הפלוג – הבלוג הפוליטי של טל שניידר מפוליטיקה ובלוג יוצא הפלוג. כי פלוגתאות בפוליטיקה הן דבר טוב
הבוקר במעריב, טור שלי על ההיסטוריה של הסיקור בתחום המגדר, כולל על הקמפיין העכשווי. ההיסטוריה האנושית התמקדה בתיעוד וסיקור מלחמות ולא בתיעוד על אירועים שפרצו דרך חברתית.
האם הילרי קלינטון תהיה הנשיאה האמריקאית הראשונה, או הערת שוליים בהיסטוריה שתסוכך ותישכח בהינתן אירועים גדולים בהרבה ממנה? האם קלינטון תיבחר ותשתמש בשנותיה בשלטון כדי לשפר את הייצוג המגדרי בארצות הברית ולהוביל אג׳נדה פרוגרסיבית נחושה?
פסל המתעד את פגישתן הראשונה של אליזבת סטנטון ולוסריטה מוט, סנקה פולס, ניו יורק
off the beaten path, כפי שהאמריקאים מכנים את מי שיורד לרגע מן הדרך הראשית ויוצא לחפש נתיבים צדדיים, אולי הרפתקניים. בסנקה פולס חיו ב־1848 נשים חריגות, מהפכניות, בדלניות. אחרי ששללו מהן את הזכות להשתתף בוועידה למען שחרור עבדים, הן החליטו לקחת את ההיסטוריה לידיים ולעשות דבר מה.
סנקה פולס, ניו יורק
מדוע ההיסטוריה האנושית לא סיקרה ותיעדה אירועים חשובים כמו הוועידה בסנקה פולס? אם לא בזמן אמת, מדוע לא בדיעבד? המחשבה הראשונה הייתה, “נו, טוב, נשים. זלזלו אז, מזלזלים היום וימשיכו לזלזל גם בעתיד”. לזה אנחנו רגילות, לא?
אך לאחר מכן שקעה תובנה נוספת: ההיסטוריה האנושית התמקדה בתיעוד מלחמות, אך לא בתיעוד הסכמות ולא דיווח על פריצת דרך חברתית. מותם של בני אדם וקורבנות אנושיים הם בבחינת החיוני והנחוץ לסיקור שוטף וגם למחקר היסטורי – אך מדוע ההיסטוריה וכותביה לא נתנו מקום של כבוד ותיעוד פרטני לתהליכים פוליטיים ממושכים, נטולי אלימות, ללא שפיכות דמים? עם התקדמות המחקרים המגדריים והשינוי שחל בעולם ביחס לנשים (ועדיין מתחולל) החברה האנושית צריכה לקבל על עצמה פרויקט חשוב: לפענח בדיעבד כיצד הובילו אותן נשים את השינויים ולהשלים את פערי המידע, המחקר והשחזור של מאורעות נטולי אלימות אשר שינו את העולם.
off the beaten path, לא רק תיעוד ושחזור מלחמות ששינו את האנושות, אלא דווקא דגש היסטורי על מאבקים על התודעה.
היום כבר ידוע שנשות סנקה פולס, כמו המאבק בעבדות, מומנו על-ידי הקרן החדשה לישראל.
אתה כל כך לא אורי שזה מביך:(
יואב, הנה אני שוב כותב בפסאודו-סאטירה שמאלנית שנונה על הימין. האם תזהה את הניואנסים הדקים, שמבדילים בין הסגנון שלי לסגנון הזה?
משווה ומעלה:
רק פרופסורית למגדר שתחליף את בוז’י תוכל להפיל את ביבי.
ניסיתי לספור כמה פעמים מופיעה המילה “מגדר”, על שלל הטיותיה, בטור הזה, ומהר מאוד התייאשתי. יותר קל לספור כמה פעמים המילה לא מופיעה. מצד שני, אחרי שבשבוע שעבר קראנו כאן על החידוש הלשוני המגדרי האחרון ועל כל הניסיון החדש להפוך את הילארי (זו שהתקדמה על גבו של בעלה, ושהעלימה עין פעם אחר פעם מניצול סמכות שלו כלפי נשים הכפופות למרותו) לבשורת הפמיניזם – הרי שהטור הזה הוא המשך טבעי.
הרעיון של דיסציפלינה מגדרית נוספת, היא לא באמת חידוש בתחום מדעי הדשא, ולימודי מגדר בכל תחום מדעי-עלק, הם להיט גדול בפקולטות השוממות למובטלי העתיד, אלה שמסיימים בי איי כללי ולימודי מיגדר, ונורא מופתעים שהשוק מציע להם להיות נציגי שירות בסלקום – אלא אם כן היו נבונים והסתדרו באיזו עמותה-קרן כלשהי, ואז הפרנסה מובטחת כל זמן שמדינות אירופה לא מגיעות למסקנה שיהודים זה יהודים, גם אם הם מתחנפים, וחבל לזרוק עלךיהם כסף…
אני מסכים שהגיעה העת ללמד על מה שהיינו מעדיפים שהתרחש בעבר, ולא על הדברים המבאסים שהתרחשו בפועל. תחום המגדר זה מקום נחמד להתחיל עימו – כולנו זוכרים את ההיסטוריה המפוארת של הקיסרית הרומית הדגולה אוקטובינוסית, שכונתה אוגוסטוסית, עד שהכנסיה המיזוגנית סילפה את ההיסטוריה כאילו הייתה סתם גבר.
גם משחררת העבדים אייבהרמה לינקולנית, הייתה אישה דגולה, אם כי סבלה מבעייה של שיער-פנים, שאפשרה למיזוגנים לתארה כגבר.
אחרי שמיצינו את רתימת העבר הרחוק לצרכי האידיאולוגיה של ההווה, הגיעה העת לעשות זאת גם בתחומים אחרים: אחרי שנחתם הסכם אוסלו בין ישראל לבין ארגון השלום הפלשתינאי (אש”ף), וכל החרבות כותתו לאתים, התגנבו מספר מתנחלים אלימים והפכו מחדש את האתים לחרבות באופן שיצר את הרושם כאילו הפלסטינים (שבאותו זמן היו בכלל בכנס דו-קיום בדאבוס ולא ידעו מה נעשה מאחורי גבם) הם האשמים. בנוסף למעשה זה, המתנחלים גם ריססו על קירות כתובות נאצה כמו “הדרה זה כיף, תחי ההסללה” ו”מי שלא מסליל – טפיל!”.
ומכיוון שסנקה פולס כנראה מאוד הרשימה אותך, צריך לחזור ולציין שהסיבה לכך שלא מדגישים את סנקה פולס חזור והדגש, היא שסנקה פולס היא אירוע אזוטרי וחסר חשיבות בהיסטוריה האנושית בכלל, ובהיסטוריה הרקרואקטיבית של המגדר הנשי בפרט. מה שקורה לנשים יזידיות זה משמעותי לאין שיעור ממה שקרה בעיירונת פצפונת בניו יורק שרוב ארה”ב לא שמעה עליה בזמן, לא יודעת על קיומה כיום, וסביר שלא תדע עליה גם מחר, גם אם יהיה ניסיון נואש לקדוח בשכל לגביה, כפי שהילארי ושות’ מנסים (כמה חבל שבמיילים שלה היא לא עסקה בסנקה פולס, אלא בדברים קצת יותר חשובים…).
האירוע המגדרי המעניין ביותר השבוע היה עמידתה של אישה מסכנה ואומללה על תקן ניצב, כשהיא לבושה חג’אב ומחוייבת להקשיב לבעלה שמספר לנו על החוקה האמריקנית. נכון, אחרי שטראמפ הצביע על העובדה שעמדה שם כמי שכפאה שד, היא הורשתה להופיע עם בעלה בעוד כמה כלי תקשורת, וגם להשמיע כמה מלים, אבל שוב היה ברור מי הבוס שם. המחנה שמשמיע דיבורים על מגדר – הוא המחנה שמגן בנחרצות על החבורה שלא מרשה לנשים לנהוג, על החבורה שמתוכה יוצאי רוצחי כבוד המשפחה, מבצעי מילת הנשים, אלה המצפים שאישה תצעד שלושה צעדים מאחורי בעלה, שמעריצים את מי שנשא לאישה ילדה בת חמש, ועוד ועוד ועוד. האמת? גם זו היסטוריה מגדרית – אם כי מהזן העצוב…
שמע, אין דרך נחמדה להגיד את זה, אתה פשוט אידיוט.
הכוונה בכל היא לא רק לחוסר מודעות היסטורית או לכשלים הלוגיים והעובדתיים שמככבים בתגובה שלך, אלא בעיקר לנסיון העלוב שלך להתנגח במה שאמור להיות מובן מאליו- שמן הראוי לתת כבוד לנשים שנאבקו עבור זכויותיהן הפוליטיות. אבל אתה חמור שלא רוצה וכנראה לא יכול לקשור את גורלו בגורל העולם האמיתי. לא אתפלא אם אתה מוציא את ימיך במוסד סגור כלשהו. בכל אופן לו אני בן משפחתך הייתי זורק אותך לתא מרופד ושוכח את המפתח.
איזו תגובה אינטיליגנטית ועניינית. כנראה אומרת יותר על הכותב…
אלברט, רתה שובר את לבי.
אחרי שקראתי את השורה הראשונה שלך דבריך, שורה שכל-כולה פסקנות ברורה, שיערתי שהמשך הטקסט, אף שכלל רק שש שורות, יהיה גדוש בנימוקים הגיוניים שישכנעו אפילו אהבל מסלילן/מדירן/מתגזען שכמותי, בכמה שאני מטומטם. למרבה הצער, העדפת להגיד לי שדבריי הם דביליים מכיוון שהם דביליים, והם שגויים מכיוון שהם שגויים.
גם כאשר החלטת להפגין כישורים מעולם בריאות הנפש, עשית זאת כלאחר יד וללא ביסוס מרשים של טענותיך, שאני מתחיל לחשוד שכנראה אני לא מאושפז, למרות שכתבת שלא תתפלא אם אני כן…
אלברט היקר, עליך להבין שהעובדה שאתה מתקשה למצוא מענה ענייני, אינה סיבה לפצוח בשטף של חרפות וגידופים. נכון, אני אדיוט, משוגע, גזעני, פאשיסט וכל מילת תואר שלא תרצה לפנק אותי בה – אבל האם אתה מסוגל למצוא ביסוס רציני לקביעה שסנקה פולס באמת הייתה משהו מעבר להערת שוליים היסטורית? האם אתה באמת חושב שאפשר לחקור היסטוריה של קבוצות שמסיבות לא-מוצדקות כאלה ואחרות, הודרו ממוקדי ההשפעה וקבלת ההחלטות, מבלי לעסוק במוקדי השליטה וקבלת ההחלטות (שבסופו של דבר קבעו עבור אותן קבוצות)?
אני לגמרי מבין פוליטיקאיםות/עיתונאים/ות/אנשי/נשות אקדמיה, שהצליחו להפוך את העיסוק באזוטריה הפוליטיקלי קורקטית למשהו רווחי שאפשר לעשות ממנו קריירה. אם לאורן זריף זה מותר – אז גם למגדרולוגים זה מותר…
לפעמים אתה מתיש.
אידיוט
רק לפעמים?!
כן. רק לפעמים. לא צריך לענות באריכות לכל אלברט.
למרות התגובה העמומה של אלברט, מה שמשעשע ביותר זה השימוש שלך בביטויים כמו “ללא ביסוס של טענותיך” ו”האם אתה מסוגל למצוא ביסוס רציני לקביעה”. LOL.
יואב, אין ספק שמה שאפיין את תגובתו של אלברט זה “עמימות”…
ומה שמאפיין את התגובה שלך זו אירוניה. אגב, מה שלום המדדים של אלילך נייט סילבר בימים אלה? המדד ה”מרכזי” שלך מראה פער יותר גדול מאשר מדד הסקרים-פלוס. שלא לדבר על מדד הבחירות-עכשיו שמראה פער של 86-14. מאושר?
“אירוניה”?:)
יואב, זריקת מלים לועזיות לאוויר, לא בהכרח מחזק רושם של רוחב אופקים…
באשר לארה”ב, אין ספק שכרגע כל הסקרים מלמדים על הגדלתה הפער לטובת הילארי. מצב מעציב ומאכזב, שיש לקוות שישתנה.
כן, כן, זו אירוניה כשאתה מדבר על ביסוס לקביעה.
אז רגע, בפעם שעברה שנייט סילבר הוזכר, כך אמרת: “(הילרי קלינטון היא) מועמדת פגומה עד כדי כך, שטראמפ הגיע היום לכמעט שיוויון עימה במדד של נייט סילבר”. אז כעת שהסקרים משתנים, האם זה אומר שהיא לא מועמדת פגומה כל-כך? או שסקרים תומכים בטענות שלך רק כשהם בכיוון הנכון? יצאת חומוס, ולא בפעם הראשונה.
יואב, אתה בטוח שאתה רוצה לעסוק בעובדות מבוססות, כשהדגמתלנו כיצד אתה מתבסס על אתרים דוגמת גלובל פייר פאוור?
הילארי היא מועמדת פגומה בין כשהיא מובילה ובין כשהיא פחות מובילה.
אני שמח לראות שלפחות על חומוס שמעת, ואני מאמין לך שהצלחת לחשוב על המחלה, בלי לרוץ לגודל. סחתין
שורה אחרונה השתבשה.
צ”ל: המחלה, בלי לרוץ לגוגל. סחתין.
מצחיק. גם אתה וגם חייל זקן עדיין לא הבאתם אסמכתא אחת (מעבר ל”תחביב אישי”) שסותרת את הנתונים ב- Global Fire Power. אז כן, אני רוצה לעסוק בעובדות מבוססות. זה כל מה שאני רוצה מאז שהתחלתי להגיב בפלוג. אבל בעוד אני הולך לגוגל בשביל למצוא הגדרות (נניח), אתה עדיין לא הבנת את ההגדרה של “מבוססות”. אולי תנסה את גוגל.
יואב, לצערי לא הבנת את טענתי. הנתונים שמופיעים באתר שלך אינם נתונים גלויים בשום מדינה. ניתן להגיע אליהם על ידי מודיעין ו/או בדרך ההיקש מנתונים שנאספו ממקורות גלויים רבים. האתר שלך מציג מספרים ללא שום הסבר למקורם ולשיטתך אם לא נמצא אתר אחר שמציג נתונים שונים הרי הנתונים באתר שלך הם אמת (לשעתה?). לא קיים שום מקור יחיד שיכול לאשש או להפריך מספרים מהסוג שמופיע באתר שלך ולכן לא הבאתי כזה. מכל מקום, מי שמכיר קצת את צה”ל יוכל לספר לך שבצה”ל לא היו מעולם 42 חטיבות שריון (גם לפני שפורקו 6 חטיבות כאלה בשנים האחרונות). המספר האמיתי אפילו לא קרוב (כל טנקיסט יוכל לספר לך את המספר האמיתי). אם המספרים של צה”ל, אחד הצבאות הכי מסוקרים בעולם, כל כך מופרכים ניתן להניח שגם השאר הם כאלה. וכן, הצבא האמריקאי הוא הכי גדול וחזק בניגוד לטענת האורי המזויף.
אכן לא הבנתי. Global Fire Power מסביר בבירור את מקורם של נתוניו: הנתונים באתר נאספו ממקורות גלויים ומהערכות (כשהנתונים הגלויים חסרים). המקורות כוללים את cia.gov, cia world factbook, wikipedia and user contributions. מה הבעיה עם זה? זה הופך את הנתונים ללא-נכונים? ייתכן. ייתכן שלא. בויקיפדיה יש הרבה דברים לא נכונים, אבל הרוב המוחלט נכון. אבל “כל טנקיסט” הוא בחזקת user contribution, כך שהנתונים שלו לא טובים יותר. כך גם אתה. ואתה מוזמן לפנות ל- Global Fire Power ולהציע את תובנותיך. כי ככל שאנחנו יודעים, ה- user contributions שם הגיעו מאנשים שבילו שנים בחקר היסטוריה צבאית כתחביב אישי.
שוב, הנקודה היא לא כמה מהימן המקור שלי. השאלה היא כמה מהימנים המקורות שסותרים אותו. ובינתיים כל מה שנתת לי זה את עצמך ו”כל טנקיסט”. אני מניח שאם אשאל עשרה טנקיסטים כמה טנקים יש בצה”ל, אקבל עשר תשובות שונות.
כמו שכבר אמרתי, המכון למחקרי בטחון לאומי סיפר בשנת 2001 שלצה”ל 4000 טנקים, ולפי חישובך, מדובר ב- 40 חטיבות. זה גם רחוק מהמציאות? אז גם המכון למחקרי בטחון לאומי לא מבין כלום?
עכשיו שים את עצמך במקומי, אחד שבאופן מוצהר לא מבין בטנקים, קורא מחקר של המכון למחקרי בטחון לאומי שאומר שבצה”ל 4000 טנקים, ומצד שני שומע מאנונימי באינטרנט שזה מספר רחוק מהמציאות. למי אתה היית מאמין?
יואב, תשובתך חושפת בעיה של עידן האינטרנט. המידע זמין לכל דורש אבל יש תחומים שבהם נדרש לימוד מוקדם כדי להעריך את המידע. מספר טנקים בצה”ל (ובכל צבא) הוא נגזרת של מספר האוגדות המשורינות והרכבן. אם תמצא מקור מהימן לנתון הזה תוכל לגזור ממנו את מספר הטנקים של צה”ל. שיטה נוספת היא על פי נתוני הסדיר. כל גדוד סדיר מזין כ3 גדודי מילואים. אם טנקיסט סדיר יתן לך את הנתון הזה תוכל להעריך על פיו את מספר הטנקים הכולל. בגדוד טנקים יש בממצוע כ30 טנקים (התקן גבוה יותר אבל רוב יחידות המילואים הן בתת תקן)
חייל זקן, תשובתך חושפת בעיה של “מומחים” מטעם עצמם, שמפחדים שהיחודיות שלהם נעלמת כשהידע שלהם הופך לגלוי וזמין. המידע זמין וזו ממש לא בעיה. אם כמה מקורות שונים ובלתי-תלויים נותנים מספרים דומים, יש יסוד להניח שהמספרים קרובים למציאות, גם אם זה לא מתאים לידע המוקדם שלך. מובן שיכולים להיות הסברים שונים שאתה מתעלם מהם – אולי המספר כולל יחידות מושבתות, אוגדות שפורקו או טנקים שהוסבו למשגרים, מי יודע (הנוסחאות שאתה מביא ככל הנראה מדברות על טנקים פעילים). אבל בעידן האינטרנט, וגם לפניו (ספרים, אנציקלופדיות, כתבי עת – מכיר?), אני נוטה להאמין למילה הכתובה, שיש מאחוריה שמות מוכרים, על פני “תחביב” של אנונימי.
אגב, לפני כמה ימים קראתי כתבה שמסרה נתונים דומים, ואחת התגובות הייתה מאת “טנקיסט” שאמר שהמספרים נראים מוגזמים – אבל אולי הם היו נכונים לפני 10 או 15 שנה, לפני הקיצוצים. קצת סותר את דבריך, אפילו שזה טנקיסט (לא יודע אם סדיר).
שמע, זה פשוט לא עובד. אתה חייב להפנים שאתה *אנונימי* בלי תעודות, אין מאחורי המילה שלך כלום. צר לי. שוב, זה לא אישי. גם מאחורי המילה שלי (ושל אורי) אין כלום, רק דעות אישיות, ולכן זה כל-כך חשוב להביא סימוכין. למרות שבתחום עבודתי אני מומחה, אני לא אביא נתון מהידע האישי שלי בלי לגבות אותו בהוכחות.
טל, מהנעשה באמריקה.
העיתונאי המזויף והבוגדני שעלול לא להצביע לקלינטונית צייץ בטוויטר על ביטול המינוי שלו להארץ בגלל שהגירסה האנגלית שלו היא חביבת הניאו נאצים והעולם כמרקחה.
נו אז? שהוא יקח מספר ויעמוד בתור. פעם האחרונה שבדקתי הוא לא מונה לאחראי על מימוש המונח ״ציונות״ או ״הגשמה״.
מדובר בג’פרי גולדברג ולא בשרון גל
מה חדש? הוא אמר דברים דומים כבר לפני שנתיים. חייל זקן, אתה לא מעודכן.
לעומת זאת: טראמפ מדליף תמונות עירום של אשתו לניו-יורק פוסט כדי להסיט את האש מהמבוכה שלו בעניין הורי החייל המוסלמי.
הוא קרא לעמוס שוקן צ’יקן שיט?
הוא דיבר על “להפסיק לקרוא את הארץ”.
וואו, מעריב נתן לך לפרסם כתבת מגדר כללית, מעריב שחלק גדול מכותביו בעבר ובהווה, אינם מצטיינים בפרגון לנשים ישראליות חזקות ופורצות דרך, שמעזות לדון לגופם של נושאים עכשוויים שבמחלוקת. שהקדימו ועשו מענבל אור קציצות ביחס לליטופים המאוחרים והקצרים לנוחי דנקנר, פישמן, בן זקן, הרב פינטו, (מאפרים ברכה ידעו לעשות קציצות, ועדיין לא סיימו) ואחרים
הישארי ערנית טל, את עושה עבודה מצויינת, התרחקי מחנופה שמטרתה להביא לפשרות.