הפלוג – הבלוג הפוליטי של טל שניידר מפוליטיקה ובלוג יוצא הפלוג. כי פלוגתאות בפוליטיקה הן דבר טוב
מי שחשב שהיחס המזלזל והמשפיל שמעניק ראש הממשלה נתניהו לתקשורת הישראלית הוא ייחודי – נכונה תדהמה מן הנעשה בקמפיין מעבר לים. השיח המר שמנהל המועמד לנשיאות ארה״ב דונלד טראמפ נגד עיתונאים פוליטיים בארה״ב (ונגד עיתונאים בכלל) עוד עשוי להציג את בנימין-למה-התקשורת-לא-מגנה-אונס-לאומני-נתניהו באור כמעט חיובי, עדין משהו.
במסיבת עיתונאים שכינס טראמפ, במגדלי טראמפ, כדי להשיב לשאלות בנוגע לתרומות-טראמפ הוא תקף אישית חלק מן הנוכחים ואמר ״אני פוגש עיתונאים הרבה שנים, אני חושב שהעיתונות היא בלתי הגונה ושעיתונאים פוליטיים במיוחד הם הכי פחות הגונים״.
כאשר אחד מאותם העיתונאים, ג׳ים אקוסטה מ CNN אמר לטראמפ: ׳להציב שאלות בפני מועמד לנשיאות- זו ביקורת לא לגיטימית?׳ טראמפ ענה לו ״סלח לי אתה, ראיתי אותך יפפוף בטלוויזיה״.
עיתונאי אחר, דיוויד, שאל: ״האם ככה זה עומד להיות, לסקר אותך כעיתונאים פוליטיים, אם תהיה נשיא?״
טראמפ: ״כן, כך זה יהיה מעכשיו והלאה. האם אני עומד להשתנות? לא, אני לא עומד להשתנות״.
״מטונפים״ (Sleazy), ״בלתי-הגונים״, ״אנשים רעים״ ועוד. אלה שמות הגנאי שבחר טראמפ.
הקמפיין שמנהל טראמפ נגד העיתונות אינו חדש. הוא מתכסח מזה שנה, באופן אישי, עם עיתונאים גם מתוך כלי התקשורת השמרניים. אךחלק מתומכיו ויועציו קיוו שהוא ישנה כיוון וינקוט גישה נשיאותית יותר לקראת הקמפיין ראש בראש נגד הילרי קלינטון. ובכן, לא.
את העלבונות הגדולים ביותר שומר טראמפ דווקא לעיתונאים מן המחנה שלו. השבוע צייץ ביל קריסטול, העורך הראשי של של הוייקלי סטנדרט ואחד מן הכותבים הניאו-שמרנים המוכרים והותיקים ביותר בארה״ב, כי הוא עומד לתמוך במועמד עצמאי, כדי לסכל את מועמדותו של טראמפ. מיד לאחר מכן, הציג קריסטול את המועמד: דיוויד פרנץ׳, בעל טור שמרן בנשיונל ריוויו (מגזין חשוב מן הימין, המנהל קמפיין ישיר נגד המועמד טראמפ).
העלבונות הקשים הוטחו די מהר.
Just a heads up over this holiday weekend: There will be an independent candidate–an impressive one, with a strong team and a real chance.
— Bill Kristol (@BillKristol) May 29, 2016
״אם קריסטול יציג מועמד עצמאי, אני אוסיף אותו לרשימת החיסולים הממוקדים שלי. מבטיח לכם״.
https://twitter.com/realDenaldTrump/status/737126684659437568
קריסטול (יהודי אמריקאי) מבקר בימים אלה בישראל ויש להניח שהוא אף נפגש עם הצמרת של השלטון הישראלי, בהיותו אחד מן הכותבים השמרנים והמקורבים ביותר לממשלה הימנית הישראלית. אתמול הוא צייץ כי גם מפה הוא קורא על המועמד שלו. והוסיף: ״אם תרצו, אין זו אגדה״
Here in Israel, reading about possible @DavidAFrench candidacy, thought of Herzl: Im tirtzu, ein zo agada. If you will it, it is no dream.
— Bill Kristol (@BillKristol) June 1, 2016
מה הרקע למריבה הנוכחית עם העיתונות? טראמפ השתמש בלוח השנה, יום הזכרון לחיילים אמריקאים (Memorial Day) כדי לכנס מסיבת עיתונאים ולספר על התרומות הגדולות שלו ליוצאי צבא אמריקאיים (Veterans). חלק מן העיתונאים בדקו ומצאו שלא כל הסכומים שבנוגע אליהם התרברב בעבר טראמפ כי תרם – הועברו בפועל. בתגובה לכך, כעס טראמפ, כינה את העיתונאים בשמות (לעיל) וטען שהמידע לא פורסם בפומבי כי הוא רצה לתת ׳תרומה בסתר׳.
כמובן שזה העלה גיחוך, כי ה׳בסתר׳ הנ״ל הוכרז במספר רב של אירועי קמפיין, בעיקר כאמצעי להתרסה נגד שאר המועמדים הרפובליקנים. אפילו אני נכחתי בהצגת צ׳ק פומבית שכזו.
כאמור, כאשר שאלו העיתונאים השבוע את טראמפ על הסידורים של העברת התרומות ומדוע הוא נוקב בסכומים גדולים בהרבה ממה שעברו בפועל, כעס טראמפ והשיב: תבדקו כמה הילרי קלינטון תרמה ליוצאי צבא.
טראמפ מעניק תרומה ליוצאי צבא, בסך 100 אלף דולר. צילום: טל שניידר, איווה 1 בפברואר 2016
טראמפ מעניק תרומה ליוצאי צבא, בסך 100 אלף דולר. צילום: טל שניידר, איווה 1 בפברואר 2016
העימות עם כלי התקשורת, וגם עם כמה עיתונאים יהודים בולטים (ביל קריסטול לעיל, ג׳ייק טאפר מ CNN, וגם ג׳ונתן וייסמן ומגי הברמן מן הניו יורק טיימס, ג׳פרי גולדברג מאטלנטיק) הוביל לקללות אנטישמיות מכוערות על אותם העיתונאים, כולל איומי רצח. אתמול הודיעה הליגה נגד השצמה שהם פותחים בהליך בדיקה בנוגע להטרדות וקללות ברשתות נגד עיתונאים פוליטיים יהודיים.
בלשון ההודעה, המעט מכובסת שלהם, הם בחרו שלא להתמקד בטראמפ, וזאת למרות שמרבית ההשצמות נגד עיתונאים יהודים הגיעו מתומכי טראמפ.
השאלה למה התקשורת מסתירה פשיעה שמבוצעת בידי “צעירים”/”אזרחים ישראלים”/”תושבי הצפון”, ושאר שמות תואר מוזרים, היא שאלה שנשאלת כל הזמן, והיא אחת הסיבות לכך שהתקשורת בישראל זוכה למידת אמון נמוכה כ”כ.
כאשר כל מתיישב שריסס גרפיטי, זוכה לסיקור עד לרמת סוג הדם של סבתא שלו, ובמקביל אליו כאשר ארגוני פשיעה ענקיים מ”לא משנה איזה עם”, לא מקבלים כמעט התייחסות (אוהבים נורא לספר אצלנו על אברג’יל ורוזנשטיין ודומרני – אבל על חרירי, עבד אל-קאדר, ועל תאגידי הפשיעה הבדווים בנגב, התקשורת בקושי מדווחת) – אז מותר לשאול שאלות.
ההתנפלות על ביבי הייתה התרגיל המשעמם הרגיל של מעבר להתקפה של אותם “קובעי סדר יום”, שנורא נורא נבהלו שסיפור עלול לבלבל את האגדה המשעשעת שמספרים לנו, כאילו אלימות גזענית היא תופעה שבעיקרה היא תופעה יהודית שמופנית כלפי ערבים, ולא להיפך. במציאות שבה לוקח לתקשורתן הממוצע ארבע שניות לפני שיזעק “אבו חדיר”/”דומא”, הוא יתקשה לחשוב על מקרים הפוכים שבהם דווקא ערבים תקפו יהודים על רקע מוצאם (תופעה שמתרחשת כמה עשרות פעמים מדי יום, לרוב באמצעות אבנים, ולא באמצעות תרסיסי צבע…).
טראמפ הוא לא הרפובליקני הראשון שמציין את העובדה שהתקשורת שם הייתה שמאלנית עוד לפני שהתקשורת שלנו (שבסופו של דבר מורכבת מבטלנים שמחקים כל טרנד שמגיע מהתקשורת של החוף המזרחי באיחור של כמה חודשים/שנים), הגם שהוא הראשון שעושה זאת בצביעות (הוא נהנה מסיקור מפנק להחריד, כל זמן שהתקשורת חשבה שהוא מחריב את המפלגה הרפובליקנית, ועכשיו פתאום הוא מתלונן). פוקס ניוז מצליח כ”כ בעיקר בגלל שהתקשורת שם היא קריקטורה של עיתונות. לפני פחות משבועיים התחוללה בארה”ב שערורייה מביכה כאשר התברר שבסרט תעודה של העיתונאית קייטי קוריק בעניין הנגישות לכלי נשק בארה”ב, בוצעה עריכה שיצרה מצג שווא כאילו תומכים במכירת נשק באופן חופשי, לא מסוגלים לענות לשאלה עלק-קשה של המראיינת. בסרט נראה היה כאילו ישנן 9 שניות של שקט אחרי השאלה, אלא שבמציאות הם ענו מייד. למרבה המזל מישהו מהם הקליט את האירוע, ואחרי התפתלויות מביכות, קוריק נאלצה להודות שהעריכה אכן לא שיקפה את ההתרחשות המקורית. זוהי דוגמא עדכנית לעיתונות מהמודל שכל צרכן תקשורת ממוצע בעולם המערבי, מכיר היטב. עיתונאים שמגיעים עם אג’נדה ומוכנים לעגל פינות במקרה הטוב, ולסלף באופן בוטה, במקרה הרע.
הניסיון להפוך את טראמפ לאנטישמי בגלל שיש לו תומכים אנטישמיים, הוא אפילו לא מצחיק. במפלגה הדמוקרטית תומכת “אומת האסלאם”. שווה לבדוק מה דעתו של לואיס פאראחאן על היהודים. שווה לבדוק מה אל שארפטון אמר על יהודים, מה ג’סי ג’קסון אמר על יהודים, מה קוד פינק אומרים על יהודים (סליחה, על ישראל…). טראמפ הוא אנטישמי בערך כמו הילארי.
מדובר במועמד מחורבן שהסיבה היחידה שמצדיקה את הבחירה בו, היא העובדה שמולו יש את הילארי. למרבה השמחה, כנראה הרוב המוחץ של הרפובליקנים מבינים את זה.
אתה טוען שהיו ליכודניקים בבת ים?
ודאי שאני לא טוען כך. אני לא יצאתי לבת-ים, ולא ראיתי בעיני את האין-ליכודניקים. נכון שלפי וועדת הבחירות המרכזית, הליכוד קיבל אחד מכל שלושה קולות בעיר (פי שניים וחצי מהמפלגה הבאה בתור), אבל ייתכן שבאותה קלפי ספציפית לא היו כלל מצביעי ליכוד באותה עת, שכן זה היה לפני שביבי פתח במסע ההסתה המטיורף שלו נגד הערבים, שגרם לאנשי שמאל מושבעים, להתבלבל ולהפוך בן רגע לפאשיסטים מתלהמים שלא למדו את הלקח.
עיתונות היא לא סתם מקצוע, אלא שליחות – ובדיוק כמו שאינך מצפה ממי שמביא לך את הפיצה, לדווח באופן אמין על הכיבוש המשחית, כך אל לצפות לזה מעיתונאי.
למה מי אלה ועדת הבחירות? מה הם מבינים בתהליכים?
כרגיל ניטפוק + תוספת.
ניטפוק: סליזי זה לא בדיוק מטונף (ע”ע dirty) אלא חלקלק ומגעיל.
תוספת – האמירה של טראמפ שכך יהיה גם במסיבות העיתונאים בבית הלבן באה על רקע (בניגוד) לאמירה קודמת שהוא יתמתן וישנה טון והכל היה הצגה למצביעים. “אני אהיה כל כך נשיאותי,” הוא אמר לקהל המריע, “שאתם ממש תשתעממו ממני”. כאילו תפקיד הנשיא לספק בידור להמונים: https://www.youtube.com/watch?v=B9soBczK6HA
אז אוסיף לשרשור הניטפוקים – ״בילי״ קריסטול? הייתם יחד בפלמ״ח?
סה”כ ערבוב חביב בין בילי קריסטל לביל קריסטול. שניהם, וויליאם, שניהם יהודים. חוצמזה, טבעי ששוחרי הילארי יחבבו אותו מרגע שמתברר שאולי הוא יצליח לעשות נזק לטראמפ.
ממש כמו בסרט “כשהארולד פגש את סאלי”…:)
לפחות הייתי עקבית עם הטעות. תודה על ההערה. תיקנתי.
היא בעצם התכוונה לחנן קריסטל.
תודה. תיקנתי.
התהליכים בפעולה:
ואו, 600 אלף ש”ח ב-18 שעות!
ממשיכים לשלב ב’ ולסכום הכולל לבניית הבית ליהודה: 1.2 מליון ש”ח.
אתם איתנו?
http://www.headstart.co.il/project.aspx?id=19329
הרצוג שם אלפייה. נתניהו לא אסף מספיק בקבוקים
עדכון – כמעט הושג היעד של 1.2 מליון ש”ח. כל זאת – בלי שקל אחד מהאיחוד האירופי. אקיבוש המשחית בפעולה…