פארסת ביטול הנשיאות

“רק אם כל ראשי מפלגות הקואליציה יסכימו יהיה אפשר להתקדם עם דחיית הבחירות לנשיאות בחצי שנה” כך תדרכו היום בכנסת בראשות הקואליציה. הסיכוי לכך קלוש, מסכימים כולם. את תזכיר חוק היסוד הבהול לא ניתן להניח לפני יום שני הבא, ה 16 במאי. את ההחקיקה הדחופה והקריטית הזו, יש לסיים עד סוף מאי, שכן חוק היסוד נשיא המדינה כבר מתגתגל ויחייב את יו”ר הכנסת יולי אדלשטיין לקבוע את מועד הבחירה, 27 ביוני לכל המאוחר ולאפשר למועמדים להגיש את מועמודתם.

הכוונה של בכירים בליכוד, לפחות אלה שמביאים לידי ביטוי את תדרוכי ראש הממשלה היא לדחות את הבחירות בחצי שנה, כדי שבמהלכן ניתן יהיה לשקול את קיומו של המוסד, את המבנה החוקתי של מדינת ישראל (שר החוץ ליברמן רוצה בכלל כינון משטר נשיאותי) ועוד. דברים שלא שקלו או חשבו לעשות בשנה האחרונה, פתאום יעשו עכשיו צ’יק צ’אק.

ובכן, עם כל הכבוד, יצאתי מכל התדרוכים והפגישות בתחושה שמבלשטים אותנו.

כל הסיפור הזה של דחיית הבחירות לנשיאות בחצי שנה, כדי לבחון, לפתע היום לפתע הרגע את הצורך בקיומו של מוסד הנשיאות – מעורר גיחוך ואף גועל.

פוליטיקאים תמיד מחפשים את שינוי הכללים שעשויים להתאים להם באופן אישי בעיקר בכל הקשור לשימור כסאם האישי ולרוב זה נעשה בראייה קצרת טווח, של חצי שנה עד שנה. השר גדעון סער תומך בראובן ריבלין כי הוא מניח שזה יועיל לו. על כן, הוא מתנגד היום לשינוי הכללים. ח”כ יריב לוין, תומך בשר סילבן שלום, כי הוא מניח שזה יועיל לו. על כן, הוא תומך בדחייה של חצי שנה, שבמהלכה שלום יהיה לא רק נקי כיונה צחורה, אלא אף כעבור חצי שנה של שכחה ציבורית. וכך הלאה.

הרי אם השינוי של מוסד הנשיאות, שינוי השיטה, וביטול/תיקון חוק יסוד, כך שאולי יאפשר לנשיא הבא להטיל את הקמת הקואליציה על מי שעומד בראש הסיעה הגדולה ביותר, הוא קריטי ועקרוני –  מדוע לא יחכו המחוקקים שישה חודשים ויטפלו בתהליך המורכב והחשוב הזה אחרי היבחרו של הנשיא החדש?

קחו לדוגמא את לוין:  מצד אחד, הוא רוצה בביטול מוסד הנשיאות בגלל שנעשה בו שימוש פוליטי על ידי שמעון פרס (וגם על ידי קודמיו של פרס). מצד שני, הוא תומך עכשיו בשלום, אחד האנשים הכי פוליטיים בזירה. כאילו ששלום לא יעשה שימוש פוליטי במשרה ואף ישתמש בה כדי לטפס לראשות הממשלה.

וכך,  (לפחות לפי לוין, אך הוא לא היחיד יש לומר) אם כבר ישאירו את מוסד הנשיאות, ויחליטו בסוף לא לשנות את הכללים – אז אין טעם לכל מסיבת שינויי השיטה וחקיקת חוקי היסוד ובכל זאת כדאי נשיא מאוד פוליטי שמעולם לא הסתיר את שאיפותיו לעתידו.