ההתרחשויות הפוליטיות בימים האחרונים בארה״ב מדאיגות. טראמפ ננטש על ידי רוב מפלגתו תוך שציבור עממי משמעותי תומך בו וממשיך להאמין לכל דבריו גם אם הופרכו, הוכחשו ואף נסתרו על ידו (ה- Birther למשל). הסיטואציה הפוליטית בארה״ב נראית כה רגישה ונפיצה, שהפסד של טראמפ יחזק את האמונה הרווחת בקרב ציבורים רחבים בימין שמערכת הבחירות היא הצגה (The system is rigged), שהתקשורת הנה האויב, ושאם טראמפ יפסיד, ארה״ב לא תהיה כבר מדינה חופשית כפי שהוא אמר באירוע בחירות אתמול בלילה.
אם קלינטון תיבחר, כפי שחוזים הסקרים בשלב הזה -משימתה הראשונה תהיה לדאוג להרגיע, לקרב, לטפח, לשכך, לפייס מגזרים גדולים ברחבי ארה״ב. היא תצטרך לשקול למנות למנות חברי קבינט רפובליקנים (ע״ע צ׳אק הייגל או ירושת רוברט גייטס לאובמה), להחליף את השופט העליון המועמד הנוכחי, בדמות שמרנית יותר (על אף שהתחייבה למנות שופט שלא יבטל את פסק הדין רו נ׳ ווייד בנושא ההפלות), ולנסוע ברחבי ארה״ב למעוזי השמרנים, לנסות לדבר על ליבם.
הצורך להבין את התנהלות טראמפ היא ספורט לאומי. גם אני מתנסה. כמעט שנה ברור לכולם שהוא מועמד ה disrupt, שמשליך לאחור את התובנות הפוליטיות, ויתר על נאומי ה Stump, התעלם מעצות מומחיו ויועציו, בעט במידע שהציגו בפניו סוקרים, פמפם תיאוריות שקר וגילה אדישות לפרויקטי בידוק העובדות. הוא חי וקיים כדי להכות בעולם ה PC ואף נהנה מכך.
בתוך המרחב המילולי של טראמפ ועם הנוכחות התמידית שלו בכלי התקשורת וברשתות – נשאלת השאלה מדוע בחר במילים שבחר כדי להעליב? נדמה שבחירת מילים בנקודה מסוימת בזמן אל מול ״האויב״ המזדמן לנגד עיניו נכון לאותו רגע – מסמלת את התחושה שלו בנוגע לעצמו.
אתמול הוא אמר על ג׳ון מקיין ׳האיש בעל הפה המטונף ביותר בסנאט׳. ההשתלחות הזו מגיעה כמובן בשיאו של שבוע ה- Grab her by the Pussy. אז מי הוא האדם בעל הפה המלוכלכך? טראמפ זורק על מקיין את אותה התכונה שמזיקה לו השבוע.
The very foul mouthed Sen. John McCain begged for my support during his primary (I gave, he won), then dropped me over locker room remarks!
— Donald J. Trump (@realDonaldTrump) October 11, 2016
על פול ריאן, יו״ר בית הנבחרים הוא אמר: ״חלש ולא-אפקטיבי״, בשיאם של הרגעים בו הקמפיין שלו נראה קלוש ותלוש.
Our very weak and ineffective leader, Paul Ryan, had a bad conference call where his members went wild at his disloyalty.
— Donald J. Trump (@realDonaldTrump) October 11, 2016
גם הבחירה ב Crooked Hillary, מינוח שהוא הציף כבר לפני כחצי שנה מעידה עליו. החשיפות של הניו יורק טיימס והוושינגטון פוסט בנוגע לשימוש בדיני המס בתכנונים בהיקפים בלתי נתפסים (916 מליון דולרים של קיזוז הפסדים במשך 18 שנים) והאופן שבו הפך את ׳קרן טראמפ׳ לכוח גיוס תרומות ושימוש בכספים למימון הפסדים בבתי המשפט. חלק מהדברים הם על גבול הפלילי.
I hope people are looking at the disgraceful behavior of Hillary Clinton as exposed by WikiLeaks. She is unfit to run.
— Donald J. Trump (@realDonaldTrump) October 11, 2016
ומה עם ׳ליטל רוביו׳? הימים בהם הוא הקטין את המועמד אשר לכמה ימים ושבועות היה נראה בעיני טראמפ כמי שעשוי לנצח אותו. מדוע קטן? אולי בשל אותו הויכוח שטראמפ פתר על הבמה באחד העימותים בחודש מארס 2016. ״הוא האשים אותי שהידיים שלי קטנות תוך שהוא (רוביו) רומז שאם הידיים קטנות, משהו אחר גם קטן אצלי. אני מבטיח לכם, מבטיח לכם, אין אצלי בעיה שם.״
שטראמפ בחר בכינוי ׳ליטל רוביו׳ עוד לפני אותו העימות.
Little Marco Rubio is just another Washington D.C. politician that is all talk and no action. #RobotRubio pic.twitter.com/HJWJeoZn4o
— Donald J. Trump (@realDonaldTrump) February 28, 2016
מה עם טד השקרן? כאשר קרוז נותר כמעט האחרון לעמוד מולו, וכלי התקשורת הציפו שקרים וזגזוגים של טרמאפ.
Wow, Lyin' Ted Cruz really went wacko today. Made all sorts of crazy charges. Can't function under pressure – not very presidential. Sad!
— Donald J. Trump (@realDonaldTrump) May 3, 2016
המסקנה: בציוץ/נאום הבא של טראמפ, עם אמירה מעצבנת, יש לבדוק מה היתה הביקורת החריפה נגד טראמפ באותה היממה. זה אולי מגיע משם. האלמנט שמציק לו, יותר מכל, בשעות שבהן הוא מצייץ. הוא נוטל את האלמנט וזורק אותו בכוח רב לעברו של האדם הראשון שנקרה בדרכו.
אחד המגזרים שממשיך לתמוך בטראמפ בכמויות גדולות הם האבנגליסטים הלבנים. מדובר בקהל בוחרים עצום, יש מי שמעריכים אותם בכ 90-100 מליון, עם נוכחות משמעותית במדינות המפתח פנסילבניה, אוהיו, צפון קרולינה. הם לא נסוגו ממנו כאשר כיסח הורים של חייל הרוג, לא היו מוטרדים מן העמדות הלא ברורות שלו בנושא ההפלות והעובדה שהתחתן 3 פעמים והתרברב במערכת היחסים עם מרלה מייפלס תוך שהוא היה נשוי עדיין לאשתו הראשונה – לא הזיזה אותם. הם יודעים שהוא פלייבוי, בדרן, איש טלוויזיה.
בימים האחרונים חלה תזוזה קטנה גם אצלם. מאמר המערכת במגזין האבנגלסטי המשפיע ׳קריסטיאניטי טודיי׳ הוקדש לטראמפ (גם לקלינטון, אבל עם קריאה שלא להצביע לטראמפ).
״And therefore it is completely consistent that Trump is an idolater in many other ways. He has given no evidence of humility or dependence on others, let alone on God his Maker and Judge. He wantonly celebrates strongmen and takes every opportunity to humiliate and demean the vulnerable. He shows no curiosity or capacity to learn. He is, in short, the very embodiment of what the Bible calls a fool.״
פוליטיקו יצאו לראיין נשים אבנגליסטיות ושם יש תמיכה רבה (עדיין) לטראמפ, אם כי מספר לא מבוטל של נשים צעירות שמרניות דתיות שלא מקבלות יותר את התמיכה האוטומטית של ראשי האבנגליסטים במועמד המפלגה הרפובליקנית.
קבוצה קטנה בהרבה (7 מליון), המורמונים, בעלי מורשת רפובליקנית שמרנית נחרצת – מתנגדים לטראמפ כבר חודשים ארוכים. מעוזי המורמונים, בעיקר סביב מדינת יוטה היו הראשונים לברוח מן הספינה. חבר בית הנבחרים ג׳ייסון צ׳ייפץ (שהוא חצי יהודי, חצי מורמוני) מיוטה רואה את עצמו מתאים לתפקיד יו״ר הקונגרס. הוא היה מבין הראשונים לצאת נגד טרמאפ במהלך השבוע. גם מושל המדינה, גארי הרברט התנער מטראמפ. השניים האלה התחילו את המפולת שראינו ב 24 השעות שאחרי פרסום קלטת ה׳פוסי׳. הסנטור מייק לי הודיע מראש שלא יתמוך בו, אך הסנטור אורין האטצ׳ מיוטה עדיין נמצא בקרב תומכי טראמפ. מספר גדול של פוליטיקאים מיוטה מובילים את המאבק הפנים מפלגתי נגד טראמפ.
מי קורא לעריפת ראשים?
הבחירות יערכו רק עוד חודש. אבל בעלי טורים שמרנים מתחילים את ההתחשבנות כבר עכשיו.
רוברט קגן, שם מוכר בחוגי הניאו-שמרנים, כותב הנאומים של מזכיר המדינה ג׳ורג׳ שולץ (ממשל רייגן), יועץ למועמדים רפובליקנים, חוקר במכון ברוקינגס ובעל טור משפיע בוושינגטון פוסט פרסם אתמול טור שהקריאה בו מומלצת מאוד. קגן טוען שקלינטון, בכל הנוגע למדיניות בטחון לאומי יותר ״סולידית״ וקרובה לערכי השמרנים, מטראמפ. בהמשך הטור הוא מציע שכל מי שתמך בטראמפ – ישלם על כך מחיר פוליטי ושהעניין הזה לא ישכח ולא יסלח.
“And as it happens, the present Democratic candidate is as solid on matters of national security as almost any Republican, and infinitely more so than the present Republican nominee — which is one reason so many Republican national security officials have either come out against Trump or have outright endorsed Clinton…
…But perhaps, too, there may be some justice in the world. Maybe some voters will remember. Maybe when those who caved to Trump in 2016 begin their campaigns for 2020, some voters will recall that at a moment of national crisis, those politicians promising strong leadership were too weak, too obsessed with winning elections, too afraid of Trump’s angry faithful, to have the steady moral compass, the calmness under fire, the vision in the fog of battle that real leadership demands. And maybe voters at that point will look away from those who self-servingly tried to foist Trump on the nation and will turn instead to the handful of Republican officeholders who had the courage of their convictions and tried to stop him from the beginning.“
טור נוסף מפרט את שמות הפוליטקאים והגופים שיצטרכו לשלם מחיר פוליטי יום אחרי הבחירות
יו״ר המפלגה ריינס פריביוס, שדולת החירות (The Freedom Caucus) קבוצת חברי בית הנבחרים שכיסחו את הקריירה הפוליטית של ג׳ון ביינר, דמויות ציבוריות בימין הדתי ששמו דגש על ערכי המשפחה אך שכחו את המסרים הללו כשזה הגיע לטראמפ, ומושל ניו ג׳רזי קריס קריסטי (וזאת להבדיל, לדעת הכותב, מרודי ג׳וליאני וניוט גינגריץ׳ שעברם הפוליטי ממילא מאחריהם).
טל את ענקית
🙂
“ציבור עממי” זה חידוש לשוני, אמנם, אבל הוא עדיין משתייך לרשימת הביטויים שאפשר להגיד רק על אוכלוסייה לבנה. אם יגידו על את זה על שחורים, למשל, רמת הצרחות שתעלה, עלולה לגרום לחירשות בקרב מי שיפלוט ביטוי שכזה…
החרדה מזיופים היא לא חידוש גדול, ונובעת מהעובדה שמצביעים לא חייבים להזדהות באמצעות תיעוד מצולם, ושכל בקשה לזיהוי שכזה, מוצגת כגזענות (שאליה הצטרף רק השבוע סרטון מצלחמה נסתרת בכיכובו של בכיר בוועדת הבחירות של ניו יורק, איש המפלגה הדמוקרטית, שאכן טען שיש זיופים עקב העדר-חובת הזדהות של מצביעים). די מדהים שכל תומכי השמאל בארץ (שהיו חוטפים שבץ לו מנהיגי חרדים היו טוענים שבקלפיות בבני ברק אין לדרוש ממצביעים להביא תעודות זהות, ומספיק להאמין להם שהם מי שהם מתיימרים להיות) לא מצליחים לךמצוא מילת ביקורת אחת על כך שבארה”ב המחנה שמתנגד באופן סיסטמטי לזיהוי מצביעים, הוא דווקא המחנה הנאור והמתקדם ושיוויוני והמלים היפות הארוכות (לא המדירים/פריווילגים פיכס).
התמיכה בטראמפ היא לא תמיכה בטראמפ, בדיוק כפי שאינה זניחת אלה מהמפלגה הרפובליקנית שמתנגדים לו. התמיכה בטראמפ היא ברירת מחדל לכל מי שחרד מכך שהילארי וחבורתה ינצחו. הערב התפרסם בלוק רביעי של מיילים של ג’ון פודסטה. גם בלוק זה (שבין השאר, לימד אותנו, שהנהלת המפלגה פחות או יותר שלחו לה מראש את השאלות לעימות עם סנדרס), עדיין לא גורמת לאיזשהו מאמץ תקשורתי אפילו למראית עין של סיקור הולם לעניין הזה. במקום זה הם מתמקדים בהקלטה מגעילה של טראמפ. במצב כזה, די קשה להתפלא על כך שיש אפס אמון במערכת הממסדית (שהרבה רפובליקנים עצבניים-מדי, משייכים אליה גם את ראשי מפלגתם, רק בגלל שאלה לא מתלהבים מטראמפ וסגנונו).
כרגע נראה לא סביר שהילארי תפסיד בבחירות (מה שמביא אותי להסיר את הכובע בפני התקשורת שם. הייתי משוכנע שהשפעתה חלשה בעידן הרשת, אבל מסתבר שעדיין יש בכוחם להביא לנצחון, בעיקר כשהמועמד ממול הוא כ”כ פגום, כמו טראמפ). אני לא חושב שהיא תמנה מישהו שמרני יותר ממריק גארלנד, שבעצמו נחשב למתון ביחס לשמאלנים שמינו קלינטון ואובמה עד כה (באד-גינסברג, בראייר, סוטומאיור וקאגאן), שכן עם כל הרצון שלה לפייס את הימין (רצון שאפשר בהחלט לפקפק בו, לאור דבריה על ציבור זה לאורך שניים וחצי עשורים), היא קודם כל צריכה לרצות את בוחריה-שלה, ואלה גם-ככה לא התלהבו מבחירתו-הלא-מספיק-שמאלנית של גארלנד.
אגב, אם גארלנד אכן ייכנס לתפקיד, הוא יביא את מספר היהודים שיושבים שם, ל4 מתוך 9 (כשכל השאר הם קתולים, שאחד מהם שחור ואחד מהם הוא שחור ואחת מהם היא היספנית) – מה שהופך את הסיפורים האבסורדיים על על “הוואספים הפריווילגיים” לקשקוש גדול אפילו יותר מכפי שהם בדר”כ.
הבחירות האלה מציפות הרבה עצבים של ציבור, של עשרות מליונים, שנשבר לו. נמאס להם שמציגים את אכיפת החוק כסוג של גזענות. נמאס להם שפושעים הופכים להיות קרבנות, שאמותיהם מוזמנות לשאת נאומים נרגשים. נמאס להם שאסור להגיד שהטרור מגיע באופן כמעט בלעדי מכיוון אחד ויחיד. נמאס להם שכל רצון בשקיפות בבחירות, מוצג כגזענות ונמאס להם שהתקשורת תמיד תגדיר אותם כבורים, מבלי להרגיש אי נוחות, אבל על אנשים עם שלא יודעים קרוא וכתוב בערים הגדולות, היא תסביר שכל העולם אשם בבורותם, חוץ מאשר הם-עצמם.
הציבור הזה כנראה לא יצליח לנצח בבחירות, אבל הוא יהיה קרוב, הוא יהיה רועש.
בארה”ב אין חובה לשאת תעודת זהות. אפילו אין חובה שתהיה לאזרח תעודת זהות כלשהי. כנ”ל קנדה ובריטניה; בבריטניה בלייר ניסה לדרוש מכל האזרחים להחזיק ת”ז אבל היו הפגנות נגד זה והניסיון נכשל, ובקנדה אדם שרוצה דרכון ואין לו תעודת זהות צריך לעבור גיהנום בירוקרטי. המקבילה האמריקאית לת”ז בבארים, טיסות פנימיות, וכו’, היא רשיון הנהיגה, אבל לא לכולם יש; בגלל זה מדינות גם מנפיקות רשיון אי-נהיגה, כלומר ת”ז לאנשים שאין הם רשיון, אבל שוב, לא לכולם יש.
הבעיה היא שמדינות רפובליקניות שדורשות ת”ז להצביע הן מאוד ספציפיות לגבי מה מותר. למשל, בקנזס, תעודת סטודנט מותרת, כל עוד היא של אוניברסיטה בתוך קנזס; אבל רשיון לנשיאת נשק מותר מכל מדינה. כלומר, קנזנים שלומדים מחוץ לקנזס, שרובם דמוקרטים, יכולים לקפוץ, בעובד שנושאי נשק, שרובם רפובליקנים, יכול להצביע.
הכל טוב ויפה – ועדיין הרעיון של ללכת לקלפי להגיד ש”אני איקס”, ובהתאם לכך להצביע, זה מסוג “מבחני הכבוד”, שהסיכויים שלא ינוצלו לרעה, הם אפס. העובדה שמתועדים מעט מאוד מקרים של תפיסת זייפנים, לא מלמדת על כך שאין זיןופים (כפי שמנסים לטעון תומכי גישת ה”בואו ניתן לכל אדם שבא לקלפי, להצביע באופן חופשי, ונטען שבדיקתו היא גזענות פאשיסטית”…), אלא על כך שכמעט בלתי אפשרי להוכיח אותם
אין ספק שרפובליקנים שדורשים אמצעי זיהוי להצביע, עושים זאת בידיעה שרוב נטולי האמצעים, הם כאלה שצפויים לתמוך בדמוקרטים, וזה לא תקין באותה מידה. איכשהו, הבעייה היא עדייןם יותר חמורה בכל מה שנוגע למי שאין לו בכלל אמצעי זיהוי, ועדיין מורשה להצביע…
הצגעה נטולת זיהוי מהסוג הקיים בארה”ב, היא תופעה ייחודית בעולם המערבי. אין לזה כל מקבילה. לא בבריטניה, ולא בכל מקום אחר. הסיבה לכך פשוטה: זו דרך נפלאה להבטיח תוספת קולות מרשימה, מבלי שיהיה אפשר להוכיח זאת.
לאוזניים ישראליות זה נשמע פשוט בלתי ייאמן- האם בארה”ב ניתן למעשה לגשת לקלפי, לומר בכניסה אני “ג’ון סמית” (בתנאי כמובן ש”ג’ון סמית” מופיע ברשימת הבוחרים) ולהצביע?
כן. הדבר היחיד שאסור זה לצאת מהקלפי מייד אחרי שהצבעת, ולהגיד “אני ג’יין סמית’, אשתו של ג’ון”, ולבקש עוד פתק.
הרעיון שם הוא שאם מישהו טוען שאתה ל-א ג’ון סמית’, חובת ההוכחה היא עליו, כי לשיטתם אתה חף מפשע עד שהוכח שזייפת. יש שיטענו שמדובר בנאיביות מופלאה ואמון מקסים בציבור הבוחרים הנאור (וכמובן גם שמדובר ברצון של לבנים גזענים למנוע משחורים להצביע, שהרי שחורים לא יכולים לקבל תעודות מזהות, בגלל סיבות סודיות שקשורות בכך שהימין הוא גזעני, המשטרה רצחנית, ו…די כבר לשאול שאלות מציקות, יא גזענים ארורים!), אבל מכיוון שבכ”ז מדובר על המפלגה של קלינטון/קנדי/אובמה, אפשר להניח בשקט שהסיבה להתנגדות הנחרצת לזיהוי המצביעים באמצעות תיעוד פורמלי, היא שברור להם שהדרך הטובה ביותר להבטיח אחוזי הצבעה גבוהים בשכונות שאין בהן הרבה אנשים שאשכרה יטרחו יבואו להצביע, היא לוודא ששמות האנשים הללו רשומים להצבעה, ולקוות שהדברים יסתדרו מעצמם…
כאשר התקשורת עוסקת בטראמפ, אופיו הבלתי נסבל, דבריו ומעשיו המגעילים, והעויינות הדי-מובנת של הממסד המפלגתי כלפיו – היא לא עושה זאת מתוך רצון לדווח על חדשות. היא עושה זאת כדי לא לדווח על כל דבר שקשור בתופעות מפחידות לאין שיעור, שמתרכזות במחנה השני.
ההנחה שיהיו זיופים גדולים בבחירות, היא לא משהו דרמטי ולא משהו חדש. מי שמכיר את בחירות 1960 במחוז קוק (שיקאגו), כאשר התוצאות שם עוכבו עד לספירת כל שאר המחוזות באילינוי, ולמרבה הפלא, אפשרו לקנדי בדיוק לסגור את ההפרש מניקסון – יודע שיש מסורת מרשימה במפלגת הנאורים. אובמה ואשתו גדלו בתוך הממסד הדמוקרטי בעיר הזו, והם עדיין חובבנים בהשוואה לקלינטונים.
במקרה של קנדי, הוא עדיין היה מנצח למרות הזיופים בשיקאגו, וסביר להניח שגם אצל הילארי הזיופים לא יהיה מה שיכריע. לעומת זאת, התחושה שהם יכריעו, תהיה גם תהיה. הסיבה לכך היא הממסד הקלינטוני ותומכיו, שאיבדו כל רסן, אפילו בהשוואה לקמפיינים של אובמה (שהציגו כל מי שלא הצהיר אמונים לקיסרות שלו, כגזען שרוצה למכור שחורים במורד הנהר…).
ואגב, זה נשמע לא ייאמן לאזניים ישראליות מסוג אחד. אני מבטיח לך שיש אזניים ישראליות שמפנטזות בקנאה על יצירת מנגנון שיאפשר לערבים להצביע בלי פיקוח (ויציג כל פיקוח על הקלפיות שלהם כ”הערבים נוהרים”), ובה בעת ידרוש לזהות כל חובש כיפה באמצעות בדיקות DNA…:)
אבא חושי: “קלפי נודדת היא קלפי חושבת”
היו ימים בחושיסטאן…:)
היום הקלפיות הנודדות זה רק במדגמים ובסקרים (אפילו במגזר כבר יש משקיפים מרושעים מגבעות השומרון שמפריעים לעשות שמח…).
טור מנומק ומעניין, רק כדאי לדייק: טראמפ הצהיר על הפסד של 916 מליון דולרים בשנה אחת ומומחי מס אומרים שהוא יכול להשתמש בכך לקיזוזי מס למשך 18 השנים הבאות. אנחנו לא יודעים אם הוא עשה זאת משום שהוא סירב לחשוף את הצהרות המס שלו.
הוא הודה בכך בעימות
בדיוק. הוא חזר על כך וגם רודי ג׳וליאני אשרר ואמר שמדובר בגאון מיסים.
שימו לב לבשורות המרנינות (את חובבי הזוטות לפחות) מיוטה, שם יכול להיות שהמרוויח מההתנגדות לטראמפ לא תהיה קלינטון אלא מועמד שלישי בשם אוון מקמאלן, עצמאי, בן המדינה. כרגע הוא בתחום טעות הדגימה, ולאור הסקר האחרון מי יודע, אולי גם יצבור תעוזה ויהיה למועמד הראשון מאז 1968 (אם אני לא טועה) שלוקח אלקטורים.
http://www.deseretnews.com/article/865664606/Poll-Trump-falls-into-tie-with-Clinton-among-Utah-voters.html?pg=all
אוח. יצבור *תאוצה* ויהיה *למועמד-שלישי* הראשון.
ועוד אוסיף שזה מעניין, כי המועמדים הנוספים היחידים כמעט שדיברו עליהם עד עכשיו היו בכלל ג’ונסון וסטיין.
אני חושב שאת טועה כשאת אומרת שקלינטון תצטרך למנות רפובליקנים לקבינט ולבחור בשופט יחסית מתון. אין לה שום סיבה לעשות זאת. מצביעים אוונגליסטים שרק אכפת להם מהפלות לא עומדים להצביע לה גם ככה, ולכן רוב האוונגליסטים ומנהיגיהם ממשיכים לתמוך בטראמפ, בעוד שלמשל המורמונים מעולם לא מתו עליו ועכשיו נוטשים אותו.
להיפך: באוגוסט, כשקלינטון ניסתה להציג תמיכה של רפובליקנים בה בתור הסיבה למה היא המועמדת הראויה, זה פגע בה, כיוון שמצביעים צעירים, שהרבה מהם הצביעו לסנדרס בפריימריז, ערקו לג’ונסון וסטיין.
הבעיה היא שכפי שאת אומרת, הנאו-שמרנים מתנגדים לטראמפ. למעשה הם המרכיב בקואליציה הרפובליקנית שהכי התנגד לטראמפ מלכתחילה; הרבה מהם הם יהודים וסולדים מהאנטישמיות שלו, וכולם סולדים מחוסר האכפתיות שלו ממדיניות חוץ (הוא מעמיד פנים שהוא התנגד למלחמה בעיראק); מצד שני, הם לא שונאים את קלינטון.
הנקודה היא שהמלחמה בעיראק אינה פופולרית היום – זה למה טראמפ מעמיד פנים שהוא התנגד לה. היא במיוחד לא פופולרית בקרב מצביעים צעירים, ולכן יש עריקות לג’ונסון וסטיין. קלינטון תמכה במלחמה בשעתה ונתפסת כיותר נצית מאובמה, וזאת אחת מהסיבות שהיא הפסידה לאובמה בפריימריז ב-2008. כשהיא מחבקת רפובליקנים שתומכים בה, היא מזכירה לכולם שהיא די נאו-שמרנית בעצמה, וזה לא מוסיף לה תומכים חדשים. אני מניח שזה למה בוש הבן לא מודיע על תמיכה בה, למרות בוש האב כן, והפרשנים מאמינים שגם בוש הבן מעדיף שקלינטון תנצח, אבל בוש הבן יודע מתי לסתום את הפה.
קלינטון לא צריכה לעשות שום דבר כדי שמצביעים שאכפת להם ממדיניות חוץ יצביעו לה. כולם יודעים מה ההבדל בינה ובין טראמפ, וכל מי שחושב שארה”ב צריכה להתערב בסוריה כנגד אסד כבר תומך בה. מה שהיא כן צריכה זה לתת לטראמפ להמשיך לפתוח את הפה ולקבור את עצמו ואת המפלגה.
טור שמשקף את ראיית העולם הממסדית: הסכנה היא התמוטטות אמון הציבור בממסד, ולא למשל הטיות הבחירות והשחיתות שמתגלה במערכת. הקורבנות של אלה לא רלוונטים, הדמוקרטיה לא רלוונטית, רלוונטי רק לנסות להרגיע את הציבור הכועס (בלי הסבר למה כי כבר נגד האינטרס המפלגתי) כדי לא לפגוע במשילות הממסד. עצוב שזאת תקשורת הבלוגים ה”ליברלית” בישראל, ללא אינטגריטי כלל.
מעניין. אגב, מנגנון ההגנה ‘השלכה’ (שזה מה שתיארת כאן) אופייני לבעלי הפרעת אישיות נרקסיסטית. זה גם הגיוני. ככל שהאדם יותר מרוכז בעצמו, הוא פחות מסוגל לראות את האחרים כמו שהם, והופך אותם להשלכה של עצמו, בדרך כלל של החלקים החשוכים בו.
לא יפתיע אותי אם לדונלד טראמפ יש נטיות נרקסיסטיות שאפשר לאבחן באופן קליני.
תודה – ויפה שקראת לזה ״השלכה״. לא הכרתי את המינוח ועכשיו זה מסתדר לי.
לגמרי. עכשיו אני ממתין בסבלנות לניתוח הפסיכולוגי של צ’לסי. במיילים כתוב שהיא התנהגה כמו ילדה מפונקת. ייתכן שזה תסמונת ילדת-מפתח? שווה לאבחן אותה באופן קליני בהתבסס על דברים שנכתבו עליה בבלוגים ברשת. זה בטוח יהיה סופר-רציני…
טל, ברשותך שיר שמוקדש למספידו של פרס, עמוס עוז, לכבוד פרסום שם הזוכה בפרס נובל לספרות.
בריון השכונה (למי הכוונה?)
בריון השכונה, הוא בסך הכל אחד
אויביו טוענים “אדמותינו שדד”
הקיפוהו בערך מיליון לאחד
אין לו לאן לברוח, הוא תמיד לבד
הוא בריון השכונה.
בריון השכונה רק לשרוד מתאמץ
מושמץ ומגונה כי עדיין לא מת
להילחם לא אמור, הוא צריך עור של פיל
רק לשכב ולמות כשאת דלתו כל איש מפיל
הוא בריון השכונה.
בריון השכונה, גורש מכל מקום
נדד כפליט, מוכה ועירום
משפחתו התפזרה, עמו נרדף נרדף והושמד
עומד למשפט, רק על כך שנולד –
הוא בריון השכונה.
כנופיית לינץ’ חיסל, הנשיא מיד צלצל
נשים זקנות גינו אותו, דרשו שיתנצל
כשהשמיד ת’פצצות שאליו נועדו
אף אחד לא שמח
“באשמתך!” הם אמרו
לבריון השכונה.
לא כדאי להמר, הסיכויים די קלושים
שיציית לחוקים שאותם הם קובעים
כי גרדום לפניו, קנה אקדח בגבו
ולכל מטורף יש רשיון להורגו
בריון השכוה.
אין לו בין ברית, שיגיד מילה טובה
כל דבר בא עם מחיר בשבילו אין אהבה
“קח נשק מיושן” הם זורקים לעברו
אבל לא תמצא אחד שיבוא ללחום כאל לצידו
הוא בריון השכונה.
הוא מוקף פציפיסטים שחולמים על שלום
“רק לא עוד דם!” זועקים למרום,
בזבוב לא פוגעים
אם פגעו חיש בוכים
“שהבריון כבר ירדם” הם יושבים ומחכים
הוא בריון השכונה.
כל ממלכה ששעבדה אותו חלפה,
מצרים ורומא, גם בבל הגדולה
במדבר יצר גן-עדן, הפריח שממות
במיטה רק עם עצמו, בו איש לא ישלוט
הוא בריון השכונה.
ספריו הקדושים נרמסו זה מכבר
כל חוזה שחתם לא שווה ת’נייר
מכל מה שהושלך הוא יצר הצלחה
לקח חולי ומכאוב ועשה מהם ברכה
הוא בריון השכונה.
אמרו לי כעת, אינכם חבים לו דבר מה?
“כלום” הם קוראים, “הוא רק רוצה מלחמה!”
גאווה, דעה קדומה, טיפשות למכביר,
לטורפו הם אורבים ככלבים זבי ריר
בריון השכונה.
מה כל פשעו, שצלקות הוא עוטה?
המזהם הוא כוכבים? הנחלים הוא מטה?
בריון השכונה, על הגבעה ניצב
עוצר את השעון, הזמן עומד עכשיו
בריון השכונה.
(“בריון השכונה”, מילים ולחן: בוב דילן, תרגום לעברית: אורן פרבר)
ביום אבל שכזה, אחרי נאומו הנרגש של עוז בלוייה בשבוע שעבר (שכל מה שהיה חסר בתחילתו, זו פנייה ישירה לחברי וועדת הפרס), אין זה יפה ללעוג למפלתו של גדול סופרי ישראל מאז ומעולם.
כפיות הטובה של השוודים היא כואבת במיוחד כשחושבים עד כמה עמוס שלנו השקיע והתאמץ. בשנה שעברה הוא אפילו סיפר כיצד בעט בראש של ביבי, כשהיה בן 12 וביבי היה בן 3 (קהל שומעיו, נאורים מעדות מרצ, צחק בהנאה עת הרהר עמוס שמא בעט חלש מדי, או שמא בעט חזק מדי).
לתת את הפרס למישהו שכתב שיר אהבה למדינת ישראל, שלועג לאלה שמגנים אותה בכל פעם שהיא מגינה על עצמה, זה הוספת חטא על פשע. אני חושש שהם לא מותירים ברירה לעמוס, והוא יצטרך לנהוג כמו דוד גרוסמן בנוגע לפרס ישראל, ופשוט להצהיר שהוא יסרב בתקיפות לקבל את הפרס, גם אם זה יוצע לו!
אם מישהו רוצה מידע טיפה יותר מהימן מהקשקושים כאן על זיופים, הנה: http://www.brennancenter.org/sites/default/files/analysis/The%20Truth%20About%20Voter%20Fraud.pdf
יש גם התייחסויות לאנקדוטות כמו קנדי ושיקגו (“אפשרו לקנדי בדיוק לסגור את ההפרש מניקסון,” ואח”כ “קנדי היה מנצח למרות הזיופים”. הגיון פנימי גאוני). השורה התחתונה: למרות שאין דרישות מחמירות לזיהוי, זיופים הם נדירים ביותר (אולי 31 מקרים מתוך יותר ממיליארד הצבעות בין 2000 ל- 2014). גם במקרים שבהם היו זיופים, ככל הנראה תעודה מזהה עם תמונה לא הייתה יכולה למנוע אותם. יתרה מזו: במקומות שבהם יש חוקים מחמירים, המפסידים לא מרגישים יותר בטחון באמינות של הבחירות (לדוגמא, https://davidleviadv.blogspot.ca/2016/07/2015.html). מי שרוצה לזייף את הבחירות יכול למצוא דרכים גם כשיש חוקים מחמירים. זיופים כאלה הם אחת הבעיות האחרונות בשיטת הבחירות האמריקנית (האלקטורט קולג’, למשל, היא בעיה הרבה יותר חמורה).
והסיבה העיקרית שהקלטת עדיין בכותרות היא משום שטראמפ עדיין המועמד. קל לדמיין מה היה קורה אילו קלטת כזו הייתה מתגלה לגבי המועמד ג’ב בוש, או מרקו רוביו, או ברני סנדרס, או גארי ג’ונסון: אותו מועמד היה פורש מהמירוץ עוד באותו יום. אבל טראמפ מתעקש להשאיר את הנושא על סדר היום כשהוא תוקף את ביל קלינטון במקום להתעסק בנושאים אחרים.
אתה באמת עד כדי כך קשה הבנה שלא קלטת ש”לסגור את הפער מניקסון” זה *בתוך אילינוי*, ו”היה מנצח למרות הזיופים” זה כי היו לו מספיק אלקטורים *חוץ מאילינוי*? בחיי שאתה מצדיק את הירידות של אורי.
קודם כל תודה, אני משתדל להצדיק מה שאומרים עלי.
שנית, נחמד שאתה מפרשן את אורי. ברור, זו הייתה הכוונה של אורי, הוא רק כתב את זה בצורה סתומה. אין ספק. אני הבנתי, אני לא בטוח שאורי עצמו הבין. אם אורי היה כותב כך, היה בזה יותר הגיון פנימי. אורי יכול להיעזר בסיידקיק כמוך שיסביר אותו, מר פנס, סליחה, יובל. יש לא מעט אמירות שלו שזקוקות ל”הבהרות” כאלה.
שלישית, עצם ההעלאה מהאוב של קנונית מחוז קוק מתאימה לברייטבארט, אבל את זה כבר למדנו לצפות מאורי. גם המיקרופונים במחוז קוק היו מקולקלים רק לרפובליקנים. בו-הו.
לא, יואב, זה לא מה שאני כתבתי, אלא מה אתה הבנת…
אתה פשוט מבין דברים באופן יצירתי.
באיזשהו מקום אני חושב שהגיע הזמן להפסיק להתייחס אליך רק בתור “אחד-שלא-יודע”, ופשוט לראות בך סוג של אמן. יש משהו מופשט באופן שבו אתה קולט דברים ובאופן שבו אתה מבטא אותם. למשל, השימוש הנלהב שלך בשמות שלמדת לאחרונה (“טראמפ”, “פנס”, “ברייטבארט”). עד היום חשבתי שמדובר בלא יותר מאשר ניים דרופינג נואש בניסיון לשכנע שיש לך מושג על מה אתה כותב, אך אני מרגיש מחוייב להודות שיש בזה משהו מעבר לסתם בורות משעממת. הבורות הלא-מודעת-לעצמה שלך, היא סוג של מיצג אמנותי פוסט-מודרני, שלראשונה בחיי גורם לי להתפעל מהסוג הזה של יצירות אמנות.
לא, לא, אני מבין נהדר. זה ברור, כל מה שצריך זה שיובל יוסיף כמה מילים ב*כוכביות* והכל נהיה ברור. הנה דוגמא:
“אתה לא מבין שכשאורי כתב ‘אובמה שונא את אמריקה’ הוא התכוון ‘אובמה שונא את אמריקה *בורגרס*’? אובמה מעדיף מקדונלדס.”
יואב, חלילה לי מלהרהר אחרי מחמאות שאתה מחלק לעצמך, ןבכ”ז אני חושש שבדומה לרוב מוחלט של המקרים שבהם אתה מרהיב עוז לכתוב משהו ולא להעתיקו ישירות מגוגל, גם הפעם אתה טועה. נכון שלא פייר כלפיך להשוות בין הבנת הנקרא שלך לבין זו של יובל (הוא אשכרה מסוגל להבין טקסט, מה שנותן לו יתרון לא הוגן בעליל, בעוד שאתה מסוגל לסמן אותו עם העכבר, ואז לעשות קופי ופייסט), אבל אתה זה שבחר בדרך החתחתים המוזרה שלך לשים עצמך על אותו סקאלה איתו.
עם זאת, לא הכל שחור ומייאש: כפי שציינתי קודם, הטעויות שלך אינן דומות לטעויות רגילות, הן בגלל שכיחותן המדהימה, והן בגלל הגאווה שבה אתה מציג אותן, ועל כן אני מניח שגם הפעם אתה מביא בפנינו דוגמית נוספת מהמיצג האמנותי שלך. אין לי מושג מהי רמתך בשחמט (זה המשחק שמחקים על הלוח של הדמקה, עם הכלי המצחיקים), אבל גם אם למדת קיומו של משחק זה רק עכשיו, אתה עדיין יכול לראות עצמך כרב-אמן.
אני אתייחס בקטנה לסוגיית הבירת’ר
כשאובמה הואיל בטובו להעלות לאתר הבית הלבן את תעודת הלידה שלו, יצא בשקט בשקט, סרטון יוטויוב שהראה שהתעודה נערכה גרפית בצורה רשלנית בעזרת תוכנת אילוסטרייטר.
הלכתי לאתר הבית הלבן. הורדתי את התעודה. הורדתי אילוסטרייטר.
הכל נכון.
לא נעים להגיד אבל התעודה זוייפה ברשלנות מבעיתה.
הסרטון פה
https://www.youtube.com/watch?v=7s9StxsFllY
הבחור נבהל והוסיף הבהרה שמסבירה באופן עקום למה הסרטון לא מדוייק. וגם שהוא היה ילד והוא נבהל.
אומר שוב – בדקתי את זה בזמן אמת. אין לי מושג אם התעודה שיש שם עכשיו (מופיעה בלינקים מתחת לסרטון) עדיין מראה את הזיופים. כל מה שמפויע בסרטון עבד מצויין על התעודה שהייתה אז באתר הבית הלבן.
אידך זיל וגו’
ועוד סרטון אחד – בחור קצת יותר רציני. ניסה להוכיח שמדובר בתאוריית קונספירציה ושהשכבות הן בסה”כ תוצאה של OCR (זיהוי כתב אוטומטי)… גילה שמדובר בזיוף גרוע.
הוכחות חותכות בדקה ה 16 וה 26.
https://www.youtube.com/watch?v=Q5fs4thMFjo
ועוד סרטון אחד – בחור קצת יותר רציני. ניסה להוכיח שמדובר בתאוריית קונספירציה ושהשכבות הן בסה”כ תוצאה של OCR (זיהוי כתב אוטומטי)… גילה שמדובר בזיוף גרוע.
הוכחות חותכות בדקה ה 16 וה 26. https://www.youtube.com/watch?v=Q5fs4thMFjo