בסיומם של שלושה שבועות שבמהלכם, אני מתוודעת להרבה יותר מדי אינפורמציה ממה שאי פעם רציתי לדעת על קולגות בכירים בעולם התקשורת, ואני שומעת פרטים על הנעשה בחדרים אפלים ובמסדרונות הערוצים, סוף סוף התפנתי, אתמול בערב ללכת לאירוע שפוי ומאוזן. בלי גסויות, בלי השפלות, בלי ניצול של נשים או גברים. רק הרמת הכוסית וקבלת הפנים הרשמית של שגריר ארה"ב בישראל, דן שפירו לכבוד קהיליית הלהט"ב בישראל. באירוע, שנערך בסמוך ליום הבינלאומי נגד הומופביה לא נאמרה אמנם מילה על תופעת ההומופוביה בתקשורת, אך מכרים רבים שלי, שפגשו אותי שם, שיבחו את פעולת תא העיתונאיות למען מיגור תופעות ההטרדות בתקשורת, לרבות הטרדות הומופוביות.
האירוע היה קצת Tame, אפיין שפירו עצמו את הערב ואני נדרשת בכוונה, לנורמליות, אפילו שעמום כיוון שהימים בהם זוגות בני אותו מין נתפסו כדבר חריג ומערער, עברו חלפו מן העולם. "ישבנו, אשתי ג'ולי ואני, וצפינו השבוע באמצע הלילה בהתרגשות כיצד במינסוטה, המדינה בה גדלה ג'ולי, החליט בית המחוקקים להתיר את נישואי בני אותו מין. זו המדינה ה 12 במספר שמאשרת זאת וזו חגיגה עבורנו" אמר שפירו. "אך עדיין אי אפשר לקחת את הדברים הללו, את ההתכנסות הזו פה, והתמיכה הקולנית בקהיליה, כדבר מובן מאליו"
שגריר ארה"ב בישראל, דן שפירו, בקבלת הפנים לכבוד קהיליית הלהטב הישראלית
בשיחה ביני לבינו, בהמשך הערב, התלוצץ שפירו, כיצד בני זוג הומואים מבוגרים יותר שהוא מכיר, מרגישים מוזר בימים אלה עם ההתמקדות השיח הלהט"בי בנושא מיסוד היחסים והנישואין. "הדור הותיק של ההומואים לא רצה להיות קונבנציונלי. לחיות חיים כמו שמנהלים זוגות הטרוגניים. חתונה, סדר, נוחות. הם רצו את הייחוד שלהם. אבל הזכויות הן חשובות, כי הן ממשיכות הלאה ומקלות על האימוץ ועל זכויות סוציאליות והבסיס האמיתי לכל הדבר הזה הוא חופש הבחירה. שכל אחד יוכל להחליט מה טוב לו."
המשיכו לקרוא ←
פיד RSS לפוסטים