הפלוג – הבלוג הפוליטי של טל שניידר מפוליטיקה ובלוג יוצא הפלוג. כי פלוגתאות בפוליטיקה הן דבר טוב
השר לשעבר משה כחלון מתרוצץ בין חוגי בית ומספר לנוכחים סיפורי שחיתות, כולל פרטי פרטים ואפילו כורך את ראש עירית קרית שמונה ניסים מלכה במידע והכל בנוגע להתנהלות בליכוד לכאורה, אבל כאשר דורשים ממנו פרטים ולעמוד מאחורי העובדות כחלון מתחמק ועונה: ״זו היתה רק מטפורה״. לאיזה כחלון להאמין: לכחלון הרוצה להיבחר ולשנות מבפנים? או לכחלון שכעבור כמה שבועות מכחיש את שסיפר בעצמו ואומר ״מטפורה״? מאה ימים של שקיפות, תומר אביטל וטל שניידר ניסו לברר מי המושחת אליו התכוון משה כחלון.
הסיפור להלן בפירוט-
תומר אביטל וטל שניידר
״לפוליטיקה אפשר להגיע דרך שלושה שערים. מנגנון מפלגתי, כמו שאני הגעתי; נציגות של ועדים; או מטייקונים ותקשורת שם למעלה. יש מי שחושבים שהכל דיבורים. [הנוכחים צוחקים]. רק תבקשו, מה שאתם רוצים, הכנסת מלאה, אפשר להביא אולפן לשם. ואז מה קורה? אם יש כרגע במפלגה שאנחנו רוצים להקים, היא מיטיבה עם עם ישראל ועם הציבור, אבל היא לא מיטיבה עם המפלגה….
״מישהו מקרית שמונה מתקשר אלי ואמר שיש שר מסוים חשוב ביותר, באמת שר חשוב ביותר. לא אומר סתם. אמר לראש העיר: עד שלא תמנה את הרכז באיזור שלי לסגן, אני לא אתן לך. מה הוא יעשה עכשיו? רכז באיזור. השכר שלו 35 אלף שקל לחודש, עם כל הסיפור מסביב, מזכירה וזה וזה… שלושה וחצי מיליון שקל. הוא (ראש העיר) אומר לי משה, שלושה וחצי מליון שקל אני גומר את הבעיה של בית ספר. אני גם לא צריך אותו (את הסגן), ביננו, הוא (הסגן) גם לא יעשה כלום.. אוקיי. אני לא מאמין מה שאתה אומר. לקחתי על עצמי את המשימה. אני יודע לפתח קשרים. גם לפתח וגם לפתוח. אני מתקשר לאותו שר. ..אמר לי (השר) שמע כחלון – אם ההוא לא יהיה, אפסיק לו את הקו שלי, מה אתה אומר?
״הלכתי לראש העיר. האם פתרתי לו את הבעיה? (לא) הלכו שלושה וחצי מליון. ואין מה לעשות. זה הסיפור. הוא לא ייתן לך ולא ירצה לעזור לך, כי זה החיים שלו (של השר) – להיבחר או לא להיבחר. זה מנגנון מפלגתי. זה המנגנון המפלגתי ואותו הדבר זה הוועדים ונציגי הוועדים״.
(ההדגשה שלנו -ט״ש, ת״א)
את הטקסט הזה הבאנו כאן, בקולו של משה כחלון, לפני כמה שבועות (הוידאו מצורף שוב בסוף הפוסט). הפעם הוספנו את המשפט הנאמר על–ידי כחלון קצת לפני הנקודה ממנה מתחיל הוידאו שלנו, כדי להמחיש את ההקשר בו נאמרו הדברים. לפני כמה שבועות, במסגרת חוג בית, הציג כחלון בפני הנוכחים את הבעייתיות הרבה בשיטת המתפקדים, בקשר בין השרים לשטח המפלגתי ובהישענות שלהם על רכזים איזוריים בכל הארץ אשר מתחזקים את הקשר היום–יומי עם מתפקדים. אותם רכזים מצפים לצ׳ופרים מסוימים, בין השאר בצורת מינויים עם משכורת שמנה בצידם.
על–פי הסיפור שתואר בפרטים עובדתיים צבעוניים על ידי כחלון, ״שר חשוב ביותר״ במפלגה שיש בה רכזי איזור כורך מינוי של אחד מפעיליו לתפקיד עירוני (בשכר המשולם מכספי משלם המסים) בפתרון ממשלתי של איזה סבך ביורוקרטי אליו נקלעה עירית קרית שמונה. הדבר אינו מיוחד למפלגת הליכוד, אך כיוון שזו המפלגה בשלטון, הן בקרית שמונה והן במדינה, ברור שסיפור מן הסוג הזה מתרחש בשנים האחרונות בעיקר בליכוד.
משה כחלון: אז הוא עם הליכוד או נגד הליכוד?
מי הוא השר הבכיר?
באיזו מפלגה הוא חבר?
מה אותו הסיפור שראש עירית קרית שמונה מביא בפני השר משה כחלון?
מיהו הרכז הפעיל של השר הבכיר המקבל מינוי בעיריה? (או שמא לא מקבל את זה בסוף?)
את כל השאלות הללו הפנינו – טל, תומר ומתנדב חרוץ מ“מאה ימים של שקיפות” – בשבועיים האחרונים למספר רב של אנשים. פנינו לפעילים פוליטיים בקרית שמונה, לעיריה, לשרי ממשלה, לצוות של משה כחלון, למקורות בכירים בליכוד ובמערכת הפוליטית – וקיבלנו תשובות. הגענו לכאורה לשם של השר.
ואז הגיעו האיומים. גם מה“רכז” וגם מה“שר הבכיר” לכאורה. ה“רכז” צרח שיתבע אותנו וניתק לנו בפנים. השר אמר שלא משנה מה נכתוב גם הוא יגיש תביעת דיבה. ועדיין, הכתבה הייתה מוכנה. נעזרנו בייעוץ משפטי ותכננו את פרסומה תחת סייגים מגוונים. הם לא היו חסרים: אף שיש הרבה עובדות הן כולן נסיבתיות.ה מקורות, כמו תמיד, היו בעלי אינטרס.
למרות הסייגים התכוונו לפרסם את הממצאים, כי לדעתנו אם השר או הרכז רוצים לתבוע מישהו – זה צריך להיות כחלון.
אלא שדקה לפני הפרסום כחלון סוף סוף הגיב. ומה הוא אמר? הוא שלל שמדובר באותו שר, או למעשה בכל שר.
בעצם, הוא הסביר כעת, מדובר במטאפורה.
הנה התגובה המלאה: ״אכן הדברים נאמרו ע״י מר כחלון. המקרה שסופר הוא מטפורה שנועדה להסביר לקהל שאינו מעורה בחיים הפוליטיים את התופעה של עולם ההשפעות והלחצים שקיים בפוליטיקה הישראלית. כמו כן צריך להבין שבהרצאתו משה כחלון נוהג לתת דוגמאות שמטרתן להמחיש את הבעיה שמתרחשת לפעמים במציאות הפוליטית הקיימת״.
עוד הוסיף כי ״לצערנו ניתן היה להבין מהדברים שמדובר באירוע שהתרחש במלואו. השימוש בשמו של מר ניסים מלכה ראש עיירית קריית שמונה נעשה לצורך הדגמה בלבד ואין להסיק ממנו שאכן התרחש במציאות. לצערו של מר כחלון המקרה הוצג בכלי התקשורת כמקרה אמיתי ולא כך הדבר״.
הכחשות הן דבר אחד. חרף האיומים בתביעות דיבה הרגשנו בטוחים מספיק לפרסם את העובדות והעדויות – דברים איתם לא ניתן להתווכח. אבל כאן כחלון עצמו (שבשלב ראשון של התחקיר אף היה חשוד מבחינתנו בעצמו, בסגנון “מועדון קרב“) מצהיר שהמציא, למעשה, דוגמא. משל. כאמור, לא הייתה בידינו הוכחה חד משמעית (כמו הקלטה של השר הבכיר) ומאחר ואף כחלון עצמו נסוג מן האמירה, נאלצנו לגנוז את הממצאים.
בשולי הדברים, ידוע לנו שראש עירית קרית שמונה ניסים מלכה פנה אחרי הפרסום אצלנו למשה כחלון ודרש ממנו התנצלות פומבית. בנוסף, מאז שהרמנו טלפונים – מירושלים ועד מטולה – כולם לאט לאט הכחישו את עצם התרחשותו של הסיפור הנ״ל. לא היה ולא נברא. להד״ם. אין בכלל סגנים ואפילו קיומה של העיר קרית שמונה מוטל בספק. חשנו בשלב מסוים כפושעים על ה“תעוזה” שלנו לנסות ולאשש סיפור של נבחר ציבור בדימוס המתמודד מחדש לכנסת, סיפור שהוא הביא בלשונו ובקולו.
רצינו שתקראו את הפרטים שעומדים מאחורי האנקדוטה ההזויה והמרתקת הזו, אך בסוף נותרנו עם המילה הזו – מטפורה. למרות כל זאת, מדובר בבלוגים פוליטיים בעלי קשר הדוק עם ציבור הקוראים ולכן חשוב לנו לשתף אתכם בנסיוננו להתחקות אחר האמת ולא להשאיר אתכם לגמרי באוויר.
ואין לנו ברירה אלא לסכם כך:
הציבור הישראלי קורא ושומע על שחיתות ציבורית ועל ניצול קשרים ומעמד פסול. כעיתונאים אנו שומעים לרוב את התגובות הבאות: “מה, אתם לא יודעים שזה ככה?”, “כולם עושים זאת“, “כך זה עובד“. ובכל זאת, אנחנו מתעקשים. כי כאשר זה מוצג, כפי שהוצג על–ידי כחלון – עם פרטים, עובדות, קשר סיבתי והתרחשות מקומית – צריך לרדת לעומק הנושא. בייחוד לאור זהות המציג וקריאתו לניקוי אורוות.
מפלגת הליכוד מנהלת את המדינה ברצף מזה שש שנים. בכל דמוקרטיה, שלטון מתמשך נוטה להשחית את האוחזים בו. זו אחת הסיבות לרענונו. הן בעיריות, הן בממשלה. אי אפשר בואכה שנת 2015 לקרוא תיגר על השלטון המכהן (של הליכוד), לבקש להחליפו, מבלי לתת פנים ושמות לסוג השחיתות שרוצים לתקן.
גם מטפורה מקפלת בתוכה אמת. לפי תגובתו של כחלון, יש לו כוונות ואף כלים להאיר מבפנים את “עולם הלחצים” הישראלי. למרות זאת, נכון להיום, הוא נותר על הגדר ולא באמת עולה למגרש שהציבור בנה לאחר המחאה החברתית. מבחינתו עדיף לסגת מן הדוגמה המפורטת שסיפר ולו רק לא להסתבך עם ראש עיר או שר בכיר בליכוד.
אם אתם עיתונאים וקוראים את הפוסט הנ״ל, כשמראיינים את כחלון מומלץ לבקש שיחזור ויסביר: מה באמת ראו עיניו בשנותיו הארוכות במנגנון הפוליטי ואיך הוא בכלל מתכוון לנקות את הסיאוב, אם הוא לא מוכן אפילו בשלב מקדמי זה לפרט במי מדובר.
חשיפות שכאלה אולי נשמעות כמו מתכון להתאבדות פוליטית ולאיבוד כמה חברים (מושחתים). מאידך, פותח הפה יהיה אחראי לתיקון עולם. לא בשביל זה רצתם לפוליטיקה מלכתחילה?
השתתפות כנה בצערם של כל מי שחשבו לרגע שמשה כחלון הוא פוליטיקאי מזן אחר. למקרא השורות הללו, אין ספק שהוא הולך בדרכם של מפיצי בשורת הפוליטיקה החדשה (לפיד ובנט) ומפיחי תקוות הפוליטיקה אחרת (לבני)…
אין ספק שכחלון ניסה לייצר מצג פופוליסטי של מי שבא לנקות שחיתות, הוא היה מוכן גם לתת סיפור חם מבפנים כדי להעלות את סף הריגוש אצל קהל מאזיניו. אבל ברגע שהוא היה צריך לעשות יותר מזה, לסייע לתחקיר (ושאפו על התחקיר שניידר ואביטל), פוף! הוא התאדה.
כן, כחלון לא מעז להגיד שמות. אז הוא פסול. פוליטיקאים אחרים לא יוצאים במחאה, אז הם פסולים…
התגובה הזאת היא הפסולה. להגיד שכולם מושחתים, זאת דרך טובה לא לעשות כלום.
לא להאמין לאף אחד, זאת דרך ברורה לשמור על המצב הקיים.
להיפך, צריך לעודד את מי שמבקש לשנות. ניתן צ’אנס ונראה אם הצליח. נכון, יאיר לפיד הבטיח ולא הגשים. לא ניתן לו הזדמנות שניה, אבל אסור לפסול מראש כל מי שמציע לפעול ולעשות לתיקון המצב.
כחלון נראה לי אמין והוא השר שעשה משהו למען האזרח. זאת סיבה מספקת לתת לו הזדמנות. זה שהוא לא מדבר כפי שאנחנו רוצים – זאת לא סיבה לפסול אותו.
למה משה כחלון מסתיר ומצניע מעיני כל את דיאנה מגנאג’י?
היא הרי הכוח המניע האמיתי אצלו! אפילו בנט ידע לגמול לאיילת שקד ושיבץ אותה ברשימה שלו, אז למה משה כחלון מתעלם מתרומתה העצומה של דיאנה מגנאג’י.
תפרסמו שבמטפורה של כחלון ראש העיר הוא ניסים מלכה והשר הוא ..
אני חושב שזה יעמוד בתביעת דיבה. כל שתצטרכו זה להוכיח זה שכחלון התכוון אליו
הומר- כחלון עצמו דיבר על ראש עירית קרית שמונה. לגבי העובדה שמדובר בניסים מלכה, אין מחלוקת על כך. הטענה היום היא שבעצם כל הסיפור כולו היה רק מטפורה ושבעצם מלכה לא ביקש דבר משר בכיר ושר בכיר לא דרש בתמורה להשתיל שם רכז שלו.
עניין ההשחתה שאתם מתארים פה, הוא חמור ביותר, ויש מקום לנסות לבער את התופעה. אלא מה?
המערכת מקולקלת בכל הרמות שאמורות לטפל בשחיתות, לא רק זו הנבחרת – אלא בעיקר בזו המשפטית (ושם אין תחלופה אף פעם, אלא אותם אנשים ממנים זה את זה בשיטת חבר מביא חבר – ללא בדל של אפילו העמדת פנים של שקיפות).
אני סבור שהרצון בשקיפות הוא קריטי – אבל מרגע שהשקיפות מכוונת רק כלפי הדרג הנבחר (שבסופו של דבר הוא היחיד שהציבור יכול להחליף בכל מקרה), הרי שהמהלך תמיד ייכשל.
קמפיין שקיפות שלא מכוון לגלות את מקורות הכסף שמשמנים אינספור עמותות כאן, שלא מכוון להלחם בשיטת מינוי השופטים הרקובה ביותר בעולם המערבי, שלא נכנס לעומק הקרביים של המכרזים למינוי בכירים בפרקליטות – לעולם לא יצליח לקרב אותנו אפילו במעט למינהל תקין. הסיבה לכך היא פשוטה: פוליטיקאים, מועדים לשחיתות ככל שיהיו, עדיין חוטפים מפעם לפעם, ואין דרג חסין. לעומת זאת, כל ניסיון הכי קטן לבחון מה קורה מאעחורי המסך של ה”ארגוני החברה האזרחית” (שמחזיקים בעוצמה והשפעה בלתי רגילים) או של מערכת המשפט – נבלם מייד, וכל מי שמנסה לבחון מה קורה שם, מייד מתואר כפאשיסט, אנטי-דמוקרט ואוייב שלטון החוק באשר הוא.
הסיפור הנחמד שתואר פה, בוודאי לא מוציא טוב את כחלון, את השר (מי שהוא לא יהיה) ואת הרכז (מי שהוא לא יהיה) – אבל הוא זניח לעומת תופעות כמו עמותה שעוסקת בחופש המידע, שמשום מה לא חושפת בצורה נורמלית את מקורות המימון שלה (והעמותה הזו היא לא איזוטריה – ההשפעה שלה על המערכת היא משמעותית ביותר, בדיוק כמו של שאר אחיותיה-למימון).
בקיצור – שקיפות זה אחלה, אבל צריך להתחיל במקום שבו זה נחוץ ביותר (הוועדה למינוי שופטים).
נו באמת, אתה ילד אם אתה חושב שהעיקר זה השחיתות במערכת המשפטית. הרי כל קמפייני השקיפות לא יכולים להגן עלינו מאיום הגרעין האיראני (!!!) ודעאש (!!!!!). ולכן צריך להתחיל מחיסול הגרעין האיראני ודעאש ושאר האיומים הקיומיים לפני שמתעסקים בפרקליטות וזוטות שכאלה.
כמעט השצכנעצי שהטקסט רציני, אבל היו חסרים בו לפחות שלושה סימני קריאה נוספים, כדי להסיר את כל הספקות…
!!!
זה רק מוכיח לנו שכל מי שהוא יוצא הליכוד נגוע ועוד איך נגוע. מאריק שרון עד אולמרט, מה שאומר שממשלות הליכוד מאז סוף ימי בגין מושחתות כולל אלו של ביבי.
גדול! ההוכחה באינדוקציה שנעשתה כאן היא כ”כ מוצלחת, שהיא כוללת גם אנשים שקיבלו חיבוק חם ומפנק מהשמאל הרבה-הרבה אחרי שהתגלו כמושחתים, מכיוון שעברו למחנה הנכון. החיבוק היה כ”כ נלהב, שאפילו שם פעולה הומצא עבורו: “לאתרג”.
מה שיפה באינדוקציה כאן, היא שמתוכה יוצאת עוד אינדוקציה (ראשית נקבע שממה שלמדנו מהפוסט הזה, ניתן להכליל על כל אנשי הליכוד בעבר ובהווה, ומכך ניתן להכליל על כל ממשלות הליכוד ב31 שנים האחרונות).
לו צ’רצ’יל היה קורא את שתי השורות המבדחות הללו, הוא היה מכריז בהתפעלות שמעולם לא נבנתה ערימת שטויות גדולה כ”כ, שמבוססת על לוגיקה פגומה כ”כ, ונשענת על מסד עובדתי דל כ”כ. בראבו!!!
אויש תנוח, ותניח לישבן של ביבי.
עצוב, אבל זו תגובה פחות מביכה מהיציאה המדהימה שלך למעלה…
אם הוא מצרף את רוני גמזו וציון אמיר – אני לא מתכוון להצביע לו.
אם היה זה תחקיר ראוי לשמו, היה עליכם לבדוק האם לראש העיריה (לא “ראש העיר” – אין דבר כזה בישראל) של קרית שמונה יש סגן או סגנים. אם כן, יש לבדוק מתי מונו. אם כולם מונו מייד לאחר הבחירות, כחלק מההסדר הקואליציוני המקומי, אין סיפור. אם מישהו מהם מונה באמצע הקדנציה, ניתן רק לומר שהסיפור אינו מופרך מניה וביה. מה שבטוח, הטקסט שלכם אינו “תחקיר”.
ולעניין כחלון: הוא המשיח הנוכחי – האביר על הסלולר הלבן, שיצילנו מיד הרשעים והמושחתים. כאשר הישראלים מוקפים באישים משיעור גמדותם של שקרניהו, לפיד (שקרן לא קטן בזכות עצמו), משליך השיכורים ליברמן, והגמד הפשיסטי הקרח בנט – לא פלא שהם מחפשים מושיע. אך כדאי שיזכרו שכחלון הוא קודם כול פוליטיקאי, שצמח בליכוד, הרוצה להיבחר ולשלוט. מי שרוצה להיבחר ולשלוט לא יספר על עצמו שהוא נוכל מושחת. הוא יספר דברים אחרים, ערבים לאוזן – כמו הדברים ששקרניהו, לפיד, ליברמן ובנט סיפרו (ויספרו) על עצמם. מי שהאמינו להם בעבר, כבר יודעים מה אמינותם של הדברים שהללו השמיעו. ולכן, כאשר מקשיבים לכחלון, נא לא להזדרז להאמין לו. לימדו מן הניסיון. זיכרו: הוא פוליטיקאי והוא ליכודניק, וזה שילוב קטלני.
אין ספק שהביקורת נראית עניינית ביותר (בעיקר “שקרניהו”, “משליך השיכורים” ו”הגמד הפאשיסטי הקרח”. חסרה אמנם שורה על שרה (עם שם גנאי לא שנון בעליל, ואנחנו מסודרים…).
אורי היקר, אתה צודק. היה עלי להזכיר גם את שרה, שהרי היא השליטה האמיתית. מצד שני, מחמת היותה מטורללת, מן הראוי שהגדרה מדוייקת לאישיותה המלבבת תיעשה בידי הפסיכיאטר המחוזי. אשר ל”שקרניהו”, “משליך השיכורים”, ו”הגמד הפאשיסטי הקרח” — אמת דיברתי: מנהיגנו הדגול “בנג’י ניתאי”, שנולד ב-1949 ואף על פי כן ידע לספר בראיון כי זכורות לו שיחות עם חיילים ו/או שוטרים בריטים בתקופת המנדט (לידיעת הקוראים הנבערים: המנדט הסתיים ב-15 במאי 1948), הוא שקרן פתולוגי. לפיד אינו מפגר אחריו בתחום זה. ליברמן התפרנס בעברו כמשליך שיכורים (בישראל קוראים לביריונים המוצבים בפתחי הבארים “מאבטחים”). ובנט, מנהיג “הבית היהודי הגזעני”, הוא גמד והוא קרח, והכי נורא — הוא פשיסט מסוכן. בניגוד לשקרניהו, שבצד היותו שקרן פתולוגי הוא פחדן, בנט חסר מעצורים.
אלון היקר,
אני שמח לראות שגם על שרה יש לך חוו”ד עניינית ומאוד PC (אגב, יש לך משהו נגד גמדים? מישהו מהם עקף אותך בתור בסופר?), אבל זה לא צריך לגרום לך לפשל בציון עובדות.
ביבי מעולם מעולם מעולם מעולם לא טען ששוחח עם חיילים/שוטרים/סוהרים/משמרות זה”ב בריטיים בתקופת המנדט. בראיון ל7 ימים הוא ציין שהם שיחקו במקום שבו התאמנו בעבר חיילים בריטיים. 7 ימים עצמו דאג לפרסם הבהרה בעניין אחרי שכמה “שוחרי שמות חיבה” מסוגך ניסו לטעון שזה מה שביבי אמר.
האיש אינו דובר אמת מי-יודע-כמה (אמנם לא בליגה של פרס או אולמרט, ומעולם לא נאלץ לשתוק בחקירה תחת אזהרה, אבל הוא בהחלט לא מל”ו צדיקים ישרי דרך), אבל מה לעשות שרוב הדוגמאות שבשמאל מביאים בקשר אליו, הן עלילות חסרות בסיס?
אני חייב לפרגן לך על המקוריות באופן ראייתך את מאפייני הפאשיזם, שבניגוד למה שסיפרו לך, אינן כוללות עריכת בחירות פנימיות, נצחון בהן, והמשך קיום בחירות כאלה כמנגנון קבוע.
מה שחסר בתגובה שלך לגבי בנט, זה מה צריך לעשות בעניינו. האם עלינו לכפות עליו לצמוח לגובה עוד קצת? לחבוש פאה? ומה עלינו לעשות בעניין “הפאשיזם המסוכן” שלו?
אורי:
1. אתה צודק. ביבי לא סיפר שדיבר עם חיילי מנדט בריטים. הוא סיפר שהוא ראה אותם. כלומר, שהוא ראה במו עיניו חיילי מנדט בריטים שנה או שנתיים (ואולי יותר) לפני שנולד. הנה הפרטים: בכתבה ל”ידיעות אחרונות” שהתפרסם ב-17.10.2006 מתואר כיצד טיילו ביבי שלנו והכתב גדי בלום במחוזות ילדותו של נתניהו בירושלים. ביבי “נזכר” אז כיצד הלך במקום זה עם אמו ונחרד למראה חיילים בריטיים שהתאמנו מעל גדר תיל. ‘זה מאוד הטריד אותי’ — “שיחזר” נתניהו, כי הייתי קטן.’ בטח שהוא היה קטן: הוא היה אז בן מינוס שנה או מינוס שנתיים. שקרן או לא שקרן? (מה גם שאתה עצמך מודה כי ביבי ‘אינו דובר אמת מי-יודע-כמה.’ דהיינו שקרן. ולכן, שקרניהו הוא שם מתאים לטיפוס כמוהו.
2. אתה גם צודק בנושא השימוש בביטוי “גמד”, שהרי יש גמדים חיוביים. רק שבנט אינו אחד מהם. כמו שכתב אלון, הוא פשיסט מסוכן נטול מעצורים. הוא מפחיד אותי הרבה יותר מליברמן.
3. אכן, דברי אלון על שרה אינם PC, אך הם מתגמדים (שוב צצים להם הגמדים!) ביחס להתנהגותה של האשה חולת הרוח הזאת המתעמרת בעובדי משק הבית (שאנו מממנים) ורודה בהם בגסות. להתנהגותה יש השפעה חמורה על בעלה הסמרטוט, שעובד אצלנו ובשבילנו (ראה”מ הוא שליח שלנו, ואנחנו משלמים את שכרו – ובמיקרה של משפחת הקמצנים תאבי הבצע נתניהו, גם מממנים את הוצאותיה הפרטיות וגחמותיה, לרבות הגלידה, הנרות הריחניים והארמון הפרטי בקיסריה, עם חשבון מים שאיתו אפשר להשקות את מדבר סהרה).
שכחתי משהו?
אני חייב לפרגן לך על המקוריות באופן ראייתך את מאפייני הפאשיזם, שבניגוד למה שסיפרו לך, אינן כוללות עריכת בחירות פנימיות, נצחון בהן, והמשך קיום בחירות כאלה כמנגנון קבוע.
גיגי,
1. אתה טועה. הוא לא טען שראה אפילו חיילונצ’יק בריטי גמד (אתם מתים על הביטוי, אז נפרגן לכם) אחד. את ההזייה כאילו טען כך, המציאו בשמאל, והם ממשיכים לחזור עליה, בתקווה שיום אחד מישהו מחוץ למחנה יקנה אותה. זה כבר לא יקרה, אבל מילא. התמדה היא תכונה חשובה.
2. אני אגלה לך בסוד שגמדים הם לא רשעים ברובם, או טובים ברובם (בניגוד למשתמע מהטענה המלומדת שישנם גם חיוביים ביניהם). זוהי לא תכונה, ולא קללה, ולכנות מישהו שאינו גמד בכינוי גמד בכדי להשמיצו, לא פוגע באותו אדם, אלא מלמד על הנאורות של המגדף. בנט הוא פאשיסט נטול מעצורים בערך כמו שציפי לבני קיימה רומן עם סאעב עריקאת (כפי שנטען בכמה עיתונים ערביים לפני שנה). אותה רמת אמינות), ובערך כמו שזהבה גלאון היא בוגדת שמחוייבת להשמדת מדינת ישראל, עבור המודיעים האיראני. אתה מבין, להשמיץ בלי בסיס, זה נורא קל.
3. הביטוי “חולת הרוח” (עוד ביטוי PC מרשים מצידו של נאור-לכאורה), שוב מלמד על חוסר הבנה שלקלל אנשים תוך שימוש בתכונות גוף או מחלות, לא ממש מלמד על איזושהי סובלנות.
בקיצור, תמיד טוב לקרוא את עמדות השמאל הנאור והליברלי. הן עוזרות לשכנע את רוב הציבור עם מי יש לנו עסק, ואכן אותו מחנה אליטיסטי-בעיני-עצמו, מצטמק מבחירות לבחירות…
האיש לא נאלץ לשתוק בחקירת משטרה, ואתה יודע למה? כי האיש הוא ממציא שיטת מימון תעמולת בחירות בכספים זרים, תוך יצירת מעקף לחוק מימון מפלגות. נתניהו נבחר בכספו של גוטניק המיליונר החבדניק שבשליחות רבו שמעולם לא ביקר בארץ הקודש, בחר להתערב התערבות גסה במהלכים הפוליטיים והמדיניים כאן בארץ.
וזה הסיפור האמיתי למנטרה השקרית של זכות השתיקה שאתה מפמפם כל הזמן. השמירה על זכות השתיקה נעשתה : א. אם נתניהו לא נחקר על גוטניק מדוע ברק נחקר על העמותות? ב. באשר לסיבה השנייה אני חושב שבדיוק כמוני קראת לאחרונה את הרצוג מסביר את נושא החקירה על עבירה שלא קיימת בספר החוקים, רק אתה בוחר להתעלם ולא להתעמת משפטית עם הנימוק.
טיעון מעניין – לא נכון, לא אמין ולא חזק, אבל בהחלט מעניין.
הטיעון שלך לכך להרצוג שתק בחקירה, הוא התירוץ שהרצוג נתן, 15 שנים לאחר מעשה: “זה לא היה לא-חוקי בשעתו”. צר לי, אבל לו הדבר היה חוקי (ולו הרצוג עצמו חשב שזה חוקי – בכ”ז מדובר באחד מבכירי המשפטנים בארץ), הרצוג לא היה צריך לשתוק…
החלק הראשון של הטיעון “ביבי גם עשה את זה”, הוא כמובן לא נכון. מערכת העמותות שהוקמה עבור ברק לא הייתה דומה לשום דבר שקם בארץ קודם לכן. הטענה שביבי ניצח ב1996 בזכות כספים של גוטניק, היא אפילו לא מצחיקה. ביבי ניצח ב1996 (ובכל מערכת בחירות אחרת שבה ניצח) בגלל אוסלו. אני יודע שהרבה יותר כיף להאשים את ביבי במעשים בעייתיים שהובילו לתבוסת השמאל, מאשר להאשים את מחדלי הביטחון המופקרים של אוסלו, אבל מה לעשות שלאימפקט של בית ליד, דיזנגוף סנטר, קו 5, קו 18 הראשון, קו 18 השני, עפולה, חדרה, נחשון וקסמן ועוד – הייתה משמעות כזו, שהדבר המדהים היחיד בבחירות ב1996, זה שביבי כמעט הפסיד בהן…
שמירה על זכות השתיקה היא משהו שאין דרך לתרץ (בטח לא בטיעון האשכרה מביך שנתן הרצוג, ושהיה עדיף לו המשיך לשתוק, במקום לתת אותו), בטח לא כשאתה רוצה להיות ראש ממשלה. למרבה המזל, זה לא באמת על הפרק. הרצוג יהיה ראש ממשלה מייד אחרי שלבני תסיים את הקדנציה השנייה, ולפני שגבי אשכנזי וסגנו יובל דיסקין יתחילו בקדנציה המשותפת שלהם…
בכל מקרה אורי, תמיד נחמד לטעון שהאשמות התקשורת הן חסרות בסיס. אבל הבלוף של ביבי על החיילים הבריטיים שהוא כביכול ראה, לא היה היחיד.
הוא גם אמר מעל בימת הכנסת לאזני עם ישראל שגנדי היה שר בממשלתו. גם את זה השמאל המציא?
הוא גם שיקר בנוגע להסכמתו לדון על רמת הגולן עם חאפז אל אסד. ואלו לא היו השקרים היחידים שלו.
אז אורי, אפשר לעבוד על חלק מהאנשים כל הזמן או על כולם חלק מהזמן, אבל אי אפשר לעבוד על כולם כל הזמן.
סיפור גנדי הוא מביך להחריד, אין ספק. בעניין רמה”ג, יש ויכוח גדול לגבי מה ביבי הציע – ומכיוון שכאמור, לא היה הסכם, כנראה שהוא הציע פחות ממה שבשמאל ייחסו לו (אפילו העמדת פנים של מו”מ אמיתי, מהסוג שרבין וברק רצו אליו, לא הייתה שם).
סיפור החיילים הבריטיים מלמד אותנו רבות על אופיים של שונאי ביבי: הרצון להכפיש אותו, גדול מכל דבר אחר. אותם אנשים מוחים דמעה כשהם מדברים על הצדיק הדגול שמעון פרס, שאמר פעם באסיפת בחירות בטבריה, שהדבר היחיד שמצער אותו לגבי ביקורו האחרון בטבריה, הוא שלא נזדמן לו לבקר בקברו של הרמב”ם. למרבה הצער, הקבר המיוחס לרמב”ם, נמצא דווקא בטבריה, ורוב הנוכחים במקום, ידעו את זה. כמה ממצטטי האגדה על החיילים הבריטיים, מכירים את הסיפור הזה על פרס?
אתה מבין, ביבי הוא לא ישר במיוחד, למרבה הצער. אלא מה? במושגים של פרס, ברק, בוז’י וכד’ – הוא סרגל של ממש. כאמור, זו לא משימה באמת קשה…
גיגי, הוא אמר שהוא ראה חייליםפ מתאמנים במתקנים בריטיים. החיילים היו חיילי צה”ל. ידיעות אחרונות פרסם הבהרה והתנצלות – למה אתה מתעקש לחזור על השקר?
זה תופס כמובן גם לחברך אלון ל’, שמעז לקרוא לאחרים שקרנים. שנאמר – הפוסל במומו פוסל.
הבהרה: כשכתבתי את הסיפור על פרס, בטעות כתבתי שהוא הביע צער על כך שלא הספיק לבקר בקברו של הרמב”ם בביקורו האחרון בטבריה, כשהתכוונתי לכתוב שהוא הביע צער על שבביקורו במרוקו, לא הספיק לבקר בקבר הרמב”ם (הוא אמר את הדברים בטבריה…).
אלון ל׳ – אתה היחיד שמשתמש פה במילה תחקיר. איפה כתבתי שיש תחקיר? זו כתבה, בדיקה, בירור. יש עוד המון מילים.
בנושא הבדיקות – עשינו את הבדיקות שלנו. כולל בדיקות שאתה מציע. אם יהיה לנו עדכונים נוספים, האמן לי שלא נחשוש לפרסם.
תיקון קטן: 3 השורות האחרונות בתגובתי לעיל לקוחות מתגובת אורי, ופשוט שכחתי למחוק אותן. סליחה.
אורי, אין לי ספק שאמרו לך שאתה נודניק. קבל אישור: אתה נודניק. נודניק ענק. וחוץ מזה, לך תבדוק את הכתבה ב”ידיעות” (ציינתי תאריך) ואח”כ תבקש סליחה.
אני מכיר את הכתבה הזו, ומכיר גם את סיפורי הבדים שמכרו לגביה – ואת ההבהרה ש7 ימים פרסם אודותיה: “מבדיקה חוזרת של תמליל הראיון עולה כי בנימין נתניהו אכן דיבר על ’חיילים שהתאמנו במתקנים בריטיים’ – ולא אמר ’חיילים בריטים’ או ’שוטרים בריטים’”.
אני מבין שיש כאלה שחושבים שלחזור על שקר יהפוך אותו לאמת, אבל זה לא תמיד מצליח.
באשר לגידופים, לא נותר אלא לחייך: סה”כ, אחרי שמורידים את הסילוף שלך לגבי ביבי, לא נשאר שם כלום חוץ מזה…
נו? תבקש סליחה, גיגי.
זה קצת מאכזב, ציפיתי לשמות ולחשיפה.
אני בטוח שיש פתרון יצירתי שהיה יכול לאפשר את הפרסום של הממצאים.
(אורן הראשון)
כבר מהכתבה הקודמת שלך על כחלון עלתה בי התחושה שהוא בסך הכל אלדד יניב קטן. המון סיפורים ורמיזות בלי כלום מאחוריהם והכל בשביל מצג שוא של שחיתות. עוד מעט יספר על שר בכיר שהחביא סטפה בגרביים. בגרביים! כמו הפירומנים שמדליקים אש ומכבים אותה כדי לקבל הכרה של גיבורים.
אורן השני – מה אתה אומר שאולי תוסיף איזו אות לשם? יהיה יותר נעים.
רביב דרוקר 17.7.2013
http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=394281&blogcode=13851280
באחת הכתבות שלנו בעבר תיארנו איך כץ ממנה אנשים לדירקטורים בחברות ממשלתיות. בהרבה מאוד מקרים מתברר שאיכשהו לאדם המוצע יש איזו זיקה לאינטרס פוליטי של השר. אני כותב את זה ככה כי כבר קשה למנות מינויים פוליטיים מעל המקפצה. כך, למשל, לדירקטוריון של נמל תל אביב (החברה נקראת אוצר מפעלי ים והיא חברה משותפת למשרד התחבורה ועיריית תל אביב) מונה אדם בשם יהודה זעפרני. זעפרני הוא משנה למנכ”ל חברת אופיר טורס. יש לו, לכאורה, כישורים לתפקיד, אבל האם הוא היה מקבל אותו לולא היה אחיו של אלי זעפרני מקרית שמונה? מה זאת אומרת מי זה אלי זעפרני? זה האיש של ביבי ושרה בקרית שמונה הרבה מאוד שנים.
כל אלה שהציעו כאן כל מיני עצות ללכת לבדוק את הרכב הקואליציה בקריית-שמונה ומצב מינוי הסגנים (כאילו שהדבר לא נעשה עדיין), אז במקום לכתוב תגובות ביקורתיות, אני מציע שתעשו זאת בעצמכם (זה לא כל כך קשה בעידן הטכנולוגי של היום).
מי שבכל זאת סקרן לדעת בסבירות מאוד גבוהה מיהו אותו “רכז אזורי”, יכול להיכנס לאתר עיריית קריית-שמונה (מתוך אמונה שמדובר באותה עיר ולא מטפורה…), לרשימת חברי מועצת העיר, ועם קצת תחכום ומעט הבנה פוליטית למצוא את השם שבו כנראה מדובר.
לגבי זהות השר זו משימה מעט יותר מורכבת (ניסיתי למצוא בגוגל כמות דומיננטית של תמונות משותפות של אותה דמות עם שר כלשהו – ללא ממצא משמעותי), אבל אפשר כמובן לשער במי מדובר.
http://www.haaretz.co.il/news/elections/1.2530402
יש פה קשר נוסף בינו לקריית שמונה 🙂
ההתנהלות של משה כחלון מעוררת לא מעט תמיהות; המציאות המתבהרת כעת לאחר אין סוף צעדים תמוהים של משה כחלון, מעידה כי משה כחלון לא בשל, לא ראוי, לא מתאים לתפקידים בכירים!
התבטאויותיו של משה כחלון מלמדות כי הוא חסר כישורים מינימליים הנדרשים מאיש ציבור.
משה כחלון מסרב לדווח לציבור מה הוא שכרו במרכז האקדמי במכללת נתניה.
משה כחלון מסרב לדווח על טיב הקשרים שלו עם יצחק תשובה.
משה כחלון לא מוכן להתיחס ספציפית לטיב הקשרים ולמחוייבות שלו לפטרונו הטייקון יצחק תשובה.
משה כחלון מסרב לחשוף את המהלכים שהביאו למינוי רעייתו ליאורה כחלון לדירקטורית בקרן הפנסיה השערורייתית של הסתדרות העובדים החאומית.
משה כחלון מסרב לספר מה היו ההסכמות בינו לבין יונה יהב שהביאו למינוי רעייתו ליאורה כחלון לתפקיד מנכ״לית מרכז תרבות ״בית קריגר״ בחיפה.
משה כחלון צריך לעדכן את הציבור לגבי נכונותו לשבת בממשלת נתניהו.
משה כחלון צריך להצהיר מה עמדתו לגבי גיוס חרדים.
בקיצור, משה כחלון מצטייר כמי שמגמגם כל הזמן, מחייך יותר מידי בלי שיש לכך סיבה.
כל פעם שהוא – מושה כחלון משרבב ״דבר חוכמה״ הוא מפסיד עוד ועוד תומכים, וכעת הוא כבר מגרד את אחוז החסימה כלפי מטה, מטה, מטה.