הפלוג – הבלוג הפוליטי של טל שניידר מפוליטיקה ובלוג יוצא הפלוג. כי פלוגתאות בפוליטיקה הן דבר טוב
סיעת הבית היהודי בראשות נפתלי בנט הפכה אתמול את התדרוך הקצר לעיתונות (לרוב משפט או שניים שאורכם 90 שניות) להרצאה ממושכת. זה היה נחמד כשלעצמו. מקווה שבהמשך ההרצאות האלה יותירו גם זמן לעיתונאים לשאלות ותשובות. ואולי גם נקבל במקביל גם הרצאות יותר מעמיקות משר האוצר, יאיר לפיד ושרת המשפטים, ציפי לבני בסיעותיהם. על כל פנים, אני מביאה כאן את הוידאו של בנט במלואו.
“אנחנו עדים לקמפיין ועוד קולות שעיקרם שיש לחץ כלכלי הולך וגובר על ישראל” אמר השר בנט “שעל פיו אם מדינת ישראל לא תחלק חס וחלילה את המדינה אז הלחץ על ישראל ילך ויתהדק על ישראל. רואים את זה בכתבות בתקשורת ואתם גם תראו קמפיינים שאומרים את אותו הדבר. אני פה קובע שהאמת היא הפוכה. מדינה פלסטינית תרסק את כלכלת ישראל. צריך להבין את המשמעות. … תדמיינו אם כל יום רק טיל אחד נופל ברחוב שנקר בהרצליה פיתוח או מטוס שעומד לנחות בנתבג מתחת להר שנקרא חס ושלום מדינת פלסטין, זה מרסק את כלכלת ישראל. איך אני יודע. כי כבר היינו שם. “
(ההדגשה אינה במקור, אלא שלי. הדגשתי כי אהבתי את הנחרצות. הנוסח הזה חזר גם היום בבוקר בראיון אצל רזי ברקאי בגלי צה”ל. קלוגהפט, אם אתה קורא את הפלוג, שווה למנף את הסיסמה הנ”ל למשהו יותר חזק. זה יכול לתפוס כמו האחים-בני הדודים וכו’)
על כל פנים, אני נתקלתי לפני כמה שנים במחקר של מכון אדווה. מצורף פה בפידיאף צבעוני. ואף האזנתי להרצאה מעניינת של פרופ’ סבירסקי בנוגע לגרפים הכלולים במחקר הנ”ל. תמצית דבריו היתה כדלקמן (מן הזכרון השוטה שלי או עמוד 9 לדוגמא ואילך): העדר הסדר מדיני חושף את ישראל לפגיעות. מאחר ומדינת ישראל לא מפרסמת נתונים מדויקים על תקציב הבטחון ועל החלוקה הפנימית שלו (שששש. זה סודי סודי מפני האויבים), אפשר לנתח את ה Delta של התקציב. כלומר את הקפיצות התקציביות הנובעות משנים של מבצעים צבאיים/אירועים אלימים.
על פי המחקר של סבירסקי, הקפיצות בתקציב הבטחון עקב אירועים בטחוניים לא צפויים, פגעו בהמשך הצמיחה – ומן הסתם לקחו נתח תקציבי אשר לולי השימוש הבטחוני יכול היה להיות מופנה לתקציבי רווחה, בריאות וחינוך. התל”ג של המדינה היה יכול להיות גבוה בהרבה, לולי היו מעבירים בשנים של משברים בטחוניים חריפים סכומים תקציביים כה גדולים לתוך תקציב הבטחון. המחקר הרבה יותר מפורט ושווה להתעמק בטקסט של סבירסקי – למי שמעוניין.
איך זה מסתדר עם מה שהשר בנט הציג? לטענתו הסדר מדיני יביא למבול טילים על ישראל ויפגע בכלכלה. אבל למעשה, מבולי טילים (מלבנון או מעזה שם לא מדברים כרגע על הסדרים) – יש ממילא. הרצליה, ככל הידוע לי, נמצאת ממילא תחת טווח הרקטות מעזה. קיבלנו הוכחה על כך בסיבוב האחרון. זה נכון שאף אחד לא מבטיח שהפלסטינים בשטחים יהפכו להיות ציוניים, אוהבי הדגל, ומצטטי פסוקים של ראש ממשלת קנדה הרפר מיד אחרי הסדר שלום. מנגד, איום החרם הכלכלי העולמי הוא דווקא מדרון מפחיד. לראיה, אפילו ראש הממשלה שלנו, המבין בכלכלה (יותר מבנט) נלחץ מן הסיפור של הורייזן 2020.
בנט היה בחדר עם לבני כשסגרו את פרטי ההתקפלות של ישראל אל מול האירופאיים וזה רק זמן קצר אחרי שטען בראיונות רבים – שאף אחד בעולם לא מתעניין בסכסוך הישראלי פלסטיני.
עניינים אחרים:
בשבוע הבא, יום ב’, אין כנסת (ראו מכתב להלן ותודה למ’ יקיר הפלוג וחבר המערכת שמספק לי פה ושם ניירת מעניינת). רק אני נמצאת בחרדות מן הטיסה רבת המשתתפים הזו ? (שני מטוסים כך שמעתי, כדי לפצל את הסיכון). אני שמחה לבשר לכם שלפחות ראש הממשלה נתניהו לא משתתף באירועים בפולין. (ללא ציניות, לא מתאים שיטוסו לשם כולם ככה):
ולקינוח
נגה כהן העלתה הבוקר בפייסבוק את הקריקטורה הזו:
וכתבה את הדברים הבאים (איתם אני מאוד מסכימה, אז הבאתי לכאן):
“היי, רציתי שתכירו את האישה בתמונה: תרזה היינץ קרי. תרזה נולדה במוזמביק, היא בעלת תואר ראשון בשפות רומאניות מאוניברסיטה בדרום אפריקה, היא עבדה באו”ם כמתרגמת והיא דוברת חמש שפות: אנגלית, ספרדית, צרפתית, איטקלית ופורטוגזית. בעלה לשעבר, ג’ון היינץ, מת בתאונת מטוס. לאחר-מכן, היא נישאה לג’ון קרי, אז סנטור, היום מזכיר המדינה האמריקאי. היא אמא ל- 3 ילדים עם בעלה הראשון. תרזה עומדת מראש גופי פילנתרופיה של היינץ, דרכם היא פועלת בתחומים רבים, בין השאר בריאות ילדים, בריאות נשים, איכות הסביבה, מדע ותכניות ליצירת בטחון כלכלי לנשים. כאות תודה על פעילותה, היא קיבלה 12 “דוקטור של כבוד” מאוניברסיטאות בארה”ב, וכן פרסים נוספים. ב- 2003 היא צוינה כאחת הנשים המשפיעות ביותר פוליטית בפנסילבניה שבארה”ב. הסיבה שרציתי שתכירו אותה, היא שמהתמונה זה נראה כאילו היא עקרת בית ממורמרת בחלוק שמטפלת בבן זוגה העובד, והרגשתי שזה לא מייצג נאמנה את המציאות, שלה ושל נשים רבות אחרות.”
לא רק את בחרדות מהטיסה. אני חושב ששני מטוסים זה מחדל אבטחתי משווע. כאילו לא למדו דבר מהתרסקות המטוס הפולני. ארבע טיסות במרווחי בטיחות מינימום לכזאת כמות של ח”כים ושרים. אולי צריך לפנות בעצומה לקצין הכנסת בנושא הזה…
למה שבנט לא יעשה ניתוח כלכלי למשמעויות היעדר הסכמי השלום עם מצרים וירדן? (הרי לו זה היה תלוי בו, ברבני הבית המשיחי, ובאידאולוגיה של ה”ציונות” הדתית, ההסכמים הנ”ל לא היה נחתמים – הראשון בשל ההתנגדות המתנחלית אז לפינוי יישובי סיני וחזרה לקוי 67′, והשני לא היה נחתם כי הוא תולדה של הסכמי אוסלו ותהליך השלום בשנות ה-90). כמו כן, בכמה גדל היה תקציב הביטחון לו ישראל היתה נשארת ברוצעת עזה ולבנון, כמו ששאפו הבנטים? כמה עוד נגמ”שים היו מתפוצצים בציר פילדלפי וכמה עוד מאות חיילים היו נופלים בלבנון? מעבר לכך, המשפט “אני קובע שהאמת היא הפוכה” הוא משפט נפלא של אדם שמנסה לכופף את המציאות, כי לא נוח לו עם האמת (האובייקטיבית, במציאות – זו שלא צריך “לקבוע” לגביה שום דבר – כי היא פשוט ישנה). המציאות (הדמוגרפית, הכלכלית, הבינלאומית, המשפטית, המוסרית) “סוגרת” על האידאולוגיה המשיחית של המתנחלים, לכן סביר שנראה בזמן הקרוב עוד נאומים תוקפניים של “קביעת האמת” מצד הכיפות הסרוגות, שמנסים להציל באופן נואש את חזון הרב קוק על תהליך הגאולה, ביאת המשיח ובניית בית המקדש.
אכן דברים נוקבים.
הסכם השלום עם ירדן לא שינה במאומה את היחסים הביטחוניים עימה, שהחלו עשרות שנים קודם לכן. החתימה על ההסכם היא פוטו אופ נחמד, אבל האינטרסים המשותפים בין שתי המדינות קיימים מזה עשורים, ומלך ירדן פגש לאורך השנים את כלהה נהגה פה – גם בלי פיסת נייר מרגשת…
התיאור של הפסטוראליה שבאה בעקבות הבריחה מלבנון, חוטא למציאות הן בגלל שהוא כולל הגזמה פרועה במספר הנופלים טרם הנסיגה (הממוצע היה 20 לשנה – שכולם היו חיילים. תודות לנסיגה חזרנו למצב של אזרחים שנהרגים כתוצאה מאש מלבנון), והוא שוכח את העובדה שהלקח הישיר שהפיקו הפלסטינים מהנסיגה במאי 2000 היה הפתיחה במלחמת אוסלו, בסוף ספטמבר 2000 (ותנחומיי לאלה שחושבים ש”הביקור של שרון בהר הבית הוא שהסעיר את הפלסטינים”…), שבה נהרגו למעלה מאלף ישראל, רובם המכריע אזרחים.
הטענה לגבי הקיצוץ בתקציב הביטחון בעקבות הנסיגות מעזה ולבנון, גם היא מתמיהה בחוסר הדיוק שבה: ראשית, אוגדת עזה לא פורקה ולא צומצמה בעקבות הנסיגה. המפקדה שלה פשוט זזה מעט מערבה. ההוצאות המטורפות על כיפת ברזל, כתוצאה מהירי הבלתי פוסק, שגבר במאות אחוזסים מאז הנסיגה, מלמדות שההוצאה הביטחונית גדלה דרמטית מאז הנסיגה מהרצועה.
פריסת צה”ל בצפון גם היא לא צומצמה, אלא להיפך (כתוצאה מאובדן צד”ל ואובדן מרחב ההתרעה שסיפקה רצועת הביטחון). הנסיגה יצרה, לראשונה מסוף שנות השבעים, סיטואציה שבמסגרתה התרחש בישראל פיגוע חדירה שבו נרצחו 6 ישראלים ליד קיבוץ מצובה.
שלום זה דבר נפלא. אשלייה שנסיגות מביאות שלום (או שקט, או הטבה ביטחונית), זה דבר הרבה פחות נפלא.
התעלמת ממה שכתבתי על השלום עם מצרים (אני יכול להוסיף לזה – מה היה קורה לו הצעת החלוקת ב-1947 היתה מובאת להכרעתו של בנט? האם היתה עכשיו בכלל מדינה? ואולי בגלל זה נתקענו בגלות 2000 שנים – בגלל חשיבה דתית כמו של בנט, ומרגע שהחלה חשיבה רציונלית וחילונית, החלו תוצאות חיוביות?). השלום עם ירדן חיזק את ישראל כלכלית, תדמיתית וביטחונית. הוא לא היה קורה אלמלא הסכם אוסלו. בהקשר הירדני צריך להוסיף – ניתן היה להגיע להסכם עם ירדן כבר ב-1987 (הסכם לונדון פרס-חוסיין), יכולנו להיפטר מהכיבוש והביעה הפלשתינית, אבל הימין המתנחלי ויצחק שמיר סיכלו זאת מטעמים אנטי-ביטחוניים ואנטי-ציוניים. אסון אסטרטגי ימני.
היציאות מלבנון ועזה שיפרו את הביטחון הלאומי. ביטחון לאומי זה לא שליטה בשטח, לא מחסומים, לא מארבים, לא סיורים. כל אלה הן מטרות טקטיות להבטחת המטרה שלך – ביטחון לאזרחי ישראל ומניעת הרוגים (אפשר להוסיף גם את מעמד ישראל בעולם, שמירה על אחדות הציבור והבטחת צדקת הדרך על ידי צמצום חיכוך ומלחמות – לפעמים בהם הדבר הוא באמת הכרחי באמת להגנה עצמית אמיתית). יש הרבה פחות הרוגים ישראלים – חיילים ואזרחים – כתוצאה מהיציאות מלבנון ועזה. השאלה שצריך לשאול היא למה בכלל היינו שם מלכתחילה? איך הכיבוש במשך 18 שנים של דרום לבנון, שהצמיח את חיזבאללה שרכב על גב צה”ל והגדיל את הפופולריות שלו כמגן לבנון שירת את הביטחון? צריך לתת קרדיט לברק שהיה לו האומץ לסיים את האיוולת הזאת. ולמה בנינו התנחלויות באחד המקומות הצפופים על כדור הארץ בשנות ה-80 ואך זה שירת את הביטחון הלאומי? לא היה סיכוי שעזה אי פעם תהפוך להיות חלק מישראל. ובשנות ה-70-80 לא היו רקטות. הכיבוש של עזה לא היה משיקולי ביטחון כי אם משיקולים משיחיים ודתיים, דתיים ומשיחיים. כמו כן, גרף השיפור של הקסאמים החל כבר ב-2001. כבר אז נורו פצמ”רים וקסאמים על שדרות. השהות בעזה לא מנעה את הירי הזה, שהחל להשתפר הרבה לפני 2005.
מ ה היה קורה לו החלטת האו”ם הייתה מובאת להכרעתו של בנט? כלום. כנראה שכחת במסגרת הניסיונות להאשים את הימיןם בכל הצרות, שהערבים לא רק דחו את ההצעה, אלא גם יצאו למלחמת חורמה ביישוב כדי למחוק אותו. לא משנה מי היה עומד בראש היישוב ב1947, הוא היה מוצא עצמו נלחם בערבים, ומן הסתם מנצח אותם…
לא התייחסתי להסכם עם מצרים, כי ההסכם שם מחזיק מעמד ובגלל שבאמת היו לו צידוקים אסטרטגיים (פירוז סיני והוצאת מצרים ממעגל הלחימה – כל שאר ההסכמים שמרחת עליהם מלל נרגש, לא הביאו לתוצאות כאלה).
ההסכם עם ירדן לא חיזק את ישרא5ל כלכלית, ולא ביטחונית. חיזוק תדמיתי זה עניין של תעמולה, והשמאל תמיד אוהד לראות איך משבחים אותנו כשיש פוטו אופ יפה עם מנהיג ערבי. שתי דקות אח”כ מחכים לנסיגה נוספת מצידנו, וכשזו לא באה, חוזרים לגנות אותנו. למעשה, הסכמים מדיניים בדר”כ רק מזיקים לנו, כי הם מייצרים תחושה שרק אנחנו מצופים לשלם עבור שלום, שכן הם מבססים את הרושם שלצד השני אין אינטרס מיוחד בשלום…
אכן, יכולנו לחתום על פיסת נייר כבר ב1987, כאשר פרס הדגיחם שוב למה הוא הנכלולי במנהיגי ישראל לדורותיה, כאשר חתר תחת ראש ממשלה מכהן, וקיים מו”מ מדיני סודי עם גורם זר בלי אישור רה”מ.
ההסכם ההוא טורפד בצדק, ולא רק מתוקף היותו דבילי, אלא גם בגלל היותו חתרנות אנטי דמוקרטית. היציאה שלך על המתנחלים ושמיר האנטי ציוניים, היא אכן הומור טוב…
את היציאה כאילו היישובים ברצועת עזה הוקמו מ”שיקולים משיחיים ודתיים” רצוי שתפנה לממשלת רבין הראשונה (פרס היה אז שר ביטחון, אגב…)- ממשלתו היא שהקימה את רובם במסגרת תכנית בשם “חמש האצבעות” שתכליתה הייתה ביתור הרצועה וכן הפרדתה מסיני (האצבע החמישית הייתה יישובי ימית).
אגב, מי שמדבר על “משיחיות” בכל מה שנוגע להקמת יישובים יהודיים בלב אזור ערבי, צריך להסתכל על המפה כולה – כל מדינת ישראל והחזון הציוני כולו הוא “התיישבות ציונית משיחית בלב אזור ערבי צפוף”…
לגבי הקמת יישובים – פרס נכנע לדרישת “גוש אמונים” – שהונעו משיקולים 1. משיחיים. 2. משיחיים. 3. משיחיים. על מנת לאתגר את יריבו רבין. בגלל זה כמעט כל המתנחלים ברצועת עזה היו דתיים. כי הרגש המשיחי היה הדומיננטי הדירשה להתנחל שם. מעבר לכך שאת צודק, גם מפלגת העבודה היתה שותפה לאיוולת. ההבדל הוא במינונים: כמעט כל ההתנחלויות בעזה הוקמו בזמן שלטון הליכוד. רוב מוחלט של ההתנחלויות הוקמו בזמן שלטון הליכוד, עם גידול של מאות אחוזים במספר המתנחלים בגדה ובעזה.
הסכם פרס-חוסיין: לא הבנתי, מה שמפריע לך זה גינוני פרוטוקול או טובתה העליונה של מדינת ישראל? בשורה התחתונה, זו היתה החמצה אסטרטגית.
לגבי בנט והצעת החלוקה: זה בדיוק העניין – שלו היינו נכנעים למשיחיות של בנט (ולו נכנע עכשיו) – היינו אומללים, חלשים ומושפלים כמו הפלשתנים ב-65 השנים האחרונות. המתנחלים הם יותר פלשתינים מהפלשתינים. ושוב אני אומר: כנראה שסוג חשיבה כזה פלשתיני-מתנחלי הנחה את העם היהודי יותר מדי זמן בעבר. בגלל זה יצאנו לגלות ונשארנו בגלות. חזרנו מהגלות בשל נטישת החשיבה הזאת ומעבר לחשיבה חילונית ורציונלית, לאומית, דמוקרטית מודרנית. החשיבה הדתית תחזיר אותנו לגלות ותמיט חורבן על כל מה שנבנה פה.
כמה אבסורדי שמי שחושב שישנו “מספר הקסם” (של קמ”ר שיש למסור, של יהודים שיש לגרש, של יישובים שיש לעקור) ושזה הדרך לשלום (כאשר ידוע מה קרה בעקבות כל נסיגה קודמת) – הוא זה שהמילה הנפוצה ביותר אצלו, היא “משיחי”…
אין אפילו עובדה אחת בטקסט שלך – וזו לא אשמתך. האמונה בשלומיזם מעולם לא הייתה קשורה בעובדות…
יש לי אמונה במשטרה דמוקרטי ובצורך להלחם באידאולוגיות אנטי-דמוקרטיות ואנטי-ציוניות, כמו גם בצורך שיהיו גבולות קבע מוכרים על ידי 7 מיליארד בני האדם על כדור הארץ אשר חיים ב-193 מדינות, ובצורך לשכך וצמצם סכסוכים למינימום. אם זה אפשרי עם שלום – מה טוב. אם לא – ישראל צריכה לעשות מה שטוב לה ולעתידה, ולא מה שטוב לרבני מועצת יש”ע ואורית סטרוק.
אין לך בדל של אמונה בדמוקרטיה, ובוודאי שיש לך אמונה דתית ברעיונות דתיים (מי, פרט למאמין אמיתי, יכול להציע ללכת במסלול שכבר נוסה והביא לתוצאות שליליות?). לו היית דמוקרט, היית מקבל את בחירת הרוב, ומה לעשות שגם אם תנסה לטעון שהויכוח הוא בין המחנה המשיחי-שלומיסטי לבין הימין הדתי (שאגב, גם הוא גדול יותר מספרית…), הרי שבפועל הימין מקבל יותר קולות מהשמאל (גם כשמשקללים את קולות הערבים).
רק אנשים דתיים, שמאמינים בכח עליון וביאת המשיח, יכולים להתעלם גם מהמציאות הדמוגרפית, גם מהמוסר, גם מהסכנות לדמוקרטיה, גם מההשלכות הכלכליות, גם מהאיוולת הביטחונית, גם מהחוק הבינלאומי (ובמקרים מסוימים החוק הישראלי), גם ממעמד ותדמית ישראל בעולם. מעולם לא היה משאל-עם בישראל על גורלן של ההתנחלויות (אבל כמובן שיש דרישה למשאל עם על פינויין המבורך, לכשיהיה). מעולם העם בישראל לא החליט לבנות התנחלויות באופן ישיר. ההחלטה להעביר 5% (כיום) מתושבי המדינה לשטח כבוש, היא תוצאה של לחץ מתמיד ומתגלגל, שנה אחר שנה, של לובי פוליטי אכזרי, עוקף-דמוקרטיה ועוקף שלטון-חוק, אפקיבי, משיחי ויעיל. כל – כל הסקרים מראים שכ-70% מהציבור בישראל בעד שתי מדינות ונגד בנייה מחוץ לגושים. מעבר לכך שגם לפי תוצאות הבחירות בישראל, המתנחלים ותומכיהם נמצאים במיעוט מזהיר: היתה רק מפלגה אחת שעברה את אחוז החסימה והצהירה רשמית במצעה על התנגדות לחלוקת הארץ ושתי מדינות: הבית היהודי, שקיבלה רק 9% מקולות הבוחרים. שאר 91% הבוחרים הצביעו למפלגות נטולות עמדה (או נטולות מצע כלל. האם בוחרי הליכוד הצביעו לשתי מדינות ונאומי נתניהו בבר אילן, בכנסת ובקונגרס על הצורך בחלוקת הארץ ומניעת מדינה דו לאומית, או בשביל החזון של חוטובלי, אלקין ודני דנון?) – או מאוד מאוד בעד, חלוקת הארץ ושתי מדינות.
מעולם לא היה משאל-עם בישראל על גורלן של ההתנחלויות (אבל כמובן שיש דרישה למשאל עם על פינויין המבורך, לכשיהיה). מעולם העם בישראל לא החליט לבנות התנחלויות באופן ישיר. ההחלטה להעביר 5% (כיום) מתושבי המדינה לשטח כבוש, היא תוצאה של לחץ מתמיד ומתגלגל, שנה אחר שנה, של לובי פוליטי אכזרי, עוקף-דמוקרטיה ועוקף שלטון-חוק, אפקיבי, משיחי ויעיל. כל – כל הסקרים מראים שכ-70% מהציבור בישראל בעד שתי מדינות ונגד בנייה מחוץ לגושים. מעבר לכך שגם לפי תוצאות הבחירות בישראל, המתנחלים ותומכיהם נמצאים במיעוט מזהיר: היתה רק מפלגה אחת שעברה את אחוז החסימה והצהירה רשמית במצעה על התנגדות לחלוקת הארץ ושתי מדינות: הבית היהודי, שקיבלה רק 9% מקולות הבוחרים. שאר 91% הבוחרים הצביעו למפלגות נטולות עמדה (או נטולות מצע כלל. האם בוחרי הליכוד הצביעו לשתי מדינות ונאומי נתניהו בבר אילן, בכנסת ובקונגרס על הצורך בחלוקת הארץ ומניעת מדינה דו לאומית, או בשביל החזון של חוטובלי, אלקין ודני דנון?) – או מאוד מאוד בעד, חלוקת הארץ ושתי מדינות.
היחיד שמתעלם מהמציאות הדמוגרפית, זה מי שאונס אותה לצרכיו – ודוחק אותה הצידה כשזה נוח לו. אתה אוהב לספר לנו על “המספר בין הירדן לים”, ולצורך כך סופר עוד פעם את תושבי רצועת עזה (שמופרדים בגדר ומהווים יישות מופרדת לגמרי, ומצליח לספור את העולים שחיים פה כיהודים, כחלק מה”לא-יהודים”. לעומת זאת, אין לך שום בעייה דווקא עם בני העם הערבי שגרים על הקו הירוק, ואללה ברך אותם והציב אותם מעברו המערבי. פתאום נראה לך בלתי אפשרי לסכם על העברת הגבול ממערב לכפריהם, פתאום זה “צפון קוריאה” (אבל לא כשעושים אותו הדבר בדיוק במזרח ירושלים – שם הפראיירים לא טרחו להתאזרח ולחזק את מחנה השמאל…).
אין מה לעשות – התירוץ הדמוגרפי של השמאל, הוא בדיוק זה, תירוץ. לולא היה תירוץ, היו מחבקים אל ליבם כל תכנית שבאמת תקדם הפרדה בין העמים.
השטות כאילו “החליטו להעביר אנשים לשטח כבוש”, היא שיא של היסטוריה-מומצאת. אני רוצה שתביא לי מקרה אחד מסכן של אדם שלקחו אותו מהבית ו”העבירו אותו לשטח כבוש”. עד כמה שאני מכיר את המציאות, אנשים עברו דירה ליישובים חדשים ושוכונות חדשות שקמו ב”שטח הכבוש”, ועשו לגמרי מרצונם החופשי. אגב, זה לא 5 אחוז, אלא עשרה אחוז – מסתבר שלשמאל נוח להתעלם מכך שהמספר שהפלסטינים והעולם רואיםכ”מפרי אמנת ז’נבה הרביעית”, הוא 700 אלף, ולא 350…
הסקרים מראים שהרוב בעדך? אז למה לעזאזאל המפלגות שתומכות בגישה שלך לא מתקרבות להשיג רוב שיאפשר להן להרכיב ממשלה? אגב, הקטע של גיוס ביבי לגוש השמאל הוא חזק. ביבי הוא איש חלש ולחיץ – אבל להציגו כשמאלן זו בהחלטה יציאה משובחה…
בכל מקרה, אתה לא אשם – יש רבים כמוך (למרבה המזל, לא רבים מספיק) שדוגלים באמונה הדתית הפנאטית שחושבת שאם רק נגרש מספיק יהודים ונמסור מספיק שטח, אז יהיה שלום וחומוס וסבבה.
אנחנו החילוניים (כן, גם בקרב אנשים נטולי כיפה, אתם במיעוט, במידה ולא שמת לב…) נמשיך להסתכל במציאות העצובה בפנים – ולגחך בכל פעם ששלומיסט משתמש במילה “משיחיסט” כלפי מישהו אחר מלבד עצמו…
במאבק ההיסטורי בין “ארץ ישראל השלמה” (שמעולם לא היתה, ולא תהיה “שלמה” בריבונות ישראל – כי זה כולל כיבוש חלקים מירדן, סוריה, מצרים ולבנון) לצורך בחלקות הארץ, פשרות והתחשבות בעולם, בדמוגרפיה ובחוק הבינלאומי – השמאל נחל ניצחון ברור. הדיונים כיום הם עד כמה הימין ההיסטורי יפסיד – האם ההפסד יהיה מוחץ, או רק בנקודות. כל ראש ממשלה מהימין נאלץ להסתכל למציאות בעיניים, ולפעול בהתאם לאינטרסים העליונים של ישראל – להתנתק מהדמגוגיה והרטוריקה הלאומנית הנבובה, וליישם את מדיניות השמאל(חוץ מזה שמאז 1977 הימין איבד את השלטון למשך 11 שנים: שנתיים פרס בשנות ה-80, 4 רבין-פרס, שנתיים ברק ו-3 שנים קדימה-עבודה עם אולמרט). בגלל זה חזרנו לקוי 67′ בגזרת סיני, גזרנו לקוי 67′ בגזרת עזה, עשינו שלום מלא עם ירדן, יצאנו מלבנון, 3 ראשי ממשלה הביעו נכונות לחזור לכמעט-קוי 67′ ברמת הגולן ולכמעט-קוי 67′ בגדה המערבית. הסיבה שלא הכללתי את מז’ ירושלים זה כי שם לפחות לישראל היה את היושרה המינימלית לספח רשמית את השטח ולהעניק תושבות-קבע לתושבים הפלשתיניים שם.
אהא, אז לישראל אין “יושרה מינימלית”, במידה ואינה עושה בדיוק מה שלדעתך עליה לעשות. זו גישה משעשעת שאכן מייצגת נאמנה את גישתך לדמוקרטיה באופן כללי…
השמאל אכן הצליח לכפות על רוב הציבור נסיגות לרוב, והתוצאה היא שאכן שטחנו מצטמצם, ובמקביל מפלגות השמאל נמחקות פוליטית. משום-מה, מסתבר, העם לא רואה את ההישגים העצומים שהביאו לנו אוטובוסים מתפוצצים, רבבות חמושים בפאתי גוש דן, ואלפי רקטות לעזה (והרי ברור שרק פחדני השלום חושבים שהם יירו משם לאשקלון…).
העובדה שאתה ממשיך באגדה כאילו הימין תבעא מתישהו ביובל האחרון לכבוש את ירדן וסוריה בשם “א”י השלמה”, מלמדת עד כמה אין לך מענה לעובדה הפשוטה שאיו”ש הם אכן החלק המהותי ביותר של התביעה היהודית ההיסטורית לבעלות על הארץ. מה לעשות, העתיקות הרבות ביותר מתקופת בית ראשון ושני, נמצאות שם. זה לא מקרה שבשמאל כ”כ נחרדים מחפירות בעיר דוד, וזה ממש לא מקרה שהם כ”כ נרעשים מעוד תגלית בשילה, בבית אל, ביריחו, בהרודיון וכן הלאה וכן הלאה. מה לעשות, הזכות שלנו על הארץ לא נובעת מהצבעה באו”ם – השמאל הציוני שם פעם, אגב, הבין זאת היטב.
וואו, מחקר של מוסד ממומן-קרן-חדשה, טוען שעלינו ללכת בנתיב של נסיגות ועקירות? זו הפתעה מרעישה וסקופ דרמטי. אני משער שאם תשאלי את יריב אופנהיימר, גם הוא יגיד לך שרק הסכם עם הפלסטינים יביא שגשוג, אבל זה סתם ניוחש פרוע מצידי…
באשר לדברים הנרגשים על תרזה היינץ-קרי – משום מה בקורות החיים המסעירות שלה חסרה התייחסות למקור השם (את יודעת, “היינץ”, הגוף שהיא עומדת בראש גופי פילנטרופיה שלו…), מעבר לאזכור העובדה שנהרג בתאונת מטוס ושהוא אבי ילדיה.
ובכן, אימפריית היינתץ הוקמה ע”י משפחתו של בעלה, והיא ירשה את הונו אחרי שנהרג. גופי הפילנטרופיה שהיא עומדת בראשם קיימיםפ רק בזכות ההון שצברה משפחת היינץ, וכל לימודי השפות בעולם לא היו יכולים להביאה לשם.
אני לא מבטל את זכויותיה (למרות שבארה”ב הייתה עליה שפע ביקורת, ולאו דווקא בגלל היותה סמל לאישה פורצת דרך…), אבל להפוך אותה לאיזשהו סמל של מישהי שהצליחה בזכות עצמה, זה פחות אבסורד.
טל מה זה “יכלה להיות בצמיחה גבוהה בהרבה (קנה מידה תל”ג)”? הניסוח לא מובן (ובכלל הביטוי שבסוגריים מרגיש מיותר).
עדיף לתקן ל”יכלה לחוות צמיחה גבוהה בהרבה” או “התל”ג של המדינה היה יכול להיות גבוה בהרבה”
צודק. לחצתי פבליש בחופזה. מתקנת
ברור שאם יהיה שלום באמת זה יהיה טוב לכלכלה. כל הדיון הוא על ״באמת״. הסכם מדיני, כפי שכבר חווינו על בשרנו – לא דומה לשלום באמת. ובכן הסכמי אוסלו הביאו את האינתיפדה השנייה שפגעה מאוד קשה בכלכלה.
בסופו של דבר הצלחנו להקים כאן מדינה עשירה, מפותחת ומודרנית בין המצליחות בעולם למרות המלחמות והסכסוך. זו ההוכחה הניצחת שאפשר להמשיך להתפתח גם בלי שום הסכם.
לא נכון. אי אפשר לאורך זמן להתעלם מדרישות העולם, להתעלם מהדמוגרפיה, להתעלם מהצורך בצמצום למינימום-חיכוך סכסוכים פעילים (בהיעדר אפשרות להגיע לשלום מוחלט) – על ידי, למשל, קביעת גבולות-הגנה והתייצבות על אותם גבולות (זה חשוב במיוחד לדמוקרטיות, שלא יכולות לנהל סכסוכים בעצימות נמוכה באופן אינסופי. אם רוצים חיים תקינים בתוך המדינה, שלא משועבדים כלכלית וערכית למלחמה וכיבוש נצחיים אלא ל…חיים של בני אדם – צריך גבולות. תפקיד הצבא בדמוקרטיה הוא להתכונן למלחמה, להלחם כשצריך ולשמור על הגבולות בין המלחמות – לא להיות צבא שיטור וכיבוש נגד אזרחים באופן נצחי). מדינת ישראל לא היתה יכולה לשרוד ולשגשג אם לא היינו פועלים לאור דוקרטינת בן גוריון לפיה חייבים מעצמה לצדנו, וחייבים להתחשב בדעת העולם (במיוחד המערבי), ובוודאי אם גם היינו עדיין בסיני בלי שלום עם מצרים, גם לא מקדמים את התהליך עם הפלשתינים, גם נשארים בעזה עם ההתנחלויות, גם לא עושים שלום עם ירדן, וגם נשארים בלבנון. לאורך זמן, אם ישראל רוצה להיות חלק מהעולם המערבי הדמוקרטי ולא מדינה מצורעת (כי אפשר גם להשוות את עצמנו לאפריקה, ואז להיות מרוצים תמיד) – נהיה חייבים לאמץ את ערכי העולם המערבי הדמוקרטי – וזה כולל הפסקת השליטה על מיליוני אזרחים נטולי זכויות.
אתה זורק בעיקר סיסמאות ללא משענת עובדתית. אנו מנהלים היטב את הסכסוך ואנו חיים נורמליים לגמרי. עובדה שהסכסוך לא משפיע כמעט על חיינו ביום-יום. העולם לא דורש כלום, העוללם לא כל כך מתעניין בסכסוך הזה ואם קרי לא היה חולה נפש אף אחד לא היה דורש שום דבר. זה כבר לא מעניין את המערב. יש להם בעיות קצת יותר רציניות.
אגב כבר 20 שנה שאנו לא שולטים בחיי הפלסטינים. במקרה ולא ידעת, הפלסטינים חיים תחת השלטון של הרשות הפלסטינית. אז אם אין להם זכויות, זה לא קשור אלינו.
בכל מקרה אנו לא נתאבד בגלל ״ערכים״ שקיימים בעיקר במוח שלך. אתה לא ממש מכיר את המערב. המערב זה לא כמה אינטלקטואלים שמאלנים יפי נפש ומלאי שנאה עצמית. לך פעם אחת למשחק כדורגל באירופה ועוד תתגעגע לעדינות ולנימוס של אוהדי בית״ר.
אם נניח ש”אנחנו לא שולטים” בפלשתינים (למרות שכל היבט של כל פלשתיני – כלכלי, חינוכי, בריאותי, ביטחוני, משפטי – מושפע לחלוטין מהנוכחות של צבא זר ואזרחים זרים בטריטוריה בה הוא אמור לנהל את חייו החופשיים) אז זה אומר שהסכם אוסלו היה טוב? יכול להיות כזה דבר? כי לפני אוסלו כן שלטנו בביוב ובחשמל הפלשתיניים.
האיחוד האירופי הוא שותף הסחר המרכזי של ישראל. בלי קשרים – כלכליים, מדעיים, תרבותיים, ספורטיוויים ועוד – עמוקים עם האיחוד האירופי – נהיה מדינה עלובה וענייה כמו שכנינו. באיחוד האירופי גרים 450,000 מיליון איש, להזכירך. כל הקילה האקדמית הישראלית עמדה על הרגליים האחוריות שלה כדי למנוע אי-חתימה על הסכם “הורייזן 2020″, בלעדיו אין אקדמיה ישראלית רצינית. לכן נתניהו, בנט, וליברמן נכננעו, בשקט בשקט, לכל דרישות האיחוד האירופי לא לממן בשקל אחד מוסד ישראלי הנמצא מעבר לגבול, בשטחים הכבושים. הסיסמה ש”העולם לא מתעניין בסכסוך”, היא רק עוד אחד מהמשפטים העצובים והמסוכנים של בנט, שמרחף לו עם רבניו במחוזות רחוקים מכדור הארץ. 100 מבכירי המשק מזהירים רק השבוע מהצנואמי הכלכלי שמתרגש על חופי הכלכלה הישראלית. 138 מדינות (מול 9) הצביעו על קבלת פלשתין בקוי 67′ כחברה באונסק”ו. שגרירי ישראל ננזפים בזה אחר זה בבירות אירופה. עוד ועוד חברות אירופיות (בריטיות, הולנדיות, רומניות) מודיעות על החרמת כל דבר הקשור בהתנחלויות. הסיבה שיש צמיחה כלכלית היא אך ורק בשל הציפייה העולמית שיהיה הסדר, בשל קיומו של משא ומתן ברוב ה-20 שנים האחרונות. בלי משא ומתן רציני, אין ציפייה עולמית להסדר ואז לא יהיו גם השקעות של חברות זרות. לכן נוצרת אצל כמה אנשים שלא מחוברים לקרקע האשליה שאפשר לחיות עם הסכסוך לנצח.
אין שום קשר בין הצמיחה הכלכלית שיש לנו לציפייה על הסכם מדיני. בכלל. ואין שום צונאמי שבא. להפך. כל יום מביא ידיעה הפוכה. לא שמעת שאפילו הנורבגים אומרים שהם נגד החרמת ישראל ? אתה חושב שגרמניה תחרים את ישראל ? צרפת ? אתה יודע שלקרוא לחרם ישראל – או כל מדינה אחרת – בצרפת זו עבירה פלילית ? ובאמת אין לך מושג עד כמה הסכסוך שלנו לא מזיז לאירופאי הממוצע. אם כבר, בזמן האחרון הוא עובר לצד שלנו. תסתובב באירופה ותבין למה. זה קשור לכל הנשים עם רעלה ולגברים על זקן שמתרבים שמה.
חוץ מזה נולדת אתמול ? האו״מ מצביע נגדנו ברוב עצום, ממש דבר חדש שלא היה כדוגמתו. אני בשוק.
ודבר אחרון. אתה יכול לקפוץ ולצעוק שאתה רוצה הסכם אבל צריך שניים להסכם. הצד השני לא מעוניין. האנשים כמוך רק מחזקים את הסירוב שלהם. הם שומעים אותך וחושבים ״למה שנתפשר על משהו כשבצד השני הם רוצים הסכם בכל מחיר ?״. והם צודקים, במקומם הייתי עושה אותו דבר.
אני מתעלם מזה שהתעלמת מכמעט כל מה שכתבתי. אני רק רוצה לשאול לסיכום: תגיד, אם זה כל כך ברור שלאף אחד הסכסוך לא מזיז, הכל המצאות, אין באמת חרמות (למשל – קרן הפנסיה הגדולה בהולנד לא באמת מושכת השקעות מבקנים ישראלים, רומניה לא באמת דורשת שפעוליה לא יועסקו בשטחים, ארגון אקדמי אמריקאי לא באמת מחרים את ישראל, ממשלת בריטניה לא באמת מזהירה את אנשי עסקיה מעסקים בשטחים, שגריר בריטניה לא באמת מזהיר שעוד 5 שנים ישראל תהיה מצורעת – זה בנוסף להצבעות באו”ם – שמושהות עכשיו בשל המו”מ), איך זה שכל ראש ממשלה ישראלי חותך שמאלה? איך זה ששמיר הלך למדריד, ורבין לאוסלו, נתניהו לוואי, לנאום בר אילן והמו”מ כעת, אולמרט לאנאפוליס, ושרון להתנתקות ומפת הדרכים? אולי כי הוא רואה את כל התמונה האסטרטגית הניצבת בפני ישראל? אולי כי אז הוא צריך להתמודד עם המציאות הממשית?
בוודאי שאפשר להתעלם מהדמוגרפיה – “מחנה השלום” עושה זאת באופן נפלא כאשר מדובר על הצעה סבירה לגמרי של חילופי שטחים ואוכלוסיות. פתאום מסתבר שהעניין הדמוגרפי הוא לא סוגייה, למרות שההגיון היה מחייב שאותם “חששני מדינה דו לאומית” לכאורה, היו צריכים לברך על רעיון שגם יקדם את ההפרדה (ובכך בהכרח יצמצם חיכוך בין אוכלוסיות) וגם יפחית לאפס את הסיכוי שישראל תהיה מדינה דו לאומית.
תפקידו של צבא הוא להתכונן למלחמה – ולנצח בה כשהיא פורצת. מדובר על כל מלחמה, גם מלחמת תנועה וגם מלחמת טרור. המושגים היפים של “עצימות נמוכה” הם נגזרת של האיפוק שלנו, ולא של מצב מחוייב המציאות. מדינת ישראל הכובשת האכזרית, מקיימת באיו”ש משטר עדין בהרבה מזה שקיימו האמריקנים בעיראק, ומקיימים באפגניסטאן. כל ההטפות שאנו זוכים להן, הן לא יותר מרצף קלישאות צבועות, שהדבר היחיד שמחזק אותן, הוא הנכונות של ישראלים (נאיבים יותר ופחות) להתייחס אליהן ברצינות.
אין ספק שעדיף לא לשלוט על אף אחד, אבל כאשר התוצאה של נסיגה היא רצח המוני של אזרחיך, הופכת השליטה לרע במיעוטו.
אגב דמוגרפיה, אתה צודק שכחתי את הצביעות המטורפת של השמאל. אותם אנשים שרוצים לברוח מיהודה ושמורון כדי ״לשמר את הרוב היהודי״, דוגלים במדינת כל אזרחיה בתוך ישראל ובביטול הזהות היהודית של המדינה.
אני לא רוצה לכתוב על זה שוב אבל בכל מקרה אין שום סכנה דמוגרפית. כל העולם ואחותו – חוץ מהשמאל הישראלי – יודעים שהילדוה הערבית והמוסלמית בקריסה מוחלטת בכל מקום – תבינו שהמצרים עושים פחות ילדים מהיהודים כאן – כולל בישראל וכולל בשטחים, בתוספת נחמדה של הגירה שלילית גדולה. אז אין מה לחשוש. ועוד מעט נקבל כמה מאות אלפי יהודים צרפתים ואירופאים. אין בעיה דמוגרפית.
כל אדם רציני שמתעסק עם הנתונים הדמוגרפיים בין נהר הירדן לים התיכון יודע שיש סכנה ברורה ומיידית לרוב היהודי (למעשה, אם מצרפים את העובדים הזרים, עולי רוסיה שאינם יהודים לפי ההלכה והמסתננים – הרי שכבר כיום אין רוב כזה). כך סבורים סרג’יו דל פרולה וארנון סופר – הדמוגרפים הבכירים בישראל. אנשים שמתעסקים בכך יום יום עשרות שנים. כך מלמדים הנתונים של המנהל האזרחי של צה”ל, נתוני ה-CIA והלמ”ס הישראלי והפלשתיני. זה שהמוסלמים מולידים 4 במקום 5 ילדים, והיהודים 2.8 במקם 2.7 נניח – לא משנה לא את המגמה ולא את המצב הבסיסי: יש מיליוני פלשתינים בגדה המערבית. אין להם אזרחו. גם אם יהיו “רק” 40% פלשתינים בישראל – האם זו “מדינה יהודית”? לגבי ה”צביעות” – אולי תגיד את זה לנפתלי בנט, שלפי התכנית המדינית הרשמית שלו ומפלגתו, צריך לספח את שטחי C, ולהעניק אזרחות ל-150,000 הפלשתינים שמתגוררים שם.
כל אדם רציני שמכיר את הנושא יודע שהנותונים הרשמיים של הרשות הפלשטינית מפוברקים. עכשיו בניגוד אליך אני גם מכיר אישית את ארנון סופר וסרג׳יו דלפרגולה. ארנון סופר הוא בדיחה שלא מסוגל לענות לשום טענה רצינית חוץ מלהגיד ״הם ימניים״. הרי הוא בנה את כל הקריירה שלו על הפחדות.
דלה פרגולה החליט להאמין לנתונים הפלסטינים בלי לשאול שאלות. כי הוא המומחה הכי גדול ואם הוא לא ראה שיש בעיה אז אין בעיה. דיברתי איתו על זה כמה פעמים וזאת התשובה שלו, סיפור של אגו. הוא כמובן יודע שהנתונים הפלסטיניפ שקריים אבל לא יגיד את זה בפומבי.
וגם יורם אטינגר ובדקתי בעצמי את הנתונים. לא רק אני יש גם דמוגרפים לא ישראלים, לא יהודים ואף אנטי ציונים שעשו את זה וקבעו – אטינגר צודק. זה מאוד פשוט אגב – תבדוק כמה הרשות טוענת שנולדו ילדים ב- 2004 – וכמה אטינגר טען אז. ואחר כך תבדוק כמה ילדים למדו בכיתה א׳ ב- 2010. המספר הוא קרוב לזה של אטינגר והרבה יותר נמוך מהמספר הרשמי שלא מבוסס אגב על שום ספירה אלא על תחזית שפורסמה ב- 1997 ולא עודנכה.
כששירתתי בצה״ל גם כולם ידעו שהמספר האמיתי של הפלסטינים נמוך בכשליש ממה שהם אומרים.
יש היום 1.7 מיליון ערבים ביהודה ושומרון.
היום על פי נתוני ה- CIA אגב הפריון של הערבים ביהודה ושומרון הוא 3.1 והפריון של היהודים בישראל על פי הלמ״ס הוא 3.
רוצה לנהל דיון על דמוגרפיה? אין שום סכנה למדינה דו לאומית עם 20% מיעוטים בתוך ישראל החוקית (שלא כולם מוסלמים ולא כולם לא-ציונים: יש כ-2% נוצרים, 2% דרוזים וצ’רקסים. וגם חלק מהבדויים מתגייסים לצבא). אגב זה לא באמת 20% אלא יותר בכיוון של 16%, משום שכ3-4% הם ערביי מזרח ירושלים, שאינם אזרחים אלא תושבי-קבע, ובכל הסדר (רציני) עתידי יעברו לשליטה פלשתינית. כמו כן, בתוך ישראל (לא כך בשטחים הכבושים) – הילודה הערבית בירידה, והילודה היהודית בעלייה. המגמה בתוך ישראל היא התייצבות היחס בין יהודים לערבים. לכן, אין שום סיכוי לסכנה לרוב היהודי בגבולות הקו הירוק. אם מצרפים מעל 4 מיליון פלשתינים בגדה המערבית ועזה (שהימין רצה להשאר בה לנצח) – התמונה משתנה לחלוטין. מעבר לכך, חילופי אוכלוסיות היא הצעה פשיסטית: מדינות שקוראות לעצמן דמוקרטיות, או “הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון” לא יכולות לסחור באזרחות של נתיניהן ב-65 השנים האחרונות(אפילו גדעון סער הלאומן אמר: “אזרח ישראלי אינו חפץ ואינו ניתן להעברה במסגרת הסדר מדיני. זו הפקעה שאינה על הפרק”).
אתה באמת משווה את הכיבוש הישראלי במשך 46 שנים לכיבושים הזמניים של כמה שנים בעיראק ואפגניסטן שהגיעו לקיצם? האם ארה”ב העבירה 5% מאוכלוסייתה בניגוד לאמנת ז’נבה לשטח שהיא כבשה תוך צפצוף על כל העולם?
לגבי ההשלכות הביטחוניות של יציאה מהשטחים הכבושים. ובכן, בדיוק בשביל זה יש משא ומתן. עשרות אלופים, רמטכ”לים, ראשי מוסד ושב”כ לשעבר סבורים שהאינטרס הביטחוני הלאומי העליון של ישראל הוא להגיע להיפרדות מהפלשתינים. לגבי הקשר בין שליטה בשטח לביטחון: כשהיינו ברצועת עזה נהרגו הרבה יותר ישראלים כתוצאה מטרור עזתי מאשר אחרי 2005, וגם אז יישובי עוטף עזה ספגו טרור. כשהיינו בלבנון מתו הרבה יותר חיילים, תדירות שיגורי הרקטות היתה גבוהה יותר, ישראל לא זכתה להבנה ותמיכה, וחיזבאללה היה ארגון מאוד פופולרי שרכב על גבינו (למעשה הכיבוש הישראלי הצמיח את החיזבאללה). היום חמאס וחיזבאללה בצרות. סיומי הכיבוש בעזה ולבנון שיפרו את הביטחון הלאומי.
צר לי, אבל הקביעה התמוהה שלך שיש ערבים שהם לא “סכנה דמוגרפית”, וכאלה שהם כן, היא חסרת הגיון ונובעת מפוזיציה פוליטית.
ערביי מזרח ירושלים הם תושבי קבע שיכולים להתאזרח כאן בכל רגע שירצו (עד היום לא עשו כן, אבל ברגע שיחשבו שאתה זומם לקחת להם את התעודות הכחולות והביטוח הלאומי, אתה תגלה בן רגע כמה מהר הם מתאזרחים – יש לך מושג כמה אלפים מתוכם עברו מהשכונות שמחוץ לגדר ההפרדה לשכונות שבתוך הגדר?…).
מי שמדבר על דמוגרפיה והפרדה בין עמים – צריך להיות טיפ-טיפה עקבי, אחרת זה נראה כאילו הטיעון הדמוגרפי הוא בסה”כ תירוץ נוסף לרעיון העיוועים של להקים עוד מדינה ערבית חמישה מטר מכפר סבא, אחרי שהניסונות הקודמים לנסיגה הצליחו כ”כ יפה…
אני לא משווה את הכיבוש באפגניסטאן ועיראק לשליטה שלנו באיו”ש. אפגניסטאן ועיראק נמצאות אלפי ק”מ מארה”ב, ואין להן שום קשר היסטורי לארה”ב. איוש”, ואני יודע שזה חידוש מדהים, היא המקום שבו נוצר העם היהודי. כן, העם היהודי לא הומצא ע”י החלטה של האיחוד האירופי, ולא ע”י עמותה של הקרן החדשה…
בנוסף, כאשר שלט האוייב באיו”ש, שנמצאת במרחק יריקה ממרכזי האוכלךוסייה שלנו, הת]פתח שם איום צבאי עקיף וישיר על המדינה. מה שמעניין הוא שלמרות שלנו ישנם אינספור צידוקים טובים יותר לשבת באיו”ש, ולפעול בקשיחות כלפי מוקדי הטרור שם, והגורמים המסייעים להם – עדיין היחס הישראלי לאוכלוסייה המקומי הוא טוב לאין שיעור מכל יחס של מדינה מערבית ששלטה בשטח שישבה בו אוכלוסייה של עולם שלישי. ככה זה במציאות המנותקת מקלישאות על שלום, שלווה וכיבוש אכזר…
זה פשוט עניין פשוט של מספרים, מה לעשות: 16 עד 20% הם לא 50%. מי שממעיט בהשלכות הדו -לאומיות של סיפוח השטחים הכבושים, עושה זאת כי יש לו שיקולים זרים – לא ציוניים ולא ביטחוניים.
העם היהודי נוצר בכל המרחב שבין הנילוס, לבנון, עיראק וסוריה. “ארץ ישראל השלמה” לא היתה מעולם שלמה ולא תהיה לעולם שלמה בריבונות ישראל. זהו עוד אחד מהשקרים שמפיצים אנשים דתיים ששקר הוא לחם חוקם. מעבר לכך, שבשום הסדר מוצע ישראל לא תחזור לגמרי לקוי 67. תמיד חלק מיהודה ושומרון יהיה חלק מישראל. גם ירושלים זה חלק מיהודה ושומרון. מדבר יהודה ושפלת יהודה הם חלק מיהודה, והם בתוך הקו הירוק. העבודה היא שניצחון הצבאי הכי חד משמעי של ישראל בוצע מגבולות 67′.
ולהשוות את היחס הישראלי לפלשתינים לכיבושי עבר זה כמו להשוות את היחס למוטרדות מינית או נאנסות כיום, ליחס לנשים לפני מאות או אלי שנים. דברים משתנים. נורמות משתנות. ערכים משתנים. החיים משתנים. למשל, אין יותר עבדות. יש יחס שווה לנשים וגברים, יש שוויון זכויות לחד מיניים במערב. אין יותר “עין תחת עין”, לפחות בחברות מודרניות. זה מין קטע כזה שדתיים לא מבינים – מוסר הוא עניין משתנה. ואם ישראל שואפת להיות “הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון”, שותפה של ארה”ב, “מוצב קדמי של המערב” וכו’ – אזי היא חייבת לאמץ את הנורמות של אותו עלם מערבי, כיום.
לא, זה לא עניין של מספרים – זה עניין של פוליטיקה צבועה – ללא הקולות הערביים בעלי האזרחות, לשמאל אין צ’אנס לחזור לשלטון אי פעם. לעומת זאת, אם יביאו “יותר מדי” ערבים, שוב השמאל לא יחזור לשלטון לעולם…
אין דרך לעקוף את זה – מי שמדבר על “היפרדות”, חייב להסתכל על המפה, ולגלות 300,000 ערבים שחיים בדיוק על הקו הירוק, מצידו המערבי, ובהזזת מפה קלה, מצטרפים לבני עמם במדינה הפלסטינים המשוחררת והגאה, ויוצאים מעולו הברוטאלי של המשטר הציוני המקפח. משום-מה דווקא אלה שמחרטטים על הצורך בהפרדה, הם ראשי המתנגדים לרעיון. מוזר…
לא יודע איך לספר לך, אבל הכיבוש בעיראק הוא מ2003, וזה באפגניסטאן הוא מ2001. ה”כיבוש” שלנו הוא מ1967. בדקתי במחשבון ומסתבר שזה אומר שהכיבוש האמריקני הוא פחות “כיבוש עבר”, מזה שלנו…
הניסיון להתעלם מעובדות ארכיאולוגיות ברורות (שקייימות באיו”ש יותר מאשר בכל נקודה אחרת בעולם), בכל הנוגע למקורו של העם היהודי, היא אבסורדי. לא רוצה להדהים אותך, אבל כדאי שתבדוק ממה מקורה של המילה “יהודי”, ואולי תגלה שזה קשור לחלק הדרומי של “השטחים הכבושים”…
וללא ה-16-18 מנדטים של חרדים אנטי-ציוניים, אנטי-דמוקרטים ששואפים יום יום למדינת הלכה פרמטיבית, שמדכאים ומדירים נשים, חילונים, דתיים לאומיים, מסורתיים, רפורמים, קונסרבטיבים, גויים, אשכנזים-מדירים ספרדים ולהפך – אין לימין אפשרת להקים ממשלה (ומה שיש כיום זו לא “ממשלת ימין”. זו ממשלה מעורבת עםפ אג’נדה מעורבת. ו”הימין” לא “זכה בבחירות” – זכו בהן 13 מפלגות שונות, והוקמה קואליציה. מה שנקרא בטעות “המחנה הלאומי” (שכולל מפלגות אנטי-לאומיות כמו החרדים, או מפלגות המובילות למדינה דו-לאומית) לא זכה ברוב קולות. רוב הקולות הלכו למפלגות “לא ימין” למיניהן.
לגבי הערבים בתוך ישראל, אתה פשוט יום אחד תצטרף להשלים עם העובדה שא. הם אינם מסכנים שום רוב יהודי. ו-ב. הם היו פה לפני הקמת המדינה, והם אזרחים שווי זכויות במדינה שקוראת לעצמה “הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון”, ואם היא לא רוצה לאבד גם את מראית העין הזאת, והיא לא רוצה לעוור נגדה חרמות, נידויים, אלימות, הפגנות ועוד – היא לא יכולה לסחור באזרחות של תושביה. זה יכול לעבוד יפה אולי בצפון קוריאה.
יש ממצאים ארכאולוגיים וקשר היסטורי עם כל המרחב שהיה פעם “ארץ ישראל”. ואניחוזר: בכל הדר חלקים מיהודה וחלקים משומרון יהיו בריבונות ישראל לתמיד. כבר כיום מדבר יהודה ושפלת יהודה – בתוך הקו הירו.ק ההתמקדות אך ורק ביהודה ושומרון היא בשל שיקולים אי-רציונליים ולא ציוניים, וכן, משיחיים. אם הדתיים-לאומיים ששטפו את מוחם מנקות במוסדות החינוך הדתיים הפועלים לאור חזון הרבנים קוק, האב והבן, שישראל היא “ראשית צמיחת גאולתנו”, והם מאמינים שתהליך ה”גאולה” הוא דטרמינסטי, ושההתנחלויות בגדה המערבית עוזרות “לזרז את ביאת המשיח” והקמת בית המקדש אז.. כן – יש פה שיקולים משיחיים – כי יש אמונה ב..משיח. זו מחלה נפשית שמסכנת את קיום המפעל הציוני.
כשאתה משתפך פה על “מפלגות הלכה מדירות נשים”, ומייד אח”כ מספר בהתרגשות על החשיבות בשילוב הערבים – אתה מדגים היטב את הנטייה של של מאמיני דת השלום למלמל מנטרות בלי לבדוק את הסתירה הפנימית בתוכן.
המפלגה הגדולה במגזר הערבי היא לא רק מדירת נשים, אלא גם אחת שבחרה לכנסת בביגמיסט אמיתי, מהסוג שביהדות החרדית (אותה אתה כ”כ שונא) לא קיים כבר קרוב לאלף שנים…
אני יודע שמבאס לגלות שהימין מנצח בבחירות, ועל כן אתה מנסה להסביר ש”זה לא בדיוק ימין”, ושאר ירקות – אבל האמת היא שלימין היה מועמד לראשות ממשלה, בעוד שהשמאל אפילו לא ניסה להציג אחד כזה (למרות שהיה ברור שהדבר המאחד את כל השמאל – כולל מפלגה אחת שבהמשך זחלה לממשלה – היה ההתנגדות לביבי כראש ממשלה).
בבחירות אלה גוש הימין-חרדים הצטמק ל61 מנדטים עקב הצלחתו הגדולה של לפיד. 61 זה בהחלט אכזבה – אבל זה רוב – תבדוק…
המשיחיזם האנטי ציוני שמדקלם סיסמאות מגוחכות על דמוגרפיה (ובה בעת מתנגד לכל תיקון של הבעייה הדמוגרפית האמיתית שקיימת פה, בגלל חולשתו האלקטוראלית בלעדיהם…), ומספר לנו שאם רק ניסוג, יפרוץ פה שלום נפלא עם חומוס בדמשק (למרות שכל הנסיגות הקודמות הוכחו כאסון ביטחוני) – מנסה לטעון שמי שחושב אחרת ממנו, הוא משיחיסט. האמת היא שיש בסיס לתביעות על זכותנו על הארץ, וגם אם אתה לא מכיר את הארכאולוגיה, כפי שהוכחת לאורך הפוסטים שלך פה), אתה אמור לדעת שלתביעות שלנו על איו”ש יש משקל היסטורי יותר מאשר לתביעות שלנו על שפלת פלשת, למשל…
ודבר אחרון לגבי שתי קלישאות מבדרות במיוחד:
“סחר באזרחות” – הסכם ז’נבה (שהוא כידוע מאוד ימני…) גורס לשלול תושבות קבע של תושבי מזרח י-ם על רקע היותם ערבים. אני ראיתי כבר שלא ברור לך בדיוק מה משמעות המושג, אבל האמת היא שאנשים אלה יכולים להתאזרח בכל רגע שירצו – ושלילת התושבות שלהם היא בדיוק אותו “סחר באזרחות”, שמסתבר שאין לך בעייה עימו (כאשר מציעים אותו משיחיסטים משמאל, ולא סתם חילונים מימין…).
“צפון קוריאה” – לא יודע איך לבשר לך את זה, אבל צפון קוריאה היא מדינה שנשלטת ע”י המפלגה הקומוניסטית המקומית, ומלחשים באוזניי שהקומוניסטים הם דווקא חלק מגוש השמאל – ולמעשה הסניף המקומי שלהם פה בארץ היא מפלגה שמשתייכת ל”מחנה השלום” (אגב, עוד כינוי שהמציאו מדינות הגוש המזרחי ז”ל…) בשם חד”ש…
מי שמתנגד לקבל את החלטת הרוב, לא באמת יכול לספר סיפורים על צפון קוריאה וכד’.
61 זה “רוב” רק בגלל חוק באדר-עופר. אין רוב במספרי קולות (כמו שאמרת – תבדוק). אני לא יודע אם סיפרו לך, אבל לפי שיטת הבחירות בישראל כל ראש מפלגה הוא למעשה “מועמד לראשות ממשלה”. אין בחירה ישירה (כמו שאמרת – תבדוק). גם זהבה גלאון וגם אריה דרעי היו מועדים לראשות הממשלה – לו יכלו להרכיב קואליציה אחרי הבחירות. אין הצבעה ל”ימין” או ל”שמאל” וגם לא ל”גושים”, לא ל”מחנה השלום” וגם לא לא ל”מחנה הלאומי” (או הדו-לאומי והאנטי-דמוקרטי. וכמו שאמרת – תבדוק). לכן, אין שום משמעות ל”61 מנדטים” של החרדים, המתנחלים והליכוד. “כל הנסיגות החאורת הוכחו כאסון ביטחוני” – אז זהו שלא – כל היציאות – מסיני, לבנון ועזה שיפרו מאוד מאוד את הביטחון הלאומי ומצבה האסטרטגי של ישראל, חסכו בהמון חיי אדם, צמצמו חיכוך ומלחמות, אישפרו יותר חיים נורמליים ליותר בני אדם לאוך יותר זמן, והגרמו לחמאס וחיזבאללה ושקפוע היום באיומים פנימיים, משברים וחולשה ניכרת. כל זה לא היה לפני 2000, אז חיבאללה היה חזק ופופלרי ושיגר יותר רקטות והרג הרבה יותר ישראלים, כנ”ל לגבי הטרור מעזה. לפני 2005 היה רע הרבה יותר.
61 זה רוב רק בגלל באדר עופר? אני לתומי חשבתי שמאז ומתמיד 61 היה יותר מחצי של 120…
אתה לא באמת רוצה שנספור קולות כלליים – יש לך ספק לאיזה מחנה משתייכים תומכי עוצמה לישראל (שקיבלו 67000 קולות)? תומכי הרב אמסלם (46,000)? תומכי אמנון יצחק (28,000)? מפלגת העולים השנייה (19,000)?
לכל שאר המפלגות שלא עברו, גם יחד, יש פחות קולות (ובוא נהיה כנים, רובן ממש לא מפלגות שמאל מובהקות…).
הקביעה כאילו “כל ראש מפלגה הוא מועמד לראשות ממשלה”, לפי שיטת הבחירות הישראלית, היא יציאה מצויינת שנמצטרפת לסדרת היציאות הדגולות שזכינו להן עד כה. מסתבר לשיטתך, שיש אנשים שאשכרה האמינו שזהבה גלאון היא בדרך לבלפור 3, ואפילו היא לא ידעה זאת…
חזבאללה נמצא בבעייה היום בגלל המעורבות שלו בסוריה, וממש, אבל ממש, לא בגלל מה שנתפש כנצחון ענקי שלו על ישראל (למעשה, עמדת השליטה שתפס בלבנון באה במידה רבה בגלל הבריחה שלנו).
באשר לקביעה שהנסיגות שיפרו את מצבנו הביטחוני והאסטרטגי – אין באמת דרך לענות על זה. המקבילה של זה היא אדם שמסתכל על אוטובוס שדורס ארבעה ילדים, ואומר – “וואו, הפגוש של האוטובוס כמעט ולא התעקם!”…
דבר נוסף, אם אתה חושב שאנשים בישראל מצביעים למפלגה מבלי שיהיה להם אכגפת על איזה מועמד היא תמליץ כראש ממשלה, כנראה שמעולם לא הלכת לקלפי בישראל…