דף המסרים שקליאן קונוואי הכינה לדונלד טראמפ

קורות חייהן של שתיים מהנשים הבולטות ביותר במערכת הבחירות לנשיאות ארצות הברית מרתקות. מנהלת הקמפיין של המועמד הרפובליקני דונלד טראמפ, קליאן קונוואי וראש לשכתה של המועמדת הדמוקרטית הילרי קלינטון, היומה אבדין הפכו בשנת 2016 לשתי הנשים החזקות והמשפיעות ביותר בפוליטיקה האמריקאית.

אבדין, האישה שמאחורי האישה, סיננה עבור קלינטון את אנשי הצוות הבכירים בקמפיין ובחרה עבורה את מנהל הקמפיין הצעיר רובי מוק, בעוד היא שומרת על שקט תקשורתי. קונוואי עברה בחודש אוגוסט מיועצת לא-פורמלית למנהלת הקמפיין בפועל שניצבת בחזית. היא הפכה לחביבת התקשורת כשהביאה עמה למערכה את הרקע המקצועי שלה כסוקרת מומחית בתחום המגדר בימין האמריקאי. כל אחת מהן צפויה להתברג גבוה בצמרת הממשל אם המועמד/ת שלה יזכה.

קונוואי הודתה במהלך סוף השבוע כי נתוני הסקרים, גם אלה שבידיה, מצביעים על בעיה בקמפיין של טראמפ, אך אם יש מוסכמה אחת בסביבתו היא שקונוואי תצא מהקמפיין הזה כמנצחת, גם אם המועמד שלה יפסיד.

*פורסם במקום הכי חם בגיהנום

האישה שהצילה את הסנאטור שרצה לאסור הפלה על נשים שנאנסו

קליאן קונוואי, בת 49, הייתה שם לא מוכר לציבור האמריקאי עד לפני חודשיים. כתבו עליה פעם במדור הרכילות, שהיא בת זוגו של הסנטור המנוח פרד תומפסון, מי שהפך משחקן מוביל (חוק וסדר) לסנאטור רפובליקני. לפני ארבע שנים נחשפה בכלי התקשורת המרכזיים, כאשר גויסה לנקות את הבלגאן שגרם הסנאטור טוד אייקין, שאמר שיש כזה דבר ׳אונס לגיטימי׳ בניסיון להסביר את הצורך בהרחבת האיסורים על ביצוע הפלות.

נושא ההפלות הוא בנפשה. בערב העימות השלישי והאחרון, כאשר טראמפ – לראשונה במהלך הקמפיין – ביטא עמדה שמרנית חד משמעית בנוגע להפלות, קונוואי היתה בעננים. התיאור של טראמפ, ׳קריעת התינוק מתוך הרחם קצת לפני הלידה׳, שעורר חלחלה בקרב מי שמאמינים בזכות הנשים להחליט על גופן – היה אולי הרגע המרגש והמשובח ביותר עבור קונוואי, כך סיפרה בראיונות לתקשורת בימים האחרונים.

קונוואי, שעבדה בעבר גם עם יו״ר הקונגרס ניוט גינגריץ׳, טיפחה עמדה מקצועית מגדרית במשך שנים. היא חקרה את ציבור הבוחרות, במיוחד בימין – מה מרגיז אותן ואיך לגרום לבוחרות מתונות לנוע לצד הימני, גם כשמדובר במועמד המתנגד לזכות האישה על גופה, מה שהרפובליקנים מכנים “פרו-לייף” (כלומר, בעד חייהם של העוברים). קונוואי פרסמה ספר מקיף בנושא ׳מה נשים באמת רוצות׳ והקימה חברת סקרים ומחקר פוליטית, Woman Trend. קודם לכן עבדה בחברת הסקרים שיעצה לרונלד רייגן, ובמשרדו של יועץ הסקרים הרפובליקני פרנק לונץ.

בפריימריז האחרונים, עבדה קונוואי עם טד קרוז. כשהוא הפסיד וטראמפ מונה למועמד הרפובליקאים, ניוט גינגריץ׳ סייע לקרב אותה אליו. וכך, עם הרקע בידע בסקרים מגדריים, עם הנסיון שלה לנסות למתן מועמדים גברים שמרניים, היא הגיעה לטראמפ. אחרי הכל, קונוואי בנתה לעצמה שם כמי שמסוגלת לתדרך גברים שמרנים בנוגע להרחבת בסיס הבוחרים שלהם – לבוחרות עצמאיות ומתונות.

במדינות מערביות נשים בוחרות במועמדים ליברלים יותר מאשר במועמדים שמרנים. התופעה הזו – פער מגדרי נשי לכיוון השמאל – החל לפני כמה עשרות שנים והוא קיים בארה״ב, בישראל, וגם במדינות מערב אירופה. אמנם לא נעים לשמרנים לשמוע שנשים לא מעוניינות לבחור בהם, אבל סימון הנושא המגדרי כמשהו שמאפשר למועמד שמרן ״לצמוח לתוכו״, זו הבשורה שקונוואי נשאה איתה. יש לאן להרחיב את הבסיס – כל מה שצריך לעשות, הוא לפנות לציבור הנשים.

וכאן מתחיל סיפורנו. בחודש אוגוסט טראמפ היה שקוע במריבה תקשורתית מכוערת עם רזאלה חאן, אמו של הומיון חאן, החייל ההרוג ממוצא פקיסטני שסיפורו זכה לחשיפה בינלאומית בליל הוועידה הדמוקרטית. הורי החייל המת, חיזאר ורזאלה חאן, עמדו על הבמה בוועידה. האב נופף בעותק מהוה של החוקה, האם עמדה לצדו שקטה ולבושה בכיסוי ראש מוסלמי. האב דיבר על הכאב שלהם, הורים לחייל מת, שדתם המוסלמית מותקפת על ידי המועמד הרפובליקני. למחרת, טראמפ הגיב בתכניות הבוקר לנאום ההורים: ״אם ראיתם את אשתו, היא עמדה שם. לא היה לה מה להגיד. ככל הנראה שלא הרשו לה לדבר. אתה תגיד לי״.

טראמפ נהג כטראמפ. בכל פעם שזיהה מתקפה אישית עליו, הוא שילש וריבע את המתקפות על הצד השני. לא רק שתקף את הנושא עצמו (כניסת מוסלמים לארה״ב), לא רק שתקף את נושאי המסר (הורים לחייל הרוג), הוא עבר לתקיפת נקודת תורפה בצד החלש (מעמד הנשים בדת המוסלמית). כאשר סיים להתראיין ולכסח את האם,  לא הבין מה לא תקין בדבריו. קונוואי נאלצה להיכנס למאורת הגברים החשוכה ולהסביר. אם רוצים למשוך נשים מצביעות מתנדנדות, לא תוקפים הורי חייל מת. לא תוקפים אישה על שתיקתה. לא תוקפים אישה על דתה.

את יחסו של טראמפ לנשים – העלבונות (׳יש לה דם בעיניים, דם יוצא לה מכל מקום׳, על מייגן קלי, עיתונאית “פוקס ניוז”), תחרויות היופי תחת ניהולו, הבגידות (עליהן התרברב בראיונות), הופעות האורח בסרטי פורנו, ריבי הבוץ הפומביים עם רוזי אודונל ונשים אחרות – את כל אלה לא ניתן היה להסתיר. מה שקונוואי אמורה הייתה לעשות, הוא לקוות שהדברים יצופו ברגעים בהם טראמפ (אולי) יוביל בסקרים וניתן יהיה להדוף את ההאשמות נגדו באופן אפקטיבי.

קונוואי ידעה שהיא עלתה על רכבת ההרים, ששמה קמפיין טראמפ. היא נכנסה בשלב מאוחר לצוות היועצים שמקיף את המועמד הבעייתי ביותר בהיסטוריה של ארה״ב. לטראמפ לא היתה אסטרטגיה, לא משמעת קמפיין, ובעיקר לא אכפת מה אומרים ומה כותבים עליו. גם אם היתה קוסמת, פעלולנית ומהפנטת, הסיכוי שלה להכניס את טראמפ לבית הלבן היה קלוש מלכתחילה.

במהלך חודש ספטמבר, כשקונוואי מלווה את טראמפ כבר חמישה שבועות, היא הצליחה היכן ששני קודמיה (קורי לבנדובסקי ופול מנפורט) נכשלו: היא הרגיעה את טראמפ. היא ניתבה אותו לתוך דף מסרים ממוקד, העמידה אותו מול המצלמות כדי להודות שהנשיא אובמה נולד בארה״ב ושאין לו יותר טענות קונספירציה מהסוג ההוא, וגרמה לו למשך זמן קצר במהלך הקמפיין  להיראות כמעט שפוי. בתור הזהב של חודש ספטמבר, טראמפ אפילו הספיק להציע מדיניות שתרחיב את זכויותיהן של אמהות לקבל תשלום במהלך חופשת לידה, מדיניות שמנוגדת לעמדה הרשמית של מפלגתו.

כשהוא מינה אותי הוא מעולם לא הזכיר את המגדר שלי

אחרי העימות הראשון, בשיאו של ערב בו קלינטון הטיחה בו שהוא מיזוגני, משפיל נשים ועוד –  התראיינה קונוואי אצל מייגן קלי ברשת פוקס ניוז. בעוד קלי, לא עשתה לקונוואי חיים קלים בנושא המגדרי, הטקטיקה ״המגדרית״ של קונוואי היתה כדלקמן: כאשר טרמאפ מינה אותי למנהלת הקמפיין שלו, הוא לא התעניין במין שלי; אני האישה הראשונה שמנהלת קמפיין במפלגה הרפובליקנית; טראמפ תמיד קידם נשים למשרות בכירות בחברות הבניה שלו, ללא קשר למגדר; הוא האיש שיצר מקומות עבודה וגם עבור נשים בענף הבניה. את קלי היא שכנעה.

קונוואי זיקקה את הטיעון המגדרי שמקובל על נשים וגברים רבים: לא צריך למנות נשים רק כי הן נשים, אלא למנות את האדם או האישה המקצועי ביותר לתפקיד (טיעון ששימש גם את ראש הממשלה שלנו, בנימין נתניהו כהסבר מדוע לא מונתה אצלו אף אישה לתפקיד בכיר בכוורת שלו. בניגוד למנהלים המקדמים נשים, נתניהו פשוט לא פגש מעולם אישה מתאימה). והנה כדוגמא: קליאן קונוואי עצמה. דוגמא נוספת לפי קונוואי: טראמפ עצמו.

אך טראמפ, הוא טראמפ. למחרת העימות הוא עלה לשידור חי בתכנית הבוקר של רשת פוקס ניוז ונשאל שוב על הנושא המגדרי. מדוע פיטר את מיס יוניברס אליסיה מאצ׳דו, אחרי שכינה אותה מיס פיגי. נראה שקונוואי לא לחשה באוזנו באותו הרגע – סוקרת  וחוקרת המגדר בימין האמריקאי יודעת איך נראות מלכודות קמפיין. צריך היה להסביר לטראמפ שעליו לעבור הלאה, לא להיגרר לשיחה על המשקל והמראה של מלכת יופי. אך טראמפ השיב למנחים  ״פיטרתי אותה כי העלתה במשקל״.

כל אישה בגיל העמידה, מתחת לגיל העמידה או מעליו -התבוננה במראה. מיס יוניברס, היא היתה שמנה? אז למה זה הופך אותי?

מאותו השלב, קמפיין טראמפ דוהר על הנמר המגדרי. Fat-Shaming, קלטת הזימה עם בילי בוש, ספין דיבורי חדר-ההלבשה, רברבנות בקיום יחסי מין עם נשים נשואות, דחיפת לשון, נגיעות באיברי המין. בשלב הזה, קונוואי יכלה לקחת את כל הסקרים והמחקרים ולזרוק אותם לפח. מה נותר לה לעשות? רק להעמיד פנים שהכל בסדר ולהמשיך הלאה, כדי שתוכל לכל הפחות להציל את העתיד המקצועי הפוליטי שלה.

ואכן, מאותו שלב נחשפה התקשורת האמריקאית ליועצת שמצליחה להחזיק את עצמה חזק. בשיחה נוספת עם מייגן קלי, אחרי עימות סגני הנשיא, ברגעים שבהם כבר לא הצליחה להדוף את השאלות,הפנתה קונוואי את קלי לספין המושלם: ״לא רצית לראיין אותי על העימות של סגני הנשיא? אני חושבת שמייק פנס היה מעולה הלילה״ (דקה 08:00, ושימו לב לרגע המסך הקטן שבו קלי מאבדת תכשיט, צמיד וקונוואי בחביבות שולפת ״Comeback bracelet״ כאילו שתיהן בשיחת חברות פרטית).

התקשורת ממשיכה לחבב את קונוואי. בחודש אוקטובר, קונוואי הייתה מרואיינת פופולרית, וזכתה למילים חמות מחבריה בתקשורת. היא הופיעה מדי יום – פעמיים, שלוש ואפילו יותר – בכלי התקשורת המרכזיים. כשהמועמד שלה סטה מהנושאים עצמם והקדיש את אירועי הקמפיין ההמוניים שלו לנשים שחשפו כי הוא לא רק דיבר ׳דיבורי חדר ההלבשה׳ אלא אף עשה את כל מה שתואר בקלטת הזימה, קליאן הגיבה בחביבות לעיתונאים בטוויטר. עיתונאי אחד ציטט תומך בכנס בחירות שצעק  ״תנאם בנוגע לנושאים עצמם״, וקונוואי קפצה וצייצה ״זו הייתי אני״ ובציוץ אחד מבהירה שהיא גם ממשיכה לתמוך וגם מקווה שטראמפ ידבר קצת יותר לעניין.

That was me! I was there… https://t.co/t0w3w7H0PA

— Kellyanne Conway (@KellyannePolls) October 14, 2016

באירוע ארוחת ערב הגאלה, התרמה למוסדות קתוליים, קונוואיהחמיאה לקלינטון על הבדיחות כשהיא מבסוטית מכך שאוזכרהוהבהירה לכולם שחוש הומור בריא, גם בקמפיין נחות, היא תכונה חשובה. העיתונאים העריכו את התייחסויותיה בשיא אוקטובר, לכך שטראמפ יקבל עליו את תוצאות הבחירות (בעוד המועמד שלה סתר אותה) ובתכנית ׳פגוש את העיתונות׳ ביום ראשון האחרון– היא אפילו הודתה שהמועמד שלה נמצא מאחור. גם אז הוא סתר אותה.

Swing & a miss. I thought it cool HRC name-checked me bc I have a sense of humor. Trump LOVES my tweets & TV appearances, 5% of the job here https://t.co/as71R4bgMb

— Kellyanne Conway (@KellyannePolls) October 21, 2016

לאן נעלם דף המסרים של קונוואי?

לו היה טראמפ מקשיב, יש להניח שהיה מבליט את תחום התעסוקה והאופן בו קידם נשים. הוא היה מציב בחזית הקמפיין את נשות העסקים שעבדו בחברות השונות שלו, מנסה לשכנע את הבוחרות המתנדנדות שבינן לבין קלינטון יש רק דבר אחד במשותף, המגדר, וכי הצעות המדיניות של קלינטון לא מתאימה להן. אם טראמפ היה מקשיב, הוא לא היה נסחף לתוך מריבות מתוקשרות עם מלכת יופי, עיתונאיות, בדרניות, נשים שסיפרו כי תקף אותן. אם קונוואי הייתה יכולה, היא לבטח לא היתה נותנת לטראמפ לטעון שאין זה יתכן שהטריד את אותן הנשים, ״כי ראיתם איך הן נראות?״.

קונוואי הובילה בשבועות האחרונים את הטקטיקה של לתקוף את הילרי קלינטון באמצעות הצפת חיי המין של ביל קלינטון מלפני עשרות שנים. האם היא חשבה שזה מסייע למשוך בוחרות? האם כל הנשים המתונות, המתנדנדות לא ראו בכך תקיפה מחודשת של מי שהייתה האישה הנבגדת? קונוואי תצטרך לתת לכך תשובות בהמשך הדרך. עד העימות האחרון, היא דבקה בטיעון שהדברים שעשה קלינטון לפני עשרות שנים (אך לא הועמד בגינם לדין) רלוונטיים לבוחרות בהווה.

לקראת השבועיים האחרונים של הקמפיין נראה שנוכחותה הנשית של קונוואי בכוורת של טראמפ התהפכה עליו. מצד אחד, הוא שכר את האישה המרשימה והרהוטה לנהל את הקמפיין שלו, והיא הוכיחה התמדה וסיבולת גם עם המועמד הפרוע, נטול משמעת קמפיין וחסר יכולת תכנון וריכוז מינימלית. מצד שני, אם למנהלת הקמפין השלישית שלו השנה הוא לא הקשיב – אז מי עוד יכול לעזור לו לנהל את עצמו?

מחר – הסיפור של היומה אבדין, ראש הלשכה הצמודה של הילרי קלינטון.