משאל העם על עתיד השטחים רעיון רע

לא רק שההצעה למשאל עם על עתיד השטחים משסעת ומיותרת, היא גם חסרת היגיון – הרי לאזרחים אין סמכות לדון על שטח שאינו בריבונותנו, ונבחרינו לא רוצים לשמוע את דעת תושבי השטחים

הטור שלי הבוקר במעריב

אני נגד משאל עם ולא משנה מי יזם את המהלך. השיטה החוקתית הישראלית רעועה ממילא, חוקי יסודותיה נשענים על פיגומים פריכים ואין בשיטה הישראלית צורך או דרישה להוספת אלמנט חדשני. במקום לחזק את הבניין, מבקשים תומכי משאלי העם להכביד על המבנה, לבנות מרפסת שתקרוס לנו על הראש. הציבור הישראלי משוסע ומפולג לאינסוף קבוצות. מערכת בחירות אחת כל שנתיים, לפעמים כל שלוש שנים או ארבע, מכבידה על החברה הישראלית. ראש הממשלה בנימין נתניהו האשים את עמותות השמאל שהובילו ערבים בהמונים לקלפיות, השמאל הצטמצם והתרגז, בימין (נתניהו ואחרים) דיברו על חיסול האליטות ששלטו במדינה (זוכרים את שופטי פרס ישראל?), המרכז הפוליטי התפתל כדי לבטל את אחיזת הדת במדינה והחרדים חשו כמיעוט נרדף על אף שנים שבהן הם מכתיבים לכל ישראל את החיים עצמם.

מה יועיל משאל עם? עוד מערכת בחירות מורכבת, שונה ובלתי צפויה, שלאורכה אינספור נקודות חיכוך ושבר. משאל עם ייצור מחלוקת בנוגע לניסוח השאלה, זהות הממונים על המהלך, מועד קיום, כללי מימון התעמולה ועוד. קשה לחשוב על אלמנט חוקתי מסובך, מיותר ויקר כל כך.

אנשים נוהים אחרי הגישה העממית לכאורה. נשאל את העם לדעתו! כה פשוט, אלמנטרי. אבל לא שואלים את העם לדעתו על השבת, היעדר אפשרויות שימוש בתחבורה ציבורית בחגים. גם לא שואלים בנוגע לנסיגה מלבנון או מבצע לוחמה. לא שאלו את העם על גדר ההפרדה, השלמת גדר גבול מצרים, גירוש פליטים, הפרטת שירותי הרווחה או חיסול מדיניות הדיור הציבורי במדינה. לא שואלים על דבר.

והחלק הכי מקטב: את מי שואלים? חוק יסוד משאל עם לא חל על השטחים. אז כיצד ניתן לשאול את העם על שטחים שאינם בריבונות המדינה? כיוון שלא סופחו השטחים, חוק היסוד הוא פיסת נייר של לא־כלום, אלא אם מדובר על מזרח ירושלים או רמת הגולן (שם החילה ישראל את ריבונותה).

כדי לתת תוקף למהלך של משאל עם על שטחים אשר אינם בריבונות המדינה – יש לספח אותם ורק אז לשאול את העם. האם זה סביר? בימין הישראלי יוזמי חוק יסוד משאל עם לא התכוונו לשאול את הפלסטינים החיים בשטח לעמדתם. חוקקו את חוק היסוד כדי לסנדל אפשרות למהלך מדיני. גם לפי ההצעה החדשה של שלום עכשיו, שנשלחה גם אלי אתמול במייל, אין כוונה לשאול את תושבי השטחים על מצב הריבונות שיש או אין עליהם. הם בכלל לא אזרחי המדינה.

וזה המצב: לאזרחי המדינה אין סמכות לדון על גורלו של שטח שאינו בריבונות המדינה, ונבחרי המדינה לא מעוניינים לשמוע את דעתם של מרבית תושבי השטחים. המהלך הזה הוא רק תחילתם של ויכוחים ובעיות שיזרעו עוד נזק בתוך החברה הישראלית. אין מדובר במשאל עם, אלא בשסע עם.