הפלוג – הבלוג הפוליטי של טל שניידר מפוליטיקה ובלוג יוצא הפלוג. כי פלוגתאות בפוליטיקה הן דבר טוב
– אני מבינה שרבים מייחסים את הצליפה הפומבית הראשונה בראש עירית אשקלון לשר הכלכלה נפתלי בנט ושאחרי בנט, כל הממשלה כולל נתניהו התיישרו – אבל רק לדייק: שר הפנים גלעד ארדן עלה כבר ביומן הבוקר, בשעה 7 ביום ד׳ שבוע שעבר ואמר שלא ולא.
– אני מאמצת בחום את עולם הדימויים של בן כספית: הפעוטון המדיני כפי שהוא מתאר הבוקר במעריב. ובכן, זה ממשיך כל שעות היממה.
– מי בין שרי הממשלה שלא מודע לאיך הם נראים מן הצד ברשתות החברתיות (כולם, אני מניחה) אז הנה:
העסק כמובן פתטי במיוחד, כיוון שהעיסוק בחוק הזה הוא מיותר, בזבוז זמן, יש למדינה מספיק חוקי שמייחדים את מצבם של היהודים במדינה ומבהירים שזו היא מדינת היהודים. כל בזבוז הזמן הזה (+בזבוז הזמן על חוק ישראל היום) מגיע, כמובן על חשבון עיסוק אמת ביוקר המחיה ומחירי הנדל״ן. מבזבז הזמן הראשי: מי שאמור לנהל את העסק הזה וכשלי הניהול שלו נחשפים עכשיו מדי יום – ראש הממשלה נתניהו.
ובכל מקרה: המילה הפוליטית של השבוע (אחרי מטפורה) תהיה ׳רפיסות׳.
עדכון: החוק עבר. חוק יסוד הלאום, אק״א החוק לפירוק הקואליציה. האם הסיעות שמתנגדות לו (יש עתיד, התנועה) יצביעו נגד החוק הזה במליאה, ויחד עם אופוזיציה הם יחסלו את החוק? מנגד, השר גלעד ארדן התראיין הבוקר בגלי צה״ל והודיע שאחרי שהממשלה מצביעה בעד העברת החוק, כל הסיעות החברות בקואליציה מחויבות מכוח ההסכמים הקואליציונים (רוב זה רוב) לתמוך בחוק במליאה. ואם לא, אם לא (ארדן לא רצה לאיים) אבל רמז – יראו אותם כמתפטרים?
– למקרה שפספסתם: פה בפלוג וב׳מאה ימים של שקיפות׳, משה כחלון מופיע בפני חוגי בית ונותן דוגמאות לשחיתות בעייתית שיש להילחם בה, אבל אחרי שהדברים זוכים להד תקשורתי הוא בא ואומר – בעצם זו היתה רק מטפורה.
– שאריות מסוף השבוע (כלומר, קראתי והיה מעניין): אמיר בוחבוט מספר על קציני משטרה בכירים שמסתובבים בועדות הכנסת ולא יכולים לתת את חוות דעתם המקצועית, מפני הפחד הפוליטי מן הימין.
-בירושלים המזרחית: אבטחת כל תושב יהודי עולה 30 אלף ש״ח בשנה. אבל בכנסת אומרים שזו עליה חד פעמית (נרגענו).
– מה הולך בבתי כנסת בשבתות? יש מי שחושב שרק מתפללים? ובכן, לא ממש. בתי הכנסת הם מרכזי תעמולה משמעותיים. שני מכרים שונים, אחד ירושלמי, השני רענני, שלחו לי כל אחד בנפרד, ובלי לדעת זה על קיומו של זה, חוברות של מפלגת הבית היהודי/השר בנט. אחד קיבל את החוברת בתוך בית הכנסת. האחר מצא את החוברת מונחת ממש מחוץ לבית הכנסת. יש להניח שזה מסוג הדברים שהם מובנים מאליהם לאנשים מתפללים ומאמינים. חלק מן החוברות המופצות הן מפלגתיות, חלק הן מסרים פוליטיים תחת סמל המדינה.
מדובר בתכנית הפוליטית של נפתלי בנט לסיפוח כל שטחי C בהם לכאורה חיים רק כ 60-100 אלף פלסטינים ולהפוך את שטחי A + B למובלעות. בנט, על אף סקרים מאוד מחמיאים הוא בינתיים רק ראש סיעה של 12 מנדטים ולמרות שהוא משוכנע בצדקת דרך הסיפוח מישהו מפיץ עבורו בבתי הכנסת חומרים פוליטיים שנויים במחלוקת, תחת הסמל הרשמי של המדינה והכיתוב ״השר נפתלי בנט״.
האם שר הכלכלה בנט לא אמור לעסוק במסחר, תעסוקה, אבטלה, תוצר, תעשייה וכולי?
האם תכנית פוליטית תחת סמל המדינה והשם ״השר נפתלי בנט״ המופצת אמורה להיות מחולקת למתפללים בבתי כנסת ביום שבת?
האם המסרים של קידום מפלגתו של השר, וכל התשבוחות העצמיות לביצועים במהלך השנתיים בקושי שחלפו הן חלק מן התפילות לאלוהים?
להלן –חוברת ״השר נפתלי בנט״ + סמל המדינה ובה תכנית סיפוח שטח C אשר נמצאה מחוץ לבית כנסת בעיר מרכזית בישראל (מי שרוצה לעיין בעותק מלא של אותה החוברת, קוראים לזה תכנית הרגעה-מתוקנת. איני מצליחה להעלות פה את המסמך כולו מפאת כובד משקלו)
להלן – חוברת הבית היהודי ובה מחמאות לשר ופועלו אשר חולקה (זהירות פידיאף) בתוך בית כנסת בעיר עוד יותר מרכזית בישראל.
הברנז’ה כמרקחה – חוק שתומך בעקרון שעל פיו הוקמה מדינת ישראל, עלול לעבור. הציטוטים המרעישים שהשרים הוציאו לעיתונאים, מלמדים רבות על השרים הללו, ולא מי יודע מה דברים חיוביים. למשל, השר פרי, שלא ידע שעפ”י החוק בישראל בתי משפט כבר היום אמורים לשאוב השראה מהמשפט העברי, כאשר החוק הקיים אינו מספק סעד (“חוק יסודות המשפט”), או יעל גרמן (שבאה לספר לנו שיש לה מונופול על היהדות והדמוקרטיה ומה פוגע או לא פוגע בהן), ומעל כולם הגברת לבני, שנרעשת נורא ממצבה האלקטוראלי הסופני, ומתקשה להחליט מה לעשות – האם להמר על בחירות, ואולי לסיים סופסוף את הקריירה הפוליטית המיותרת שלה, או לבלוע את הצפרדע שבוחריה מתעבים, ולמשוך עוד קצת, עד לסיום הבלתי נמנע?
גלעד ארדן בסה”כ ציין ששתי מפלגות הכלום שיושבות כרגע בקואליציה ומנסות לעשות רעש אידיאולוגי משמאל, צריכות לזכור – זה שאם תיפול הממשלה, אזי יהיו בחירות. הליכוד ישרוד בחירות, ליברמן ישרוד בחירות, בנט ישרוד בחירות (כנראה ישגשג בזכותן), אבל לפיד ולבני יחטפו בגדול, ובלי ספק יתקשו לשמור על מעמדם הנוכחי. שניהם אכן מודעים לכך (היציאה הנהדרת של לפיד שנועדה להרגיע את ביבי בעניין הממשלה החלופית שבשמאל פנטזו עליה עד שליברמן ניקב להם ת’בלון הזה, וההזדעקות של לבני על המזימה לפטר אותה, רק ממחישים זאת), ועל כן מוטב למעט בהדלפות פומפוזיות לעיתונאים שרצים עם זה לטוויטר. בסופו של דבר הם עלולים להגיע למצב שבסיומו יהיו בחירות, ולמרות הרעש בשמאל על ביבי הכושל, הוא לא באמת עומד באיזושהי סכנה במקרה של בחירות.
אני שמח שגילית שבבתי הכנסת, כמו במקומות רבים בישראל, מחלקים עיתוני-חינם (זו עצה לאיתן כבל? אפשר להציע חוק בעניין, או סתם לסגור את בתי הכנסת, בתור מקומות שמקדמים הדרת-נשים, לאומנות, פאשיזם, והרבה דברים שלא מחזקים את ההצבעה לשמאל). גילית גם שיו”ר מפלגה דתית מנצל את הפלטפורמה הזו כדי לעדכן את בוחריו, ומעז (השם ירחם!) לציין מיהו ומה תפקידו, שהרי ידוע שמרגע שעשה זאת, ברור לגמרי שעבר ת”ק עבירות “לא תעשה”, שאמנם לא מופיעות באף ספר חוקים, אבל מתוקף היותו איש ימין, ברור שהן חמורות מאין כמותן.
ניסיתי למצוא בין השורות איזושהי טענה כאילו משרד הכלכלה הוא זה שמימן את החוברות הללו (אם אכן כך הדבר, הרי שמדובר בעניין חמור באמת), אלא שלא כתבת את זה, כך שמה שנשאר לנו זה שבנט מעז לפרסם את עמדתו הפוליטית (שבזכותה מונה לתפקיד שבו הוא מכהן כרגע), תוך שהוא מציין את תפקידו הנוכחי. זה ניסיון ניגוח כ”כ לא עניינו, שהוא מתקרב לביקורת המלומדת של אותו גולש שבתגובה לפוסט שלך על כחלון, התייחס לבנט כאל “גמד פאשיסטי וקרח”…
אגב, בנט אכן עומד בסה”כ בראש מפלגה של 12 מנדטים, אבל בהתחשב בכך שאת מסקרת כל כחכוח בגרון של מפלגת שמאל שקיבלה בדיוק מחצית ממספר המנדטים (ובניגוד לבנט לא אמורה להפוך למפלגה השנייה בגודלה בישראל בבחירות הבאות), אזי נראה שהזלזול במ]לגתו נראה תמוה מעט.
אני עוקב אחרי התגובות שלך לפוסטים של טל, אני מניח שאתה מהאגף הפאשיסטי של מדינתנו.
מדינת ישראל קמה כבית לעם היהודי וכמדינה דמוקרטית ,הרעיון הציוני היה חילוני וצריך שישאר כזה.
כל הימין התחסד מתכנס תחת כנפי הדת למען מטרות לאומניות (פאשיסטיות)
מה אמורים לעשות כ-70% מהמדינה שלא רוצים מדינת הלכה -( צריך להיות עיוור לא לראות לאן זה יוביל אם לא נשמור על הדמוקרטיה.
וכן המדינה הזו צריכה להיות קודם דמוקרטית ואחרי זה יהודית ולא להפך
קראתי בעניין את תגובתך, ולו הפעלתי את אותו הלך רוח שמאפיין אותה, הייתי יכול לטעון שהביטוי “עוקב אחרי” מלמד שאתה מהאגף הבולשביקי של מדינתנו…
אלא מה? הלך הרוח שלי שונה בעליל מזה שלך ועל כן אני סתם נוטה לייחס לך את אותה בורות תמימה שמאפיינת את רוב תומכי השמאל (אלה שלא מתפרנסים מהביזנס המשובח המוכר בשם האורווליאני “תהליך השלום”).
איך אני יודע שאתה כותב מתוך בורות משעשעת? העובדה שאתה טוען שלאומנות=פאשיזם, ואח”כ עוד מחבר את זה לדת. אצל רבים בשמאל, בעיקר אלה שמעדיפים לדקלם על פני להעמיק, ישנו בלבול עמוק של מושגים, למשל לאומיות ולאומנות, ימין ופאשיזם, ושמאל וליברליזם.
התגובה שלך לא מלמדת מאומה על העמדות שלי, אבל היא מלמדת המון עליך. היא מלמדת שאין לך הרבה ידע על התנועה הציונית, אתה מאוד לא פלורליסט, ואתה מעדיף לזרוק קלישאות על פני העלאת טיעון ענייני.
אי אפשר שלא לגחך למראה השימוש הנלעג של מתנגדי הציונות (שתכליתה היא הקמת מדינה יהודית בא”י, כמה מוזר…) בטענה שיש ניגוד בין מדינה יהודית לדמוקרטית, כאשר בכל המדינות הלא-יהודיות במזה”ת האסלאם הפנאטי חוגג, והלא-מוסלמים, יחד עם המוסלמים שאינם מהחונטה השלטת באזור, נשחטים ברבבותיהם). האמת היא שאם המדינה הזו לא תהיה יהודית – אין סיכוי שהיא תשרוד כדמוקרטיה (ומה לעשות שאין מדינה במזה”ת שבה יש לערבים יותר זכויות מאשר במדינה הלא-ערבית היחידה בסהר הפורה…).
הרצון שלך לדבר בשם 70%, הוא מאוד אצילי, אבל מה לעשות שבמחנה שלך, מרגע שצירפת אליו את חנין זועבי ודב חנין – לא תמצא יותר מארבעים אחוז מהציבור, שמחציתם מתנגדים לעצם קיומה של ישראל (למעט הביטוח הלאומי, כמובן…). המיעוט של השמאל הפסאודו-ליברלי, הוא קבוצה הולכת ומצטמצמת, הן בגלל חוסר הסובלנות שלה לדעות אחרות, והן בגלל שהעמדות שלה הביאו לשפיכות דם בהיקפים איומים.
אל תטעה, אתה לא דמוקרט, לא פלורליסט ולא ליברל. לו העמדות שלך היו מייצגות את אותו שמאל ציוני של פעם – מגילת העצמאות הייתה נראית כמו מסמך החזון של המגזר הערבי, ובאמת לא הייתה שאלה איך תיארה מדינת ישראל (ששמה, כמובן, היה אחר לחלוטין…).
מדינת ישראל לא קמה כמדינה דמוקרטית היא הוקמה כמדינה יהודית. שיטת הממשל ממש לא הייתה הדבר החשוב ביותר שכמהו אליו אבותינו. ממש לא
אולי השר פרי דווקא כן ידע שחוק יסודות המשפט קובע ש”ראה בית המשפט שאלה משפטית הטעונה הכרעה, ולא מצא לה תשובה בדבר חקיקה, בהלכה פסוקה או בדרך של היקש, יכריע בה לאור עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל.”
ת”ק פרסאות (אהבתי!) בין הציטוט הזה לבין הפרשנות שלך: “בתי משפט כבר היום אמורים לשאוב השראה מהמשפט העברי, כאשר החוק הקיים אינו מספק סעד”.
אני מהמר שהשר פרי לא יודע (ומן הסתם עדיין לא יודע) מהו חוק יסודות המשפט.
לטעון שאין קשר בין מציאת תשובה לשאלה משפטית הטעונה הכרעה לאור עקרונות החרות והצדק של מורשת ישראל, לבין המשפט העברי, זו פרשנות מופלגת למדי. לא יודע אם מדובר על ת”ק פרסאות או על קצת פחות – אבל המרחק הוא גדול ורב.
אתה יותר גרוע מניבה לניר.
מי הפוסט הזה אני לומד על עוד הוכחה לניתוק בין הברנז׳ה לעם בישראל – הם היחידם כאן ש משתמשים בטוויטר.
אגב טל, שמת לב לסתירה הפנימית שלך: חוק הלאום הוא מיותר כי מה שהוא רוצה לקבוע כבר נקבע בחוקים אחרים אבל הקואליציה על סף פירוק בגללו. אם החוק הוא בזבוז זמן שלא משנה שום דבר תסבירי לנו למה יש עתיד והתנועה מאיימים להפיל את הקואליציה עליו: הם מטומטמים ? אם כן, למה את מאשימה את תומכי החוק ולא המתנגדים בבזבוז זמן. הרי הם היו רק צריכים לתמוך בחוק שרק חוזר על מה שכבר ידוע, והיינו יכולים לעבור לסדר היום.
אין כאן סתירה פנימית, אלא הונאה עצמית. החוק אכן מנסה לעגן מה שאמור היה להיות מעוגן בבטון, ונשחק במכבש של שנים שארגוני, מפלגות, ומנגנוני השמאל הפעילו בשני העשורים האחרונים. מי שמתנגד לחוק, יודע שהחוק לא בא להמציא שום דבר חדש, אלא להשיב אג’נדה, שפעילות ארוכת שנים של השמאל, הצליחה לשחוק.
אורי- תוכל להסביר בדיוק מה מהות השחיקה? ובבקשה, בלי סיסמאות.
בלבול קל. סיסמאות זה השטח שלכם. אני מתעסק רק בעובדות.
דוגמאות לשחיקת עקרון המדינה היהודית:
1. חרף קריאות למתיישבי איו”ש “ליישב את הגליל והנגב”, כל יישוב יהודי חדש בגליל ובנגב נתקל בהררי מכשולים של ארגוני שמאל, וביטויים שהיו לגמרי נורמטיביים בעבר, כמו “ייהוד הגליל”, מוצגים כיום כסמל לגזענות.
2. לחימה בלתי פוסקת בהוראת השעה שנועדה למנוע הגירה של פלסטינים מהשטחים לתוך ישראל באמצעות נישואין לבעלי אזרחות ישראלית.
3. תמיכה נלהבת בכפיית מגורי ערבים ביישובים יהודיים, לצד התנגדות גורפת של התיישבות יהודית ביישובים/שכונות של ערבים.
4. התנגדות לחוקי הגירה שיבלמו גל הגירה עצום של מהגרי עבודה ממזרח אפריקה.
יש עון המון הרבה דוגמאות – אבל אלה דוגמאות בולטות במיוחד לשחיקת התפישה של השמאל הציוני של פעם, בעקרון המדינה היהודית.
נורא באופנה להגיד שבגין/ז’בוטינסקי היו מתהפכים בקברם לו ראו את הימין היום (בדר”כ אומרים זאת אנשים שחושבים שקופרניקוס הוא פילוסוף יווני…), אבל הרבה יותר מדוייק לטעון שמה שמייצג השמאל הישראלי כיום, נמצא ת”ק פרסאות שמאלה למה שבן גוריון, אשכול ושות’, ראו כעמדות לגיטימיות. אין כל הבדל מעשי בין מרצ, למשל, למה שייצגה רק”ח בשנות הששים. זאת בהשוואה למפ”ם של אז, שהיה לה ברור שהתיישבות יהודית בספר היא ערך.
אורי, אמנם אני רואה עצמי כנוטה ימינה, אבל אי אפשר להתעלם מחרחורי המלחמה “הפוליטיים” של נתניהו. הוא זה שהתחיל לפוצץ את כל העסק עם חוק הגיור, כשניסה למשוך אותו למרות סיכומים קואליציוניים (בין יש עתיד התנועה והבית היהודי), ואז חזר בו בגלל התמיכה בכנסת. כנ”ל לגבי חוק הלאום, שהיה בדיונים באחריות לבני. אם באמת הוא גררה רגליים, הוא היה יכול לקדם את הדיונים בחוק.
אחרי הסיכומים על חוק מע”מ אפס והעברת התקציב עם לפיד בתחילת השנה חברי מפלגתו (יו”ר הכנסת לדוגמה) תוקעים לחוק מקלות בגלגלים.
הרי ברור שנמאס לו, (אולי אפילו בצדק), והוא רוצה להרתיח את העסק עד לאחרי הפריימריס שלו (שאותם הוא ניסה להקדים כל כך), ואז להחליט אם להחליף הרכב ממשלה, ללכת לבחירות או (לדעתי הכי סביר) להרגיע את כל חברי הממשלה להמשך קדנציה.
אל תשכח שהוא עדיין ראש הממשלה, ויש לו יכולת להרגיע מיידית את כל הרעש. למרות כל הדיבורים על הצורך באחדות, נראה למרות הכל, פיו וליבו אינם שווים.
אני חושב שאפשר להניח בשקט שלסקרים האיומים של לבני ולפיד יש חלק במצב הנוכחי, לפחות כמו לביבי. תפקידו הוא להרגיע אווירה – אבל לא על חשבון התקפלות מוחלטת בכל העמדות של בוחריו.
ללבני ולפיד בלוק בוחרים גדול שברובו הוא שמאל, והם מנסים לפייס אותם, ע”ח העמדות שידעו שמייצגות את רוב הקואליציה הזו.
לביבי אין שום סיבה להכנע לפרובוקציות-בשקל של לבני בעניין חוק הלאום, רק בגלל שהוא ראה”מ והיא שרה בממשלתו. היא מנסה לפנות לציבור מצביעים שמאלני ע”J ההתחייבות שלה בהסכם הקואליציוני, ואין בדל של סיבה שיאפשר לה את זה.
תנוח דעתך, בבתי הכנסת מחלקים (חינם !!!) גם דפי פרשת שבוע של האירגון הדתי-פמיניסטי קולך ושל אירגון השמאל הדתי נתיבות שלום.
כן, אבל סביר להניח שבלי סמל מדינת ישראל. הביקורת של טל כאן לגיטימית לדעתי.
ביקורת על מינהל לא-תקין היא לגיטימית רק כשהיא באה מכיוון נטול-אג’נדה. סמל מדינת ישראל הוא לא בעייה, אלא אם כן, כאמור, המדינה גם מממנת את הפמפלט הפוליטי מתוך תקציב של משרד ממשלתי. אין בדל של רמז לטענה בהקשר זה, וכל הרעש פה, הוא סביב השימוש של בנט הוא בתוארו הרשמי (שאליו, מה לעשות, נתמנה תודות למיצובו הפוליטי), ולעובדה שתפקיד זה הוא תפקיד ממלכתי.
אתה שואל אותי אם זה לא לעניין? כן, זה מיותר. אתה שואל אותי אם זה חריג? אני מוכן להתערב שלא. אם טל הייתה משקיעה מאמץ כדי לחפש בממשלות שמאל שרים שהוציאו דפים במסגרת הקשר עם הבוחר, היא הייתה מגלה שזו התנהגות רגילה לחלוטין. אם זה כל הביקורת שיש על בנט (מלבד היותו גמד רשע, קרח ופאשיסטי, כמובן), אזי מצבו לא כ”כ גרוע.
אני מקווה שלא פספסת את פרשת לירן-חולצה-אפורה והתשלום על השתתפותו בסרטון של בנט. זה היה פשוט היסטרי.
עד שלא כתבת עכשיו, לא היה לי מושג. עכשיו ראיתי את הסרטון – ואת הסקופ המזעזע של דה-מרקר על כך שבנט הוא גמד פאשיסט רשע שלא משלם לפרי-לנסרים שאוהבים להצטלם (כשאפשר לנחש שלו בנט כן היה משלם לו, אזי הוא מושחת שמבזבז כספי ציבור על ברכות שנה טובה פוליטיות…).
סה”כ סרטון חביב ולא מזיק. היה אפילו די מצחיק, עד לרגע שבו בנט התחיל לדבר ודחף את השטיק המעייף על אחים ואחיות.
אז לא קיבלת תמונה מלאה: בהתחלה טענו שבנט בזבז כספי ציבור על חולצה-אפורה. אחר-כך כשגילו שלא בזבז כספי ציבור קראו לו נצלן קפיטליסט שמעביד בפרך ללא תמורה. בסוף התגלה שבנט כן שילם, אבל מכספו הפרטי, ואז הענין דעך במהירות שיא ללא בדל התנצלות של מי מהמאשימים.
וכל זה עדיין רק מגיע ל-7 בסולם ניבה לניר, האחראית על ההתנצלות הדוחה בכל הזמנים:
http://www.the7eye.org.il/96851
זה אכן דעך מהר – עד שלא הפנית אותי לסיפור, בכלל לא ידעתי על הסרט המדובר…
אני גם רוצה להודות לך על הלינק המשעשע להתנצלות של נירה לניר, שנראית כמהו בסגנון: “טעותי נבעה מכך שהם כ”כ פאשיסטים שקל היה להתבלבל בין סאטירה למציאות, ואם מישהו נפגע, אני מתנצלת – אבל ברור שלא כולם שם נפגעו, הפאשיסטים האלה…”.
אני תמיד נהנה לקרוא התנצלויות (סליחה, הבהרות) של עיתונאים. המיקום הנסתר, הפונטים הזעירים, הניסיון להרחיק את התיקון ככל האפשר ממועד הכתבה המקורית – תמיד תענוג לראות אתיקה בפעולה…