הפלוג – הבלוג הפוליטי של טל שניידר מפוליטיקה ובלוג יוצא הפלוג. כי פלוגתאות בפוליטיקה הן דבר טוב
ראש הממשלה נתניהו קיים מפגש נחמד עם משפיעני רשת. נחמד באמת נחמד.
ראיתי את הסטטוסים על הקירות של חלק מחברי העיתונאים (אבישי עברי, שרי רוט) ועל חלק מקירותיהם של בעלי הדעה ברשתות או מובילי ארגונים (שרה העצני כהן, יו״ר ישראל שלי, יותם זמרי, פרסומאי, אביתר גת, פרסומאי וליטל שמש, שדרנית בישראל היום, בעברה פרסומאית ושליחת הסברה). ברור וידוע לי שחלקם, אולי אפילו רובם, בכלל לא מצביעי ליכוד.
העצני כהן, סיכמה את האירוע כך: ״הוזמנתי היום לבית ראש הממשלה, תחת הכותרת המשגעת של ‘משפיענית רשת’ או משהו כזה. עם עוד כמה חברה’ משפיענים אבל בעיקר אינטליגנטים ומשעשעים עד מאד, בילינו שעה וחצי בחוץ-בית קפה-בחוץ-חדר המתנה. בסוף פגשנו אותו. את הביבי. היה חביב. די קצרצר ולא ממצה, אבל ככה זה עם ראשי מדינות אני מניחה. לא הספקתי לשאול על ההקפאה ועל נאום בר אילן האיום, לא הספקתי לשאול למה לא משתמשים בנבחרת של הליכוד ולמה לא מבליטים את ההישגים ורק מתמקדים באיראן ודאע”ש, לא הספקתי לברר למה לכל השדים לא תוקפים את יאיר לפיד ונותנים לו לחמוק מתחת לרדאר, לא הספקתי לשאול למה ממשיכים במריבות על בדיוק-אותו-קהל-בוחרים של הליכוד והבית היהודי. אבל היה נחמד. שמעתי שאנחנו חשובים ואנחנו האלטרנטיבה לתקשורת ותמיד כיף לשמוע שאתה חשוב. ואז רצתי לאנשים החשובים באמת: להוציא את הילדים מהגנים.״
חלק מן האנשים שנכחו במפגש הנ״ל ניצלו את הרגע כדי להלל ולשבח: ״העם איתכם, מרחמים על רעייתך. כואבים את הימים הקשים״ ועוד דברי מתק נאמרו במסגרת אחת מחמש השאלות שהועלו. אין לי בעיה עם זה. זה טבעי, יש הרבה אוהבים. למה לא. זה היה חלק מן המפגש, שבטח לא היה מפגש בעל מהות עיתונאית אמיתית.
מצד שני חלק מהנוכחים, בהיותם בכל זאת מחפשי תשובה – הספיקו לשאול שאלות של ממש. העיתונאית שרי רוט מחרדים 10 חידדה בנוגע לאופני ההצבעה של החרדים (ביחס לליכוד), ומשתתפת נוספת (כך לפי רוט) ניסתה להבין מראש הממשלה מה הוא מתכנן לעשות, בהנחה ובאמת ישיג הרבה מנדטים לליכוד, כפי שהוא חוזר ואומר? ונתניהו השיב לה שהנושא המרכזי הוא לחימה בטרור. מאבק נגד איראן.
לגבי העתיד, השיב לה נתניהו – עליה לשאול שאלה אחרת מזו שהיא בחרה ״זה לא רק מה ישתנה אם אנחנו נהיה, אלא מה יקרה אם אנחנו לא נהיה! מה שיכול להשתנות זה שלא נהיה, ואם לא נהיה – כל הסכרים ייפרצו. זו השאלה שאותה אתם צריכים לשאול”.
טוב, אז העובדה שאי אפשר לגרור אדם להשיב לשאלות אם אינו רוצה להשיב לשאלות – את זה כבר הבנו משש שנות נתניהו בשלטון.
מה לגבי ליידע את הציבור הישראלי – שהוא אינו מוכן להשיב לשאלות?
אני שואלת את השאלות לגבי האין-שאלות, כי להווי ידוע שנתניהו בהחלט מתדרך עיתונאים ופרשנים בדלתיים סגורות. הוא מרים טלפונים, ומשוחח. עוד באותו היום (ג׳), בשעה שקדמה לפגישת מובילי הדעה ברשתות, נפגש נתניהו עם קבוצה משמעותית של עיתונאים לאומיים ועורכי עלוני בתי כנסת. אתמול ישב לצידי דן מרגלית באחד השידורים הטלווזיונים ואמר שנתניהו שוחח עמו פעמיים בנושא הנאום בקונגרס. ״שיחה טובה, אדיבה, אך הוא לא הצליח לשכנע אותי״, כך מרגלית.
כלומר, יש שיחות רקע. אבל אין ראיונות.
כל העסק לקוח הישר מתוך מדריך הכיס השלם בנושא ׳איך לעקוף את התקשורת הממוסדת 101׳.
הבנו החודש שראש הממשלה חש מותקף על ידי מו״ל אחד מסוים, ארנון מוזס, וכתוצאה מכך כל תאגיד התקשורת הענקי ידיעות אחרונות על כל זרועותיו, הוא פסול-חיתון. בסדר. מה עם שאר העיתונות? קול ישראל, גלי צה״ל, מקור ראשון, הפלוג (!), מעריב, גלובס, דה מרקר, הארץ, ערוץ 10, ערוץ 20, ערוץ 2, רדיו ירושלים, רדיו תל-אביב, גלי ישראל, קול ברמה, מאקו, וואלה וכולי. כולם פסולים? לאף אחד אין שאלות לגיטימיות? אסור במדינת ישראל לשאול שאלה בנושא שוק הגז ומדיניות האנרגיה? או בתחום מערכת הבריאות?
מדוע נתניהו נמנע מראיונות עם עיתונות מרכזית? לא חמש שאלות בזמן קצוב בפטיו בית ראש הממשלה המתפורר. ולא מפגש מוגבל בזמן עם בלוגרים ועיתונאי רשת. מדוע הוא אינו יושב להסביר את המהלך שלו בקונגרס? מדוע הוא לא מוכן להסביר מה נכשל בתכנית הנדל״ן שלו מ 2011? מדוע לא מסכים לדבר על יוקר המחיה? מדוע הוא חושב שאין זה מחובתו הציבורית גם להשיב לשאלות מגוונות וקשות.
הנה הראיון האחרון שערך ראש הממשלה היה בראשית חודש ינואר. התשובה לבעיות בשוק הדיור היא אהוד אולמרט. הוא אחראי על הדברים שהתרחשו בכל שש השנים האחרונות. ״ממשלת אולמרט קיבלה החלטה שערוריתית. זה לא שש שנים אלא ארבע שנים. הם החליטו להפסיק בניה ותכנון במרכז. זה הזניק את המחירים למעלה. .. הליכוד הפסיק להיות המפלגה הגדולה. באה מפלגת אוירה…מפלגת השלטון איבדה את השליטה. הוא (לפיד) התעקש להיות ראש קבינט הדיור…״
ומאז: דממה. כל המועמדים עוברים בין אולפן לאולפן. בין מראיין למראיין. לפיד משיב לשאלות, גם לשאלות לא נעימות. כך גם נפתלי בנט, משה כחלון, יצחק הרצוג. אפילו אביגדור ליברמן שעובר תקופה מאוד לא פשוטה וצועד בשקט מטה למספרים הלא-נעימים של סביב 5 מנדטים משיב למראיינים. כמובן גלאון, עודה, לבני, דרעי, ליצמן, ישי. רק לא נתניהו.
רשמו בפניכם – ראש הממשלה לא התראיין (באופן אמיתי) מזה 43 יום.
טוב, העיקר שאת טוענת שאני חוזר על עצמי…;)
אני לא מכיר את ביבי, ולא את סביבתו, אבל בהנחה שהם צורכים תקשורת ישראלית, הרי שהם יודעים שנוני מוזס וכלי התקשורת שלו, הם אכן מחוייבים לניהול קמפיין אנטי-ביבי – והם גם יודעים, בניגוד למה שציינת, שגם שאר כלי התקשורת שציינת, לא ממש שונים מהם בשאיפה זו (למעט מקור ראשון וגלי ישראל, מן הסתם).
התקשורת, ברובה הגדול, היא חלק בלתי נפרד מהקמפיין של יריביו הפוליטיים, ויהיה זה אדיוטי לחלוטין מצידו של ביבי, לחשוף עצמו לאמבושים. בדיוק כפי שלא יצפה מראובן אדלר שייתן לו יחס הוגן, אם יבוא להצטלם באולפנים שבהם מצולמים תשדירי המחנ”צ – כך גם אין לו סיבה לצפות מיונית לוי לנהוג בו בהגינות (מספיק היה לראות את הראיון שלה עם גלעד ארדן או עם בנט, כדי להבין שהוא לא ממש יצליח לדבר שם…).
אורי, ביבי מתנהג כמו פחדן.
איך אחד האנשים הכי רהוטים, מומחה לתקשורת פוחד להתראיין???
את עניין אי ההגעה להעימות אני עוד יכול להבין אבל לא לתת שום ראיון ולתת מענה על הנושאים החשובים לכל האזרחים???
באיזו עוד מדינה ראש ממשלה כמעט ולא מתראיין ולא מביע את דעתו על הבעיות הבוערות??
ביבי יוצר פה אמת מידה כזו שכל ראש ממשלה בעתיד יתחמק מלתת ראיון עיתונאי או בתקשורת מתוך הנחה שכולם עוינים אותו.
ביבי לא יכול לעשות ראיון רציני עם עיתונאי החצר שלו בישראל היום??? גם הם עוינים אותו???
ביבי פחדן!!!
ועוד רוצה שנחשוב שהוא חזק מול הטרור… פחחחח וזה מבן אדם שפוחד מיונית לוי…
אדם הולך ברחוב ורואה בור גדול. אם ימשיך ללכת ישר, הוא ייפול לתוך הבור. אי לכך, הוא עוקף את הבור וממשיך בדרכו. מייד מופיע מישהו וצועק “פחדן!! פוחד מבורות!!!”. זה בדיוק מה שכתבת כאן.
ביבי סבור שלא יזכה לראיון הוגן בתקושרת ועל כן הוא מעדיף להעביר מסריו שלא דרך התקשורת. הוא, כמובן, צודק. ההימנעות שלו מראיונות אינה דומה להימנעות ממתן דין וחשבון לציבור, מכיוון שהתקשורת כאן לא מייצגת כל אינטרס ציבורי, אלא חלק מקמפיין פוליטי שתכליתו העלאתו לשלטון של ראש האופוזיציה. הציבור לא ילמד כלום מכך שמראיין/ת לא יפסיקו לקטוע את ביבי, ולסלף כל מילה שיגיד. למעשה, בשביל לסלף את דבריו, הם אפילו לא צריכים אותו בחדר…
ביבי לא מתבזה כשהוא נמנע מראיונות בתקשורת, אלא כאשר הוא מתקפל אחת לכמה חודשים, ומקיים כאלה ראיונות.
אתה מתחמק מלענות, האם ״ישראל היום״ עויין לביבי?
האם הוא גם חושש ליפול לבור בראיון שם???
תפסיק כבר עם הסיסמא הזו שכל התקשורת שמאלנית. בעולם התקשורת של היום שהעיתונות מהווה בו חלק יותר ויותר קטן מדי יום וכאשר היום יש הרבה מאוד כלי תקשורת ימניים אז זו כבר פחדנות לשמה.
גם מעריב הוא עיתון שמאלני?
ולגבי המשל שלך על אדם מול בור, אם אותו אדם הוא אדם רגיל אתה צודק אבל אם האדם הוא סופרמן אז זו פחדנות.
וביבי הוא סופרמן תקשורתי. עוד לא היה ראש ממשלה שיודע לעמוד מול מצלמות ותקשורת כמוהו.
מה מתחמק? ביבי לא מתראיין ל”ישראל היום” מכיוון שזה חסר משמעות. ישראל היום זה כמו עמוד הפייסבוק שלו – ובשביל להוציא הודעות דובר, הוא לא צריך להתראיין. מעבר לכך, לו התראיין לישראל היום – היית צורח שהוא פחדן ומתראיין רק לעיתון הבית שלו…
באשר ל”סיסמא” שהתקשורת שמאלנית. זוהי סיסמא, בדיוק כמו שלטעון שכדור הארץ מקיף את השמש זו סיסמא. אני מבטיח לך שאני אוהב את המצב הזה הרבה פחות ממך, ומבטיח בהן צדק להפסיק לציין זאת ברגע שזה יפסיק להיות נכון…
אני גם לא מסכים לטענה שביבי הוא סופרמן תקשורתי. הוא נואם מצויין (יותר באנגלית, אגב, מאשר בעברית) ובתנאים אובייטיביים הוא גם מתעמת ומרואיין טוב מאוד. אלא מה? ראיון ליונית לוי לסוגיה, זה לא תנאים אובייקטיביים, בין השאר כי החבר’ה האלה לא רוצים לראיין – הם רוצים או להכשיל (אם זה ימני) או לקדם (אם זה שמאלני).
במצב כזה, גם אם היה מתקשר ברמה של קלינטון (והוא לא), לא הייתי מציע לו להכנס לבור הזה.
אורי, אני פשוט נדהם מהטיעון שלך שביבי מפחד מראיון עם יונית לוי.
ביבי נלחם בחייו הפוליטיים מול אריות ובתקשורת הוא שרד אחרים ניציים הרבה יותר ממנה( נסים משעל, גם לא בצורה הכי מוצלחת).
מה שביבי שכח בתקשורת , יונית עוד לא למדה. ובכל זאת הוא צריך לפחד…. פשוט מדהים.
אבל שיהיה, זה מה שהעם בוחר – אז מגיע לו.
כל אחד ומה שמדהים אותו. אני למשל נדהם תמיד מכך שאלה שכל הזמן מדברים על דמוקרטיה ופלורליזם, הם אלה שלא רואים בעייה עם תקשורת מוטה, או שמגדילים עשות, וטוענים שאין כל הטייה…
ddd ואורי – לפני כשבועיים ערך דרור אידר ראיון/שיחה עם זחאלקה. שווה לקרוא. לא רק שזחאלקה בא לשבת עם המראיין הכי נוקב בפוטנציה – אלא גם שהתוצאה מרתקת. כי אידר כמובן הולך עם הדברים עד הסוף. חלקתי מחמאות לשניהם. מדוע יש פוליטיקאים שלא מבינים שראיון אצל מראיינים הפוכים/עוינים/אחרים – יכול דווקא לשרת אותם? תפיסות תקשורתיות של נתניהו הן מאוד בעייתיות ובעיקר מתירות את הרושם המוחלט שיש בו זלזול עמוק לערכים דמוקרטיים.
טל, קראתי את הראיון/שיחה של אידר עם זחאלקה – ובאמת מדובר בעימות רעיוני משובח ומרתק. הסיבה הראשית לכך, אגב, היא הפורמט (מודפס, ולא משודר – שמונע את השטחיות הרגילה של תחרות צעקות וקטיעות), והסיבה המשנית לכך, היא שהמראיין באמת התעניין במה שיש למרואיין להגיד. היה לו ברור שלא יסכים למאומה, אבל היה לו חשוב להעלות את הברור הנוקב, באופן שישקף ויכבד גם את הדעות של המרואיין, ויאפשר לקוראים לשפוט בעצמם.
הדבר הזה הוא כ”כ נדיר בתקשורת הישראלית, שזה לא מקרי שגם את וגם אני (ואני מניח שרבים אחרים) זוכרים את הראיון הזה באופן מיוחד). זחאלקה הוא יריב רעיוני של התנועה הציונית, יריב מנומק ואינטליגנטי. אידר הוא עיתונאי ציוני, אינטליגנטי גם כן. היכולת של שניהם לקיים עימות כזה, היא לגמרי לא טריוויאלית, ולא מעידה על הצורך בכך שביבי יתראיין גם כן, אלא על המחסור הנוראי בעיתונאי שיכול לאפשר בירור רעיוני מהסוג הזה עם ביבי (גם אם יהיה עיתונאי מהשמאל).
אם הייתי חושב שיש בתקשורת הישראלית המשודרת עיתונאי הגון מספיק לראיין את ביבי באופן שדבריו יעברו כמות שהם, ללא קטיעות, ללא ניסיונות לעוות מסרים, ללא ניסיונות להוציא אותו רע, לא משנה מה יגיד – אז מובן מאליו שהייתי סבור שהתחמקות מראיון היא אקט שגוי ובעייתי. למרבה הצער, ללכת להתראיין כיום מבחינתו, זה בסה”כ לתת תשדיר בחירות בחינם לבוז’י…
לגבי מעריב, תקרא מה שבן כספית העיד – שיש לו מילה אחרונה לתכני העמוד הראשון. ובן כספית הוא אנטי-ביבי מטורף, אז לפחות העמוד הראשון הוא כזה (תוכל לראות זאת בעצמך, ברגע שתמצא מקום שמוכר מעריב…)
“……מקור ראשון, הפלוג (!),….. אוהב את הפלוג, בהחלט ראוי שהוא יתראיין לפלוג. אם הוא כ”כ חושש מעיתונאים, תני לו את האפשרות להתראיין ישירות מול הציבור במסגרת ווצאפ הפועלות. מה דעתך ?
ניסיתי ממש חזק להביא אותו שם לראיון. לא הצלחתי.
נמאס כבר מהתבכיינות הימנית ש”התקשורת שמאלנית”. ראשי התקשורת ברובם מקורבים של ביבי: מנכ”ל רשות השידור, יו”ר רשות השידור, מנהל הרדיו, יו”ר ערוץ 10, יו”ר קשת, בעל השליטה ברשת, יו”ר חדשות 2, אתר NRG, מקור ראשון (וכמובן ישראל היום, היום העיתון הנפוץ במדינה. “עיתון” כמו שידיעות אחרונות הוא “עיתון”).
ומי נגד? נוני מוזס. ונוני מוזס כבר אמרנו? אה, כן, גם עמוס שוקן. ונוני מוזס.
אז נכון, יש עיתונאים שמאלניים. זה לגמרי לגיטימי. אין עיתונאים ימניים? בשליפה מהירה: אראל סגל, אמילי עמרוסי, קלמן ליבסקינד, קובי אריאלי, ג’קי לוי, חנוך דאום, שרה בק, דרור אידר, בן-דרור ימיני, סיוון רהב וידידיה מאיר. אפשר גם לצרף את יותם זמרי (אני לא בטוח שהוא עיתונאי), אברי גלעד ועירית לינור ובמידה מסוימת את לוסי אהריש. ובעצם גם בן כספית מעיד על עצמו שהוא ימני (אבל ימניים “אמיתיים” כמובן לא מאמינים לו, הוא מ”התקשורת השמאלנית”).
ואולי אפילו רוב העיתונאיים שמאלניים – אז מה? יש איזה חסם? יש איזו ועדה שמונעת מאנשים בעלי נטייה ימנית להפוך לעיתונאים? אולי גם בזה אשמה הועדה למינוי שופטים? למה אורי לא הולך להיות עיתונאי? האם צריך תעודת חברות במרצ בשביל לקבל תעודת עיתונאי?
וביבי באמת מפחד שמראיין “ינסה להכשיל” אותו? באמת? זה לא תכונה ראויה לראש ממשלה. זה שיש בארץ עיתונאים שאוהבים לשמוע את קולם יותר מאת קול המרואיין (מישהו אמר אילנה דיין ואהוד ברק?) – זה נכון, אבל זה לא קשור לימין ושמאל. עיתונאים – תפקידם להכשיל את המרואיין, לשאול שאלות קשות ולהפיל אותו בפח (כמו שאידר עושה לזחאלקה), רק עדיף שיעשו זאת בדרך ארץ. ואם ביבי פוחד מזה, אז בנוסף להיותו בכיין הוא גם פחדן, והוא באמת לא ראוי להיות ראש ממשלה, בלי קשר להיותו ימני. והרי ימנים אחרים לא מפחדים מהתקשורת: בנט מתראיין תחת כל עץ רענן, ישראל כץ מופיע בכל מקום. וזה הגיוני: לאלה יש הישגים שהם יכולים להציג; לביבי לא. “רק לא ביבי” בא מכל הכיוונים, לא רק מהשמאל. גם פייגלין אומר שביבי לא ראוי.
יואב, אני משוכנע שנמאס לשמאל לשמוע את הימין מקטר על התקשורת השמאלנית. גם למיליונרים נמאס לשמוע את העניים מתבכיינים על מצבם הכלכלי המחורבן…;)
כל הדוגמאות שהבאת (נוריד מהן את בן דרור ימיני שהוא שמאל ציוני, ואת בן כספית, שהוא ימני בערך כמו שאני שמאלני), ואכן כולם ימנים – וכולם נמצאים בשולי התקשורת. בפריים של הרדיו, בפריים טיים של הטלוויזיה, עורכי החדשות, המגישים הבכירים, הם כמעט כולם שמאלנים. הקו המשודר הוא שמאלני לעילא ולעילא, והאמת היא שתמיד מוזר לראות אנשי שמאל שמתכחשים לזה.
ציינת, ובצדק, שבנט מתראיין תחת כל עץ רענן – אלא זו סיטואציה שונה. בנט יכול להרשות לעצמו מה שביבי לא יכול להרשות לעצמו – לצעוק בחזרה על המראיין. כשקוטעים את בנט, הוא קוטע בחזרה. אם ראש ממשלה יתנהג כך – הסיקור של הראיון כולו יהיה “ביבי איבד שליטה בראיון”, ללא קשר לתוכן הראיון – והוא ייצא מופסד כך או כך.
ולשאלה למה ימנים לא הולכים להיות עיתונאים (למשל, אני…). ראשית, יש לי המון הערכה לאנשים שבימים כאלה מנסים להשתלב בתקשורת, בעיקר לימנים מביניהם, כיוון שעמדת הנחיתות שלהם מודגשת עוד יותר (שיהיה ברור, גם לשמאלנים לא קל להשתלב – מדובר בברנז’ה לא גדולה וצפופה להחריד). שנית, כתוצאה מהצפיפות הנוראה בתוך התחום, העסקת העיתונאים בישראל היא דבר שגובל בניצול, או מגיע בפועל לכדי ניצול של ממש. עיתונאים מועסקים ללא תנאים סוציאליים מינימליים, במשכורות נמוכות להחריד, ואין להם כמעט דרך להתלונן על כך, כי בתוך שנייה יחליפו אותם. התופעה היא חוצת עיתונים, אתרי אינטרנט וכלי תקשורת אחרים (למשל, התחום החשוב ביותר בעיתונות המשודרת, התחקירנים, מוחזק בידי צעירים שמרוויחים משכורות רעב בתקווה שמתישהו יקודמו ויתחילו להתפרנס בכבוד מהמקצוע שבחרו.
אני, באופן אישי, לא מעלה על הדעת להיות מוכן לקרבן הכלכלי העצום שיידרש ממני וממשפחתי, אם הייתי רוצה להשתלב בענף הזה. אני מעריך מ-א-ו-ד אנשים שמוכנים להסתכן כלכלית ולעסוק בו (אגב, כשכבר מדובר במשפחה, הוא הרבה יותר קל כשמדובר במשכורת שנייה, ולא למפרנס עיקרי – להיות עיתונאי מתחיל בעל משפחה, שהוא מפרנס ראשי, זו לקיחת סיכון עצום), אבל אני מעדיף לעבוד בתחום שבו הפרנסה בכבוד, היא עניין בטוח, פחות או יותר.
צר לי, לא קונה.
ראשית, למה לא אומרים “בנט איבד שליטה”? להיפך, בנט מנצל ראיונות כאלה כדי לקדם את עצמו. זה חלק מהמשחק התקשורתי, וביבי, כידוע מומחה תקשורת גדול, מסוגל להתמודד עם זה ואפילו לסובב את זה לטובתו. זה תירוץ חלש. הוא מפחד מהסיקור של הראיון? אז הוא פחדן. בסופו של דבר, פשוט אין לו מה לומר.
ושוב, הוא יכול להתראיין לעיתונאי ימני, גם אם הוא “בשוליים” (והם לא). אה, אז יגידו משהו אחר – עיתונאי בית או משהו? נו באמת. אז יגידו. כאילו שאם הוא לא מתראיין לא אומרים.
פשוט אין לו מה לומר. איראן, חמאס, דעאש, איראן. חמאס. דעאש. הרי גם כששאלו אותו לגבי העתיד הוא בחר להתייחס למה יקרה אם הוא לא יהיה בשלטון, ולא לגבי מה יקרה אם הוא כן יהיה. עצוב.
יתרה מזאת, אני יודע על לפחות שתי הזדמנויות לתת תשובה “בהתכתבות” – כזו שלמראיין אין אפשרות לקטוע: שולחים לו שאלות כתובות והוא מתבקש לשלוח תשובה בכתב. אחת, התוכנית של קרן נויבך שלחה שלוש שאלות זהות לכל המפלגות (לגבי מערכת הבריאות, מונופול הגז, ועוד שאלה, לא זוכר). רוב המפלגות נתנו תשובה כזו או אחרת. הליכוד – לא. וגם הארץ, בחוצפתו, שלח שאלון קצר למפלגות (http://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-1.2568998). אמנם, התשובות היו לעיתים מגוחכות (והגדיל לעשות בוז’י, וגם יעקב פרי יצא מגוחך במיוחד) – אבל לפחות היו תשובות. הליכוד השיב בכך ש”השאלון חצוף”. נו, באמת. פשוט אין לו מה לומר.
שנית, אני לא יודע אם ניסית להיכנס לאותה “ברנז’ה צפופה” או על סמך מה אתה מספר את זה. כאמור, ראשי מערכת התקשורת, רובם, מקורבי ביבי. אם בסופו של דבר מישהו נכנס, אין סיבה שזה יהיה שמאלני ולא ימני – להיפך. אולי באמת רוב הימנים מעדיפים לעשות לביתם מאשר “להתאבד” על מזבח העיתונות (כדבריך) – אם כך, אין לימנים מה להלין אלא על עצמם. אם אתה לא מוכן לקרבן, וכמוך רוב הימנים, ולעומת זאת יש שמאלנים שמוכנים לחיות בשכר רעב בשביל לקיים את המקצוע – מה בדיוק אתה רוצה? תגיד לשמאלנים האלה תודה.
אני גם לא יודע למה אתה מתכוון ב”פריים”. טלויזיה ורדיו? רייטינג של 20-30% במקרה הטוב. ישראל היום? כמעט 39%. כלומר, כל כתב של ישראל היום נקרא יותר מאשר כל כתב טלויזיה. שלא לדבר על זה שכשיש מלחמה, כל אמצעי התקשורת (אולי פרט ל”הארץ”) מתגייסים ונעשים שופרות של השלטון, ולמעשה מייתרים את דובר צה”ל. שמאל? אל תצחיק אותי.
צר לי, אבל אתה טועה לחשוב שאני באמת מנסה למכור לך משהו. אהעובדה שאני עונה לשאלות הללו, נובעת מההנחה שיש קוראים נוספים שאולי אינם מקובעים כ”כ, ומסוגלים להסתכל במציאות שלא מבעד למשקפי קלישאות.
בנט הוא לא ראש ממשלה ואין כל נזק בקרב הציבור שלו (שנמצא ימינה לציבור של ביבי) מכך שכמה שמאלנים יגידו שהוא “איבד את הצפון” (אגב, הם כבר אומרים את זה פה ושם, בין השוואה ליגאל עמיר אחת למשנהה…).
העובדה שאתה קורא לביבי “פחדן” יכלה לשכנע יותר, לולא היא הייתה הקלישאה העבשה ביותר בארון הסיסמאות של השמאל, שכידוע הוא אמיץ בהרבה מהימין (ועל כן תומך בלקיחת סיכונים נוראיים, שהימין הפחדן לא רוצה לקחת, בגלל שהם שפנים עלובים…). ביבי נתניהו לא רוצה להזיק לעצמו פוליטית, ולכן לא מכניס עצמו לסיטואציה שיש לו רק מה להפסיד ממנה, והציבור לא ירוויח ממנה דבר (הכוונה, כמובן, לציבור הרחב, ולא לציבור תומכי השמאל…).
ביבי לא בא להתראיין אצל יונית לוי ושות’, מאותו סיבה שבוז’י לא מגיע לבית אל כדי לשוחח עם האנשים ולהסביר להם מדוע צריך לעקור אותם מבתיהם: כי זה משחק לידי הצד השני.
אני יודע שדאע”ש, חמא”ס ואיראן הן סוגיות זניחות עפ”H השקפת השמאל, שלפחות חלק ממנהיגיו סבורים שאם רק ניסוג מספיק, אז בעייתץ דאע”ש תיפתר, ואת בעיית איראן יפתור לנו אובמה, כמובן – אבל למרבה הצער, העובדה שאנחנו יכולים לספר לעצמנו שאנחנו חיים באי טרופי באוקיונוס השקט, לא באמת תהפוך את האשלייה הזו לעובדה. במציאות שלנו פה, הסוגיות של האסלאם הפונדמנטליסטי הן הקריטיות ביותר לקיומנו פה, כן, אפילו אם היחצ”נים של בוז’י חושבים שלעסוק בנושא זה רע עבורו…
הקביעה שראשי מערכת התקשורת הם ברובם מקורבים לביבי, היא כ”כ חסרת קשר למציאות, שאני תוהה אם המצאת אותה בעצמך, או שקראת אותה איפשהו (אם כן, אשמח למקור – חומר מצחיק כ”כ, ראוי שייקרא במקור ולא מכלי שני…). אני שמח שהבנת מדבריי שכל העיתונאים העוסקים במקצבוע מרוויחים שכר רעב למען שליחות, ועל כן עליי להוקיר להם תודה. קראתי שוב מה כתבתי, ולא מצאתי את זה. מה שמצאתי זה שאני אישית לא חשתי עניין להצטרף למקצוע עם רמת תגמול נמוכה מאוד, שכימני בכל מקרה סיכויי ההשתלבות שלי בו יהיו אפסיים.שכר הרעב אינו מאפיין את כל העיתונאים. אני מבטיח לך שאמנון אברמוביץ’ או רביב דרוקר אינם רעבים ללחם, ורובנו היה שמח להתחלף עימם במשכורת (כן, גם בערוץ 10 פושט הרגל יודעים לתגמל יפה את ה”טאלנטים”). העניין שכדי להגיע להיכן שהם נמצאים, צריך המון מזל, המון התמדה – והכי חשוב, להיות מהמחנה הנכון. ביום שתמצא לי פרשן פוליטי/מדיני ימני בטלוויזיה, אשמח להאזין לכל סיפורי התקשורת הימנית שלך…
אין בי שום רצון להכיר תודה לאנשים שעבודתם היא לשמש כשופר של טייקון כזה או אחר, תוך התעטפות באצטלא של “שליחות ציבורת” ו”זכות הציבור לדעת”. מקצוע העיתונות הוא מקצוע ככל שאר המקצוע. אין בו שום אצילות מיוחדת, ובוודאי שבשנים האחרונות הוא אינו נהנה מאיזושהי אמינות שמצדיקה התפעמות מהתוכן שהעוסקים בו מייצרים.
הקביעה שלך שכל כתב ישראל היום זוכה ליותר חשיפה מאשר כתבי טלווזיה, היא לא רצינית בעליל. מוטב שתבדוק מה משמעות מושג ה”חשיפה” בסקר TGI שנותן לישראל היום את ה39 אחוז, לפני שאתה קופץ לעשות השוואות לא מדוייקות שכאלה…
ודבר אחרון, סיפורי הבדים על ה”התגייסות התקשורתית בזמן מלחמה”. אני יודע שזה הפך להיות הסלוגן החדש של התקשורת כשהם מנסים להתמודד עם המציאות שרוב הציבור רואה בהם לא יותר מכלי תעמולה של השמאל, אבל זה לא הופך את זה למדוייק. בפועל, התקשורת ברובה נמצאת בידיים פרטיות – ויש גבול לכמה שמאלנית היא יכולה להיות. למשל, כש75 מהמדינה נמצאים במקלט, לתקשורת יש בעייה לתקוף את צה”ל. זה לא הופך אותה לימנית, בדיוק כשם שאם מישהו מצמיד לך אקדח לראש ובתגובה אתה חוטף לו ת’אקדח ויורה בו – לא הופך אותך לתוקפן…
התקשורת היא שמאלנית. זו מציאות פשוטה, שהיחידים שלא מודעים לה, נמצאים בשמאל. אגב, אנשי התקשורת יודעים זאת היטב – ומדי פעם יוצאות להם אמירות שובביות שכאלה בעניין הזה (למשל, אמנון החמוד שבכנס סגור קרא לעיתונאים לאתרג את שרון לקראת ההתנתקות, או כשסיפר אחרי בחירות 2013 כיצד התגייס “לקלף מנדטים מבנט”).
“אין בי שום רצון להכיר תודה לאנשים שעבודתם היא לשמש כשופר של טייקון כזה או אחר, תוך התעטפות באצטלא של “שליחות ציבורת” ו”זכות הציבור לדעת”.”
תכל’ס היית יכול לכתוב אותו משפט על ביבי (אולי חוץ מ”זכות הציבור לדעת”, באיצטלה הזו הוא אפילו לא מנסה להתעטף).
אני באמת לא חסיד גדול של ביבי. ביבי הוא ברירת מחדל – לא משאת נפש.
מעניין, גם העובדה שאני כותב פה נובעת מההנחה שיש קוראים נוספים שאולי אינם מקובעים כ”כ, ומסוגלים להסתכל במציאות שלא מבעד למשקפי קלישאות.
אתה טוען ברצינות שאם ביבי יתראיין אצל יונית לוי ויתקוף אותה, זה יגרום נזק בציבור שלו מכך שכמה שמאלנים יגידו שהוא “איבד את הצפון”?
ההשוואה לבוז’י בבית אל לא רלוונטית (ושיהיה ברור, בעיני בוז’י גרוע כמעט כמו ביבי). בוז’י אומר בפירוש שהוא יפסיק את הבנייה מחוץ לגושים ויעביר את הכסף מהתנחלויות מבודדות לנגב ולגליל. הוא לא צריך ללכת לבית אל בשביל לומר את זה. האם זה מזיק לו פוליטית? ייתכן, אבל הוא עדיין אומר את זה.
(אגב בנט ויגאל אמיר – לא הייתי ממהר להאשים את השמאל. זה עוד יתברר. ובכל מקרה, להזכירך, מי שהשתמש ביגאל אמיר בקמפיין בחירות נגד הבית היהודי, ב- 2013, היה… הליכוד).
ונחזור לעיקר: שוב אתה מתעלם מהאפשרות של ביבי להתראיין אצל עיתונאי ימני. שיבוא ויאמר איך הוא בדיוק מתכוון להתמודד עם החמאס יותר טוב מציפי – כמו ההצלחה הפנומנלית שלו בקיץ האחרון? הוא פשוט לא מסוגל. אין לו מה לומר.
העובדה שלפיך, “דאע”ש, חמא”ס ואיראן הן סוגיות זניחות עפ”י השקפת השמאל” יכלה לשכנע יותר לולא היא הייתה הקלישאה העבשה ביותר בארון הסיסמאות של הימין, שכידוע רואה 50 גוונים של אפור יותר מהשמאל: אם אלה לא הסוגיות הכי חשובות, אז הן כמובן “זניחות”. אה, רגע…
אז זהו, שלא הכל שחור ולבן. אלה בהחלט לא סוגיות זניחות, אבל יש עוד כמה דברים חשובים. איך מתכוון ביבי לטפל בצפיפות בכיתות (או שזו “סוגיה זניחה”? דעאש). מה לגבי בעית גני הילדים (הפתרון של סייעת שלישית של המחנ”צ היא כמו פלסתר להתקף לב, אבל הם לפחות מתייחסים לזה. איראן.) וכן הלאה.
הוא פוחד שיונית לוי תתקוף אותו? שיתראיין אצל אראל סגל. שני הצדדים ירוויחו. ויש לי הצעה נוספת: מצע. אולי אם הוא יאמר מה הוא מתכוון לעשות בעניינים כאלה, שבתור אב לילדים קטנים קרובים יותר ללבי מאשר דעאש, אשקול לבחור בו.
ורק כדי להשלים את נושא ה”אסלאם הפונדמנטליסטי”, שכמובן קריטי לקיומנו פה: בעניין איראן וחמאס ביבי נכשל כשלון חרוץ. אני לא חושב שבוז’י או ציפי היו מצליחים יותר, אבל שלא יספר לנו סיפורים על ההצלחות שלו. איראן על סף גרעין (עדיין), וחמאס כבר חופרים את המנהרות הבאות. ולגבי דעאש – זו בעייה עולמית, כולל של שכנותינו (למשל ירדן ומצרים). בינתיים, למזלנו, ביבי לא עשה כלום בעניין. הוא היה יכול לסבך אותנו כהוגן.
ואתה מוזמן לשאול גם את פייגלין מה דעתו על התמודדותו של ביבי עם האיומים הללו.
לגבי ראשי מערכת התקשורת:
מנכ”ל רשות השידור – יוני בן מנחם (מינוי של ביבי ונתן אשל)
יו”ר רשות השידור – אמיר גילת, דוברו לשעבר של ביבי
מנהל הרדיו – מיקו מירו, מקורבו של ביבי
אתר NRG וישראל היום – בבעלות שלדון אדלסון
יו”ר ערוץ 10 – אבי בלשניקוב, ידיד אישי של שרה נתניהו
חלק מהבעלות על ערוץ 10 – ארנון מילצ’ן, מקורב ותורם של ביבי, ובעבר גם רון לאודר
יו”ר קשת – אברהם נתן, פעיל ליכוד ומקורב של שטייניץ (כלבלבו של ביבי)
בעל השליטה ברשת – אודי אנג’ל, מקורב של ביבי
יו”ר חדשות 2 – תמי רווה, מקורבת למשפחת נתניהו
אני לא יודע מהיכן אתה מביא את סיפורי ה”סיכוי אפסי להשתלב”, ו”צריך להיות מהמחנה הנכון”. ניסית? אתה מכיר מישהו שניסה ולא התקבל בגלל דעותיו?
יתרה מזו, למה חשוב מה אומר אמנון אברמוביץ’? אני לא מקשיב לו כבר שנים, אבל האם לדעותיו משקל רב מלדעותיך? האם העובדה שרבים יותר שומעים אותו אומר שהם צריכים גם להשתכנע ממנו? כמו לגבי ישראל היום: אתה לא מרוצה מדבריו? אתה מוזמן לעבור ערוץ. אתה לא מרוצה מאף אחד באף ערוץ (גם לא ערוץ 20 הימני)? כבה את הטלויזיה. קרא את הבלוג של הלל גרשוני. פתח בלוג משלך. אף אחד לא כובל אותך באזיקים לערוץ 2.
אני מודה שאני לא מבין את ההבדל בין רייטינג לאחוזי חשיפה. בוא האר את עיני.
ודבר אחרון, לגבי התגייסות התקשורת: “יש גבול לכמה שמאלנית היא יכולה להיות”. אז זהו, שלא. היא הייתה יכולה להיות הרבה יותר שמאלנית – כן, אפילו הרביב דרוקרים למיניהם. היא לא שמאלנית. והיחידים שחושבים שהיא כן הם הימנים הבכיינים שלא מוכנים להתאמץ, להרוויח משכורת רעב לתקופה, להתמיד ולהשתלב בה.
התקשורת היא ממלכתית, וזה נורא. תפקידה העיקרי הוא לנגח את השלטון. ומה לעשות שהשלטון בידי הימין כבר המון שנים (גם קדימה היא לא שמאל). תפנימו: אתם רוצים שלטון, תהיו מוכנים להתמודד עם התקפות התקשורת ותחקירים בעניינכם. להזכירך, אותה תקשורת גם חשפה את חשבון הדולרים של לאה רבין (בעיתון “הארץ”, אגב).
הטיעון המנצח “הכל עובר עליך” אכן שכנע אותי. התקשורת כלל אינה שמאלנית (ורק הימנים הקוטרים מצליחים לפספס את העובדה המוכחת הזו…), השמש זורחת במערב, וקילו ברזל כבד מקילו נוצות…
הדמגוגיה של “קלישאות” ו”סיסמאות” אכן שכנעה אותי. כדורגל משחקים תשעים דקות (אבל בלי אוחנה, חו”ח), התקשורת שמאלנית (והימנים הם באמת קרבנות, הסיוע הבינלאומי כבר בדרך), פרס יחלק את ירושלים ורק שמאלנים מוצאם מהקוף.
LOL, אתה ברצינות בחרת להשתמש ב”פרס יחלק את ירושלים” כדוגמא לסיסמאות ריקות של ימניים? חלוקת י-ם היא חלק מהמצע של השמאל כיום, ופרס עומד מאחורי זה, ותומך ב”יוזמת קלינטון” שמדברת בדיוק על זה…
כך או כך, למדתי רבות מהדיון. מסתבר שהתקשורת אינה שמאלנית, אלא מאוזנת, ויש לכך הוכחה ברורה: כל השמאל טוען את זה…
פרס יחלק את ירושלים כמו שביבי יתקוף באיראן. שניהם לא. שניהם פחדנים מדי.
גם אני למדתי המון מהדיון. מתסבר שהתקשורת שמאלנית, ויש לכך הוכחה ברורה: כל הימין טוען את זה. טוב, נו, “טוען” זה קצת חזק מדי. כל הימין מתבכיין על זה.
אבל אני למדתי יותר מזה: כשנותנים נימוקים משכנעים, הימין נותר פעור פה עם “הטיעון של הכל עובר עליך וגו'”. אז ככה אורי נראה כשהוא מפסיד בויכוח…
אהא, אז פרס “פחדן מדי” מכדי לחלק את ירושלים. למרבה הצער, הוא לחלוטין לא פחדן דיו בכדי להימנע מכך. חלוקת ירושלים הייתה ועודנה החזון המדיני של השמאל כולו, ופרס בכלל זה. כאשר נטען עליו שיחלק את ירושלים, זו הייתה עובדה פשוטה. למרבה הצער, הוא הפסיד בבחירות ולא ניתנה לו ההזדמנות לכך, לצערם של מאות אלפי יהודים שחיים בעיר, שנורא רוצים אלפי חמושים פלסטינים בבית צפאפה, שאראפאת, שיח’ ג’ראאח, אבו טור, עיסאוויה ושעאפט…
בכלל, השמאל כולו מורכב מגיבורי חיל שמוכנים למסור שטחים באומץ ובנחישות, לחלק רובים בגבורה וביעילות – ולהאמין שזה איכשהו ישפר את מצבנו הביטחוני, גם כאשר המציאות הוכיחה פעם אחר פעם את צדקת שפחדני השלום (זוכר את הביטוי? הוא נאמר על אלה שטענו שיירו עלינו רקטות מעזה…).
באשר ל”ביבי פחדן מכדי לתקוף את איראן” – מכיוון שכולנו זוכרים את תגובות השמאל כאשר תקיפה כזו עמדה על הפרק (ביבי חסר האחריות יסבך אותנו במלחמה נוראה…), קשה שלא לגחך למראה המשפט הזה – למרות ש”פחדן” זה פחות מוצלח מ”צ’יקנשיט”…
יופי, עכשיו אתה גם נביא. אתה יודע מה היה קורה אילו פרס היה זוכה בבחירות. ואיך אתה יודע? כי הימין אמר! נפלא.
כן, חלוקת ירושלים הייתה יכולה להיות דבר מצוין, אבל פרס לא היה מסוגל לבצע דבר כזה. בכלל, מפלגת העבודה, עאלק שמאל, למעשה סוג של ליכוד ב’, לא מסוגלת לבצע מהלכים דוגמת סיני – הליכה עד הסוף. ועל קדימה (מפלגתו האחרונה של פרס) בכלל אין מה לדבר. בשביל זה צריך ימין – או לפחות איזו מיצובישי. אבל ימין שפוי – לא בנט ובוודאי לא ביבי.
וכן, ביבי פחדן מכדי לתקוף את איראן. אה, סליחה, הוא יותר פוחד מתגובות השמאל. איראן עצמה – גרעינית או לא, מה זה חשוב. הרבה יותר חשוב מה יגיד אמנון אברמוביץ. עצם העובדה שאתה מזכיר את מה שהשמאל אומר – בחייאת, אתה בשלטון, תפסיק לשקשק מ”תגובות השמאל”. אז השמאל אומר שביבי יסבך אותנו במלחמה נוראה. השמאל צודק? יופי, תודה בזה ותן לו את השלטון. השמאל טועה? יאללה, לך על זה, תקוף. פחדן בריבוע. כן, נאום בקונגרס, זה מה שיעצור את איראן.
יואב, אתה צודק לגמרי.
הימין מתבכיין כל הזמן… הרגשת המיעוט הנרדף רודפת אותו מאז הקמתו.
גם כשהוא רוב אז הוא ממשיך להתבכיין. הם ימשיכו להתבכיין גם אם הם יהיו עוד 50 שנים בשלטון. רוב מצביעיו היו מעדות המזרח וזה תמיד מנגן להם על נימי ה”דפקו אותי, שדדו אותי”. עד היום זה נמשך.
לאורי קשה עם זה שהשמאל אולי מדבר “בהתלהבות” על חלוקת ארץ ישראל השלמה אבל הימין הוא זה שמבצע את זה בפועל.
ולכן, אין טעם בכלל להצביע לשמאל, צריך שתקום ממשלת ימין-חרדים. תן להם להתמודד מול ארה”ב ואירופה לבד ובלי איזה שמאלני מחמד… בוא נראה את בנט לא מתנצל.
בגלל זה אני התפכחתי. אסור להצביע למפלגת העבודה כי היא ישר תרוץ לממשל אחדות עם ביבי.. כמו אישה מוכה שחוזרת לבעלה המכה….
וגם אסור להצביע לביבי כי הוא יעשה ממשלת אחדות. חייבים להצביע לבנט כי רק כך ביבי יחושק מימין ולא תהיה לו ברירה אלא להקים ממשלת ימין ואולי אז אולי קצת יתחילו לקחת אחריות ולהפסיק להתחמק (אולמרט אשם, לפיד אשם, ציפי אשמה וכו’ וכו’….)
אוקיי, אז משתי התגובות למדנו שהימין פחדן, מתבכיין, ולא אבו עלי כמו השמאל, שמוכן לקחת סיכונים על חיינו בלי לחשוב יותר מדי (“בשם השלום” כמובן).
אני מתנצל שאני מתקשה להתרשם מחרחורי העלק-גבורה האלה, שכן מאחוריהם לא עומד דבר.
הקטע על ירושלים מלמד כמובן על אי היכרות של העיר, מהסוג שבדר”כ מאפיין את אלה שאצים-רצים לחלק אותה, תוך הפקרת בטחונם של יותר מרבע מליון יהודים, שבמקרה הטוב ימצאו עצמם גרים במובלעות בלב אזור בשליטת פלסטינים חמושים, או בצמוד לאזור כזה – ובמקרה הרע, ימצאו עצמם מותקפים בידי אותם פלסטינים חמושים. כן, אני יודע שרק פחדני שלום יכולים להעלות על הדעת שהפלסטינים יפרו הסכמים שחתמו עימנו, אבל מה לעשות שרוב הציבור מורכב מכאלה אנשים. לא לכולנו היכולת השמאלנית המופלאה לא ללמוד משגיאות…
כתמיד, אני מסכים לגמרי עם ddd שצריך להצביע ימין, ומחזק אותו בהחלטתו זו. נמכון שהנימוקים הם חסרי שחר, אבל כבר אמרו חכמינו שמתוך שלא לשמה, בא לשמה. עדיף שיצביע נכון מהסיבות הלא נכונות, מאשר שיצביע לא נכון מהסיבות הנכונות…
הבנת לא נכון. הימין של היום הוא בכיין ופחדן. פעם לימין היה אומץ – לתקוף בעראק, להחזיר את סיני. לא שכל מה שהוא עשה היה לרוחי, אבל לפחות הוא עשה. היום לימין חשוב יותר מה יגידו בשמאל. רואים את זה לכל אורך הדיון, בכל תשובה שלך. רואים את זה בכך שביבי לא מתראיין, לא מכנס מסיבות עיתונאים, לא מציג מצע, לא עונה לשאלות. הוא מ-פ-ח-ד.
גם בעניין ירושלים אתה מגלה חוסר הבנה. לדעתך, כמובן, עדיף לחיות עם רסיס בישבן, כי בטחונם של אותם יהודים עכשיו נפלא והעתיד – עם הרסיס – ורוד. אה, סליחה, בטח, היום הבטחון מעורער בגלל – השמאל! בגלל אוסלו, בגלל גולדה, או אולי בגלל מני נפתלי. יש היום שם חדש להטיל עליו את האשמה: עזרא סיידוף.
היה לימין מספיק זמן לעשות מה שהוא רוצה – אם צריך, לכבוש מחדש את כל עזה, לבטל את הסכמי אוסלו (ו-ואי, וחברון ומה שהוא רוצה), לקחת את הנשק מהשוטרים הפלסטינים, לספח כל מה שזז. אבל רגע, אם נעשה את כל זה – מה יגיד אמנון אברמוביץ? בררר, איזה פחד.
ddd, אני אתעלם מההערה על “עדות המזרח”. אני מסכים שאסור להצביע למפלגות המרכז (כולל ליכוד ומחנ”צ). ממשלת אחדות היא אסון. ובכל מקרה זה בסדר, אתה מקוזז. אני מכיר אישית אנשי ימין שמשוועים לממשלת שמאל, רק כדי שתיכשל וכל הציבור ינוע ימינה. בעיני זו גישה ילדותית שמתעלמת מהעובדה שאנשים חיים פה. זו גישה שביבי יישם בתקווה שכולם יראו כמה כושל שר האוצר, שוב מתוך פחד-מוות מפני האפשרות שלפיד יחליף אותו (לפיד דיבר על זה גלויות). הבעיה היא שזה היה על חשבוננו.
אבל הי, אם סמוטריץ הוא כוס התה שלך – לך על זה. כולנו שמחים כשאורי שמח.
יואב, געגועי השמאל לבגין, הם הקלישאה הכי עבשה שיש. אתה אולי לא זוכר, אבל אני יכול לצטט לך מה הם אמרו עליו כשהיה בחיים (למשל, כשתקף בעיראק…).
אין ספק שאתה מכיר את ירושלים, ועל כן אתה גיבור ועשוי ללא חת, ומוכן להפקיר בטחון של מאות אלפים של יהודים שחיים בה. אני פחדן גדול ממך, שכן משפחתי הקרובה גרה בעיר הזו, ואני די חושש להכניס לשכנותם אנשי אש”ף עם רובים. אני משער שאם אכניס לשכונה שלך ערבים חמושים שזה עתה השתחררו מבתי סוהר על פח”ע, אומץ הלב המרשים שלך, יפחת גם הוא…
אני גם רוצה לברך אותך על שיקום הקלישאה האבסורדית הכוללת את סיפור ה”אפשר לכבוש הכל מחדש”.
אני שמח לקרוא שאתה מכיר אנשי ימין שמייחלים לממשלת שמאל. גם אני מכיר אותם. קוראים להם אנשי שמאל, ומסתבר שמספרם לא מספיק גדול כדי לנצח בחירות, גם כאשר מקימים עבורם כל מיני מפלגות בלון שתכליתן להטעות תומכי ימין להצבעה עבור “מרכז”…
אכן חשוב שאני אהיה מרוצה – כשאני מרוצה זה אומר שלא לוקחים סיכון על החיים שלנו (גם שלך). כשאתה מרוצה, כנראה שכמה רבבות יהודים עתידים לשלם מחיר על דבורה עילאית על חשבונם…
חשבתי שלקרוא לביבי “פחדן” היא הקלישאה העבשה ביותר של השמאל. עכשיו זה “געגועי השמאל לבגין”?
מסתבר שלומר על תוכן של שמאלנים שהוא “הקלישאה העבשה ביותר של השמאל” היא קלישאה עבשה של הימין. אבל אנחנו כבר יודעים, כשאין מה לומר תוקפים ב”זו הקלישאה העבשה ביותר”.
ההבדל בין בגין לביבי הוא, שאת בגין השמאל תקף ו”אתה יכול לצטט” וגו’, ובכל זאת הוא תקף בעראק והחזיר את סיני. את ביבי, לעומת זאת, השמאל תוקף – והוא לא עושה כלום. לא תוקף באיראן, לא משפר את המצב הבטחוני – לא בירושלים, לא בעוטף עזה ולא בשום מקום, מתעלם לחלוטין או מטיל אשמה על אחרים בנושאים לא בטחוניים. למה? כי הוא פוחד מתקיפות יותר חמורות של השמאל? פחדן ובכיין.
האובססיה של הימין להכניס את השמאל לשיקולי השלטון פשוט מגוחכת.
אכן, אני מכיר את ירושלים בתור אחד שנולד בה וגר בסביבתה רוב חייו. וכמו ביבי, אתה מומחה בלומר מה לא לעשות; נביא לגבי מה יקרה אם חו”ח יתממשו מאווי השמאל. בבקשה, ספר לקוראים איך אתה (כנציג הימין) מתכוון לשפר את הרגשת הביטחון של מתפללים בבתי כנסת בירושלים. להמשיך לחיות עם רסיס בישבן? זו הבשורה?
ולא, אנחנו כנראה לא מכירים אותם אנשים. אני, לדאבוני, מכיר אנשים ילדותיים – משני הצדדים – שחושבים שאפשר לוותר לצד השני על השלטון לכמה שנים רק כדי שהצד שלהם יתחזק. אשריך שאתה לא מכיר כאלה. תמימות (או היתממות?) אופיינית.
אל תצטנע, יואב – יש לכם המוני קלישאות עבשות ביותר, ואני מודה שקשה לקבוע מיהי העבשה שבהן – מה שהופך את השימוש האינטנסיבי בהן לחשוב במיוחד, שמא יישכחו…
האמת? הרשמת רצח עם הקטע על כך שבגין לא התחשב בשמאל…:)
נקודת הביקורת הגדולה ביותר שישנה בימין על בגין הייתה שהתחשב בשמאל ה-ר-ב-ה יותר מדי. הוא לא ביצע חילופי גברי בשירות המדינה, לא עשה רפורמות במערכת המשפט, ולא קידם פלורליזם בתקשורת. הסיבה הראשית שהגופים הלא נבחרים הם עדיין בשליטה של השמאל (שליטה כ”כ מוצקה, שהם כבר שכנעו עצמם שהשמאל הוא א-פוליטי, ורק מינוי של ימני זה פוליטיזציה של המערכת…). זה לא בא להוריד מגדולתו של בגין, אלא רק להראות שוב שקלישאות השמאל על בגין הן חסרות קשר למציאות, ונובעות מהבעייה הבסיסית של השמאל עם מנהיגי ימין: אתם מסוגלים לומר עליהם מלים יפות רק אחרי שמתו…
אכן, חשתץי בהיכרות שלך עם ירושלים. אין ספק שכירושלמי אמיתי אתה תומך בהכנסת חמושים פלסטיניים לכיכר צה”ל, ולהציב אותם על דרך חיים בר לב, זה הפתרון האולטימטיבי. אני יודע שקשה להפנים זאת, אבל אם נסיגה היא פתרון מסוכן נורא, אז עדיף לא לסגת. הגישה השמאלנים הקלאסית של “מה הפתרון שלך”, כאשר ישנן סיטואציות שאין להן פתרון, מלמדת על ילדותיות איומה. מה לעשות שיש בעיות שלא פותרים בעזרת פיסות נייר, ומסירת רובים למחבלים, לא תשפר את הביטחון של אלה שחיים בחשש ממחבלים עם גרזנים…
אני לא מכיר ימנים שרוצים שהשמאל ינצח (כי ברור להם, שבניגוד לימין, שחושש באמת לבצע מדיניות ימנית לגמרי מטעמי “אי רמיסת המיעוט”, הרי שלשמאל אין כאלה התחבטויות, וברור להם שנצחון של השמאל פירושו טרנספר המוני ליהודים, מסירת שטח, נשק וכסף למחבלי אש”ף, בתקווה שהפעם אולי לא ישתמשו בו נגדנו), ואני לא מכיר שמאלנים שמצביעים ימין (תנוח דעתך, גם ddd לא מצביע ימין, בהנחה שהעמדות שהוא מבטא כאן הן אכן עמדותיו…).
אז לסיכום, הימין פחדן עלוב מכיוון שאינו רומס את השמאל, אבל אם הוא כן היה עושה זאת, אז הוא ימין פאשיסטי מתלהם שלא למד את הלקח…
כן, כן, ברור, אנחנו מדברים בקלישאות, ואצלכם כל משפט הוא אמרת שפר. זה מתחיל לעייף.
אני לא חושב שיש למותו של בגין איזושהי רלוונטיות. למיטב ידיעתי (תקן אותי אם אני טועה), השמאל תמיד תקף את בגין על מגוון דברים, כולל היותו טרוריסט בשירות האצ”ל (אבל בוא לא ניכנס לדיון הזה); ויחד עם זאת הוא שיבח אותו על הסכם השלום עם מצרים, עוד בחייו. זה לא סותר. גם אנשים רעים יכולים לעשות דברים טובים.
אצל ביבי – אין דברים כאלה. אני לא זוכר דבר אחד שאפשר לשבח אותו עליו.
ושוב, הנקודה שאתה מקפיד לפספס או להתעלם ממנה היא לא מה הימין חשב על בגין, או מה השמאל חשב על בגין, או אם מה שבגין עשה טוב או רע. הנקודה היא שבגין עשה, למרות שתקפו אותו משמאל ומימין. את ביבי תוקפים – בעיקר (אבל לא רק) משמאל, והוא לא עושה כלום.
אה, כן, נאום בקונגרס. בשיא הרצינות הוא משווה את הנאום בקונגרס להכרזה על הקמת המדינה של בן גוריון. האמת היא שאני לא מבין על מה מתרעמים, שידבר עד כלות בקונגרס. תעמולה? כל הופעה של בוז’י או בנט בתקשורת היא תעמולה. הנאום הזה יעביר מישהו מהמחנ”צ לביבי? לדעתי הנאום גם לא יזיז לאף חבר קונגרס. הנאום הוא הדרך של ביבי ללכת בלי ולהרגיש עם: לא לעשות כלום אבל לספר לכולם כמה הוא עושה. וכמובן להסיט את הדיון מהנושאים החשובים, ובראשם החינוך. בדיוק כמו הבקבוקים, ודו”ח המבקר, וכל שאר הספינים של ביבי. הכל כדי שלא ידברו על הדברים החשובים באמת.
איזו התחמקות נאה בעניין ירושלים. “לשאול מה הפתרון שלך זה ילדותי”. נפלא. אז עם ה”אין פתרון” הזה נמשיך לחיות. חוץ מאלה שלא כי הם ירצחו ע”י טרוריסטים שלא עומדים על דרך בר-לב אבל נכנסים לבתי כנסת בגבעת שאול. עליהם אנחנו מוותרים מראש. אולי נקרא להם “קורבנות השלום ולהתראות”. איזה עתיד ורוד. באמת, שווה להצביע למישהו שכל התוכנית שלו היא “אין פתרון”.
אין כל צורך להתייחס לגרסה שלך לפתרון השמאלני, כי היא כל-כך מנותקת מהמציאות. אתה פשוט לא מבין את הפתרון של חלוקת ירושלים. לומר “דרך בר-לב” ו”כיכר צה”ל” לא הופך אותך לאסמכתא בנושא.
וכמובן, אם אתה לא מכיר ימנים שרוצים שהשמאל ינצח, או להיפך, אז הם לא קיימים. לוגיקה במיטבה. אני גם לא מכיר אנשים שקוראים להם אורי, אז אתה לא קיים. דעתי לא נחה רק כי אתה אומר משהו. אני כן מכיר ימנים שרוצים שהשמאל ינצח, בין השאר כי הם – גם הם – שבעו מביבי, והם יודעים, כמוני, שבוז’י לא רוצה ולא מסוגל להתקדם לכיוון של שלום. הוא, וכמובן ציפי, רוצים מו”מ, לא הסדר. זה נוח. אז תנוח דעתך, כמו שביבי הוא לא בגין, בוז’י הוא לא רבין, ואם הוא יהיה ראש הממשלה, לא יקרה פה שום דבר מדיני משמעותי. אולי – אפשר רק לקוות – סדר העדיפויות ישתנה וחלק מתקציב הבטחון ילך לדברים יותר חשובים.
אז לסיכום, הימין פחדן עלוב לא כי הוא רומס או לא רומס את השמאל, אלא כי יש לו, כנראה, רגשי נחיתות והוא לא הפנים את העובדה שהוא זה ששולט, ולא מאתמול. הוא עדיין חושב שהוא צריך לקבל אישור מהאמנון אברמוביצ’ים לכל פעולה משמעותית.
לגבי פשיסטי… אני אעצור כאן. לבנט עוד יגמרו הדמעות.
אז מה יש לנו?
”
“אתה פשוט לא מבין את הפתרון של חלוקת ירושלים” – אחד החזקים (ואפילו מקורי. בראבו:)).
“למיטב ידיעתי (תקן אותי אם אני טועה), השמאל תמיד תקף את בגין על מגוון דברים, כולל היותו טרוריסט בשירות האצ”ל (אבל בוא לא ניכנס לדיון הזה)” (אבל בוא לא ניכנס לדיון הזה) – למה לא? רק בגלל שאתה חושב שאתה יכול לזרוק השמצה בכדי להוכיח שאתה לא רק מפרגן לי אחרי מותו? אתה יכול לפרט מה הופך אותו לטרוריסט? מלד, כמובן, הצורך שלך להוכיח שאתה לא רק מפרגן לו אחרי מותו…
המשלא תקף את בגין בהיסטריה בחייו, הרבה מעבר לטענות שקריות לגבי האצ”ל. השמאל טען שבגין פאשיסט, שידכא שביתות פועלים באמצעות הצבא, שיצעדו כאן לובשי מדים בסגנון הSA (ב1977 היה אפילו תשדיר חמוד על זה…), ועוד ועוד. ואז הוא פרש, ולאחר מכן נפטר. ואז השמאל הפך אותו לקדוש: כבר בקמםיין 1992 דאגו בעבודה לתשדיר סיום קמפיין של נאום בגין המברך את רבין על אנטבה (פתךאום הוא מקור סמכות שצריך לייחל לשבחים ממנו), לאורך כל כהונת העבודה הם הקפידו לציין שאוסלו זה בעצם המשך של קמפ דיוויד (שקר גמור, כמובן), והקפידו לציין כל הזמן ש”הליכוד של היום זה לא הליכוד של מנחם בגין ז”ל”. מה היה ההבדל בין אלה שצרחו שבגין פאשיסט, לאלה שעכשיו נורא התגעגעו אליו? שום הבדל, פרס ורבין היו אותם פרס ורבין, שחשבו שבגין פאשיסט נורא. ההבדל היה בצד השני – בגין כבר מת, אז עכשיו אפשר להגיד עליו דברים טובים, ולהשמיץ את מחליפיו. וכמובן, עדרי השמאל אצים-רצים לחקות אותם…
“בדיוק כמו הבקבוקים, ודו”ח המבקר, וכל שאר הספינים של ביבי” – מעולה! אז עכשיו אתה טוען שסיפורי הבקבוקים זה ספין של ביבי. אני מניח שסיפור השתיקה בחקירת העמותות זה ספין של בוז’י, הא?…:)
“אם אתה לא מכיר ימנים שרוצים שהשמאל ינצח, או להיפך, אז הם לא קיימים” – אני לא טוען שאינם קיימים כי איני מכיר אותם. אני טוען שאינם קיימים כי המצאת אותם. גם אני מכיר אנשים שנוהגים לנפנף בידיהם ולהמריא לעבר השמיים. הנה, כתבתי את זה. זה אומר שהם קיימים? אגב, לגבי “יתקדם לעבר השלום” – אני לא אוהב לנפץ בועות, אבל “התקדמות לעבר השלום”, לא תלוייה בבוז’י, בציפי, בביבי, וגם לא בזהבה גלאון ודב חנין. התקבמות לעבר השלום תלוייה בצד השני, ועד שבשמאל לא יפנימו את זה, הם ימשיכו לזעוק למען מסירת שטחים, כסף ונשק – ויהיו נורא מופתעים שהטרור רק גובר…
אז לסיכום – הימין פחדן ועלוב כי אינו רומס את השמאל, אבל אם ירמוס את השמאל, השמאל יצרח עד לב השמיים ויאשים בפאשיזם. מצער נורא שאחרי כל הטקסט שלך, הסיכום נשאר בדיוק אותו הדבר…
נדלג על כל המלל המיותר שלך. כמו ביבי, אתה מסיט את הדיון לעניינים לא רלוונטים.
הסיכום:
ביבי פחדן עלוב כי הוא פוחד מכל מה שזז. הוא לא צריך לרמוס את השמאל, הוא צריך לשלוט. ביבי פחדן עלוב כי הוא פוחד ממה שהשמאל יגיד עליו.
הימין לא צריך לרמוס את השמאל כדי להיות מואשם בפשיזם (בצדק או שלא בצדק, זה דיון נפרד ולא רלוונטי). הימין לא מסוגל לעשות כלום בלי להכניס את השמאל לדיון: ביבי לא מתראיין כי התקשורת שמאלנית, הוא לא תוקף באיראן כי “יגידו בשמאל וגו'”, הוא לא מתראיין כי “יגידו בשמאל איך הוא איבד שליטה בראיון”, הוא לא עונה על “מה תעשה” אלא על “מה יקרה אם השמאל יהיה בשלטון”, אין לו תוכנית לעתיד אלא רק נבואות שחורות לגבי תוכניות השמאל. וכן הלאה.
ביבי פחדן ובכיין. הוא משווה את הנאום המסכן שלו בקונגרס להכרזת המדינה ולתקיפת הכור בעראק. מגוחך.
מיטיב לנסח זאת פייגלין:
“אין לי שום כוונה להצביע עבור נתניהו.
“עכשיו כשאין בליכוד את התקווה לבשורה חדשה, נשאר רק החיבוק עם ערפאת, שחרור המחבלים, הקפאת הבניה, התמיכה בהתנתקות, וסלילת הדרך לפצצה איראנית.
“אני גם לא צריך את “פרשיות” הפיסטוקים והבקבוקים בכדי לדעת שהחוק אצלו הוא עניין ‘גמיש’. הוא כבר הוכיח לי את זה באופן אישי – ובצורה חמורה הרבה יותר מכל פרשיה – בגנבות וברמאויות שארגן בכל מערכת בחירות מולי.”
מובן שפייגלין מעדיף אותו על האלטרנטיבה, וזה בסדר. זו נבלה וזו טריפה.
(אה, רגע, פייגלין צריך חו”ח למות כדי שיהיה מותר לשמאלני לצטט אותו?)
אהא, אז אתה טוען שפייגלין רוצה ממשלת שמאל, ויצביע לגוש ציבוז’י?:) אוקיי, שוכנעתי…
אוקיי, אז ביבי בכיין ופחדן. כבר סיכמנו שלא כולם הם אבו עלי כמו בוז’י. לא נותר אלא לדמיין מהן הקללות שהיית משתמש בהן כלפי ביבי, לו נהג כפי שאתה רוצה שינהג (טוב, לא צריך לדמיין, היית אומר שהוא פאשיסט…).
מדהים איך אתה נכשל בהבנת הנקרא. כתבתי שחור על גבי לבן: “מובן שפייגלין מעדיף אותו על האלטרנטיבה”.
ושוב, אני אומר משהו על ביבי, אז אתה מסיט את זה לבוז’י. מה קשור בוז’י. אמרתי: “זו נבלה וזו טריפה”. בעיני, בוז’י הוא לא האלטרנטיבה לביבי. אמרתי כבר: עדיף גלעד ארדן. עדיף יואב קיש. עדיף קיש פטריות.
וכל הנקודה היא: מה אכפת לך אילו קללות הייתי משתמש כלפי ביבי? תתעלם. תשלוט. תעשה משהו. תראה תוכנית. תתראיין. פרסם מצע. תענה על שאלות. משהו. ואם הוא לא עושה כלום אני לא תוקף אותו? אז מה זה משנה?
לא, כל הנקודה היא שאתה תוקף את ביבי, לא משנה מה יעשה – מה שהופך את הביקורת שלך כלפיו, לחסרת ערך. אתה מבין, לו ביקרת אותו מימין על שאינו שולט כפי שהבטיח, זה דבר אחד. כשאתה תוקף משמאל, בשעה שברור שהדבר האחרון שאתה רוצה שיקרה, זו הגשמה של מדיניות ימין – מובן מאליו שזה קנטור לשם קנטור, ולא משהו שראוי לאיזושהי התייחסות רצינית.
אני שמח לשמוע שלדעתך בוז’י אינו אלטרנטיבה, ואני מקווה שאתה מבין שאין להצביע עבורו. אנא שכנע גם אתחבריך הימנים שמצביעים שמאל לעשות כן. אתם לא חייבים להצביע לגוש הימין, אם כולם גרועים, נראה לי שהימנעות מהצבעה תעביר מסר נחוש של חוסר שביעות רצונכם מהמצב, לפחות עד שקיש פטריות ינצח בפריימריס…
נכון, אני תוקף את ביבי, לא משנה מה יעשה. אז למה הוא לא מתראיין? למה הוא לא מפרסם מצע? הייתי אומר שבדמוקרטיה, זה הדבר “הנכון” לעשות, גם אם חוקית הוא לא חייב.
אמרתי בפירוש שאין להצביע למפלגות מרכז (כולל ליכוד ומחנ”צ). אכן, המנעות מהצבעה היא אופציה. הכי טוב יהיה שהשמאל בכלל לא יצביע וביבי יקבל 90% מהקולות. אמנם, אחוז הצבעה יעמוד על 30%, אבל מה זה חשוב. אז אולי הוא יוכל להשוות רשמים עם אסד.
מעולה, אז סגרנו. אתה תישאר בבית ותגיד שביבי הוא פויה, ואני אלך להצביע לגוש שלו, כי האחרים הם עוד יותר פויה.
מסכים – בתנאי שביבי יתראיין ויפרסם מצע. אחרת אני מצביע לרשימה המשותפת, סתם לעשות דווקא. או אולי אפילו ליש עתיד.
איום מפחיד. “תחזיקו אותי או שאני ארביץ לעצמי”…