הפלוג – הבלוג הפוליטי של טל שניידר מפוליטיקה ובלוג יוצא הפלוג. כי פלוגתאות בפוליטיקה הן דבר טוב
פרסום ראשון:
אישור משני מקורות (אך עדיין ללא תגובה מברץ עצמו):
רן ברץ, אקדמאי, האיש של אתר מידה יהיה ראש מערך ההסברה הלאומי הבא, במקום לירן דן. המינוי שלו, אם יצא לפועל, מזכיר את המינוי בזמנו של יועז הנדל אשר היה גם הוא יועץ-על ופחות אחראי דברור ישיר.
ברץ, ככל הידוע לי, אינו בעל נסיון בתחום התקשורת או עיתונאי מדווח לשעבר. אין לו גם רקע מסוים בדוברות, אלא יותר בפובלציסטיקה. יתכן שברקע עומד הרצון לחזור למבנה מערך ההסברה הלאומי, בו העומד בראשו מתמקד באסטרטגיה ולצידו מוצב (בעז סטמבלר) דובר העוסק במשימות הדיברור השוטפות.
יועז הנדל, עסק פחות בשיחות עם עיתונאים (בתקופותו) לעומת יועצי תקשורת קודמים אשר מילאו את שני הכובעים במקביל: ייעוץ תקשורתי ודיברור שוטף.
אתר מידה אשר הוקם על ידי ברץ ב 2012, עוסק בפרשנות, דעות, וכתבות מן הזוית התבוננות הלאומית-ימנית. כיום עורך את האתר העיתונאי אריק גרינשטיין (סליחה על הטעות המוקדמת) אמנון לורד.
רק לפני כשבועיים יצא לי לצפות בברץ מתראיין בתכנית לונדון וקירשנבאום (אם אאתר את הלינק, אוסיף פה)
בחודש אוגוסט פרסם בן כספית במעריב שנתניהו פגש את רן ברץ כדי לבדוק את האפשרות למינוי הזה. ברץ סירב להגיב אז לכספית. המינוי הושלם היום. במשרד ראש הממשלה הכינו במהלך היום את חדרו של ברץ (ימוקם היכן שהיה חדרו של רפי שמיר) והוא יכנס לעבודה כבר בזמן הקרוב.
מינוי מצוין, איש מבריק, קשה, לא מתפשר, לוחם – לפחות בשיחות בפייסבוק. לא מכיר אותו חוץ מזה אבל עושה רושם של איש מרשים.
לפני שנים שאל שרון את נתניהו איזו מידיו לחזק, יד ימין או יד שמאל. אילו הייתי חבר מרכז הליכוד הייתי מארגן התערבות על משך כהונתו של המסביר החדש. הערכה שלי, משך הכהונה יעמוד ביחס הפוך לרמת הביצוע. הסיבה היא שמי שישכנע את הציבור בטיב המדיניות היום יתקשה להסביר את המדיניות ההפוכה מחר.
טל, אם המינוי של ברץ שווה פוסט מה תעשי לכבוד עיטורה של סימה קדמון בכתר הפוליצרית הישראלית? “בחוכמה ובדייקנות, ברגישות ובספקנות, במסירות ובהומור – מסקרת ומפרשת סימה קדמון את המערכת הפוליטית שבוע אחר שבוע, שנה אחר שנה”. אמנם תרומתם של בומה שביט ואהרל’ה בכר לחוכמה ולדייקנות לא הוזכרה אבל למה להיות קטנוניים ביום חג? אדרבא, נוסיף את ברכת חז”ל לארועים ממין זה: “זונות מפרכסות זו את זו…”
“ספקנות” זה אכן ביטוי מתאים לסימה קדמון (למעט כשזה נוגע לחיים רמון – שם היא לגמרי משוכנעת שמדובר במשיח בן דוד…). למשל, יומיים לפני הבחירות היא הייתה מאוד מסופקת לגבי סיכוייו של ביבי. יש כאלה שיטענו שהתקוות שלה ערפלו את ה”דייקנות והחוכמה” שלה, אבל אני כשלעצמי מניח שהיא פשוט הפגינה את ה”הומור” שלה, על חשבונם של כל אלה שיצאו לחגוג את הנצחון הכביר של השמאל…
באתר פרספקטיבה אספו את כל הפרשנויות המבריקות http://presspectiva.org.il/%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%A9%D7%94-%D7%95%D7%97%D7%A6%D7%99-%D7%97%D7%95%D7%93%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-%D7%A9%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%9F-%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0/
אין על התקשורת הישראלית – בכל פעם שנדמה שהיא נמצאת ברף המינימלי של אמינות ומקצועיות – מגיעים החבר’ה עם החלטה כמו פרס ישראל לנחום ברנע, או פרס על מפעל חיים לסימה קדמון, ומדגימים לנו שאצלם אין גבול תחתון.
לא נורא, מה שהופך אותם לחבורה של חלטוריסטים נוראיים בכל מה שנוגע לאיכות הדיווח ולסיקור מאוזן ומקצועי – זה בדיוק מה שהופך אותם לספקי החומר המצחיק ביותר לאתרי ביקורת התקשורת.
הכתבה בקישור שלך לפרספקטיבה היא מאסטר פיס. הכתב עשה עבודה גדולה בליקוט – אבל לא יכול היה להצליח לולא קיבל חומר משובח כ”כ מכלת הפרס למפעל חיים…
חייל, קבל לייק 🙂
אם לה מגיע פרס מפעל חיים אז לכל אחד שעובד 20 שנה באותה עבודה מגיע פרס מפעל חיים.
כל אליטה אוהבת לחלק לעצמה פרסים…
ככה התחיל טקס האוסקר כשהיהודים רצו לחלק לעצמם פרסים וללקק אחד לשני.
אולי עכשיו תרחף איזו תבונה זערורית במחנהנו של הנהנתניהו ,רב-המג בר המזל.
הסיכוי קלוש שבקלושים. כמו – שלום ישראלי-פלסטינאי. אבל להשתעשע צריך……
באתר כתוב שהעורך הראשי הוא עקיבא ביגמן, לא אמנון לורד
…
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/735/538.html
אכן, תקשורת שמאלנית. למעשה, תקשורת שמנסה להתחנף לציבור הימני. הוא לא פוטר בגלל עמדותיו. למעשה, הוא אפילו לא פוטר. חוזהו תם ולא חודש, ולא בגלל עמדותיו.
http://nimrodavissar.com/blogica/archives/1190#more-1190
………
http://news.walla.co.il/item/2903896
בהצלחה רבה!
מסתמן שזה מינוי אופייני של נתניהו. כלומר, כזה שלא נבדק היטב, ומבטלים אותו לאחר בושה גדולה.
http://www.haaretz.co.il/news/politi/.premium-1.2769308
.
מתוך הכתבה.
.
לפני כמה ימים, כבר במהלך המו”מ לצירופו לצוות של נתניהו, ברץ כתב בפייסבוק כי “אפשר לשלוח את ריבלין במצנח רחיפה לגולן הסורי שבשליטת דאעש”.
.
בהמשך לדברי דניאלה וייס, כי הנשיא “לא מספיק חשוב כדי שיהרגו אותו”, ברץ הגיב וכתב: “אמרתי את זה הרבה לפניה…”.
במחשבה שנייה, אם אפשר למנות את ליברמן לשר החוץ, ואת דני דנון לשגריר באו”ם, אז למה לא?
אפשר להוציא על זה מכתב נוסף לנשיאת ברזיל
מישהו יכול הלסביר מה הבעיה בפוסט של ברץ ? ברור שזה הומוריסטי. ומה ? ריבלין הוא סוג של נביא קשוד שאסור להגיד מילה רעה עליו ?
הסבר לקוראי הפלוג הקבועים:
העתונאי ניר גונטאג’ גילה עוד פוסט לט ראוי של ברץ ומיהר לפרסמו עם התוספת “סאטירה זה לא…” וזה הטקסט של ברץ כפי שצוטט על ידי גונטאג’: “הגי הזמן להודות: יש לנו נשיא חולה עם בעיה שדורשת טיפול”. אכן לא סאטירה. אלא שגונטאג’ נתפס על ידי עןקביו במעשה פלוגאי. הפוסט המקורי של ברץ כלל שורה נוספת שנחתכה מצילום המסך שהביא גונטאג’. וזו השורה הנוספת (שהיתה כותרת באתר של ג’רוסלם פןסט):
“President Rivlin: Time to admit that Israel is a sick society that needs treatment”
בכל זאת סאטירה?
https://twitter.com/yanaicohen/status/662052470974242816
צודק.
לשלוח את הנשיא וסוריה או להלביש עליו מדי SS,אין הומר טוב מזה.
אפשר להתייעץ עם סימה קדמון, היא הרי מומחית להומור
כן, כן.
וגם “אובמה אנטישמי”, וגם “צריך לבנות את בית המקדש בימינו”.
http://www.haaretz.co.il/news/politics/.premium-1.2769575
.
אולי אפשר להבין את המינוי הזה, אם מערך ההסברה מיועד לשכנע את **המתנחלים** בצדקת דרכה של הממשלה. זה בעצם העניין?
אולי לא קראת. הבדיחה הייתה איך דאעש יקבלו אותו בזרועות פתוחות, והוא ינסה להשתלב בין שורותיהם. במילים אחרות, בוגד. עדיין בדיחה מצחיקה?
.
לא זה לא מה שהבדיחה אמרה. היא אמרה שהוא כל כך רוצה לחבק ולקרב שהוא אפילו יעשה את זה עם דאעש.
בכל מקרה אם ביבי ישקול מחדש – אם כי העוזרים שלו עכשיו מכחישים שהוא אמר את זה – את המינוי זה בגלל מה שהוא אמר על אובמה וקרי – למרות שהוא דק בכל מילה לגביהם.