אתמול העלתי בפלוג את פוסט תעלומת ׳באיזה קיבוץ התנדב סנדרס בשנות ה 60?׳ וקיבלתי כמה פניות.
אחת מהן, פניה הנמצאת עדיין בבדיקה בנוגע לחומרים המצויים בארכיוני אחד מקיבוצי השומר הצעיר.
הפניה השניה, היתה שיחה נהדרת עם גדעון רמז, לשעבר ראש מחלקת חדשות החוץ בקול ישראל והיסטוריון במכון טרומן אשר ליקט פרטי מידע על סנדרס (מתוך סקרנות אישית שלו) וגילה בין השאר את הראיון הבא שנתן סנדרס לעיתון סטודנטים של אוניברסיטת ורמונט בשנת 1987. שם העיתון The Gadfly (זבובון או זבוב-בקר) ובו פורסם ראיון עם ראש עירית ברלינגטון דאז, ברני סנדרס.
רמז הפנה את תשומת לבי לפרט שאולי טרם התפרסם והוא שסנדרס התארח/שהה/התנדב בקיבוץ עם מי שהיתה אז אשתו הראשונה, דברה שילינג. באיזה קיבוץ הם שהו? במשך כמה זמן? מדוע אין בתנועה הקיבוצית מידע על אותם הימים?
דברה שילינג היא Deborah Shiling Messing from Montpelier, VT, originally from Baltimore, MD. היא חיה כיום חיים פרטיים ושקטים במונטפלייר, ורמונט, נשואה לבן זוג אחר, היא אולי תדע את התשובה, בהינתן שהקמפיין של סנדרס ימשיך להתעלם מן הפניות בנושא.
במהלך הקמפיין הנוכחי, סנדרס לא נשאל על ידי עיתונאים (לפחות לא עד היום) יותר מדי על עברו ושנותיו ההן, כיוון שהוא גם לא נתפס כמועמד ריאלי עד לאחרונה (גם כעת, זה רחוק מלהיראות ריאלי). אולם כפי שציינתי אתמול, מספר כלי תקשורת יהודיים/ישראליים דווקא הפנו שאילתות לקמפיין כדי לגלות באיזה קיבוץ מסוים שהה או התנדב סנדרס – וקיבלו כתף קרה. לא ברור מה הסיבה לשתיקה. גם אחיו, לארי סנדרס, שהתנדב בקיבוצים מצובה ויטבתה, לא נידב פרטים לגבי הקיבוץ של ברני סנדרס.
סנדרס שוחח עם הסטודנטים מן העיתון, על כל מיני נושאים ובין השאר התייחס גם לתקופה הקצרה בחייו ששהה בקיבוץ ומה למד שם.
הנה תמונת השער בעיתון:
והנה החלקים הרלבנטיים לדברים שסנדרס סיפר בשנת 1987, לגבי מה שלמד בקיבוץ:
תרגום:
סנדרס: ״אחרי שסיימתי את לימודי אשתי ואני נסענו לאירופה ואז לישראל והעברנו כמה חודשים בקיבוץ.״
גדפליי: האם זה השפיע על התפיסה הפוליטית שלך במובן של מערכות השלטון או שזה היה בעיקר התנסות באורח חיים שונה וקהיליות אחרות?
סנדרס: ״למדתי לפני שנים רבות, סביב 1964 שבפועל אפשר לנהל קהיליה בה האנשים עצמם הם הבעלים של הקהיליה. לראות את מערכות היחסים מתקיימות ואת העובדה שיחידות הקיבוץ השונות מתפקדות היטב מבחינה כלכלית, זה השפיע עלי באופן חזק.״
״למדתי, שבאופן מצומצם, יש יחידה חברתית שמחנכת את ילדיה היטב, כאשר אין ״בוסים״, ואין ״פועלים״, ושהכל שם מאוד דמוקרטי״.
״הנשים שם היו בעמדות טובות בהרבה מאשר נשים בארה״ב באותה העת. זה לא היה חריג לראות שם נשים בעמדות מנהיגות״
״זה היה תקדימי מבחינת נקודת המבט החברתית. ראיתי שם אנשים בני ארבעים, חמישים או שישים, שמבחינה אינטלקטואלית היו מאוד חדים, ניהלו דיונים, והיו חלק מתנועה סוציאלית של ישראל. אנשים שכתבו לעיתונים, התווכחו, חשבו. כך שהרמה של המודעות היתה מאוד מרשימה.״
״כך שאני יכול לציין שאם אני אשווה את רמת החיים שראיתי בקיבוץ, בהשוואה לרמת החיים בשכונה שבה גדלתי בברוקלין, זה היה ברמה גבוהה בהרבה בקיבוץ״.
״ראיתי שם אנשים שנראו צעירים יותר, במצב פיזי טוב יותר, מנטלי יותר טוב, היתה להם תחושת שליחות, הם שאפו להגיע למשהו. זה לא היה בלתי מרשים״.
הסדר מחיקת חובות הקיבוצים נסגר ב 1989, אך כבר ב1987 האידיליה הכלכלית שעליה מדבר סנדרס היתה לא רלבנטית. יתכן שלא שמר קשר עם חברים משנות ה 60 ולא התעדכן במתרחש בקיבוץ בו שהה.
על כל פנים, הראיון הזה חביב כאשר מתבוננים על הנושאים הכלכליים בפרספקטיבה של עשרות שנים. ההתרפקות הזו על כלכלת קיבוצית ושיתופית, על יחס לנשים ולעובדים, מאפשרת להבין מאיפה הוא צמח (לא רק משם, אך גם משם) וכיצד הוא מצליח לסחוף אחריו המונים בארה״ב. גם אם יפסיד בהתמודדות, יתכן וידרוש מקלינטון לשלב חלק מן הדרישות שלו בפלטפורמה המפלגתית כדי להמליץ לתומכיו לעמוד מאחריה בלב שלם במהלך הועידה הדמוקרטית בסוף הקיץ.
אסור לוותר לו ! ברור שהוא מסתיר משהו עקרוני ורב משמעות בכך שהוא לא טורח לענות לשאלה היכן בילה למספר חודשים לפני 52 שנים!
מובן מאליו שאין להניח לו (ולגרושתו הרופאה-הגמלאית, שחושבת שרק בגלל שהקימה משפחה חדשה, אז יש לה זכות שלא ינג’סו לה על מאורעות חסרי משמעות שאירעו לפני שני דורות.
יש להמשיך ולחקור, שכן כבר סיכמנו שמדובר בנושא שמעניין אותנו בגלל שהוא מעניין אותנו, ואני לא יכול לחשוב על סיבה טובה יותר להתעניין במשהו…
אם זה כל כך משעמם למה טרחת?
זה בכלל לא משעמם!!! זה מרתק, ולא רק בגלל שזה מרתק…
זה מרתק מכיוון שמעניין להפליא לראות את התחקיר אל לב האזוטריה.
מאז קום המדינה היו כבר 3 הסדרים של מחיקת חובות לקיבוצים. כמובן שאיש לא העלה בדעתו מעולם לגעת בתנובה אן בקו-אופ הריבוע הכחול, הרי רק קפיטליסט חזירי אחראי להפסדים של העסק שלו.
הפיתרון לשאלת הקיבוץ הנעלם מצוי בדבריו של סנדרס: ״למדתי, שבאופן מצומצם, יש יחידה חברתית שמחנכת את ילדיה היטב, כאשר אין ״בוסים״, ואין ״פועלים״, ושהכל שם מאוד דמוקרטי״. העובדה שסנדרס לא ראה בקיבוץ בוסים ופועלים מלמדת ששהה בקיבוץ שאין בקירבתו עיר פיתוח (תורת מפא”י לערסים דגלה במגורים בעיר ועבודה בכפר). אין הרבה כאלה והכי מתאים הוא יוטבתה.
יטבתה הייה קיבוץ בן שבע שנים אני לא חושב שהיו בו מתנדבים בשנים האלו
בקיבוצים היה אתוס של עבודה עצמית. היחס אליו היה שונה בקיבוצים שונים ופחות חזק בקיבוצי ה”איחוד” (נדמה לי שלהפך: שם הם נענו לקריאת ההנהגה לספק מקורות עבודה לבני יישובי הסביבה).
כל זה הוא על סמך ידע מיד שניה, שכנראה נכון.
ועדת הפרס הקרוי על שמי ואשר נועד להנצחתי החליטה להעניק אותו השנה לפלוצגרית טל שניידר על הישגיה בתחום המירדף אחר סיפורים חסרי ערך עתונאי כגון באיזה קיבוץ שהה ברני סנדרס.
ובשבוע הבא: היכן, מתי ועם מי בותקו בתוליו של ברני (השמועה אומרת כי המאושרת הייתה יהודיה כשרה עם קרובים משפחה בישראל!).
בלי קשר אם זה מעניין או לא, זה מיותר מאד להתנסח כמו טוקבקיסט מצוי וגס
יתכן שהרומן עם הקיבוץ הסתיים רע מבחינת כל הצדדים .עולה בדעתי מצב שהתעסק עם בת קיבוץ ולכן גם אשתו ממלאה פיה מים.
וייתכן שאחרי חמישים ושתיים שנים, זה פשוט לא מעניין אף אחד (למעט את אלה שמתעניינים כי הם מתעניינים).
מה שכן, התיאוריה שלך בהחלט אפשרית – ולראייה, הם התגרשו אחרי פחות משנתיים נישואין. כמובן, זה חסר משמעות ולא בגלל זה צריך לבחור בו או להימנע מבחירה בו.
פוליטיקה או לא פוליטיקה מעניין או לא ,ביטבתה הוא בטוח לא הייה,הם התחילו עם מתנדבים רק אחרי מלחמת ששת הימים 1967