הפלוג – הבלוג הפוליטי של טל שניידר מפוליטיקה ובלוג יוצא הפלוג. כי פלוגתאות בפוליטיקה הן דבר טוב
סיפורה של האישה שהגדירה את הפמיניזם כמילת גנאי והשתמשה בכלים שנתן לה הפמיניזם כדי לבנות קריירה שלמה על המלחמה בו. האישה שניצחה בקרב והפסידה במלחמה
למה לי פמיניזם עכשיו (הפרויקט המלא של סלונה)
החודש מתה בארה״ב פיליס שלפלי. בת 92, מי שהיתה האייקון הגדול של התנגדות לתנועות פמיניסטיות. שלפלי הלכה לעולמה כשנשים פמיניסטיות צעירות לא יודעות כלל מי היא היתה. ציוצי הניחומים של דונלד טראמפ, ל״שלפלי הנהדרת האמיתית״ השיב אותה לכמה ימים לתודעה ולמחשבה המנחמת: כמה טוב שעמדותיה נדחו על ידי העולם המודרני ושמורשתה השמרנית נותרה על הנייר בלבד.
מותה של אייקון שכתבה ודיברה נגד פמיניזם, גם זו הזדמנות לחדד מחשבות ועמדות.
The truly great Phyllis Schlafly, who honored me with her strong endorsement for president, has passed away at 92. She was very special!
— Donald J. Trump (@realDonaldTrump) September 6, 2016
כשמדברים על ׳למה לי פמיניזם עכשיו׳, שלפלי היא כמוצר-מזכרת, דמות חרס קטנה הצוברת אבק על המדפים הישנים בבית. מי שלחמה לחזק את זכות הנשים להישאר בצילו של בעל, נאבקה על ה״פריבילגיה״ לשרת את משפחותיהן, להיוותר מאחור, במטבח, מי ששאפה לשמר בכל דרך את מה שכונה אז ׳ערכי המשפחה׳ ולהפסיק לבלבל את המוח עם אחד המאבקים הגדולים של תנועות הנשים במאה הקודמת, התיקון לחוקה האמריקאית ה Equal Rights Amendment – ידעה תמיד לדאוג לעצמה ולקידום הפוליטי שלה.
מאבקיה, עם ה- Eagle Forum הארגון שייסדה בביתה בסט. לואיס, הכשילו את התיקון המוצע לחוקה, אך מי זוכר את זה היום? הנשים התקדמו, עלו מעלה, השאירו את המטבח מאחור ויצאו לשוק העבודה בהמוניהן. על נשים כמותה אפשר להשאיל דימויים משדה הקרב (של הגברים): היא אולי ניצחה במערכה, אך הפסידה את המלחמה.
שלפלי הגדירה את הפמיניזם כמילת גנאי ועשתה על כך קריירה שלמה. קריירה לעצמה בלבד. הספרים שלה בנושאים שמרניים נמכרו במליוני עותקים והיא הפכה לסדין האדום של בטי פרידן ואחרות כאשר יצאה לקמפיין הגדול נגד תיקון שוויון זכויות האישה לחוקה. בטי פרידן השיבה לה (באחד העימותים) שבמהלכיה היא ״תועלה על המוקד״, אמירה שהעניקה לשלפלי רוח גבית. הנה הגיעה ההוכחה שלה. הפמיניסטיות הן קיצוניות. היום נותנים לזה שם חדש יותר: פמינאציות או הג׳יהאד הפמניסטי.
הנה דברים שאמרה שלפלי לפני כמה שנים:
״כל הסקרים מראים שנשים אמריקאיות לא רוצות שיכנו אותן פמיניסטיות. זו מילה רעה. כל מה שפמיניסטיות מתייצבות למענו הוא גרוע והרסני. הפמיניזם מנסה לתאר את הנשים כקורבנות וזה כמובן שטויות. הנשים האמריקאיות הן יצורות ברות המזל ביותר על פני האדמה…. נשים מתחרות בשוק העבודה במשרות בכירות מול גברים. אבל לגברים יש נכס שאין להן, יש לו אישה במשרה מלאה בבית שמכינה לו ארוחת ערב ומטפלת בילדים.. . והנשים בשוק העבודה מקנאות בגברים כי אין להם אישה בבית… אני מציעה לכם (גברים צעירים) לברר מראש אם החברה שלכן פמיניסטית…ותעצרו את זה לפני שזה יהיה מאוחר מדי… וכמה מהן יפות הן לא כולן נראות כמו בלה אבזוג…״
שלפלי הצליחה במשימתה בטווח הקצר. היא מוטטה את תיקון שוויון הזכויות לחוקה. התיקון עבר את הקונגרס והסנאט ברוב גדול, הוא אושרר על ידי 35 מדינות ושלפלי הצליחה לסובב את גלגל ההיסטוריה בשלוש המדינות האחרונות. התיקון נזנח ונשכח.
אך כאמור, היא ניצחה במערכה והפסידה במלחמה. הטיעון המרכזי שלה היה שהתיקון לחוקה יחייב גיוס שוויוני של נשים לצבא דבר שהן אינן מסוגלות לו. אך כעבור עשרות שנים, נשים מתגייסות למגוון התפקידים, גם בארה״ב, ושדה הקרב העתידי בצבאות העולם יפנה ממילא יפנה מקום לנשים להתקדם.
https://www.youtube.com/watch?v=YWyv5Fw0JSk
החיבוק שאייקון האנטי-נשים הזו העניקה למועמד דונלד טראמפ אינו מקרי. עוד במארס 2016 היא התייצבה לצידו בשלבים המכריעים של הפריימריז.
https://www.youtube.com/watch?v=oIcsCXqLlqM
וטראמפ גמל בחזרה וטס במיוחד ב 10 בספטמבר לכבד את זכרה בהלוויתה. הוא לא התייחס שם (בדבריו) למאבקי חייה נגד זכויות נשים. העדיף להתמקד בכך שלדעתו שלפלי ייצגה את ״האדם הקטן״, את ״האנדרדוגים״. הכל הצגות, כיוון שטראמפ עצמו בטח לא האדם הקטן ושלפלי מעולם לא היתה קטנה או פשוטה. אבל זה מסר נוח לקמפיין שלו. טראמפ לא סטה מן הנאום שכתב מראש, כדי לא לפשל. גם כך הסקרים מראים שבקרב נשים, ובמיוחד נשים משכילות הוא בפיגור גדול.
למה לי פמניזם עכשיו אם כן? כי פמיניזם הוא גם זכותה של שלפלי לפעול נגד נשים אחרות ולהיות פעילה פוליטית. טראמפ הוא לא המועמד הראשון שלה. היא גם פעלה פוליטית לראשונה ב 1964 בעד מועמדותו של בארי גולדווטר השמרן, קמפיין שהסתיים בתבוסה כוללת. גם זו מורשת שלפלי.
פיליס שלפלי, 1924-2016 (צילום מסך מתוך התכנית ׳קו האש׳ עם ויליאם באקלי, וידאו מלא לעיל)
“סיפורה של האישה שהגדירה את הפמיניזם כמילת גנאי והשתמשה בכלים שנתן לה הפמיניזם כדי לבנות קריירה שלמה על המלחמה בו”. תיאור שמתאים גם לשמאל האנטי ציוני.
“קריירה לעצמה בלבד”, זה משפט שניתן לומר על כל שעושה קריירה. הילארי קלינטון, למרות הזכוכיות המתנפצות בנאום שלה, לא קידמה במאומה את מצבן של עשרות מליוני נשים, וגם מרב מיכאלי לא עשתה דבר למען מעמד האישה-שאינה-פוליטיקאית – היחידים שיכולים להוקיר את התרומתה, הם שוחרי ההומור, שזכו להיחשף לשימוש הנפוץ בריבויים עבריים “פמיניסטיים”כגון “צריכותים”…
מה לעשות, פוליטיקאים (לא משנה מאיזה מגדר) פועלים בדר”כ למען קידום האינטרס של עצמם. עבור חלק מהפוליטיקאיות משתלם לנפנף בדגל של דאגה לכלל המגדר הנשי, ועבור חלקן משתלם לצעוק ששיוויון לא מצריך סיסמאות ובוודאי שלא מחייב לייצר אפלייה הפוכה (שנועדה לקדם את אותן פוליטיקאיות שתומכות ביישומה, ואין לו שום רלוונטיות ל99% מהנשים, שאינן מקורבות לצלחת, ובין כה לא יזכו להנות מהצ’ופרים של האפלייה המתקנת).
רוב הפמיניסטיות הצעירות לא שמעו על פיליס שייפלי, והן גם לא שמעו ברובן על סוזן בי אנתו’ני, ולא על הסופרג’יסטיות, וגם לא על המון דברים אחרים שקרו פעם. הפמיניסטיות הצעירות (אני מניח שאנחנו עוסקים כרגע במדקלמות מדור המילניאלס). מצה לעשות, הרבה אנשים מייחסים חשיבות לדבריו של אבי האומה שמעון פרס, ולכן לא טרחו להרחיב דעת וללמוד על מה שהיה פעם. אפשר למצוא בכך נחמה, כיוון שככל שאנשים יידעו פחות – כך לשמאל יהיה סיכוי גדול יותר לנצח בחירות מתישהו בעתיד…
הניסיון לתפוס בעלות על מה זה “פרו נשים” ומה זה “אנטי נשים”, זו בדיוק הסיבה לכך שקבוצות הדוברים-מטעם, נתפשים כקיצוניים (זה וקריאות לשרוף את המתנגדים להם, כפי שציינת באופן מינורי, שנעשה ביחס לשלפלי). מה לעשות, כשאת קוראת לשרוף מישהו שחושב אחרת ממך, ובה בעת מתיימרת לדבר בשם קבוצה שלמה – הרי שבאותו רגע גרמת לכך שהקבוצה שבשמה דיברת, תיחשב לכזו שמחזיקה בעמדות שלך.
העובדה ששלפלי תמכה בגולדווטר, היא אכן חשובה מאוד. היא תמכה גם ברייגן, שדווקא הצליח לא רע כשרץ לנשיאות ב1980 ו1984, ככה שאפשר למצוא נחמה בכך שתמכה במועמד שהפסיד, אך אפשר גם לחוש חרדה מכך שתמכה בכאלה שניצחו בגדול.
אגב, גולדווטר לא היה המועמד הראשון שהיא פעלה עבורו. היא כבר הייתה בת 40, ופעילה וותיקה בחוגים השמרניים של המפלגה הרפובליקנית (בבחירות 1960, למשל, היא פעלה נגד מועמדותו של ניקסון “המתון”…).