כאוס בימין הדתי השמרני האמריקאי

ההתרחשויות הפוליטיות בימים האחרונים בארה״ב מדאיגות. טראמפ ננטש על ידי רוב מפלגתו תוך שציבור עממי משמעותי תומך בו וממשיך להאמין לכל דבריו גם אם הופרכו, הוכחשו ואף נסתרו על ידו  (ה- Birther למשל). הסיטואציה הפוליטית בארה״ב נראית כה רגישה ונפיצה, שהפסד של טראמפ יחזק את האמונה הרווחת בקרב ציבורים רחבים בימין שמערכת הבחירות היא הצגה (The system is rigged), שהתקשורת הנה האויב, ושאם טראמפ יפסיד, ארה״ב לא תהיה כבר מדינה חופשית כפי שהוא אמר באירוע בחירות אתמול בלילה.

אם קלינטון תיבחר, כפי שחוזים הסקרים בשלב הזה -משימתה הראשונה תהיה לדאוג להרגיע, לקרב, לטפח, לשכך, לפייס מגזרים גדולים ברחבי ארה״ב. היא תצטרך לשקול למנות למנות חברי קבינט רפובליקנים (ע״ע צ׳אק הייגל או ירושת רוברט גייטס לאובמה), להחליף את השופט העליון המועמד הנוכחי, בדמות שמרנית יותר (על אף שהתחייבה למנות שופט שלא יבטל את פסק הדין רו נ׳ ווייד בנושא ההפלות), ולנסוע ברחבי ארה״ב למעוזי השמרנים, לנסות לדבר על ליבם.

הצורך להבין את התנהלות טראמפ היא ספורט לאומי. גם אני מתנסה. כמעט שנה ברור לכולם שהוא מועמד ה disrupt, שמשליך לאחור את התובנות הפוליטיות, ויתר על נאומי ה Stump, התעלם מעצות מומחיו ויועציו, בעט במידע שהציגו בפניו סוקרים, פמפם תיאוריות שקר וגילה אדישות לפרויקטי בידוק העובדות. הוא חי וקיים כדי להכות בעולם ה PC ואף נהנה מכך.

בתוך המרחב המילולי של טראמפ ועם הנוכחות התמידית שלו בכלי התקשורת וברשתות – נשאלת השאלה מדוע בחר במילים שבחר כדי להעליב? נדמה שבחירת מילים בנקודה מסוימת בזמן אל מול ״האויב״ המזדמן לנגד עיניו נכון לאותו רגע – מסמלת את התחושה שלו בנוגע לעצמו.

אתמול הוא אמר על ג׳ון מקיין ׳האיש בעל הפה המטונף ביותר בסנאט׳. ההשתלחות הזו מגיעה כמובן בשיאו של שבוע ה- Grab her by the Pussy. אז מי הוא האדם בעל הפה המלוכלכך? טראמפ זורק על מקיין את אותה התכונה שמזיקה לו השבוע.

The very foul mouthed Sen. John McCain begged for my support during his primary (I gave, he won), then dropped me over locker room remarks!

— Donald J. Trump (@realDonaldTrump) October 11, 2016

על פול ריאן, יו״ר בית הנבחרים הוא אמר: ״חלש ולא-אפקטיבי״, בשיאם של הרגעים בו הקמפיין שלו נראה קלוש ותלוש.

Our very weak and ineffective leader, Paul Ryan, had a bad conference call where his members went wild at his disloyalty.

— Donald J. Trump (@realDonaldTrump) October 11, 2016

גם הבחירה ב Crooked Hillary, מינוח שהוא הציף כבר לפני כחצי שנה מעידה עליו. החשיפות של הניו יורק טיימס והוושינגטון פוסט בנוגע לשימוש בדיני המס בתכנונים בהיקפים בלתי נתפסים (916 מליון דולרים של קיזוז הפסדים במשך 18 שנים) והאופן שבו הפך את ׳קרן טראמפ׳ לכוח גיוס תרומות ושימוש בכספים למימון הפסדים בבתי המשפט. חלק מהדברים הם על גבול הפלילי.

I hope people are looking at the disgraceful behavior of Hillary Clinton as exposed by WikiLeaks. She is unfit to run.

— Donald J. Trump (@realDonaldTrump) October 11, 2016

ומה עם ׳ליטל רוביו׳? הימים בהם הוא הקטין את המועמד אשר לכמה ימים ושבועות היה נראה בעיני טראמפ כמי שעשוי לנצח אותו. מדוע קטן? אולי בשל אותו הויכוח שטראמפ פתר על הבמה באחד העימותים בחודש מארס 2016. ״הוא האשים אותי שהידיים שלי קטנות תוך שהוא (רוביו) רומז שאם הידיים קטנות, משהו אחר גם קטן אצלי. אני מבטיח לכם, מבטיח לכם, אין אצלי בעיה שם.״

שטראמפ בחר בכינוי ׳ליטל רוביו׳ עוד לפני אותו העימות.

Little Marco Rubio is just another Washington D.C. politician that is all talk and no action. #RobotRubio pic.twitter.com/HJWJeoZn4o

— Donald J. Trump (@realDonaldTrump) February 28, 2016

מה עם טד השקרן? כאשר קרוז נותר כמעט האחרון לעמוד מולו, וכלי התקשורת הציפו שקרים וזגזוגים של טרמאפ.

Wow, Lyin' Ted Cruz really went wacko today. Made all sorts of crazy charges. Can't function under pressure – not very presidential. Sad!

— Donald J. Trump (@realDonaldTrump) May 3, 2016

המסקנה: בציוץ/נאום הבא של טראמפ, עם אמירה מעצבנת, יש לבדוק מה היתה הביקורת החריפה נגד טראמפ באותה היממה. זה אולי מגיע משם. האלמנט שמציק לו, יותר מכל, בשעות שבהן הוא מצייץ. הוא נוטל את האלמנט וזורק אותו בכוח רב לעברו של האדם הראשון שנקרה בדרכו.

אחד המגזרים שממשיך לתמוך בטראמפ בכמויות גדולות הם האבנגליסטים הלבנים. מדובר בקהל בוחרים עצום, יש מי שמעריכים אותם בכ 90-100 מליון, עם נוכחות משמעותית במדינות המפתח פנסילבניה, אוהיו, צפון קרולינה. הם לא נסוגו ממנו כאשר כיסח הורים של חייל הרוג, לא היו מוטרדים מן העמדות הלא ברורות שלו בנושא ההפלות והעובדה שהתחתן 3 פעמים והתרברב במערכת היחסים עם מרלה מייפלס תוך שהוא היה נשוי עדיין לאשתו הראשונה – לא הזיזה אותם. הם יודעים שהוא פלייבוי, בדרן, איש טלוויזיה.

בימים האחרונים חלה תזוזה קטנה גם אצלם. מאמר המערכת במגזין האבנגלסטי המשפיע ׳קריסטיאניטי טודיי׳ הוקדש לטראמפ (גם לקלינטון, אבל עם קריאה שלא להצביע לטראמפ).

״And therefore it is completely consistent that Trump is an idolater in many other ways. He has given no evidence of humility or dependence on others, let alone on God his Maker and Judge. He wantonly celebrates strongmen and takes every opportunity to humiliate and demean the vulnerable. He shows no curiosity or capacity to learn. He is, in short, the very embodiment of what the Bible calls a fool.״

פוליטיקו יצאו לראיין נשים אבנגליסטיות ושם יש תמיכה רבה (עדיין) לטראמפ, אם כי מספר לא מבוטל של נשים צעירות שמרניות  דתיות שלא מקבלות יותר את התמיכה האוטומטית של ראשי האבנגליסטים במועמד המפלגה הרפובליקנית.

קבוצה קטנה בהרבה (7 מליון), המורמונים, בעלי מורשת רפובליקנית שמרנית נחרצת – מתנגדים לטראמפ כבר חודשים ארוכים. מעוזי המורמונים, בעיקר סביב מדינת יוטה היו הראשונים לברוח מן הספינה. חבר בית הנבחרים ג׳ייסון צ׳ייפץ (שהוא חצי יהודי, חצי מורמוני) מיוטה רואה את עצמו מתאים לתפקיד יו״ר הקונגרס. הוא היה מבין הראשונים לצאת נגד טרמאפ במהלך השבוע. גם מושל המדינה, גארי הרברט התנער מטראמפ. השניים האלה התחילו את המפולת שראינו ב 24 השעות שאחרי פרסום קלטת ה׳פוסי׳. הסנטור מייק לי הודיע מראש שלא יתמוך בו, אך הסנטור אורין האטצ׳ מיוטה עדיין נמצא בקרב תומכי טראמפ. מספר גדול של פוליטיקאים מיוטה מובילים את המאבק הפנים מפלגתי נגד טראמפ.

מי קורא לעריפת ראשים?

הבחירות יערכו רק עוד חודש. אבל בעלי טורים שמרנים מתחילים את ההתחשבנות כבר עכשיו.

רוברט קגן, שם מוכר בחוגי הניאו-שמרנים, כותב הנאומים של מזכיר המדינה ג׳ורג׳ שולץ (ממשל רייגן), יועץ למועמדים רפובליקנים, חוקר במכון ברוקינגס ובעל טור משפיע בוושינגטון פוסט פרסם אתמול טור שהקריאה בו מומלצת מאוד. קגן טוען שקלינטון, בכל הנוגע למדיניות בטחון לאומי יותר ״סולידית״ וקרובה לערכי השמרנים, מטראמפ. בהמשך הטור הוא מציע שכל מי שתמך בטראמפ – ישלם על כך מחיר פוליטי ושהעניין הזה לא ישכח ולא יסלח.

“And as it happens, the present Democratic candidate is as solid on matters of national security as almost any Republican, and infinitely more so than the present Republican nominee — which is one reason so many Republican national security officials have either come out against Trump or have outright endorsed Clinton…

…But perhaps, too, there may be some justice in the world. Maybe some voters will remember. Maybe when those who caved to Trump in 2016 begin their campaigns for 2020, some voters will recall that at a moment of national crisis, those politicians promising strong leadership were too weak, too obsessed with winning elections, too afraid of Trump’s angry faithful, to have the steady moral compass, the calmness under fire, the vision in the fog of battle that real leadership demands. And maybe voters at that point will look away from those who self-servingly tried to foist Trump on the nation and will turn instead to the handful of Republican officeholders who had the courage of their convictions and tried to stop him from the beginning.“

טור נוסף מפרט את שמות הפוליטקאים והגופים שיצטרכו לשלם מחיר פוליטי יום אחרי הבחירות

יו״ר המפלגה ריינס פריביוס, שדולת החירות (The Freedom Caucus) קבוצת חברי בית הנבחרים שכיסחו את הקריירה הפוליטית של ג׳ון ביינר, דמויות ציבוריות בימין הדתי ששמו דגש על ערכי המשפחה אך שכחו את המסרים הללו כשזה הגיע לטראמפ, ומושל ניו ג׳רזי קריס קריסטי (וזאת להבדיל, לדעת הכותב, מרודי ג׳וליאני וניוט גינגריץ׳ שעברם הפוליטי ממילא מאחריהם).