הפלוג – הבלוג הפוליטי של טל שניידר מפוליטיקה ובלוג יוצא הפלוג. כי פלוגתאות בפוליטיקה הן דבר טוב
אחרי שפרסמתי לפני כמה ימים שליברמן מספר לאנשים בפגישות פרטיות כי הוא שומר על קשר אפילו עם בכירי ממשל קטארים, נודע לי על אדם נוסף, הפעם לא איש עסקים או איש ארגונים יהודיים, אלא פרופ׳ מוכר בתחום מדע המדינה, שידע לספר על רצינות כוונותיו של ליברמן. ״יש פגישות שאתם העיתונאים לא יודעים עליהן, הן חשאיות והן חשובות מאוד לעתידה של ישראל”, אמר לי אותו פרופ׳.
אלא שאיך נדע, בעצם? אחד הדברים עליהם יש להצטער, שמשרד החוץ הישראלי ובתוך כך גם אתר משרד החוץ לא מתנהל בשקיפות גבוהה. בעוד שרי חוץ של מדינות זרות מפרסמים לעיני כל את לוח הזמנים שלהם, את נסיעותיהם ופגישותיהם בעולם, שר החוץ הישראלי מודיע על חלק מנסיעותיו, אך מפרסם הודעות לקוניות לגבי הפגישות הצפויות ולא פורש בפני הציבור הישראלי, אשר עבורו הוא נוסע, את מטרות פגישותיו או היעדים של משרד החוץ. מסיבה זו, בסיומן של שש שנים במשרד החוץ, קשה לבצע הערכה רשמית של תפקודו של ליברמן, כיוון שרוב המידע לא קיים.
בשבועות האחרונים, בעיקר לקראת בחירות, מקדם ליברמן מעל לכל במה את תכניתו המדינית הכוללת הסדר מדיני עם העולם הערבי, כמהלך מקביל לשיח ישיר עם הפלסטינים וערביי ישראל (אותם הוא כורך בתכניתו). ליברמן ציין בראיון רדיו בשבוע האחרון שהוא מאמין במהלכים מדיניים כמשלימים למהלכים צבאיים.
לא נכנס לכך שהצעותיו שנאמרו בפומבי, הן לפניוהן תוך כדי צוק איתן, דיברו על כיבוש עזה כמהלך מרכזי כשהיחס שלו (של ליברמן) לאסטרטגיה המדינית של אחרי הכיבוש היא מצומצמת עד לא קיימת. ״לאחר סיום ניקוי האורוות הטרור והטרוריסטים בעזה נערך עם מצרים בחשיבה בינלאומית להסדר שיאפשר חיים נורמליים הן לתושבי הדרו והן לתושבים בעזה״ הוא אמר במארס 2014. אם התחבא שם איזה מהלך מדיני, ליברמן שמר אותו לעצמו. גם בשבועות האחרונים, כשישראל כבר נמצאת בתקופת בחירות, ליברמן אינו מספק תשובה סבירה לשאלה מדוע לא השתמש בכוחותיו וסמכויותיו בשש השנים האחרונות כדי לקדם מהלכים מדיניים כלשהם.
על כל פנים, כיוון שלדבריו תכניתו המדינית קיימת מזה שנים והוא סוטה מעמדותיו, חשוב לנסות לבדוק כמה ואיזה מן המפגשים והמהלכים שהניע במשרד החוץ היו קשורים לכך?
גם במשרד לא יודעים
אגב, כפי שפרסם עמיתי ברק רביד, לפני כמה חודשים, לא רק הציבור הישראלי לא יודע ולא מצליח לעקוב אחרי מעשי שר החוץ. גם אנשי משרדו לא תמיד יודעים לאן מועדות פניו. בספטמבר האחרון נסע ליברמן לסוף שבוע בוינה וקיים שם “פגישות מדיניות רגישות”, וגם נועד עם חברו מרטין שלאף. אותה הנסיעה כללה את המדינות ליטא, אוסטריה (הביקור שם פורסם רק אחרי שאילתות של רביד) וארה״ב. בדיעבד, אחרי השאילתות של רביד,הסתבר שליברמן הסתיר פגישה עם הבדלן הלאומן הסרבי מילוראד דודיק ועם שר החוץ האוסטרי, סבסטיאן קורץ. אנשי משרד החוץ למדו על המידע מעיתון הארץ.
בכלל, מזרח אירופה היא יעד תכוף בלוח הזמנים של השר. הוא הרבה בשנים האחרונות לבקר באלבניה ואף קידם פתיחת שגרירות ישראלית שם. בחמישי האחרון (18 בדצמבר) יצא ליברמן לצ׳כיה לפגוש את הנשיא מילוש זמאן, את שר החוץ הצ׳כי לובומיר זאורלק ובכירי ממשל צ׳כים נוספים.
הפעם, הודעה על הנסיעה נמסרה לתקשורת מראש עם פירוט חלק מן האישים איתם נפגש שר החוץ. יאמר, ליברמן מרבה להיפגש עם עמיתיו בצ׳כיה. רק לפני שלושה חודשים פגש אותם בניו יורק, במהלך עצרת האומות המאוחדות. בין הצ׳כים לישראלים יש מסורת של יחסי חוץ הדוקים וחמים. ראש הממשלה הצ׳כי ביקר בארץ במהלך חודש נובמבר. יו״ר הכנסת אדלשטיין ערך ביקור רשמי בצ׳כיה בספטמבר וזה רק בשלושת החודשים האחרונים.
אחרי פגישותיו של ליברמן עם ראשי הממשל הצ׳כי בימים חמישי ושישי הוא נשאר בפראג במהלך השבת ובמוצאי שבת קיים פגישות רשמיות נוספות. במהלך השהייה בפראג גם יצא לבלות ולנוח במסעדת SaSaZu. מדובר במסעדת פיוז׳ן אסייאתי של השף הישראלי שחף שבתאי, מסעדה שבין משקיעיה בעבר היתה גם חברת QLI, של איש העסקים הישראלי יגאל זילכה. מדובר במסעדה מפוארת המשמשת גם כמועדון לילה פופולרי עם מוזיקה עכשווית בסופי השבוע.
שר החוץ אביגדור ליברמן במהלך סוף השבוע האחרון, במסעדת SaSaZu בפראג. המסעדה מנוהלת על ידי השף שחף שבתאי ואחד משותפיה בעבר (באמצעות חברות מוחזקות) הוא איש העסקים יגאל זילכה. כל הזכויות לתמונה שמורות לטל שניידר, הפלוג.
- מסעדת SaSaZu, פראג (מתוך אתר האינטרנט של המסעדה)
מה שמצחיק, שליברמן בסגנונו הבוטה מצד אחד ירדוף עיתונאים שמפרסמים אודותיו פרטים שהוא מעדיף להצניע, או סתם מותחים ביקורת, (הוא עשה את זה לברק רביד, לעמית סגל, לטל שניידר) ומצד שני נעלב עמוקות אם מישהו יתהה על תפיסת הדמוקרטיה שלו.
איך אדם אפור כמו ליברמן מצליח להגיע לאן שהגיע?
הרי הוא כשר חוץ מגוחך יותר מיאיר לפיד כשר אוצר…
מה שיש בליברמן זה מה שאין בדמוקרטיה, כלומר אמירת האמת בדבר הסכנה העצומה שב׳שילוב׳ של החברה הערבית הפרו איסלאמית בתודעתה וגם באי תודעתנו לכך. שזה גרוע לא פחות. זה בדיוק ימין. וכך בדיוק אני.
האם נערות ליווי כלולות במסע חשאי לפריס,ופרג.האם ראש הממשלה המנותק יודע מה שר החוץ שלו עושה.יש לי תחושה שמסעות של ליברמןזה העלמת עדים,ומה שציינתי בתחילת התגובה
המשימה בבחירות הקרובות של כל אדם הגון הן מהימין והן מהשמאל צריכה להיות להעיף את הדיקטטור הפופוליסט הזה מהכנסת.
ליברמן בכנסת כבר 20 שנה בערך, ולא עשה דבר עם כל הכוח הפוליטי שלו, מעבר לקללות נגד זועבי. שלא לדבר על כך שהוא זז ימין ושמאל לפי מצב הסקרים.
אצל ליברמן מילה היא רק מילה..
לצערי השמאל מאוד רוצה לחזק אותו כסוג של סוס טרויאני בימין. אני לא יודע מי עובד על מי וכנראה שליברמן צוחק על כולם אבל אני גם לא רוצה לדעת – בואו נעיף את ליברמן מהכנסת.
מילוראד דודיק הוא לא בדלן סרבי, בדיוק כמו שמושל ארקנסו הוא לא בדלן דרומי. מילוראק דודיק הוא נשיא נבחר של החלק הסרבי בקונפדראציה של בוסניה-הרצגובינה, ואם העובדה שהוא נבחר בידי סרבים כנשיא רפובליקה סרבית הופכת אותו ל”בדלן סרבי”, אז באותה מידה נטען שכל מושל חבל ארץ בקונפדראציה, הוא בהכרח בדלן.
דודיק הוא ידיד ישראל, ופגישה עימו היא בוודאי לא משהו שלילי – בוודאי לא יותר מפגישות עם אבו מאזן, ששולח ברכות ומכתבי תנחומים למשפחות מחבלים (אגב, עדיין לא ראינו את השמאל מתייחס לתשבחות שהרעיף על האיש שניסה לרצוח א יהודה גליק, בהתנקשות הפוליטית הראשונה שהייתה בארץ מאז 1995).
נורא מצחיקה הקביעה שלך שמשרדי חוץ בעולם מפרסמים את כל מה ששר החוץ שלהם עושה.. ואת זה איך בדיוק את יודעת? הרי מה שלא מפורסם… לא מפורסם. ואתר משרד החוץ מיועד החוצה למידע על ישראל, הסברה וכדומה ולא מידעון לעיתונאים. אין קשר בין אתר משרד החוץ לבין מידע על פעולותיו של השר כאיש פוליטי. ומעל לכל הפלא ופלא יש דברים שהשר עושה ואינם צריכים להתפרסם. כל מערכת כולל גן ילדים, יש בה אלמנט של דיסקרטיות ובענייני המדינה של חשאיות ואף סודיות. להניח שהכל צריך להיות שקוף ונגיש? נו שאמת. ההיטוריה מלאה דוגמאות של הישגים דיפלומטים שהאופן היחידי שבשלו היה העובדה שנשמרו בחשאיות. מנגד כמובן יש מי שניצלו חשאיות לפעולות פסולות אבל בשביל זה יש מוסדות נוספים כמו מבקר המדינה ומערכת שלטון החוק.
שתי המלצות:
1. נסיעות שרים חייבות באישור הממשלה, המטילה על שר אחר למלא את מקום השר הנוסע בתקופת העדרו. פני למזכירות הממשלה ובקשי פירוט הנסיעות והעילות להן.
2. רצוי מ א ו ד שתעסיקי עורך לשוני, או שלפחות תקראי את הטקסטים שלך בטרם פירסומם. כמות שהם, הם גדושים שגיאות סיגנוניות ודיקדוקיות, ולפעמים קשה מאוד לרדת לסוף דעתה של המשוררת. הנה דוגמה מיקרית. כתבת: “קשה לבצע הערכה רשמית של תפקודו של ליברמן …”. מה רע ב”להעריך” במקום “לבצע הערכה”? ומה פירוש “הערכה רישמית” – הערכתה של הבלוגרית? הערכה של גוף הערכה ממלכתי (שאינו קיים)?
הקביעה שלפיה שרי חוץ של מדינות רבות “מפרסמים לעיני כל את לוח הזמנים שלהם, את נסיעותיהם ופגישותיהם בעולם” – היא פשוט בורות.
נזכיר רק את הדוגמאות היותר מפורסמות – פגישותיה של גולדה עם המלך עבדאללה, של משה דיין עם חסן תוהמי (נציגו של סאדאת), של רבין ופרס עם חוסיין ואנשיו או עם אנשי אש”פ.
ללא כל הפגישות הללו לא היה אפשר להגיע להסכם על חלוקת הארץ במלחמת השחרור, על הסכמי השלום עם מצרים ועם ירדן ועל ההסכמים עם אש”פ.
אבל כנראה שאם טל שניידר הייתה ממונה על פרסום לוח פגישותיהם של שרי החוץ וראשי המדינה לדורותיהם, היינו מגיעים לשלום עולמי…
אינני ממעריצי ליברמן, אבל היהירות של התקשורת חוצה את גבולות ההגינות והחוכמה לכיוון של התנשאות וטפשות. נראה כאילו מחפשים בכוח על מה לכתוב, ותמיד בוחרים במה ש”יבטיח רייטינג” ויקצור לייקים, ובמי שזה בקונצנזוס לשנוא אותו …
גב’ שניידר מתיימרת להגינות תקשורתית, אבל יש להניח שגם היא לא מפרסמת את כל פגישותיה עם אישיות כזו או אחרת, לצורך טפטוף מידע או קבלתו.
גב’ שניידר – ידך קלה מדי על המקלדת.
בחרת את היום הנכון לכתוב את התגובה שלך. יופי של תזמון גרוע.
זה דווקא מעניין לדעתי שבמהלך סוף השבוע שר החוץ שהה בפראג (לענייני עבודה, בשליחות המדינה ועוד ) כשכל ראשי מפלגתו נחקרים או נמצאים תחת חשדות כלשהם.
דווקא השהות בפראג היא הדבר הפחות מעניין במה שמתחיל להיחשף לגבי ההתנהלות של המפלגה הזו.
הרבה יותר מעניין זה לבחון את העיתוי המרשים אתול, שבו בישר לנו על “צונאמי מדיני” מתקרב, פחות מ24 שעות לפני שפורסם רשמית דבר החקירה.
צירוף המקרים הזה של פוליטיקאי ששובר שמאלה כאשר מתגלות שחיתויות בקרבתו, הוא דבר מעניין בהרבה (ומטריד בהרבה, מתוקף מה שהוא מלמד על הפרקליטות, שמניחים שהיא תעשה הנחות לשמאל…) מהרצון של ליברמן לראות מקרוב את גשר קארל (באמת יפה שם, מה לעשות…).
this how things need to be done the media doing allot of damages to israel specheli the israeli media
god bless you liberman