מנצחות ומפסידים ברכבת שבת המלכה

סיכום ביניים ולא סופי בהחלט בנוגע למהלך הפוליטי רב מערכתי שמתגלגל פה בימים האחרונים. בג״צ רכבת שבת המלכה.

מפסידים

*ראש הממשלה נתניהו יוצא מן הפרשה וידיו על ראשו. החלטת גחמה שלו להשתלט על תיק התחבורה, בשעה 18:18 ביום ו׳, 6 דקות לפני שבת הוכחה כטעות מקצועית גדולה. מה הוא מבין במשרד התחבורה? כלום. בדיוק לשם כך יש לו שר תחבורה מנוסה עם צוות מקצועי שיודע שלא ניתן להפסיק פעילות תיחזוק מסילות בהודעות ספונטניות. זה אולי עובד כשרוצים לבטל כינוס ועידת מפלגה, אך לא בתשתיות חיוניות של המדינה. כל המהלך היה תמוה, במיוחד לאור העובדה שנתניהו הוא ראש ממשלה כמעט 8 שנים ברצף. מה, הוא לא ידע? 72 השעות שעליהם הכריז ברברבנות לפתרון הדילמה הושלכו לפח. גם כל התדרוכים הפוליטיים נגד השר כץ תוך כדי השבת הוכיחו עד כמה השבת בעצם חשובה לו (היא לא).

*ראש הלשכה יואב הורביץ המחיש לציבור איך מתנהל אדם חסר ניסיון. עד לרגע זה לא ברור מה היה טיב ההנחייה שהעביר למנכ״לית משרד התחבורה, קרן טרנר והאם מנכ״ל משרד העבודה והרווחה היה שותף פעיל להחלטה – ואם כן, האם העביר הנחיה כזו בכתב לטרנר.

ואם כן על הכן, מדוע לא ניתנה הנחיה לעצירת עבודות בתיזמון סביר שיאפשר לרכבת להתארגן. אחרי שנים של עבודות בשבתות, בער לנתניהו והורביץ לחדול מתיקונים דווקא ביום שישי? לא יכלו לחכות שבוע, חודש? גם אני צפיתי בכתבה של אודי סגל בערוץ 2 בנוגע לחובבנים שמקיפים את ראש הממשלה, (״צעירים חסרי ניסיון ותפקידים לא מאויישים״) אותה כתבה אליה הגיבה לשכת נתניהו בברוטליות לא ברורה (על אף שאנשי נתניהו רואיינו אליה והגיבו ביום השידור לכתבה). וכעבור כמה ימים מה מתברר? הכתבה היתה מדויקת במיוחד.

זאת ועוד, בחלק מראיונותיו השתלח הורביץ בשר אחר של הממשלה, האשים את כץ בפוטש פוליטי, וניכר שהרקע העסקי שלו לא מכשיר אותו להבנה בסיסית בנושאים מנהליים והשלכות של החלטות פזיזות על מאות אלפי אנשים. איפה דוד שרן?

ואם כבר אני נוגעת ברדידות הצוות המקיף את נתניהו: ביום ב׳ בלילה שלח צוות התקשורת במשרד ראש הממשלה הודעה תמוהה. ההודעה יצאה בהקשר לאסון קריסת החניון ברמת החייל, אך  הדגש המרכזי היה על שינוי לוח הזמנים של נתניהו. ״ראש הממשלה ביטל את הגעתו למשחק הכדורגל בין נבחרת ישראל לאיטליה כדי להגיע לחניון ברמת החייל בו קרס היום מנוף וגבה את חייהם של שני אנשים…״.

מה? האירוע המובלט בהודעה לתקשורת הוא ביטול הליכה למשחק כדורגל? מי ידע בכלל שהוא אמור ללכת למשחק כדורגל? ולמי אכפת שינוי הלו״ז כפרומו לנקודה העקרונית.

ונקודת חובבנות שניה: קריסת המנוף היתה תוצאה של קריסת הקומות בחניון. לא ההפך. האנשים נקברו בחיים תחת חול ורצפות הבטון של המבנה. בשעה 23:00 בלילה, המידע הזה היה כבר פומבי וגלוי. זו עבודת ניסוח של רן ברץ? כי עד להגעתו הודעות הדובר היו מדויקות לרוב.

מנצחות

*מנכ״לית משרד התחבורה קרן טרנר נחשפה לציבור לראשונה כאשת מקצוע מן המעלה הראשונה. לא רק שניהלה את המשבר באורח מקצועי ורציני, נזהרה בכבודם של הממונים עליה, לרבות המקבילים לה אלא גם ניכר היה שהיא רצה מאולפן לאולפן כדי להסביר ולהכווין את הציבור. במידה רבה טרנר ספגה את כל ההמולה במקום שר התחבורה שהשתתק מאז יום ו׳, בין השאר כי קורקף על ידי ראש הממשלה. סמכויותיו ניטלו ממנו בפועל. טרנר נשארה כדרג המקצועי המתפקד. בחלק מן הראיונות שמעתי שדרנים השואלים אותה ׳את לא חושבת שזה קצת גדול עליך׳?  וטרנר בלי להתבלבל העמידה את כל המזלזלים במקום. ׳אני מגיעה מתוך המשרד, שנים שאני עובדת שם, ועבודות בשבת אינן דבר חדש׳.

למען הדיוק, לשר התחבורה כץ מגיעות כפיים על עצם המינוי שלה. כי גם לדעת למנות אנשים באופן מדויק זה הישג.

*יו״ר מרצ זהבה גלאון לא השחיתה רגע וכבר בשבת בצהריים עתרה נגד שר התחבורה, שר העבודה והרווחה וראש הממשלה. מדובר בבג״צ מנהלי שחלקו אמנם מיועד להתמודד עם ׳מעשה עשוי׳, בנוגע להחלטה שכבר נתקבלה והוכרעה, אך לעתירה שלה יש משמעות ציבורית עצומה וחשיבות כפולה לקראת יום שישי הקרוב. גלאון הוכיחה שהיא נבחרת הציבור הפועלת בזריזות, בתזמון ראוי ולמענו של ציבור רחב וזאת בהמשך למסורת של מרצ להיות חוד החנית בנושאי דת ומדינה.

גם כאשר מדובר רק בצו ביניים וגם אם עתירתה תידחה בסופו של דבר (כי מדובר בהחלטות מנהליות וזכותה של הממשלה לקבל החלטות לפי החוק, מה שעשוי לקרות בסופו של דבר) הלקח שאולי יצטבר יהיה דווקא לדרגים מקצועיים וראשי חברות ממשלתיות. אין לקבל כל הוראה היוצאת מלשכת ראש הממשלה – אפילו כשאתה ראש הסגל של ראש הממשלה – כ׳תורה מסיני׳. יש להפעיל את ההגיון והשכל הישר ולזכור שהם עובדים למען הציבור, לא למען המיצוב הפוליטי של נתניהו.

מתנדנדים

אין בטור הזה הכרעה סופית בנוגע למעמדים של הכ״צים-השרים.

*לגבי כץ הגדול, נדמה שמעמדו עדיין בתוך המטוטלת. נע מפה לשם. מצד אחד, הסמכויות ניטלו ממנו והוא הושפל (שבת שניה ברציפות). כמעט שמונה שנים כשר תחבורה ולפתע ראש הממשלה נכנס לתחום משרדו ועושה בו שמות. מצד שני, כל המדינה מדברת כבר שבועיים על היותו השר הכי רציני בממשלה. מצד שלישי, ראש הממשלה פוליטיקאי מתוחכם וחזק ממנו. מצד רביעי, החלטתו של כץ לשתוק ולא להתקוטט ציבורית עם ראש הממשלה נראית כנכונה בעת הזו ולו מן הסיבה הפשוטה שנתניהו מייצר לעצמו נזקים בכל רגע שחולף.

*לגבי כץ הקטן, הוא נמצא בפתח הסערה ולא בשיאה (בניגוד לכץ הגדול). האם הוא יתגלה כפוליטקאי נמרץ וטקטיקן וימצב עצמו כמתווך בין הצדדים – החרדים מצד אחד לציבור החילוני הכועס מן הצד השני? יש לו 72 שעות להעצים את מעמדו הציבורי כפשרן יצירתי.

*הסיעות החרדיות, ליצמן וגפני – עושה רושם שהציבור אינו מזהה אותם כאחראים הישירים על המחדלים הפוליטיים והתחבורתיים. אולי ציפו מהם למלא תפקיד קבוע בהצגה של אלה המוחים נגד הפרות השבת אך לא ציפו שמישהו באמת ימלא אחר מבוקשם. ליצמן וגפני (בעיקר הראשון שהתראיין תחת כל עץ רענן עד יום ו׳ בבוקר) – באמת תכננו להיות האנשים שיזיזו את הסטטוס קוו במדינה? ספק.