אונג סאן סו צ’י – שינוי פוליטי ללא אלימות

היא ויתרה על חיים משותפים עם בן זוגה וילדיה כדי לדבוק בעם הבורמזי, ישבה במעצר 15 שנה, חוותה ניסיון התנקשות, ובשבוע שעבר ניצחה בבחירות לנשיאות במיינמאר. סיפורה הבלתי נתפס של זוכת פרס נובל לשלום אונג סאן סו צ’י

טור שלי בראשי של סלונה

גם אחרי 15 שנה של מעצר בית, חלקו למשך שנים רצופות, וגם אחרי ניסיון התנקשות, אונג סאן סו צ׳י מעולם לא הרימה ידיים מעולם. היא לא קיבלה את הצעת החונטה הצבאית השולטת במיינמאר לזכות בשחרור בתמורה לכך שתעזוב את המדינה ולא תשוב אליה לעולם. “אני מעדיפה להישאר סגורה כאן עבור בני עמי”, היא אמרה אז וויתרה על חיים משותפים עם בן זוגה וילדיה כדי לדבוק בעם הבורמזי, דבר שהפך אותה לפופולרית אף יותר.

בפעם הקודמת בה נבחרה ברוב סוחף של 59%. ב-1990 הצלחתה הובילה לחיזוק האחיזה הצבאית של החונטה במדינה. תוצאות הבחירות בוטלו וסו צ׳י נשלחה למאסר בית ברנגון. שנה לאחר מכן היא זכתה בפרס נובל לשלום ולא הגיעה לטקס. את סכום הנובל, 1.3 מליון דולרים, היא הפקידה בקרן לטובת הבריאות והחינוך של העם הבורמזי והודיעה כבר אז כי היא בוחרת בדרך לא אלימה להוביל את השינוי.

אלכסנדר וקים אריס, בניה של סו צ׳י, היו בני 15 ו-11 ב- 1988 כשעזבה את אוקספורד ונסעה לסעוד את אמה החולה בבורמה (היום מיינמאר). בעלה, מייקל אריס ההיסטוריון הבריטי (ממוצא קובני), נותר עם הבנים. סו צ׳י, בתו של אן סאן, מי שייסד את הצבא המודרני של בורמה וניהל את המו״מ לעצמאותה, ידעה מה המשמעות של לגדול ללא הורה בבית. כשהיתה בת שנתיים נרצח אביה על ידי מתנקשים פוליטיים.

By Claude TRUONG-NGOC (Own work) [CC BY-SA 3.0 (http://creativecommons.org/licenses/by-sa/3.0)], via Wikimedia Commons

סיפור ההקרבה האישי שלה הוא בלתי נתפס. עוצמה פוליטית מגולמת באישה אחת, שמובילה, בבדידות מזהרת מביתה ברנגון, שינוי דמוקרטי עצום ואיטי במשך עשרות שנים. הסבל ליווה את משפחתה תקופה ארוכה ועם שיבתה לבורמה ב-1988 היא הצטרפה לתנועה הפרו-דמוקרטית.

בעלה אריס הגיע לביקורים מועטים עד שב-1995 הם התראו בפעם האחרונה. ב-1997 הוא חלה בסרטן הערמונית והחונטה הצבאית סירבה לאפשר לו להצטרף לאשתו בבורמה. סו צ׳י חששה לצאת מהמדינה לבקר אותו, פן לא יתנו לה לשוב, ועל אף התערבויות של כל מנהיגי העולם, כולל מזכ״ל האום דאז קופי ענאן והאפיפיור, אריס מת ב-1999 בבריטניה. חמש פעמים בלבד ראה את אשתו בין השנים 1988 עד למותו.

״כאמא, ההקרבה הגדולה שלי ביותר היתה שני הבנים שלי״, אמרה סו צ׳י בראיון נדיר בתחילת תקופת המעצר. ״אבל תמיד הייתי מודעת לכך שאנשים אחרים ויתרו הרבה יותר ממני. לעולם לא אשכח את חבריי שיושבים בכלא וסובלים מנטלית ופיזית בזמן שבני משפחותיהם חשופים מבחינה בטחונית לשלטון רודני״.

ב-1990, כשהיא עדיין תחת מעצר בית ברנגון, קיבלו שני בניה את פרס נובל לשלום בשמה, אך דבר לא עזר. עם השנים, הוקלו תנאי המעצר שלה והחל משנת 2011, הגיעו בניה לבקר אותה במיינמאר.

יחד עם זאת, נצחונה הסוחף בבחירות בשבוע שעבר לא יאפשר לה להכנס לתפקיד נשיאת המדינה באופן מיידי. נגד סו צ׳י שונתה חוקת המדינה כך שמועמד שבן זוגו או ילדיו אינם חיים במיינמאר, פסול מלכהן. כדי להוביל שינוי חוקה, על סו צ׳י לפעול לשינוי כאשר היא יושבת בחוץ לעת עתה.

בבחירות בראשית השבוע השתתפו כ-30 מליון איש. תוך זמן קצר אחר הבחירות הודו ראשי המפלגה השלטת, Union Solidarity המחוברים לחונטה הצבאית כי נחלו הפסד פוליטי. הנשיא תיין סיין ניהל קמפיין המבוסס על כישורי ההנהגה והמשילות שלו. בעל הנסיון צריך להמשיך למשול, הוא טען. הבטחת הבחירות המרכזית שלו היתה יציבות.

הקמפיין של סו צ׳י התמקד בחיזוק שלטון החוק. כאמור, מפלגתה של סו צ׳יNational League for Democracy , השיגה ניצחון בבית המחוקקים וגם בממשלה, מה שאמור לאפשר לה, בכפוף לשינוי החוקה, להתמנות למנהיגת המדינה.

סו צ׳י פתחה בשבוע שעבר במהלכים איטיים של נסיון לפגוש את המנהיגים הצבאיים של המדינה ולאפשר העברת שלטון מסודרת. המטרה שלה, כך היא אמרה, להביא ל”פיוס לאומי״. מפלגתה הודיעה אתמול באופן רשמי כי הם המנצחים בבחירות, זאת על אף שאין עדיין הודעה מסודרת של ועדת הבחירות. ״הגענו לשלב חיוני למען כבוד האומה שלנו ולמען רצון העם, שניישם תהליך שליו ויציב״ .