הפלוג – הבלוג הפוליטי של טל שניידר מפוליטיקה ובלוג יוצא הפלוג. כי פלוגתאות בפוליטיקה הן דבר טוב
יום ראשון, 3 בפברואר – ישיבת ממשלה בשעה 10:00. בנימין נתניהו קיבל לידיו אתמול (שבת) בערב את משימת הרכבת הממשלה בפעם השלישית. החל מהיום נותרו לו עוד 27 יום + 14 הארכה.
במקביל, יגיע צוות מו”מ של הליכוד ביתנו – עו”ד יצחק מולכו, דוד שמרון, יואב מאני ורו”ח משה ליאון לכפר המכביה ברמת גן.
ב 13:30, פגישה עם יש עתיד
15:00, פגישה עם הבית היהודי
16:30, פגישה עם ש”ס
עוד ביום א’, 3 בפברואר, בכנסת – יום עיון לח”כים החדשים. בתכנית: סקירה של מזכירת הכנסת על עבודת המשכן, דיבורים על תקנון הכנסת, חוקי יסוד וחוקים, מפגש עם מנכ”ל הכנסת דן לנדאו, יועץ משפטי של הכנסת עו”ד איל ינון ועוד. מה חסר בתכנית? אולי קצת התחברות למה שבאמת קורה שם במסדרונות. איזה שיחה עם החבר’ה המנוסים שמסייעים לח”כים ויודעים בדיוק איך סוגרים דילים.
יום ג’, 5 בפברואר, המושב החגיגי של פתיחת הכנסת. בשל עומס הח”כים החדשים, הם נתבקשו להגביל את מספר האורחים לח”כ. עוד בתכנית, הופעת הזמר קובי אפללו במליאה. כבוד.
מה קורה עם כל הח”כים שעוזבים את הכנסת? חלקם בוחרים להמשיך בפוליטיקה, עם הבחירות ברשויות המקומיות בעוד חצי שנה. כתבה מעניינת בדה מרקר על השלב הבא עבורם.
יום ד’, כנס מכון הרטמן ה 3 לישראל יהודית ודמוקרטית ‘יחד או שבטי ישראל’. החל מ 19:00 בירושלים, מספר מושבים במקביל. באחד מהם, גם אני משתתפת: הכתובת על ה wall, עם הרב חיים נבון, אורטל בן דיין ועידו קינן, כולם אושיות רשת במשך כמה שנים. אם אתם במקרה בירושלים, הפרטים כאן.
בעידן הרשתות החברתיות קולו של היחיד נשמע חזק מאי פעם; הדרך מהמחשב הביתי למרחב הציבורי התקצרה לאין שיעור. ואולם, אין דרך להתחמק מהשאלה האם השיח הפרוץ הזה מיטיב עם החברה הישראלית עם לא. מה משמעות חופש הביטוי הזה ואילו מגמות הוא מעודד? האם צריכים להיות גבולות השיח ומהם כיום?
לו”ז פוליטי וושינגטוני – במקביל למו”מ הקואליציוני פה, ג’ון קרי נכנס לתפקיד ומתכנן להתייצב פה כבר בשבועיים הקרובים. בישראל עוקבים אחר השימוע בסנאט למינוי של צ’אק הייגל לתפקיד מזכיר ההגנה. הייגל, סנטור רפובליקני לשעבר, מצא עצמו תחת תשאול קשה במיוחד מעמיתיו הרפובליקניים ולמרות שהדמוקרטים מעריכים שהמינוי שלו יעבור (בזכות הרוב שלהם), היו שם מי שהסכימו שהוא לא התמודד היטב עם השאלות. אם יתמנה הייגל למזכיר ההגנה, יצטרך להיכנס במהרה לעבודה, ולכנס סדרת פגישות עם עמיתים מן המזרח התיכון.
סנאטור רפובליקני לשעבר כמובן הוא כבר לא סנאטור 5 שנים.
אם יש משהו שלא כדאי לאמץ מהתרבות האמריקנית: נשיא שנבחר על ידי העם, לא יכול לממש את החזון שלו עם אנשים שהוא מאמין בהם וזקוק לאישור בית הנבחרים.