המצביעות של ירושלים ותל אביב

איך הבדילו תושבות תל אביב בין כל רשימות ההורים? והאם הנשים החרדיות בירושלים יממשו את זכות ההצבעה שלהן? טל שניידר מדווחת מהשטח

מתוך פרויקט גברתי ראש העיר של סלונה

“יש לנו בפריז בדיוק את אותה הבעיה. אין נשים ברשויות המקומיות ואנחנו לא יודעים למה. בתל-אביב זה נראה לנו מוזר שאין נשים מועמדות לראשות העיר זה לא צריך להיות כך”, כך סיפרו לי היום זוג עולים חדשים מצרפת, שלוש שנים בישראל, שהצביעו בקלפי בתיכון אליאנס בתל-אביב עבור ראש העיר המכהן. בפריז, אגב, המצב עומד להשתפר כנראה: בשנה הבאה שתי נשים יתמודדו על ראשות העיר ואחת מהן תהיה ראש עיריית פריז. אצלנו, בינתיים, אין צפי לאישה בראש המטרופולין של ישראל. אולי הומו. בינתיים, הזוג עמו שוחחתי שם פתק של חולדאי. “התייעצנו עם חברים והם אמרו שהוא היה ועדיין ראש העיר הכי טוב ואנחנו גם רואים שזה נכון

בקלפי באליאנס בצפון תל-אביב הבחירות לא מורגשות. אין תורים, אין התלהבות, בקושי יש חומרי תעמולה. את חדרי הכיתות בהן מתקיימת ההצבעה הייתי צריכה לחפש בנרות. בשער התיכון, עמדו נציגי הרשימות בכוחות מדולדלים. חגיגת הדמוקרטיה נראתה מדכדכת. נכון לשעה ארבע אחר הצהריים, שיעור ההצבעה ברחבי הארץ עמד על ממוצע של 22.4%, אך בתל-אביב הרבה פחות מכך: רק 15%. שבועות ארוכים דובר על אדישות הבוחרים ובכל זאת, זה לא נעים לראות גן סגור בערב בחירות חשובות..

ריבוי הרשימות יצר בלבול בקרב התושבים. את אפרת, בת 30, פעילה עבור רשימת לב בראשותה של ציפי ברנד, שמעתי משוחחת לידי בטלפון מסבירה לאנשים מה ההבדל בין הרשימות. “כן, תשים לב בקלפי, תשים לב. זה חשוב לי” היא אמרה. “לא, זו לא הרשימה האחרת של ההורים, זו רשימת לב”. בעצמה הצביעה אפרת לרון חולדאי לראשות העיר ולרשימת לב בפתק הנוסף: “יש לי ילד בגן ציבורי בעיר ואני מרוצה, מרגישה שהוא ראש עיר טוב ואני לא מתחברת לניצן הורביץ מבחינה פוליטית, אז כן, בחרתי בחולדאי”

.

יעל, 30, העובדת תחום הפרסום הצביעה לניצן הורביץ ולרשימת עיר לכולנו. בשיחה קצרצרה מחוץ לקלפי היא הסבירה, שדווקא החליטה ללכת על הורביץ, בזכות מרצ, שזו המפלגה שבה גם בחרה בבחירות הכלליות.

* * * * *

בירושלים, על פי כל הדיווחים, מתח באוויר. שיעורי ההצבעה נמוכים מן הממוצע הארצי (כ 17% נכון לשעה 16:30) דבר המגביר את המתח במטות של ניר ברקת ומשה לאון. ההחלטה בקרב חלק מחצרות הציבור החרדי לאפשר חופש הצבעה, הנה אירוע חסר תקדים בפוליטיקה הירושלמית. יותר מאשר תוצאות הבחירות עצמן, העקרון ה”חדשני” הזה, שלא לכפות הוראות מן הרב הוא הסיפור של הבחירות בעיר הבירה. האם מדובר באירוע חד פעמי? ואולי זו הסיבה לשיעור ההצבעה הנמוך שם?

ראש הממשלה נתניהו המריא לאיטליה, מיד אחרי שהצביע בירושלים וגם היעדרותו, היום בערב ומחר מן הזירה הירושלמית הבוערת מותירה את הרושם שנתן את תמיכתו השקטה הבלתי מוצהרת לניר ברקת ולא למי שהיו בעבר שותפיו הטבעיים: אביגדור ליברמן יו”ר ישראל ביתנו ואריה דרעי יו”ר ש”ס. כשלון של ליאון בירושלים, יהיה כשלונו של ליברמן. בעוד אריה דרעי ממילא נמצא באופוזיציה, לליברמן יש הרבה מה להפסיד: קמפיין ליאון פיצל את סניף הליכוד הירושלמי, חייב את ליברמן להתייצב נגד ראש הממשלה בזירה הירושלמית והוציא ממנו, כאדם, אמירות והתנהגות אגרסיבית אפילו יותר מן הרגיל עבורו.

 ירושלים נמצאת הרחק מאחורי תל אביב בתחום ייצוג הנשים, והרכב המועצה הבא בירושלים, אולי עם רחל עזריה ונציגות מרצ-עבודה בפנים, צפוי להיות הרבה יותר גברי.