פוליטיווטש: בנט צדק כמעט לגמרי ביחס לשיפור בהלוואות לעסקים קטנים (ציון 4 מתוך 5)

ב- 22.11.14 התארח שר הכלכלה, נפתלי בנט, בתוכנית “פגוש את העיתונות“ בערוץ 2. כאשר נשאל על פועלו בתחום הכלכלי, אמר השר בנט כי: “הכפלנו בשנה האחרונה את כמות ההלוואות לעסקים קטנים ל-2 מיליארד שקלים כאשר קודם זה היה 400 מיליון שקלים”.

עורך: שני קינן

תחקיר: ספי קלר

רקע: עסקים קטנים ואשראי בנקאי

קיימות בישראל מספר הגדרות שונות למהו עסק קטן. ברוב הדוחות הרשמיים, מוגדר עסק קטן כעסק המעסיק בין 19-5 עובדים. אנו נשתמש בהגדרה זו כיוון שהיא ההגדרה הקיימת בפועל ברוב הדוחות והדיונים בנושא. לפי השנתון הסטטיסטי האחרון, בשנת 2013, עסקים קטנים (ומטה) היוו כ-94% מכלל העסקים במשק.

אחת הבעיות הגדולות של עסקים קטנים היא השגת אשראי. האשראי דרוש הן לשם הקמת או הרחבת העסק (השקעות) והן לשם השגת איזון בין תזרים ההוצאות לתזרים ההכנסות (הון חוזר). בסקר שערכה הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים בשנת 2013 נשאלו בעלי עסקים קטנים מהם לפי דעתם החסמים העומדים בפני העסק. “אשראי בנקאי” הגיע למקום השלישי בסקר (בתיקו עם “שיווק”), שני רק ל-“תחרות לא הוגנת מצד עסקים גדולים” ו-“עומס בירוקרטי/מיסוי גבוה”.

עסקים קטנים מתקשים בהשגת אשראי, בין היתר, בגלל כשל שוק של פער באינפורמציה. לפני שהבנק מלווה כסף לעסק, הבנק רוצה לדעת שהעסק יוכל להחזיר את ההלוואה בבוא היום. לשם כך הבנק צריך להשקיע משאבים בבדיקת הכושר הכלכלי של העסק. הבדיקה הזאת הופכת את ההלוואה לפחות כדאית עבור הבנק ככל שהעסק קטן יותר וממילא ההלוואה קטנה יותר.

הפער באינפורמציה, כמו גם כשלים אחרים, מביא לכך שהבנקים גובים ריבית גבוהה יותר מעסקים קטנים מאשר מעסקים גדולים, מה שגורם בהמשך למצוקת אשראי אצל אותם עסקים. מדו“ח ה– OECD עולה כי בשנת 2012 הריבית לעסקים קטנים בישראל עמדה על 7.36% בעוד שהריבית לעסקים גדולים עמדה על 3.66%. מבדיקה שערך מכון המחקר והמידע של הכנסת בשנת 2013 עולה כי חלקו של מגזר העסקים הקטנים בתוצר הוא כ-40%, ואילו משקלו באשראי העסקי הוא כ-10% בלבד. סיבה נוספת לריבית הגבוהה היא שיש סיכוי נמוך יותר שעסק קטן יחזיר את ההלוואה לעומת עסק גדול ומבוסס.

הלוואות בערבות מדינה

ישנם מספר צעדים שממשלות נוקטות בהם בכדי לפתור את בעיית האשראי לעסקים קטנים: פיתוח שוק הון חוץ-בנקאי; מוסר תשלומים גבוה בהתקשרויות עסקיות בין המדינה לעסקים קטנים; אוניברסליות של מידע בנוגע לדירוג האשראי וכו’. יחד עם זאת, נראה כי הצעד העיקרי ביותר הוא הקמת קרנות להלוואות בערבות מדינה. הרעיון הכללי הוא שהמדינה תהפוך את ההלוואה לעסקים קטנים לכדאית יותר על-ידי כך שתבטיח לבנקים שהם יקבלו סכום מסויים גם אם העסק לא יוכל להחזיר את הלוואה בעצמו.

גובה הערבות שמעמידה המדינה נע בין 70 ל-85 אחוז מגובה ההלוואה כאשר בעל העסק עצמו נדרש לרמה מסויימת של ערבות אישית. כל עסק שמבקש לקבל הלוואה בערבות מדינה נדרש לעבור בדיקות מסויימות של כושר כלכלי לפני שהערבות ניתנת. מדו”ח מרכז המידע והמחקר של הכנסת עולה כי כחצי מהבקשות לערבות מדינה אינן מאושרות.

לפי נתוני הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים בשנת 2013 אושרו כ-4,000 הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים בסך כולל של כ-2 מיליארד ₪- בהתאם לאמירתו של השר בנט. יחד עם זאת, לפי נתוני הסוכנות, בשנת 2012 אושרו כ-1,600 הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים בסך כולל של כ-920 מיליון ₪. זאת בניגוד לאמירתו של השר בנט שטען כי חלה קפיצה מ-400 מיליון ₪ ל-2 מיליארד ₪.

השוואה בינלאומית

מדו”ח מרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה כי הקרן לעסקים קטנים ובינוניים בישראל מציעה תנאים פחות טובים בהשוואה לקרנות הפועלות באירופה. כך, הדו”ח מציין כי שיעור ערבויות המדינה לקרנות האשראי ביחס לתוצר עמד על 0.05% בישראל לעומת ממוצע של 0.87% ב-16 מדינות שנבדקו. משמע, מדינות אירופה מקדישות יותר משאבים לטובת הלוואות לעסקים קטנים. הדו”ח מציין גם כי סכום הערבות המרבי בישראל עומד על כ-90 אלף אירו בהשוואה לממוצע של כ-1.2 מיליון אירו בממוצע ב-27 קרנות הפועלות במדינות אירופה. עוד נכתב כי תקופת הערבות המרבית בישראל עומדת על 5 שנים בהשוואה לממוצע של 13 שנים ב-27 קרנות באירופה. יחד עם זאת, שיעור ערבות המדינה בישראל עומד על בין 70 ל-85% מגובה ההלוואה לעומת ממוצע של בין 48 ל-78 אחוז בקרנות האירופאיות.

תגובת השר בנט:

מלשכת השר בנט נמסר: “השר בנט גאה בכך שהוסיף מעל מיליארד שקלים לטובת העסקים הקטנים בישראל, זהו אכן הנתון המדוייק שנבדק שנית בעקבות פנייתכם החשובה.”

סיכום

בשנים האחרונות מדינת ישראל מגדילה את המשאבים המופנים לקרנות האשראי המיועדות לעסקים קטנים ובינוניים. מאמצים אלו הניבו פרי בשנת 2013 בה חלה קפיצה משמעותית בכמות ההלוואות שניתנו לעסקים קטנים ובינוניים- מ-920 מיליון לכ-2 מיליארד ש”ח. יחד עם זאת בנט לא דייק ביחס למצב ששרר קודם לכן כי הסכום הקודם אליו הוא השווה את אמירתו היה גבוה משמעותית מ 400 מליון ש״ח.

לפיכך, החלטנו להעניק לאמירה של השר בנט את הציון “בעיקר נכון” (4 מתוך 5 במדד האמינות של פוליטיווטש).

לוגו פוליטיווטש