נתון מרתק שמובא ב The Fix אחד הבלוגים הפוליטיים החביבים אלי בארה”ב: בדיקת סך כל התרומות בקמפיינים הפוליטיים במהלך 2012, כולל תרומות ל PACs, מגלה שמספר קטן של 31,385 איש בכל רחבי ארה”ב, תרמו ביחד שליש מן הכסף הפוליטי, דהינו 2 מיליארד דולרים.
כלומר, עשירית מתוך 1% מתושבי ארה”ב, שאינם ממלאים אפילו חצי אצטדיון פוטבול (כך בכתבה לעיל) ניהלו שליש מן הכסף הפוליטי של ארה”ב. הקרדיט על המחקר: סאנלייט פאונדשיין
* * * * * *
– קצב העזיבות בלשכת נתניהו גדול מתמיד. למה גיל שפר? לא יודעת. באמת. ראיתי את שפר אתמול בשגרירות האמריקאית, כתמיד מתרוצץ מסביב ומוודא שהכל מתקתק מבחינת הזוג נתניהו. לא יצא לי לדבר איתו וחייבת לומר שכל הסיפור הזה, עם ההטרדה, הוא ממש מוזר. עוד בלשכת ראה”מ: האם רון דרמר בדרך לוושינגטון? לא ידוע. למה עמידרור עזב? לא ממש נהיר. העובדה המוחלטת שאפשר לחלץ מכל הסיפורים האלה: אף אחד לא מחזיק שם מעמד. אף אחד. דרמר היה הכותל היציב לאורך שנים שם ויש להניח שעוזב שלא בטריקת דלת. ובכל זאת.
– מה היה באירוע של הליכוד ביום שלישי השבוע? אני החלטתי לא לדווח, כי באמת, איך אפשר ככה, כשכל פעיל של ליכוד נכנס פנימה ומחזיק מצלמה ומתעד ורק את העיתונות זורקים בחוץ על המדרכה? לדעתי, כשככה מתייחסים לעיתונות, עדיף שלא לדווח על מה שהיה בפנים. צריך להשתמש בכוח הקטן שיש לנו פה, לעיתונות, לבלוגים.
– יש עוד ועוד סימנים להתפוררות בליכוד. גם במערכות היחסים בין בכירי הליכוד לשטח וגם במערכות היחסים בין השרים, לסגניהם, לח”כים. פוליטיקאית בכירה אמרה לי בכנסת השבוע שאין חזון, אין כיוון, הכל מתפרק. על מערכת היחסים בין שר הבטחון יעלון לסגנו, דנון, אפשר לקרוא בכל מקום והנה הבוקר, מערכת יחסים עכורה בין שר התחבורה כץ לבין סגניתו חוטובלי.
לסיכום שלושת הטידביטסים לעיל: מי שנמצא יותר מדי זמן בשלטון מתחיל להתרסק, להישבר, להינתץ; להתמוטט, להזדעזע, להתפרק, להתערער, להתרופף (מילים נרדפות, לפי בבילון למילה “להתפורר”). העקרון הדמוקרטי של החלפת שלטון הוא כורח המציאות. בממשלה, בעיריה, בועד הכיתה. בכל מקום במדינת ישראל בו יושב אדם זמן ארוך מדי על תפקיד – צריך להחליף. להחליף בהקדם ולו רק לשם ההחלפה ורענון השורות.
* * * * *
פוסט חשוב, ארוך ואולי מעט מורכב על הקשיים במימון התמודדויות, היחסים של המפלגות עם הבנקים (הופיע לראשונה בהארץ)
רצף תמונות מחגיגות יום העצמאות האמריקאי אתמול בבית השגריר, דן שפירו. התחלתי לצייץ מעט יותר באנגלית, עם הפנים לכיוון גלובלי, נראה כמה אנרגיות יהיה לי לזה.
אייטם אצל ירון אבהרם מערוץ הכנסת על האינסטגרמים הכושלים של הפוליטיקאים הישראלים (אני מרואיינת)
שיר פוליטי לסופשבוע, עם הפנים מצריימה.
וגם: תודה שבועית לכל מי שמשלם פה בפלוג ועוזר במימון של העסק הקטן הזה (במקביל, ממשיכה לעבוד על העיצוב מחדש של האתר, מקווה שבקרוב יהיה לי משהו להראות)
תיקון קטן: זה לא עשירית מתוך 1%, אלא מאית מתוך 1% (אוכלוסיית ארה”ב מונה 313.9 מיליון איש)
עם כל הכעסים שיש לך הליכוד (שחלקם לגיטיימיים). לבוא ולציין שצריך להחליף רק לשם השינוי זו ממש הגזמה, אין פה שלטון מפא”י ולמיטב זכרוני בארה”ב מערכות הבחירות רצו במקביל אלינו. הכתבים והפרשנים שנוטים לדחוף את דעתם באופן מעייף פשוט אינם סובלים את עצם היות הליכוד המפלגה הדמוקרטית באמת (גם אם לא מספיק) היחידה במזה”ת. זה שהמפלגה בבעיות זה ברור, אבל חילוקי דעות פנימיים זה בטח לא מה שמצביע על כך באופן המובהק ביותר. נסי חסרון בצעירים, חוסר בדיון אידיאולוגי/ ערכי ראשי תנועה מנותקים .
אין לי כעסים על הליכוד (אנשיהם כועסים פי 1000 יותר ממני). דווקא יש פה כבר שלטון מפא”י של הליכוד, הרבה זמן. ארה”ב זו דוגמה משובחת – כל 8 שנים כמו שעון, מעיפים ממשל, מטאטאים את המינויים, שולחים את הפקידים הבכירים הביתה. מרעננים את השורות. תרשום לעצמך ביומן – 2016, נשיא/ה רפובליקני/ת. השיטה שם חזקה בכך. וגם מאחר ואני חושבת ואף כתבתי זאת – אותו הדבר על חולדאי (כדוגמה), ש 15 שנה זה ממש יותר מדי זמן – אז הנה לך דוגמה גם לצורך לנער את שלטון המפא”י של תל-אביב, כדי שלא תתלהב יותר מדי עם השנאת ליכוד שלי.
אנשיהם כועסים = צ”ל אנשיהם כועסים עליהם
את יודעת הרי למה כל 8 שנים? זה לא בגלל שהם כאלו נחמדים …
הסיבה, שמובנת בתוך המנגנון שכבה פקידותית שהיא מינוי מטעם נבחר הציבור וכדי לאפשר לו לתפקד וללא מה שאני מכנה ״עריצות הפקידות״. כדי שהיועץ המשפטי והמבקר וכל אותם אבירי השלטון לא ישבו עליו ולא יתנו לא לממש את המדיניות שלשמה נבחר.
אז נותנים לו שמונה שנים עם אנשי שלומו ושרק איתם אפשר לממש מדיניות ולא עם פקידות לעומתית כמו בישראל.
אז ביום שהפקידות בישראל תאפשר לנהל, כמו בארה״ב יהיה מקום לבקר את נבחרי הציבור על חוסר יכולת או השגיות.
כמה זמן הליכוד כבר בשלטון ברצף? ב22008 סהכ אם אני לא טועהה
מעדכנת ומזכירה שמאז 1996 הליכוד, בניו וסניפיו שולטים במדינה ברצף, למעט שנה ושלושה חודשים של אהוד ברק. שרון, אולמרט, נתניהו, כולם ליכוד גם אם הקימו סניף (שבינתיים נעלם מן העולם).
אז מה אומר הנתון המדהים הזה של עשירית האחוז?
ששיטת הפריימריס הפתוחים היא אסון לדמוקרטיה ובאופן מעשי ממליכה את מי שמגייס יותר הון וכמובן יוצר יותר התחייבויות וקשרי הון-שלטון. הרי פתאום מתברר (לכם, לא לי) שהלקוש שמכרו אודות ההצלחה המדהימה של אובמה בגיוס מיקרו תרומות היא מהפכה ובשורה חיובית לדמוקרטיה … אז זהו, שלא.
עבדו עליכם וגם הדמוקרט הגדול, קשור קשרים עבותים לבעלי ההון.
רק השיטה הפרלמנטרית, מפקד והצבעה פנים מפלגתית מסוגלת לייצר קשר אמיתי בין רצון ההמון ובין הנציגות שלו במוסד הריבוני (במקרה שלנו הכנסת).
עוד סיבה להצביע עבודה וליכוד.