קצת על השגריר החדש שפירו ואנקדוטות מן העבר

בחודש וקצת שהשגריר האמריקאי החדש, דן שפירו, נמצא כאן בישראל, הוא כבר הראה שאינו הדיפלומט האמריקאי הקלאסי. מהרגע שנחת, התחיל לדווח באינטנסיביות ובעברית על פגישותיו וטיוליו בישראל. אפשר לראות את הדברים כאן וכאן. לאיש יש תכונות אופי ישראליות המורגשות לפחות כמו תכונות האופי האמריקאיות שלו. הוא אדם חם, פתוח ומרגיש חופשי לדבר על עצמו ועל משפחתו.

חשתי בכך כבר בוושינגטון בכל הזדמנות שנפגשתי ושוחחתי איתו ולמרות זאת, באופן טבעי, הוא נותן דרור לישראליות שבו מאז שנחת כאן.

אתמול בערב, בהרמת כוסית לכבוד ראש השנה בביתו, אפשר היה לראות שגם הבנות שלו מרגישות בבית בישראל.

בזמן שנאם בעברית, שפה שאינה שפתו הראשונה, הבנות שלו הפריעו כמו שרק ילדים ישראלים יודעים להפריע. בהתחלה הרים את שתי הקטנות על ידיו והן שרו ואז כשהגיע תורו לדבר, התחילו הילדות לקפץ ועם השמלות היפות שלהן התגלגלו על הדשא למרגלותיו כשהן מצחקקות בקול רם.

אחר כך הזכיר שפירו לבעלי כיצד במהלך הקמפיין לבחירות לנשיאות אובמה, בכל הזדמנות שפגש אותי, הלכה בטני ותפחה. ואני מצידי הוספתי שאת מספר שתיים ילדתי עשרה ימים לפני בחירות בוש ב 2004 (ועשרה ימים לאחר מכן חזרתי לדווח לאתר nrg) ואיך בלידה השלישית, ביוני 2008, הגעתי לבית החולים ממש בשעות האחרונות של הפריימריז במדינה האחרונה, דרום דקוטה. כל אישה זוכרת היטב את 24 השעות האחרונות לפני הלידה וכמובן גם אני: נמצאת בחדר הלידה (על אפידורל), ויחד עם בעלי, סופרים את המרווחים בין הצירים של אובמה לצירים שלי, והדברים כתובים גם כאן, בטור שהתפרסם במעריב בסיום הבחירות. שלושה שבועות לאחר מכן, כשאובמה התאושש מן הניצחון שלו, חזרתי גם אני לכתוב.

“Isn’t it wonderful that your wife remember all  your kids births by american political events”  הגיב שפירו כשהוא כבר מכוון חיצי סרקזם חביבים לבעלי.

ברוך הבא שפירו לישראל. אני מקווה שיהיו לך שנים נפלאות כאן.