מטרת חוק משאל העם: להכשיל הסיכויים לשלום

הצעת חוק יסוד משאל עם נועדה להביא לאי ויתור על אדמה עליה חיים ישראלים וכך גם כל ניסיונות החקיקה לסיפוח שטחים ביו”ש

טור שלי שהופיע הבוקר במעריב

יו”ר הקואליציה, ח”כ יריב לוין מהליכוד, עדכן אתמול (ד’) כי ועדת משאל העם בראשותו אישרה את “הצעת חוק יסוד: משאל עם” לקריאה שניה ושלישית. לוין, דוחף כבר כמה שנים לחקיקת חוק יסוד שכזה, לא הסתיר מעולם את האידיאולוגיה העומדת מאחורי הצעת החקיקה: “שמירה על אחדות העם והתלכדות הציבור מאחורי כל החלטה שתתקבל בעתיד”, כפי שכתב אתמול בהודעה, שאליה הוסיף שהוא “משוכנע שהעם לא יתן ידו למסירת חלקי מולדת”.

 מטרתו של לוין ברורה – משאל עם כדי שהתוצאה תהיה כפי שלוין רוצה (לאו דווקא העם) והיא אי ויתור על חלק כלשהו של אדמה עליה חיים ישראלים. מה שלוין אינו מסביר בשלב הזה הוא שאין משמעות רבה לחוק יסוד משאל העם, שכן על פי נוסחו – הוויתור על חלקי מולדת הוא ויתור על חלקים השייכים למולדת. מרבית השטחים שבנידון, אלה שעליהם רוצים לשאול את העם – אינם שייכים לישראל. לא שייכים. השטחים הכבושים, כך על פי חוקי מדינת ישראל, אינם של ישראל. אי אפשר לשאול את העם האם לוותר על משהו שאינו שלו. ככה זה, מושגי יסוד בדיני השייכות.

אפשר לחשוב על הדברים צעד אחד קדימה: כדי לקיים משאל עם על השטחים הכבושים, יש לספחם קודם. לספח רק לרגע קטן, אותו רגע שיאפשר לצאת לקמפיין ולערוך משאל עם על משהו שהוא בשייכות ישראל, ולא משאל עם כפי המוצע כיום שהוא על דבר מה שאינו בשייכות ישראל. הסתבכתם? אכן, כיוון שרק ביום ראשון השבוע דחתה ועדת השרים לענייני חקיקה את הצעתה של ח”כ מירי רגב, גם היא מהליכוד, לספח בחוק את שטחי ההתנחלויות ואת דרכי הגישה אליהן.

כדי להאמין שח”כ לוין אינו מבזבז את זמנם של אזרחי ישראל לריק יש לומר: חוק היסוד של לוין יחול על רמת הגולן (שאינה מושא למו”מ בימים אלה) וגם על מזרח ירושלים, אשר סופחה בחוק והיא תחת ריבונות ישראלית. מעמדה של מזרח ירושלים מעוגן ומסונדל ממילא בחוק יסוד ירושלים. אמנם אין בחוק הזה דרישת משאל עם למען ויתור על ריבונות במזרח ירושלים, אבל בחוק היסוד מוטלים כבלים כבדים על עיר הבירה.

אז מה נותר תחת החוק הזה? חילופי השטחים, אם וכאשר יהיו. גודל השטחים המיועדים לחילופים עומד על כשני אחוז, אולי ארבעה, שמא ששה – תלוי את מי שואלים ובאיזה תקופה. ולחדד את הנקודה: הישראלים אינם יכולים כיום להצביע בחילופי שטחים על ההתנחלויות (שאינן בריבונות ישראל), אלא רק על ויתור של אותם מרחבי ריבונות ישראלית ריקים מאדם ומחקלאות האמורים להיות חלק מפלסטין העתידית. האם מדובר באמת בסיבה ראויה לעריכת משאל עם?

האמת, צריכה להיאמר. כל דברי החקיקה הפזורים והמרוססים, כולל חוק היסוד הזה, נועדו למטרה אחת בלבד: להכשיל סיכויים לשלום. מגבלה פה על חילופי שטחים, עוד בלם על מזרח ירושלים, האסורה כבר ממילא. סייג ומעצור, צמצום, סיכול ואטימה. כמה שיותר מנעולים כדי שאי אפשר יהיה לעשות שום מהלך.