מה שמה של חברת הנדלן שהוקמה ע״י סוחר הנשים הגדול בישראל?

שופטת בית משפט השלום בתל אביב רחל ערקובי קבעה כי אין איסור לפרסם כי דודו דגמי, מי שהיה אחד מסוחרי הנשים הגדולים אי פעם בישראל והפך לאיל נדלן, היה קשור בשנים האחרונות לחברת הנדלן ד. ד. מיזמים (ששינתה שמה לאורבן נדלן י.ד). במהלך השנה האחרונה הועברו מניות האחזקה בחברה מבעלותו של דגמי לבעל מניות אחר.

עד להחלטת בית המשפט נמנעו אמצעי התקשורת מלפרסם את שמו של דגמי לצד שם חברת הנדלן באמצעותה עבד וזאת, מטעמי זהירות לאור צו איסור פרסום שניתן על ידי בית המשפט העליון לגבי זהותו החדשה של דגמי. 

פניתי לחברת הנדלן אורבן נדלן בבקשה לקבלת תגובה לפני הפרסום. לכשתועבר תגובתם, אוסיף אותה כאן. 

במסגרת הליך משפטי בעקבות תביעת השתקה שהגישה חברת אורבן נדלן (לשעבר מיזמים) נגד העיתונאית שרון שפורר, קבעה שופטת בית המשפט השלום רחל ערקובי כי אין איסור לפרסם את שמו של דגמי בזיקה לחברת אורבן נדלן, וכי צו איסור הפרסום חל רק על זהותו החדשה של דגמי (ששינה מאז את שמו).

דגמי הקים את מיזמים ביחד עם שותפו דוד זהבי לפני כ-7 שנים בעודו משמש כעד מדינה בפרשת הסחר בנשים הגדולה אי פעם בישראל. בן לילה הפך מסרסור מוביל לאיל נדלן. הוא החזיק באמצעות אורבן נדלן (מיזמים לשעבר) עשרות נכסים, פעל באמצעות חברות רבות, הוביל קבוצות רכישה, ביצע תמ””א 38 ‏(חיזוק מבנים תמורת הטבות או דירות בבניין‏) ואפילו היה לפרק זמן קצר שותף בפרויקט של חברה ציבורית שנשלטה על ידי טייקון והקימה פרויקט יוקרה ענקי אל מול חופי תל אביב.

אם אתם גרים באחת הערים בגוש דן או השפלה, שבכל אחת ביצעה אחת מחברות הקבוצה שלו עשרות פרויקטים של תמ””א 38 -– ייתכן שגם אתם נתקלתם בדגמי.

אם נתקלתם (או לא), תתקשו לשער כי 24 תיקים חמורים שנפתחו נגדו בעשור האחרון נסגרו בעקבות חתימתו על הסכם עד מדינה. בתיקים הללו כלולות האשמות בדבר ניסיון אונס, סחר בנשים, סרסרות, סחיטה באיומים והחזקת סמים.

דגמי הוא סוחר הנשים הגדול ביותר שנתפס בישראל אי פעם והיה הרוח החיה בפרשת סחר בנשים שכללה הברחה לישראל של מאות נשים ממזרח אירופה והעסקתן בזנות. כשנעצר ב–-2007 בחשד לניסיון אונס וסחר בנשים, וכשהבין שהוא עלול למצוא את עצמו מאחורי סורג ובריח לשנים רבות, החליט דגמי לשתף פעולה עם המשטרה.

תמורת מחיקת כל התיקים החמורים בעניינו הוא הפך לסוכן משטרתי והעביר לשוטרים אינספור הקלטות של שותפיו לרשת המסועפת. הוא קיבל מעמד של עד מדינה והוביל להרשעתם של ארבעה שותפים שלו, שלושה מהם זוטרים ממנו. הם הורשעו ונידונו לעונשי מאסר של שלוש עד 18 שנים.

בזכות מעמד זה נהנה דגמי מחיסיון ובהמשך גם מזהות חדשה. אלא שאת עולם הפשע לא זנח. בין היתר הוא הורשע בסחיטה באיומים אחרי שחבר לראש ארגון הפשע היפואי עיזאת חמאד וביחד סחטו שוכר שהפריע לקידום פרויקט של מאות מיליוני שקלים בפלורנטין. ובנוסף הוגשו נגדו כמה תלונות במשטרה בעלות אופי דומה של סחיטה באיומים של דיירים שביקש לפנות מנכסיהם כדי לקדם פרויקטי נדלן -– אך אלו נסגרו.

בעקבות מאבק משפטי שניהל עיתון הארץ הותר לפרסם את דבר קיומו של דגמי ועסקי הנדלן שלו. שפורר פרסמה במסגרת עבודתה בעיתון הארץ סדרת תחקירים אודות דגמי ואודות שותפיו בחלק מהפרויקטים שלו ובהם בני משפחתו של שוטה חובל מנהל מחלקת הרישוי והפיקוח על הבניה בעירית תל אביב לשעבר, אשר בעצמו הורשע בעבירות של הפרת אמונים.

אחרי סדרת הכתבות פרסמה שפורר בעמוד הפייסבוק שלה פוסט לפיו חברת מיזמים (ששינתה את שמה לאורבן נדלן) היא חברה מפוקפקת וכתבה כי היא מנועה מלהסביר מדוע. בהמשך פרסמה שורה של פוסטים נוספים בעניין. מיזמים (ששינתה את שמה לאורבן נדלן) הגישה תביעת דיבה על סך 1.68 מיליון שקל כנגד שפורר בטענה שהפוסטים בפייסבוק הם הוצאת לשון הרע.

מי שמייצגים את שפורר כעת בתביעת הדיבה של אורבן נדלן-מיזמים נגדה הם עורכי הדין אורי קידר ועמוס נווה מהמטה למאבק בסחר בנשים. הם עושים את עבודתם פרו-בונו (ללא שכר טרחה) בשל העלות הגבוהה של מימון תיק משפטי מן הסוג הזה, בידי שפורר שהיא כיום עיתונאית עצמאית. לטענת עורכי הדין, התביעה היא תביעת השתקה שנועדה להרתיע עיתונאים מלהזהיר את הציבור מפני סוחרי נשים דוגמת דגמי, אשר מנהלים חברות נדלן ועסקים שונים.

עקב החשש מהשתקת עיתונאים בתביעות דיבה הגיש לבית המשפט אתר האינטרנט “העין השביעית” בקשה לפרסם עדכון אודות ההליכים שמנהלת מיזמים (ששינתה את שמה לאורבן נדלן) כנגד שפורר. בעקבות בקשת העין השביעית דרשה מיזמים כי ההליך כולו יידון בדלתיים סגורות, וכי יוטל צו איסור פרסום על פרטיו. בהחלטתה האחרונה דחתה השופטת ערקובי את הבקשה של מיזמים (ששינתה את שמה לאורבן נדלן), וקבעה כי אין כל איסור לפרסם את שמו של דגמי ואת הקשר שלו לחברת מיזמים. בכך המשיכה ערקובי את הקו שנקט בית המשפט העליון בקובעו כי יש אינטרס ציבורי מובהק לפרסום מידע אודות דגמי ואודות עסקיו.

לפני כשנה חדל דגמי להיות בעל השליטה בחברת מיזמים (ששינתה את שמה לאורבן נדלן) ולנעליו נכנס היזם יאיר סגל שהכיר אותו מעסקי הנדלן שעשו בעבר. סגל וזהבי מחזיקים כעת כל אחד במחצית מהזכויות בחברה ובפרויקטים שלה.

מעט על פרסום פוסט זה:

כאמור, אני מפרסמת את המידע על בסיס החלטת השופטת ערקובי מיום 5 ביוני 2016.

כידוע לכל: פרסום עיתונאי של פסק דין אינו יכול לשמש עילה למשפט לשון הרע, כפי סעיף 13 (5) לחוק איסור לשון הרע. ״לא ישמש עילה למשפט פלילי או אזרחי : פרסום ע”י שופט, חבר של בית דין דתי, בורר, או אדם אחר בעל סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית על פי דין…״

החלטת השופטת ניתנה בדלתיים סגורות, אך מתוך כוונה להתיר את הפרסום בחלוף 15 יום – אותם העניקה השופטת לחברת מיזמים (ששינתה את שמה לאורבן נדלן) לערער. מיזמים (ששינתה את שמה לאורבן נדלן) הודיעו לבית המשפט ביום 7 ביולי 2016 שאין בכוונתם לערער ובכך החלטת ערקובי הפכה לחלוטה ופתוחה לכל.

הנה חלקים ברורים מתוך פסק הדין שמתירים לכל כלי התקשורת לעסוק בזהות החברה, ובזהותו של דגמי. יובהר, חל עדיין איסור לזהות את שמו החדש של דגמי או את כתב ההגנה שהגישה שפורר בתיק.

פרסומים בכלי התקשורת, על עצם ההחלטה הזו, המטשטשים את זהות החברה ו/או דגמי, מנוגדים לתמצית החלטת השופטת ערקובי (והיא לאפשר את פומביות הדיון בתביעת לשון הרע נגד עיתונאית)

כאמור, מסמך החלטת השופטת עדיין נושא את הסימונים המקוריים ל״דלתיים סגורות״, אך בפועל זה אינו המצב. (במידה ואשיג עותק ״נקי״ של ההחלטה, אעלה אותה במלואה כאן).

לפרסום שם החברה יש חשיבות עליונה בתביעת ההשתקה הזו. באמצעות ההסתרה הנ״ל קיוו דגמי והחברה הנדלנית להפחיד את שפורר בסך של 1.68 מליון (!!) ש״ח. ברור לכולם שזה סכום שעיתונאית עצמאית תתקשה לעמוד בו, וזה עוד לפני שמדברים על הנטל הנפשי והפרוצדורלי שבטיפול בתביעה בסדר גודל כזה.

זה הוא סיפור עיתונאי בו כתבות המשך בעיתונות הן חשובות במיוחד.

עוד על הפרשה

https://soundcloud.com/reshet-bet/fiej09qv8ium

לינק לדיווח ב׳המקום הכי חם בגיהנום׳.