פניו של נתניהו נהרו למודי

פניו של ראש הממשלה נהרו השבוע. אי אפשר היה לפספס את השמחה וההנאה שליוותה את ביקורו המרשים של ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי. התמונות העבירו את המסר וגם את הפאן, אך מאחריהן ניצבו אנשים רבים משני הצדדים ששקדו והכינו את הביקור במשך זמן ממושך מאוד. מודי שיגר לישראל שרים בכירים בטפטופים במשך השנתיים האחרונות. ניתן לומר, בלי להגזים, שאנשי משרד החוץ הישראלי, עד לרמות הבכירות ביותר הכינו את הביקור הזה במשך שנתיים.

לצידה של הכימיה המדהימה בין האישים, אפשר ורצוי להשוות וללכת אחורה בפיד הטוויטר של מודי. רק שבוע קודם מודי היה האורח של טראמפ בבית הלבן. מודי לא הוזמן לארמון הפאר הפרטי במאר-א-לגו (בניגוד לעמיתו הסיני הנשיא שי ג׳ינפנג) ועל אף שמדובר היה בביקור שעבר בהצלחה, אפשר לראות את ההבדלים.

מודי ניצב לצידו של טראמפ, עם לבביות מאופקת. האיש נעים הליכות אבל טראמפ לא הוציא אותו מגדרו ואני מבססת את האמירה הזו לא רק על הטוויטר הגועש ורועש של טראמפ ומודי, אלא גם על שיחות עם אנשים שעקבו אחרי אותו הביקור.

מודי ביקר בישראל עם כל הלב, הרגש, המחשבה והחזון. על אף שבוע פוליטי עמוס, חשוב היה לי להספיק לאסוף רשמים גם ממודי וכך התרוצצתי לתדרוך המקדים של אנשי משרד החוץ, השגרירים מארק סופר ודני כרמון; הייתי בטקס ההצהרות והחתימות בירושלים; ולבסוף הלכתי לראות את הקהיליה ההודית החיה בישראל מריעה ומשתוללת למודי ונתניהו בגני התערוכה (ועל כך בהמשך הפוסט).

Thank you @POTUS and @FLOTUS for a most memorable visit to the @WhiteHouse. pic.twitter.com/FZbhNH4wbH

— Narendra Modi (@narendramodi) June 27, 2017

We had a great discussion on a broad range of issues that would deepen our bilateral strategic partnership. pic.twitter.com/Wsn3Ht0JAC

— Narendra Modi (@narendramodi) June 27, 2017

Visited the GAL-Mobile water desalination unit at Olga Beach. pic.twitter.com/FuirtlyLAG

— Narendra Modi (@narendramodi) July 6, 2017

Thank you my friend, PM @netanyahu for the signed photo, your kind words, amazing hospitality & passion towards #IndiaIsraelFriendship. pic.twitter.com/1jUtMG3F85

— Narendra Modi (@narendramodi) July 6, 2017

לחשבון הטוויטר של מודי יש 31.3 מליון עוקבים.

לחשבון הטוויטר של טראמפ יש 33.4 מליון עוקבים.

עולם חדש של תדמיות ב 140 תווים.

מאחורי ציוצים ב 140 תווים ניצבים אינטרסים במאות מיליוני דולרים. אף יותר. ושווה להתעכב על כך מעט. שמענו השבוע על טכנולוגיות השקיה, טיהור מים, השקעה בזני פרחים. קיבלנו מידע גם על שיתופי פעולה טכנולוגים, סייבר, התמודדות עם אירועי טרור. אבל העסקאות הגדולות ביותר בין ישראל להודו הן בתחום הנשק. בוושינגטון חתם מודי על עסקת רכש של בואינג גלובמאסטר (C-17) בשווי 365 מליון דולרים וקיבל את אישור האמריקאים לעסקה העתידית בשווי של 2 מיליארד דולרים לרכש מזל״טים לאיסוף מודיעין.

הקשרים החמים בישראל נרקמו גם לצורך השלמת עסקות בעתיד וזאת למרות שלא היו בכותרות במהלך השבוע החולף. מודי רצה ביקור אזרחי, כלכלי, חברתי, וללא פוקוס בטחוני במסגרת מסע יחסי הציבור שלו לעצמו.

ידידי, רו״ח-מן-הון, איש עסקים ישראלי המרבה לשהות בהודו במסגרת עבודתו שוחח עמי והסביר שמודי שקוע באופן עמוק בבניית הודו כמעצמת-על ולצורך כך הוא נמצא במסע רכישות צבאיות. לדבריו מודי בונה את שנותיו כמנהיגות שתשנה את הודו דורות קדימה. הוא שואף להיות דמות היסטורית עבור הודו, אך להבדיל מגנדי, מודי רוצה להיזכר כאיש ניהול ויכולות, ולא רק איש חזון. לשם כך, חלק ממסעותיו נדמים כפולחן אישיות אדיר, אך הכל נעשה באופן מחושב כדי לחשוב ולבנות את הודו קדימה.

כדי לבנות את הודו כמעצמת-על, יש להצעיד אותה למודרנזיציה ולבנות לה גם כוח צבאי עצום. אם בעבר הרחוק הודו נהגה להסתפק בנשק דרג ב׳ מייצור רוסי, בעשור האחרון הודו ניהלה את עסקיה בעיקר מול ארה״ב. סינג, קודמו של מודי קיבל יחס נדיב מאוד מג׳ורג׳ בוש ומאובמה, לרבות הסכם הגרעין (אזרחי, צבאי, כתבת עבר שלי) חסר התקדים.

אבל כאשר הנשיא טראמפ נבחר, מודי עבר למוד חששות. מדוע? רו״ח-מן-הון, מספר שטראמפ היה מושקע בפרויקטי בניה בפקיסטן, אך לא בהודו וכאשר התקשר לשוחח עם מנהיגי עולם, פקיסטן קדמה להודו. הוושינגטון פוסט פרסם השבוע שמודי ראה את העליות והמורדות שביחס טראמפ לסינים, וגם זה הטריד אותו. ארה״ב תומכת בפרויקט הענק ׳דרך המשי הכלכלית׳ ומשלבת לתוכו את פקיסטן. איפה הודו?

טראמפ אומר America First ומודי עוד לפני טראמפ חרט על דגלו את מדיניות Make in India. איך זה מסתדר? מודי, כך מדווחים, מוטרד גם מן האופן בו ארה״ב תחת טראמפ נטשה את הסכם פריז למאבק בהתחממות הגלובלית. הודו מושקעת מאוד ביישום ההסכם הזה. אלמנט נוסף, מטריד במיוחד עבור ההודים, הוא אישורי הויזה לעובדים בהייטק בארה״ב.

יש האומרים שבסיקור של יחסים בינלאומיים הפן האישי הוא הצבעוני והמרתק, אבל האינטרסים הבינלאומיים תמיד גוברים על האישיים. כך גם עם ישראל. הודו פונה לישראל ובגדול, כי תעשיית יצוא הנשק של ישראל צמאה למכור להודו. ברור שישראל אינה שחקנית בסדר גודל אמריקאי או רוסי, אך עם סדרי הגודל של הודו, יייצוא נשק ישראלי לשם הוא נדבך כלכלי משמעותי בצד שלנו.

וכעת למעט צבע:

אירוע כינוס הקהיליה ההודית בישראל היה משמח. ראש הממשלה ההודי מקיים כנסים כאלה בביקוריו בכל העולם. תפוצות הודו בעולם מחזקות את הכלכלה ההודית, כי בני המשפחות שולחים את הכנסותיהם לתמוך בבני המשפחה הנותרים בהודו. האירוע היה כה מושקע, עד שיותר מתריסר זמרים ומבצעים, ולהקותיהם הוטסו במיוחד מהודו כדי לבדר את הקהל שהגיע לגני התערוכה. אחד הזמרים הבולטים שהופיעו (אין בידי את שמו), הוא כמו המקבילה של שלמה ארצי שלנו.

שוו בנפשכם, שנתניהו יגיע לכינוס של ישראלים בעמק הסיליקון או לוס אנג׳לס ושלמה ארצי ילווה אותו במסע הופעות שם. האתוס הישראלי של ישראלים החיים בתפוצות הוא שונה, הפוך למעשה. הגישה היא להמשיך ולומר לישראלים לחזור פיסית ארצה, וזאת למרות חוזקנו הכלכלי.

בישראל חיים גם כמאה אלף יהודים ממוצא הודי ומקיימים חיי קהיליה תוססת ומאוחדת. רבים מהם הגיעו השבוע לאירוע הגדול.

בתמונות להלן: ‫אנטואן, עובד בבית חולים סורוקה בבאר שבע, חי בישראל 9 שנים. ;סאני, מנקה בתים, 6 שנים בישראל; סוני וטוני, מטפלות סיעודיות ברמת החייל, 3 שנים בארץ; מודי וביבי על הבמה. וגם כמה קטעי וידאו שאני צילמתי הממחישים את ההתלהבות של הקהל.