הפלוג – הבלוג הפוליטי של טל שניידר מפוליטיקה ובלוג יוצא הפלוג. כי פלוגתאות בפוליטיקה הן דבר טוב
בתאריך 6.12.14 התארח שר הכלכלה נפתלי בנט בפורום סבן בארה”ב. השר בנט רואיין על ידי שגריר ארה״ב לישראל לשעבר מרטין אידניק ששאל אותו לגבי הבידוד המדיני והחשש מהחרמת ישראל על ידי אירופה. בתגובה, ענה השר בנט כי “הייצוא לאירופה גדל בשנה האחרונה ב10%” ועל כן החששות מחרם לא נכונות.
תחקיר ועריכה: שני קינן, דידי סאן
רקע: יצוא הינו החלק בסחר החוץ של מדינה של הסחורות הנמכרות למדינות אחרות מעבר לגבולותיה. יחד עם ייבוא, מהווה הסחר הבינלאומי חלק משמעותי מהתמ”ג של מדינה וככזה הינו בעל חשיבות רבה. בבדיקה זו נתייחס לייצוא למדינות האיחוד האירופי ולא לכל אירופה, כיוון שנפוץ בשיח הפוליטי ההחלפה בין האיחוד לאירופה כולה. דוגמא דומה היא החלפה בין “העולם” למדינות ה-OECD.
אמירתו של השר בנט עוסקת ביצוא בשנה האחרונה. למען הנוחות ואחידות אנו נספור את השנה בתור שנים עשר החודשים האחרונים, כלומר מחודש נובמבר 2013 ועד אוקטובר 2014 (החודש האחרון שלגביו קיימים נתונים). נבדוק את העליה ביצוא לאיחוד האירופי ב-12 החודשים האחרונים. לאחר מכן ננתח יצוא זה כדי לבדוק שאין גורמים שמטים את הנתונים ושהם מעידים באמת על עליה בהיקף הסחר עם האיחוד האירופי.
הייצוא מישראל לאיחוד האירופי: לשכת השר בנט מסרה לנו דו“ח של המכון הישראלי לייצוא ולשיתוף פעולה בין-לאומי הסוקר התפתחויות ומגמות ביצוא הישראלי. הדו”ח אכן מצא עליה של 10% ביצוא לאיחוד האירופי אך הנתון נוגע לעליה רק בחצי הראשון של שנת 2014 ולא בשנה האחרונה כפי שציין השר בנט. סיכום של נתוני הסחר לאיחוד האירופי בשנה האחרונה, מעידים על עליה בהיקף של 6.6% בלבד לעומת השנה הקודמת.
בנוסף, ישנם סימנים מדאיגים גם בנוגע לנתון החצי שנתי המצביע על גידול בגובה 10%. לפי דו”ח המכון הישראלי לייצוא, כאשר מנכים את שוק התרופות מגלים כי הייצוא לאיחוד האירופי נמצא בירידה של 0.5%. הסיבה לעליה הכוללת בייצוא היא שינויים רגולטוריים בשוק התרופות האירופאי. שינויים אלה גרמו למעבר איטי של הייצוא מארה”ב לאירופה ולזינוק בשוק התרופות שגדל ב-63% בחצי הראשון של 2014. שוק התרופות מהווה 25% מהייצוא הישראלי לאיחוד האירופי. ישראל נמנית עם 5 המדינות הגדולות ביותר המייצאות תרופות לאיחוד האירופי במספרים מוחלטים. אולם, מדובר על שוק תנודתי מאוד, המאופיין בריכוזיות רבה ודומיננטיות של מספר חברות מצומצם מאוד ועל כן לא יציב.
בסוף 2012 נחתם הסכם בין מדינת ישראל לאיחוד האירופי שהקל על מכירת התרופות למדינות האיחוד ופתח פתח לעליה של היקף הסחר בתחום. במקביל, בשנים האחרונות חלה ירידה במכירת התרופות לארה”ב, דבר שהוביל להסטת מכירת תרופות של חברת טבע, החברה הגדולה בישראל, מארה“ב לאיחוד האירופי. אם כן, הסיבה לעליה בנתוני הייצוא החצי-שנתיים נוגעים למגמות בשוק התרופות שהחלו לפני התקופה הנבדקת.
מגמות: מצאנו כי בשנה האחרונה חלה עליה של 6.6% ביצוא למדינות האיחוד האירופי. כעת נבחן האם מדובר בנתון חריג בהשוואה לשנים קודמות. כפי שניתן לראות בגרף, הייצוא הישראלי למדינות האיחוד האירופי ב-5 השנים האחרונות מתאפיין בתנודתיות רבה ואי-אפשר לומר כי השנה האחרונה הינה חריגה במיוחד ביחס לשנים עברו.
תגובת השר בנט: דוברו של השר בנט מסר שהנתונים נלקחו מהדו”ח של המכון הישראלי לייצוא ולשיתוף פעולה בין-לאומי לשנת 2014. כאמור, הנתונים המופיעים בדו”ח מתייחסים רק לחצי השנה האחרונה בעוד שאמירתו של השר בנט מתייחסת לשנה האחרונה כולה.
סיכום: בשנה האחרונה אכן חלה עליה בהיקף היצוא לאיחוד האירופי, אלא שבניגוד לדבריו של השר בנט מדובר בעליה של 6.6% בלבד. הנתון בו נקב השר בנט, גידול של 10%, מתייחס רק לחצי הראשון של 2014 ולא לשנה האחרונה. בנוסף, כאשר מנכים את שוק התרופות ניתן לראות כי היצוא בחצי הראשון של 2014 ירד ב-0.5%. העליה הכוללת בייצוא היא תולדה של זינוק ביצוא התרופות שנגרם בעיקר בגלל סיבות שהתרחשו לפני התקופה הנבדקת.
כזכור, האמירה של השר בנט באה כתשובה לטענת הבידוד המדיני. השימוש בנתון של “עליה ב-10%” עשויה להטעות שכן הנתון אינו משקף את הירידה בייצוא שחלה בכלל השווקים למעט שוק התרופות.
לפיכך, החלטנו להעניק לאמירה של השר בנט את הציון “חצי אמת” (3 מתוך 5 במדד האמינות של פוליטיווטש).
לוגו פוליטיווטש
הציון שרירותי להחריד – בדיוק כמו ההחלטה לנכות מהמדד שלכם את התרופות, סתם כי בא לכם.התרופות הן חלק מהיצוא הישראלי, בדיוק כמו, טילי נ”ט, תפוזים, יהלומים מעובדים ותוכנות אנטי-וירוס. העובדה שהן מהוות חלק גדול מהיצוא לאירופה, והשוק שלהן הוא תנודתי, לא אמורה לגרום להחלטה שרירותית לגמרי להוציא אותן מהספירה רק כדי לעשות את בנט צודק פחות.
הוא אמר שהיצוא לאירופה בשנה האחרונה גדל ב10 אחוז. אתם החלטתם, שהוא התכוון מנובמבר עד נובמבר, ואז מסתבר שהיצוא גדל ב6.6% “בלבד” (עדיין אל בדיוק נתון שמלמד על חרם מתקרב, אגב…), והוא השיב שהתכוון בשנה האחרונה, דהיינו במהלך 2014, שטרם הסתיימה, כלומר בתקופת שבתוך 2014, שנמדדה עד כה, קרי, חודשים 1-6 – ושם, הפלא ופלא, הוא אכן אמר אמת.
אני לא בא לטעון שאין התחכמות בהכרזה, ושאין בה חשבונאות יצירתית כזו או אחרת, אבל עיקר הטיעון שלו פשוט: יש עלייה משמעותית ביצוא לאירופה, המנוגדת לתיאורי הבלהות על החרם המתקרב. לא הצליתם להפריך את דבריו אפילו במעט, ועל כן ציון 3, נראה נמוך ולא הוגן.
כל אחד לוקח את התקופה שנוחה לו, בדיוק על דברים כאלה נכתב “שקרים, שקרים נוראיים וסטטיסטיקה”
הוא אמר שנה, ו2014 לא נגמרה אז מאד סביר להשוות את 12 החודשים האחרונים. בכל מקרה אתה אומר “הפלא ופלא שם הוא צדק”, רק שהוא לא כי הוא דיבר על שנה, והתייחס לחצי שנה. אם זה היה ברבעון מסויים אז גם “הפלא ופלא” הוא צודק? ואם חודש? או שרבעון זה קצת מידי והגבול עובר אי שם בקו ה4.5 חודשים?
ונכון שהתעלמות דווקא מהתרופות נראה כמו עוד חשבונאות יצירתית, אבל אם תקרא את הדו”ח תראה שגם כותבי הדו”ח (משרד הכלכלה) מודעים לזה שענף התרופות חריג ולא מעיד על הכלל, ולאורך כל הדו”ח מבצעים הפרדה בין ייצוא התרופות לאירופה לבין כלל היצוא. במקום מסויים הם אפילו מציינים את נתוני הייצוא “בנטרול המתבקש של יצוא התרופות”.
אגב בין אם מדובר ב10%, 6.6% או 0.5%- (ללא תרופות), הדולר התחזק ב4.5%, מה שמקטין משמעותית את המספרים הנ”ל (לא הוזכר בניתוח של פוליטיווטש וחבל)
בכל מקרה אף אחד מהמספרים, אפילו אחרי שיקלול שערי מטבע, אינו מצביע על השלכות של חרם כזה או אחר. מצד שני אחרי שיקלול שערי מטבע המספרים כרגע לא מצביעים על גידול משמעותי לאירופה.
אתה צודק שהבהלה מ’החרם האירופי’ מופרכת, אבל הציון 3/5 ראוי
בעולם הכלכלי נהוג להתייחס לשנים קלנדריות, חציונים או רבעונים (רבעון ראשון, שני וכו’).
אני לא מכיר תאגיד שבונה תוכנית כלכלית מנובמבר עד נובמבר, או מסכם שנה אחורה מאוגוסט עד אוגוסט (אולי מצילים בים).
מלבד זאת, יש לקחת בחשבון שסיכום הנתונים וביקורת עליהם אורך זמן.
למשל, דוחות כספיים יוצאים באיחור של מספר חודשים- אין חברה בעולם שתוציא דוח כספי לשנת 2014 בראשון לינואר 2015.
סביר להניח שהמשרד שלו סיכם את הנתונים לשני הרבעונים הראשונים של שנת 2014, ומשם הגיע המידע.
טעות איות, אפשר למחוק תגובה זו.