיסביר למה אחדות בעם חשובה. הם מתים על השיט/הקטע הזה של האחדות בימין. משהו שיפיל לה את האסימון שזה אפשרי לה להתאהב בי. שזה בסדר.

אני רוצה לכתוב לה שוב בווטסאפ ולומר: מה את אומרת, בקטע רומנטי שאת ואני נקרא במקביל את אותו הספר. נדבר פה, בינך לביני, על הספר. נעשה לנו בוק-קלאב של אנשים רציניים. נשים לרגע בצד את הדיבורים המוגזמים על חיי משפחה (אוף, בנות). ונעשה שיחות ספרות לתוך הלילה.

יש לך ספר להמליץ לי? מה כדאי לקרוא משני צידי המתרס?

בהערכה,

יובל

יובל הנהדר,

תודה על המייל. נגעת בלב הסכסוך. גברים מהשמאל ונשים מן הימין או ההפך.

האם בעברך אכן חשבת שלא יכולה להיות רומנטיקה חוצת מחנות פוליטיים? בפתח דבריך ציינת שאתה מוכן לשרוף את דו״ח המאחזים ומאחר וזה טור בנושא ספרים, הייתי שואלת האם קראת את ספרה של טליה ששון ׳על פי תהום׳ (הוצאת כתר)? היא סוקרת את האופן בו נשלחה על ידי ראש הממשלה שרון לחבר את דו״ח המאחזים.

כשמאלן מצוי, אתה בטח סקרן לגבי הנסיבות בהן ראש ממשלה מן הימין מבקש משמאלנית מוכרת להכין לו דו״ח מאחזים. אפשר היה לכתוב על זה סיפור שלם. מנקודת המבט האחרת, של הבחורה אחריה אתה מחזר, זה נשמע כמו ״מדוע אתה מצביע ימין ומקבל שמאל?״ (ארז תדמור, הוצאת סלע מאיר), כלומר מדוע ראש ממשלה ימני כשרון ממנה את טליה ששון לחבר לו דו״ח מאחזים.

אחזור למייל שלך. אתה רוצה להרשים אותה, להציע לה לקרוא ביחד. חשבת לדבר לליבה באמצעות ראש הממשלה מנחם בגין ז״ל? לפני כשנה לקחתי ליד –  טוב לא בדיוק ״לקחתי לידי״ כי אני מעדיפה את הספרים שלי בצורת קבצים דיגיטליים על האייפאד – את ׳מנחם בגין, המאבק על נשמתה של ישראל׳, מאת דניאל גורדיס (הוצאת כתר).

זה הוא ספר שאינו מספק (מלשון סיפוק) עבור שמאלנים, שכן הוא כתוב כצפיחית בדבש, באהבה והערצה לבגין וללא התבוננות ביקורתית על המנהיג החשוב, אשר השבוע מלאו 40 שנים למהפך הפוליטי שהוביל. יחד עם זאת, אם רוצים ללמוד פרק בהלכות נאומים ושילהוב קהל, זה עשוי לעניין את הצ׳ילבה. הספר של גורדיס אינו ביוגרפיה מקפת ועמוקה. הוא ספר לדפדף בו כדי לשאוף פנימה את הלך הרוח הימני בנוגע למנהיג עליו מתרפקים.

אבל האם אתה ידעת, שאנשים פוליטיים (כמוך?) לפעמים בוחרים בני זוג כדי שיתאימו להם בקריירה הפוליטית העתידית שלהם. הנה, ברק אובמה הציע נישואין לאישה אחרת לפני מישל אובמה. כך התגלה בביוגרפיה חדשה שהתפרסמה בארה״ב. שילה מיושי ג׳אגר (Sheila Miyoshi Jager) היתה החברה הראשונה שלו. הוא לא מרבה להזכיר אותה. בספר ׳כוכב עולה׳ של דיוויד גארו, ג׳אגר מתראיינת ומספרת כי בהיותה חצי יפנית חצי הולנדית ובהירת עור, התבהר לה במהלך החברות שלה עם אובמה הצעיר שהצעת הנישואין המוקדמת שקיבלה ממנו, לא תחזור על עצמה. מדוע? השאפתנות הפוליטית שלו בצבצה כבר אז ועל אף שהוא לא אמר זאת באופן ישיר, שילה הבינה שבת זוג בהירת עור בשיקגו של סוף שנות ה 80 – זה דבר שהיה פוגע בסיכוייו.

אז מה כדאי לכם לקרוא ביחד? סכמו על ספר שיקרא במקביל. אתם יכולים לחזור ל׳כנר על הגג׳ עם טוביה החולב ובתו השניה שהולכת אחרי סטודנט מהפכני וסוציאליסטי או עם בתו השלישית הרוצה להינשא – לא עלינו – לבחורצ׳יק גוי רוסי נוצרי.

אופציה אחרת, עכשווית יותר, היא לצלול לאריק וחבריו מ׳בשבילה גיבורים עפים׳ של אמיר גוטפרוינד (הוצאת כנרת זמורה-דביר). הנה מה שאריק חושב על תמרה, עליה הוא דלוק (אך לא מתקדם עמה מעבר לאקט אחד, והיא נישאת לבני): ״הדרך הטובה ביותר להיפטר מן המשיכה שלי לתמרה היתה להחליף איתה כמה מילים, להקשיב לדעות ההמוניות, הגזעניות, הפשטניות, שהשמיעה בקול מתפנק….״,

נו, טוב, אולי זה לא הספר שאתם מחפשים לצלול אליו יחדיו.

ואולי תקראו ותשוחחו על ׳שמחה גדולה בשמים׳ של אמונה אלון (הוצאת כתר), אשתו של הרב בני אלון ז״ל שמת השבוע. אתה תהיה שלומציון וחברתך הימנית תהיה יאיר. המשוואה ביניכם לבינם אינה מדויקת, אך הספר חי את גווני הפוליטיקה הישראלית. והוא אחד הספרים הטובים שנכתבו בעשור פלוס האחרון. לכו על זה.

אם אתם זורמים עם ספרים ארוכים באנגלית, אז ׳חירות׳ של ג׳ונתן פרנזן מערבב זוגות שונים, פוליטיקה, ניאו-שמרנות אמריקאית וגיבורים שנעים ממקום פוליטי אחד (מה שראו בבית ההורים) למקומות פוליטיים אחרים – ובחזרה.

רציתי להשיב לך יותר מהר, אבל לתדהמתי לא מצאתי המון ספרים ובהם רומן ופרידה שהם במובהקות על רקע של פילוג פוליטי בין שני צדדים. אולי זה הסימן הכי טוב עבורכם. אין הרבה גיבורים ספרותיים שהפרידה ביניהם נובעת מפער שמאל ימין, דהינו, בספרות הפופולרית זה בכלל לא שיקול לנטוש אהוב או אהובה.

שלך,

טל

המכתב לעיל אמיתי. ואני אף מכירה את יובל, ואף שמעתי על הפגישות שלו עם הבחורה מן הימין אחריה הוא חיזר (את שמה איני יודעת).

וכן, זה הוא מדור חדש בפלוג – חיבור מהספרים

מדי שבוע אנסה להשיב למיילים של קוראים הרוצים לקבל המלצות ספרים לקראת פגישות, אירועים, ראיונות או לכבוד פרק חדש בחיים.

אם קראתם את המדור, ומתחשק לכם לכתוב לי ולספר עם מי אתם רוצים להשתדך ומה מומלץ לקרוא לפני פגישה או שאתם רוצים הצעות לקריאה לפני שלב מעניין בחיים, אשמח לשמוע מכם. אשתדל לעשות כאן חיבור מהספרים.

המייל שלי הוא tal.eyaltal@gmail.com

מחכה למיילים מהקוראים.

*את הרעיון למדור שאבתי משיטוטים מרובים בעיתונות זרה, שם ראיתי מדור שונה וקצת דומה שנתן לי את ההשראה.

]]>
http://www.talschneider.com/2017/05/08/booksmay7/feed/ 7