בחירתו של דונלד טראמפ השנוי במחלוקת לנשיא ה-45 של ארה”ב עוררה מחאה נשית שאין לה תקדים. מיליוני מפגינות ומפגינים יצאו לרחובות בעשרות מוקדים ברחבי ארה”ב וברחבי העולם
ב-21 בינואר התקיימה בוושינגטון עצרת הנשים הגדולה בהיסטוריה. יותר מחודשיים של התארגנות, פעילות ברשתות חברתיות, איחוד ושיתוף פעולה של עשרות ארגונים גדולים הביאו רבבות לזרום לרחובות.
אך נאום הכתרה אפל ונגטיבי של הנשיא ה-45 של ארה״ב, דולנד טראמפ, הקפיץ עוד מבתיהן ומספרי העצרות ברחבי ארה״ב צמחו בין לילה. בלוס אנג׳לס העריכו ש-80 אלף נשים יגיעו להפגין. העצרת התמלאה בכ-750 אלף. בשיקגו, 50 אלף הפכו מהר ל-150 אלף, אולי יותר. השדרה החמישית בניו יורק הכילה נחיל אדם גדול, אולי חסר תקדים.
Watch history in the making #WomensMarch pic.twitter.com/oESW1WPyF3
— NowThis Impact (@nowthisimpact) January 21, 2017
What is your pledge for the next four years? Watch women fight back: https://t.co/6Hkd5P7gIh #MyPledge
— James West (@jameswest2010) January 21, 2017
#WomensMarch:
LA: 750,000
DC: 500,000
NYC: 250,000
Chicago: 250,000
Boston: 125,000
AND MILLIONS ALL OVER THE WORLD!! pic.twitter.com/EgMyoaFhwq— #RemoveTrump (@Blue______Wave) January 21, 2017
בוושינגטון המראות היו מהממים. חצי מליון, אולי יותר מילאו את המרכז העירוני. המשטרה ביקשה שלא לקיים צעדות ולהסתפק בעמידה בעצרת משותפת וכך היה.
ההיסטוריה של תנועות הנשים לא יכלה לחלום על אירוע חובק עולם שכזה, עם עצרות הזדהות ממאות ערים בארה״ב ומן הערים הגדולות של אירופה (מאנטרקטיקה ועד הוואי, מניו יורק ועד עיראק, מבחר תמונות ממחאות ברחבי העולם). סולידריות נשית, בכובעי גרב ורודים ואירועים שקטים ומכבדים ללא הפרות סדר.
כולן רצו להשמיע קול נגד כהונתו של הנשיא השנוי ביותר במחלוקת שידעה ארה״ב.
https://twitter.com/Breaking911/status/822916105748574208
The massive women's march in Los Angeles is said to be the largest in over a decade https://t.co/XHxNhwqNer pic.twitter.com/KcbbnR0Rrt
— Los Angeles Times (@latimes) January 21, 2017
לא היה מסר אחיד במצעדים. חשש מפגיעה בזכויות הנשים על גופן, חרדה לגבי עתיד מערכת החינוך תחת השרה בטסי דה-ווס, פחד משינויי מערכת הבריאות, רצון להגן על זכויות הקהילה הלהט״בית, מהגרים, שחורים, היספניים. כל אלה היו מסרים בערבוביה, אבל דבר אחד איחד את הנשים והגברים שהפגינו אתמול: הנשיא ה-45, דונלד טראמפ הוא אדם שמצליח להוציא אנשים משיווי משקל. הוא מרגיז, פוגעני, בור אך גם מתנשא עליהן, משפיל נשים סדרתי ומספק לכל אחת תחושה אישית שהוא רואה בהן חפץ או רכוש, בדיוק כפי שהאנושות ראתה נשים עד לפני 100 שנה.
לפני יותר ממאה שנים, ב-1913, הפגינו כ-5,000 נשים יום לפני השבעת הנשיא וודרו וילסון. מטרתן היתה ממוקדת. הן רצו זכות הצבעה. אותו המצעד, בו הנשים התחלקו לקבוצות לפי מקצועותיהן, כשהן מבקשות להבליט את תרומתן לשוק העבודה, לימד אותן שיעור חשוב בסולידריות. זו היתה הצעדה הגדולה ביותר עד לאותו הרגע, ועל אף הקללות הצעקות והשפלות שהן חטפו, אותן הנשים של 1913 שינו את ההיסטוריה של ארה״ב. כעבור כמה שנים, תנועתן המאוחדת הובילה לשינוי החוקתי החשוב ביותר של המאה, זכות ההצבעה השוויונית לנשים (התיקון ה-19 לחוקה).
מה הנשים של 2017 רוצות? אנשים שאלו אתמול, מה המטרה? אף אחת לא חושבת להפיל את השלטון באמצעות צעדה שלווה (להבדיל מאלפי מתפרעים ביום ו׳, צעדות המליון ביום שבת היתה שקטה ובטוחה). חלק צרחו ׳טרמאפ אינו הנשיא שלי׳ ו׳ Dump Trump׳, אך הצעדות לא התיימרו לשלול את הלגיטימציה של מערכת הבחירות. אז לאן הן חותרות, כל הנשים הללו?
יותר מזה, נשים רבות צעדו והזדהו בפאריז, לונדון, רומא ובמקומות רבים ברחבי העולם. אין לאותן אירופאיות זכות הצבעה, זכות למנות אלקטורים, יכולת השפעה על חקיקה פנים-אמריקאית. מה להן ולהיבחרו של הנשיא האגרסיבי החדש?
מה הנשים רוצות?
התשובה היא פשוטה ומפליא אותי שאנשים (בקבוצות ווטסאפ, רשתות, תגובות וציוצים) המשיכו להפוך בשאלה הזו מצד לצד. הן רוצות, מה שמובן מאליו לכל גבר פוליטי. הן רוצות כח.
לא את כוח הזרוע, ולא את כוח ההשמדה. הן לא מבקשות לעצמן את כוח הצבא או הכוח להתנשא וללעוג לנכים, מקסיקנים, מהגרים.
הנשים רוצות כוח פוליטי. לשלוט, למשול, לקבוע, להשפיע. הנשים חשבו שהן היו קרובות מאוד לכוח הפוליטי הייצוגי באופן המודרני והכי דמוקרטי שיכול היה להיות ונחלו אכזבה. זו היתה מהות העצרות בכל רחבי העולם אתמול. הזכות להצביע, הזכות שלא להיות רכושו של אדם, הזכות להחליט על גופן, לשלם מסים ולדרוש הכנסה שווה, כל אלה ימשיכו תמיד להיות זכויות מוגבלות ומקוצצות, תלויות ברצונם הטוב של הגברים המחזיקים בשליטה.
Cher: "I'm just so astonished that everybody came." #WomensMarch @postlocal @washingtonpost pic.twitter.com/pYW4mYYmIO
— Victoria St. Martin (@VStMartin) January 21, 2017
Buses for #WomensMarch arrive in Washington, DC https://t.co/raxD5ja1ZD (via @EricWeisbrod) pic.twitter.com/0xFJebBcRa
— CNN (@CNN) January 21, 2017
The #WomensMarch in downtown St. Louis! This is what democracy looks like. pic.twitter.com/mzb5xMZUKC
— Antonio French (@AntonioFrench) January 21, 2017
https://twitter.com/colleenhagerty/status/822864562923929601
London
Paris
Oslo
Toronto#WomensMarch pic.twitter.com/cvDYfQ0Dhs— Greg Hogben (@MyDaughtersArmy) January 21, 2017
Nobody does #WomensMarch like New Orleans… pic.twitter.com/oGAzoKYGMj
— Seth Rogen (@Sethrogen) January 21, 2017
סקירתך, כך נדמה, מבטלת את דעתן של מיליוני נשים שהצביעו *עבור* טראמפ.
כל שנותר לי לשאול הוא מי שמך, טל שניידר, לעשות זאת? מי שמך לדברר אחרות? מי שמך להדיר אחרות?
צודקת לחלוטין
נשים רוצות כוח? אתן יוצר מחצי מהאוכלוסיה, השתמשו בו. ההפגנה הייתה פוליטית לחלוטין, שכוונה והטסתה על ידי הדמוקרטים שעדיין לא השלימו עם הפסדם. השמאל הנאור לא מסוגל להבין שהפסיד במגרשו הוא, מגרש הדמוקרטיה.
מדוע לא יצאו הנשים לאחר נצחונו של אובמה? אני מהסה להזכר האם אובמה הצהיר כי יקדם נשים כחלק מה אג’נדה שלו. יציאה המונית של המון מוסת ותו לא. דרך אגב, אם הנשים היו רוצות להשיג משהו לבטח מדונה היא לא בדיוק הנציגה. אני תומך בכוח לנשים אבל ההפגנות לא השיגו את המטרה.
חחח… אוי מסכנה… מדירים אותך? מרגישה פתאום לא פריבילגית? בו-הו.
הסקירה אכן מכלילה, אך חשוב לזכור כי גם ב1913 לא כל הנשים תמכו בזכות שלהן להצביע וגם היום ניתן למצוא נשים רבות המתנגדות בצורה אקטיבית להפלות למשל. המחאה של הנשים היוצאות לרחוב לא נוגעת לטובתן האישית בלבד, אלא לזכויות מסויימות שטראמפ מאיים לשלול. ייתכן ויש נשים שלא מעוניינות בזכויות אלו ואף שוללות אותן. לדעתי מספיק שיש מסה קריטית של נשים שמרגישות מופלות או שאורך חייהן ניצב בסכנה, ופועלות על מנת לשנות את המציאות, כדי להגיד שיש כאן תופעה חברתית רחבה. ההישגים של ההפגנות הללו לא יקדמו רק את הנשים שיצאו להפגין, אלא את כלל המין הנשי והאנושי אל עבר עולם שיהיה, בשאיפה, שוויני וחופשי יותר. כיום אנו מקבלים כמובן מאליו זכויות רבות של נשים, להטבי”ם ומיעוטים אתניים. המאבק על הזכויות בארה”ב היה תמיד נחלתם של קבוצת אנשים קטנה יחסית, ההשפעה של המאבק השפיעה על כלל החברה. מכאן אני חושב שיש רציונאל מסוים בהכללה של טל, מכיוון שהיא מתארת מאבק על זכויות, שייתכן וישפיע על כלל החברה.
טל, מעניין מה היית כותבת אם זה היה הפוך וקלינטון הייתה זוכה ומאות אלפי נשים וגברים היו מפגינים כנגדה.
הרי לפני הבחירות התקשורת פימפמה שאם קלינטון תזכה אז מצביעי טראמפ יעשו מרי אזרחי והפגנות קשות.
והפלא ופלא, מסתבר שדווקא המצביעים ה”ליברלים ודמוקרטים” מסרבים לקבל את התוצאות וגורמים לשסע בעם.
מדונה עמדה אתמול בבמה וקראה לפוצץ את הבית הלבן והנשים הריעו.
אם זה היה ההיפך אז היית כותבת שהם פאשיסטים נוראים….
“אז איפה איפה הן הבחורות ההן” לפני הבחירות? מדוע לא חיזקו את הילרי? הכל היה ידוע וברור. חכמת הבדיעבד…
חחח…
66 מיליון הצביעו לקלינטון, 3 מיליון צעדו… סיכוי סביר שרוב מוחלט של ה-3 מיליון הצביעו לקלינטון. אז אין פה חכמת הבדיעבד.
ובקרב נשים, קלינטון ניצחה בענק. רוב הנשים הצביעו עבורה.
הפגנות לא אלימות הן לא “סירוב לקבל את תוצאות הבחירות”.
וגם עם כניסתו של אובמה לבית הלבן היו הפגנות גדולות.