27 נשים בכנסת: תלמדו לעבוד יחד

פוסט שפרסמתי היום בסלונה

היום נערכת השבעת הכנסת ה-19, וממחר אפשר להתחיל לעבוד – אבל האם 27 ח”כיות מסיעות שונות יעבדו זו עם זו לקידום נשים? חברות הכנסת לשעבר אורית זוארץ ודליה איציק אומרות שחשוב לשלב את הפמיניזם עם גישה מעשית. ראיון ודעה

האם 27 חברות הכנסת החדשות, המתחילות היום את עבודתן בכנסת צריכות לשאוף לעזור אחת לשניה, בבחינת סיסטרהוד נשי בבית המחוקקים? לשתף פעולה בקידום אג’נדות חקיקה הנוגעות לציבור הנשים ולתמוך, לדוגמא, אפילו מן האופוזיציהבנושא ייצוג נשים? או שמא, דווקא עבודה משותפת בנושאים מסוימים, תתייגן ותיפגע במטרה הכוללת, בבחינת נשים מחוקקות למען נשים ותו לא?

השאלה הזו העסיקה אותי אתמול, כיוון שתפיסתי הבסיסית היא שקיימים נושאים רבים שלא היו עולים על סדר היום, לולי נשים מנהיגות, בעולם וברחבי ישראל היו מקדמות. החל מן הסופרג’יסטיות ובמיוחד, הפרק הארצישראלי שלהן שהיה מופת של שיתוף פעולה של נשים מכל קצוות הקשת הפוליטית ועד למאבקי נשים מודרניים בחקיקה בתחום הבריאות, לרבות שינוי התפיסה של מה נכלל ומה נפלט מסל הבריאות וכמבוא לכך, מהו ההרכב הייצוגי של ועדת סל הבריאות.

האם תצליח ח”כ תמר זנדברג לשלב ידיים עם ח”כ אורית סטרוק ולפעול בחקיקה (לדוגמא, רק לדוגמא) למענם של שעות העבודה של הורים? האם ח”כ מרב מיכאלי תזכה לתמיכתה של ח”כ גילה גמליאל בנושא קידום עסקים קטנים הפועלים מן הבית (לדוגמא, רק לדוגמא)? ולמה יש בטור הזה בכלל ציפיה, שחברות הכנסת יצמדו לנושאים הללו?

הציפיה, מיותר אולי להסביר, מגיעה מן הנסיון. ישנם נושאים שלא יועלו על ידי מחוקקים גברים. לא כי הם זדוניים, אלא כי הם פשוט אינם מודעים. אולם פנייה לחברות כנסת לשעבר (החל מן היום, הן לשעבר) מעלה דווקא תשובה פרקטית מצידן: בכל חקיקה, חשוב לשתף פעולה עם ח”כים ממפלגות אחרות, ואם מדובר בחקיקה פמיניסטית, רצוי לשתף פעולה עם ח”כים שהם גברים.

ח”כ לשעבר אורית זוארץ (התנועה, קודם קדימה) אומרת שאסור “ליפול לתוך הבור המגדרי. סוגיות מגדריות הן תמיד קודם כל בעיות חברתיות. אני טיפלתי בכנסת ה 18 בנושא החקיקה של איסור צריכת שירותי זנות וקיבלתי שיתוף פעולה חשוב מן השר אהרונוביץ, מח”כ יריב לוין, מן השר אלי ישי ומן השרה לימור לבנת.”

אז מה העצה שלך לח”כיות החדשות?

“לחפש תמיד שותפים גברים ונשים. לא לצפות מחברות הכנסת האחרות שיחיזקו לכן ידיים וירוצו איתכן ביחד אל עבר האופק המגדרי. אם מדברים על בעיות מורכבות בתחום הגיור והעגינות, לזכור שאלה לא תופעות של נשים, אלא כשלים חברתיים.”

יש ח”כים גברים שממשיכים לכנסת הבאה, ואשר סומנו על ידיך כשותפים טובים בתחום הפמיניסטי?

“ח”כ יריב לוין דחף מתוך הקואליציה את חובות הדיווח כלפי הורים גרושים ואת סוגית העלאת גיל הנישואין. אני יודעת שלוין הוא גבר פמיניסט, עם השקפת עולם שוויונית. גם חבר הכנסת אורי מקלב מיהדות התורה שיתף איתי פעולה בתחום תעסוקת נשים.”

ח”כ הותיקה, ולשעבר יו”ר הכנסת דליה איציק מסכימה: “אסור לוותר לחברי הכנסת הגברים. הם צריכים לבוא ולשבת בועדה למעמד האישה ואין לתת להם שחרור, כי הרי מדובר בנושאים שאסור שיוותרו במודעות רק שלנו, הנשים. שני נושאים שקידמתי בכנסת הקודמת, גיל הפרישה לנשים והארכת חופשת הלידה, התבצעו רק בשיתופי פעולה עם מספר רב של ח”כים ביניהם, כמובן, גברים. לא צריך להפוך את הנושאים האלה למועדון של נשים.”

על מי מבין חברי הכנסת המנוסים שממשיכים לכנסת הבאה את יכולה להצביע כפרטנרים טובים בתחום החקיקה החברתי-נשי?

“אני יכולה לתת ציון טוב לח”כ עמיר פרץ וגם לאיתן כבל. הם שניים שאפשר לשוחח איתם ולעבוד איתם בכל הנושאים הללו”.

בוודאי שהמציאות עבור חברות הכנסת החדשות תהיה מורכבת בהרבה, מלתמוך או לא לתמוך, ולהסתער או להימנע מיוזמות חקיקה למען נשים. והרי כבר בכנסת היוצאת, תהום נפערה בין ח”כ ציפי חוטובלי לבין רבות מחברותיה בכנסת בנוגע לנושא שירת נשים (חוטובלי יזמה שינוי חקיקה, שיאפשר לחיילים גברים לנהוג על פי מצפונם בנושאים שאינם לחימה, אך הצעתה לא עברה). ויחד עם זאת, למרות מה שאמרו זוארץ ואיציק, הנשים נמצאות בתת ייצוג בכנסת (22.5%) ואם לא ידרשו זו מזו, תמיכה בנושאים מובנים מאליהם (כמו הדרת נשים או אף נושא תת הייצוג) – יוכלו להלין רק על עצמן אם בתום הקדנציה הבאה בכנסת ימצאו עצמן בחוץ.