הפלוג – הבלוג הפוליטי של טל שניידר מפוליטיקה ובלוג יוצא הפלוג. כי פלוגתאות בפוליטיקה הן דבר טוב
6 הערות:
1.
טראמפ. מתקרב בצעדים מדודים להיותו מועמד המפלגה הרפובליקנית. קמפיין הטורנדו-אורנג׳דה שלו יעיל. בלי נאומים כתובים, ללא משנה סדורה, תוך שהוא ממשיך להמציא שמות-גנאי-כיתה-ג׳ ליריבים ומספק מופעים ילדותיים, טראמפ כבר סחף לגמרי את כל מצביעי ה base של המפלגה. גם אם לא יגיע לקליבלנד עם ה 1237 הדרושים, למפלגה הרפובליקנית לא תהיה ברירה אלא להתייצב מאחוריו. מי שלא ירצה יצא בחוץ. בכל ימי השלישי הבאים, מדינה אחר מדינה, טראמפ ימשיך לאגור צירים עד שיגיע ל1237 או לכמעט 1237.
2.
קרוז. מי שהצליח לפרוץ את חומות השמרנות סביבו ולהגיע גם לקהלים לא אופיינים לו, עדיין לא הצליח להתחבב על הציבור האמריקאי של צפון מזרח ארה״ב. והתוצאות אתמול מביכות עבורו. אפילו קייסיק נתן לו בראש ב4 מתוך 5 המדינות. קרוז הוא מועמד דרום קלאסי, איש נוקשה, שהוכיח בחודשים האחרונים שהוא מן הזן של רקימת דילים וטריקים מאחורי הקלעים. יש לו הבנה טובה של שטח (במדינות מסוימות) ורישות פוליטי. אך הוא מתח את יכולותיו עד לקצה. הוא לא ניפץ את תקרת חגורת התנ״ך שלו. אמריקה היא הרבה יותר מאשר שמרנות דתית של פעם. תנועת האנטי-טראמפ ביטאה רגש של אמת בימין האמריקאי, אך הפנים של התנועה לא יכלו להיות, פניו של קרוז. אם טראמפ הוא הטורנדו-אורנג׳דה, קרוז מלפפון חמוץ. אם הוא ינסה להפיל את טראמפ במהלכי תקנונים מסובכים מדי, יתכן וזה יפגע בו בעתיד.
3.
קייסיק. האם הוא ממשיך להתמודד על משרת הסגן? הוא רוצה להיות דובדבן בקצפת של מישהו. להשאיר טעם מתוק עם ערך קלורי נמוך. הנוכחות שלו בקמפיין כעת הינה רק כדי לשרת את תנועת האנטי- טראמפ. וזה לא עובד. יתכן שנצטרך לגזור ולשמור, את השם קייסיק, לקראת שנת 2020.
4.
סנדרס. לא מתכוון לוותר עד לרגע האחרון. אם ללכת על עולם הדימויים הקולניריים, הוא בתפקיד העצם בגרון. אכלנו דג לבן, אך העצם לא מחליקה מטה. הוא לא יקוד קידה, לא יעניק מחווה. הוא לא שם בשביל לרדת בנחמדות מן הבמה הפוליטית. סנדרס מגיע לרגע נדיר בפוליטיקה האמריקאית ובו מועמד אותנטי עם מסרים כלכליים שונים ומנוגדים לכל שאר המועמדים מגיע להבלטה בינלאומית. האם ירתום את תומכיו למען קלינטון? לא בטוח, וממילא, גם אם כן: מדובר בצעירי קולג׳ אשר מוכיחים פעם אחר פעם שביום ג׳ הראשון בחודש נובמבר מדי ארבע שנים אינם מממשים את הבטחתם (לבוא לקלפיות). סנדרס מגיע לקו הסיום ללא בוחרי דרום ארה״ב, ללא נשים בגיל העמידה, וכאשר ההיספנים והשחורים אינם רואים בו אופציה.
5.
קלינטון. ניו יורק סטריפ על האש. היא מכוונת את האש שלה מעתה והלאה למרכז. היא צריכה את הבוחרים המתנדנדים. הפער בינה לסנדרס הוא 2159:1370 (כולל צירי על). סנדרס לא יכול לגשר על הפער הזה בשום צורה, והוא ממשיך את הקמפין בשביל הספורט. כלי התקשורת יעסקו מעתה בשאלת הסגן/ית. של קלינטון (וגם של טראמפ). זה דיון שאפשר למלא בו עמודים על עמודים, אך הוא לא בעל חשיבות אדירה. הדעה הרווחת היא כי עליה לבחור גבר, אולי בן מיעוטים, מושל, מאחת המדינות המתנדנדות.
6.
סקרים. צמר גפן מתוק בסיר גדול של ירידי החוצות בחודש יולי בערי אמריקה (cotton candy). מומלץ לזרוק את כל הסקרים שנעשו עד היום לפח ולהתחיל לבחון את הנושא מחדש מקו אפס. קלינטון מובילה על טראמפ בכל סקרי הראש-בראש, אך יחד עם זאת, עד אתמול לא היה ברור שאלה אכן המועמדים ולכן לא ניתן היה ליחס משמעות רבה לשאלות הסקר. רק סקרים חדשים, כאשר הציבור הנשאל מבין מי עומדת מול מי – שווים משהו.
ועוד טיפ, למי שמקשיבים לסקרים: סקר כללי אמריקאי אינו רלבנטי. לפי פוליטיקו, חשוב לראות את הסקרים טראמפ נגד קלינטון במדינות הבאות – פלורידה (29), אוהיו (18), וירג׳ניה (13), קולורדו (6), נבדה (6) אייוה (6) וניו המפשיר (4). המספרים בסוגריים הם המשקל של כל מדינה בחישוב האלקטורל קולג׳. ולכן, אם קלינטון תוביל באופן משמעותי בסקרים בפלורידה, אוהיו ווירג׳ניה, מעכשיו ועד נובמבר, אז זה כבר רציני מבחינתה (וההפך).
מדינות מתנדנדות לשעבר גם הן חשובות: פנסילבניה, ויסקונסין וצפון קרולינה. כל שאר מדינות ארה״ב (ניו יורק, קליפורניה, טקסס, לדוגמא) אינן במשחק.
Thank you Tal for a great analysis.Maybe Clinton needs to unite the
Democrates by having Bernie as her deputy.
It will be good tactics if he agrees.
תודה!.
אולי ברני – אבל יותר בוער לה לזכות. והיא צריכה להביא את הבוחרים המתנדנדים מן המרכז הפוליטי ואת כל פליטי הרפובליקנים. ובשביל זה היא צריכה מישהו אחר. לא הוא.
אכן חוויה לעקוב אחר הדיווחים והניתוחים הפוליטיים שלך. מאד רוצה שקלינטון תזכה.לדעתי זה יתרום להנעת תהליכים במזרח התיכון ובישראל בפרט. לדעתי היא מסמלת את סוף עידן “הלא” של ישראל הרשמית. היא תבקש להטביע חותם הרבה יותר גדול מאשר האיש שלה.
“הנעת תהליכים במזה”ת ובישראל בפרט”. לא יודע אם את עוקבת, אבל במזה”ת יש המון תהליכים משובבי נפש, שכולם החלו בזמן שהילארי הייתה ממונה על מדיניות החוץ האמריקנית. מאות אלפי סורים, רבבות לובים, תימנים ועיראקים ואלפי מצרים וטוניסאים, היו מצטרפים אלייך בהתפעלות מהתהליכים שהגברת מניעה במזה”ת, אבל למרבה הצער הם אינם עימנו עוד…
מה שכן, חובה לשבח אותך על התמיכה בבחירה של מישהי כדי שהיא תכפה על מדינה אחרת מדיניות שרוב הציבור בה הצביע נגדה. תחי הדמוקרטיה!
מעבר לכך, מצטרף למחמאות על הניתוחים. הם אמנם לא מלמדים מי-יודע-מה על “התהליכים בארה”ב” (מודה, התלהבתי מהקטע עם “תהליכים”), אבל הם הם מדגימים היטב מה נכתב בעיתונות השמאל שם, ומתקצרים אותה היטב.
ידעתי שתבוא ובכל זאת בחרתי להגיב כפי שהגבתי. תגובתך והמלל ידועים לנו. כשהיא תהיה נשיאה אוכל לכתוב לך “אמרתי לך”. תצלם את הדברים, היא תבחר למרות מה שכתבת “בסדר עולמי חדש”. אתה כרגע תקוע במה שקורה במזרח התיכון ובוחר לראות בו מצב סטטי, מלחמת העולם השנייה הביאה איתה הסדרים חדשים, כך גם הפעם. אנו נקבל גם מכה על המצח ולא נדרוש התנצלות מצדך.
שירלי כמובן.
את כנראה לא הבנת אותי, ולכן אכתוב שוב: היא כבר הביאה למזה”ת סדר חדש. אפשר היה להניח שאחרי מאות אלפי הרוגים, הכנסת כל בעלות הברית של ארה”ב באזור, למצבים שונים של פאניקה (שסידרה לנו את היחסים הטובים ביותר אי פעם עם מדינות המפרץ ומצרים, עקב חוסר האמון באובמה וגאוני מדיניות החוץ שלו). תהיה איזושהי ספקנות ביחס ליכולת המזהירה של הילארי בהבנת המצב פה – אבל מסתבר שהתקווה שהנשיאה אמריקנית תריב עם ביבי, מהווה תחליף למציאות.
הילארי אכן תהיה נשיאה עויינת לממשלה שבחר הציבור הישראלי, ולאלה שכנראה ימשיך לבחור בהן בעתיד (בין השאר, מחשש שממשלות שיתקפלו בפני ממשלים עויינים, יקרבו אותנו עוד יותר ל”סדר החדש” שקיים מסביב), אבל כשם שנשיא עויין ממנה לא הצליח בשמונה שנים לגרור אותנו להתקפלויות מסוכנות, כך גם התקווה שהיא תצליח בכך, אין לה על מה להתבסס, זולת שנאת התהליך הדמוקרטי פה (שיט, שוב נפלט לי “תהליך”…) והדחקה קשה של כל מה שקורה שני מטר מעבר לגבולות שלנו.
הבנתי אותך היטב, שונה המצב – אז היא היתה שרת חוץ ומקיימת מדיניות של הנשיא הנבחר. ביום בו היא תהיה הנשיאה, הדברים יתנהלו אחרת. האישיות שלה לא תניח לה להשאיר את הדברים ללא הכרעה. אתה רואה בה נשיאה עויינת, אני רואה בה מנהיגה שתשנה כאן סדרים – לצערך. ה-BDS עלול להוביל להחרמה מוחלטת של ישראל. אתה רואה אותי כשמאלנית עוכרת ישראל, אני רואה את התמונה כולה וממש לא אוהבת כמוך את האו”ם שגם לדעתי הוא אנטישמי. יש שלב בו צריך לעשות חושבים מחדש אלא אם אתה מעדיף לראות שוב את העם היהודי מפוזר בגולה ואולי בעוד 5000 שנה נוספות יחזור בהתגנבות יחידים כדי להשתטח על קברו של הצדיק ביבי נתניהו, רק שהם יטעו במקום הקבורה ואז יחפשו צדיקים נוספים ויקימו חצרות לכל איש ימין שאי פעם נרשם בדפי ההסטוריה.
אה כן, בית ראש הממשלה שעומד לקום בקרוב ומה שישאר ממנו בעוד 5000 שנה או 2000 הוא יהיה “הכותל” החדש.
למרות שיש מצב שהוא יחשב “למערת המכפלה” שהרי אבינו ביבי שילם עבור המקום במיליארד שקלים.
ברור, ברור, אובמה אשם בסוריה, במצרים, בתוניס, בנערות עם מספריים, בירח, בשירותים הסתומים של אורי. אובמה אשם בהכל. והוא בכלל מוסלמי שנולד בקניה. אם רק היה מנהיג חזק בבית הלבן, אחד כזה שלא היה מתפתה לטענות בלתי מבוססות על נשק להשמדה המונית בעירק…
אני לא רואה בך שמאלנית עוכרת ישראל. אני רואה בך שמאלנית שלא מכירה את המציאות מסביב, ולכן חושבת שאם ננסה ללכת בדרך שכבר נכשלה, הפעם הכל יהיה אחלה, כי שלום זה טוב ומלחמה זה פויה, והכיבוש משחית.
הילארי הייתה שרת חוץ ולא נשיאה, אבל לולא הסכימה למדיניות, כנראה שהייתה נמנעת מקבלת התפקיד מלכתחילה, או שהייתה מתפטרת באמצע הקדנציה. היא, כמובן, נמנעה מלעשות זאת, והייתה חלק ממש-לא-זוטר בעיצוב המדיניות הכושלת להחריד שלהם במזה”ת בין 2009 ל2013 (הוא המשיך גם אחרי שהיא סיימה את תפקידה, כמובן, באותה מידה של הצלחה).
הBDS הוא דחליל נפלא שפוליטיקאים משמאל ומימין אוהבים לנפנף בו כדי לקבל תקציבים לטיולים בחו”ל. בדומה לכל האיומים המשעממים לגבי “צונאמי מדיני”, ולספירה הכפולה של ערבים כאיום דמוגרפי מחד, וכמי שאסור למנוע מהם איחוד משפחות מאידך, כך גפם האיום הזה הוא קשקוש סתמי ומשעמם. מה שכן, האיום בכך שנחזור לגולה, היה מאוד רציני, ואני מבטיח להתייחס אליו ברצינות, מייד אחרי שתשכנעי אותי שהילארי בכלל בכלל לא קשורה למדיניות האמריקנית בנוגע למה שקרה במזה”ת בין 2011 ל2012 (“האביב הערבי”).
ברוך, אני אסיר תודה על ההופעה שלך עם תזכורת נוספות לכך שכאשר אין טיעונים – אז ממציאים כאלה עבור הצד השני. אנא ספר לי היכן מצאת אצלי התייחסות אחת לאובמה כמוסלמי שנולד בקניה.
שמע, לפעמים צריך לקרוא בין השורות. זו שיטה שלמדתי ממך. אם אין טיעונים, אומרים “דקלום”, “קלישאות עבשות” ועוד כל מני פנינים כדי להתחמק מלדבר לעניין. אז לא אמרת, אבל זה ברור שזה מה שאתה חושב. כמו שאובמה לא אמר אף פעם שהוא שונא את אמריקה, אבל אתה שם לו מילים בפה.
אני רק חושף לקוראים את נפשך האמיתית.
יואב, אתה חושף ותיק ומיומן. ידע כללי לא משהו, כושר ביטוי בינוני-מינוס, אבל רב-דקלם, קלישאן-על, וסופר-חושף – בעיקר של טקסטים פשוטים להפליא שאני כותב בעברית כ”כ שווה לכל נפש, עד שאפילו אתה היית אמור להבין אותי ללא צורך בחשיפות.
העובדה שמצאת בין השורות שלי התייחסות לאובמה כמוסלמי שנולד בקניה, רק ממחישה עד כמה אתה יצירתי בכל הנוגע לכתיבת טקסטים מקוריים שלך.
נראה שטראמפ הולך להיות נשיא. הוא מביא קהל חדש שנמנע מלהצביע בעבר, המיאוס מהפוליטיקה המסויידת של וושינגטון גדול מאוד (ואין מי שמסמלת אותו יותר מהילארי), והוא ללא ספק יותר כיפי ומעניין מאשר הילארי שכבר התרגלנו אליה ולמדנו עליה הכל. אולי הפחד מטראמפ כנשיא יניע המוני בוחרים דמוקרטיים לנהור לקלפיות ולהטות את הכף. יהיה מעניין (ובשביל מה לדחוף לכאן “תהליכים” דמיוניים??)
חבל שלא ניתן להגיב כאן בסמיילי.
אז אתה מעדיף שנשיא המעצמה הגדולה בעולם שיהיה בעל השפעה על מיליונים רבים של אנשים יהיה אדם מיזוגני, נרקסיסט מהגדולים שהכרנו, ילדותי ביותר, תזזיתי, שקרן ועוד. וזאת רק לשם הכייף והעניין שלך….
אתה צריך לעשות חשבון נפש עם עצמך.
הסיפור של טראמפ היה מעניין מאוד עד עכשיו אבל כעת שיש לו סיכוי אמיתי להיות הנשיא זה הופך להיות מסוכן.
ddd, טראמפ הוא אופצייה גרועה, אבל פחות גרועה מהילארי.
אני עם דדד. הדברים שטראמפ אומר מזעזעים בכל קנה מידה, גם בתוכנם אבל בעיקר בקדידות הכאילו-מכוונת שלהם, שמבהירה שגם אם הוא לא אידיוט בעצמו הוא בטוח שכולנו כן. מה שהוא מניח שיגרום לאנשים לאהוב אותו זו מראה מסוכנת ובאמת שאם ייבחר תהיה קטסטרופה עולמית. אצל קלינטון יהיה גרוע, כהמשך של מה שהולך עכשיו, אבל טראמפ הוא ברמה של פרש אפוקליפסה.
סאמכ. רדידות.
לאורי:
“קלישאן -על”
“רב-דקלם”
אהבתי, תודה.