היח”צ הפוליטי בהתגלמותו

היום הראשון ללימודים הוא הזדמנות יחסי ציבור פוליטית מובנית מאליה. פוטו-אופ קלאסי. פוליטיקאים, ילדים, חינוך, מה יותר יפה ואופטימי מזה?  הורים דרוכים, כיתות חמודות (עדיין נקיות, אחרי שהמורות גירדו את קירותיהן בשבוע האחרון) ודף חדש.

התבוננות במקביל בפידים של שלושה פוליטיקאים מספקת הצצה לראש היח”צני שלהם או של עוזריהם.

ראשית, הפוליטיקאי המוביל והמיוחצן ביותר בישראל, ראש הממשלה בנימין נתניהו. בפתח שנה פוליטית, יום לפני פינוי מגרון (יקרה? לא יקרה?) כשמספר המתנחלים שהתפקדו לליכוד עולה ופורח, הוא בוחר להתייצב בבית ספר בהתנחלות אפרת. לא סתם התנחלות, ככה בתוך איזה גוש מגובש או בסמיכות לירושלים. ראש הממשלה הרחיק תוך שמירה על חשאיות (עד שהגיע לשם מאובטח) עד מדרום לבית לחם, לאפרת, העיר שהורחבה לה יחדיו בשנים האחרונות.

ראש הממשלה נתניהו, 27 לאוגוסט. צילום: משה מילנר, לע”מ

נתניהו בירך את הילדים בפתח דבריו, ולא שכח להוסיף לברכות גם את ח”כ זאב אלקין “תושב האזור”. למרות שבתכל’ס, השר יולי אדלשטיין (ליכוד גם הוא), הוא שכן קרוב ממש לאפרת (טוב נו, הוא בירך את אלקין, כי אלקין היה שם איתו בביקור). תוספת: העירו לי, שהתמונה לעיל צולמה דווקא בבית הספר סאלד בירושלים ולא באפרת (למרות הכיתוב הקצת מטעה בעמוד הפייסבוק של ראש הממשלה.) 

והנה תמונה מן המפגש של רוה”מ עם ילדים באפרת:

ראש הממשלה נתניהו בהתנחלות אפרת. צילום: משה מילנר, לע”מ

עוד אומר רוה”מ: “אני רוצה לומר לכולכם, אפרת וגוש עציון זה חלק אינטגראלי, חלק יסודי ומובנה מירושלים הגדולה, זה השער הדרומה של ירושלים, זה תמיד יהיה חלק ממדינת ישראל. אנחנו בונים את גוש עציון ובונים את אפרת במרץ, באמונה, באחריות ואנחנו גם בונים את החינוך בארץ ישראל ובמדינת ישראל.”

אז עם כל הכבוד לחינוך ולחזון ולילדים, היום הראשון בבתי הספר של ראש הממשלה הוקדש לחיזוק הפלג הימני בליכוד, תוך ש”בונים גם את ארץ ישראל וגם את מדינת ישראל”. לפחות הוא עושה את האבחנה הזו, ארץ ישראל, זו שמחוץ למדינת ישראל.

גם יו”ר האופוזיציה, השר ללא תיק לשעבר, שותפו לרגע של רוה”מ לקואליצית הענק, שאול מופז הקדיש את היום הראשון של בתי הספר לאג’נדה פוליטית מובהקת.

מתוך פיד האינסטגרם של ח”כ יובל צלנר. צילום: אוריין לוי

הבחירה היחצנית: ביקור בבית הספר הריאלי בחיפה, חממת טיפוח אנשי הצבא של ישראל, וצילום תוך שיחה פיקודית בתנוחת גברים-עם-ידיים-על-המותניים-ו/או-משקפי-שמש-שושואיסטיים כשעל הפרק נושאים ערכיים-חזוניים. האמת, כמעט, כמעט עושה חשק להצדיע.

את האמור יש לסייג בכך, שדווקא פיד הפייסבוק של מופז לא סיפק היום תמונות ודיווחים שוטפים (כלומר, אנשיו דווקא לא עסקו ביחצנות האירוע, התמונה הנ”ל הועלתה בפיד של ח”כ יובל צלנר).

ולקינוח (או לארוחת בוקר, תבחרו בעצמכם), אלופת המסרים התקשורתיים הגלויים והסמויים, יו”ר האופוזיציה לשעבר, שלי יחימוביץ’.

שולחן ארוחת הבוקר בבית יחימוביץ’, מתוך פיד הפייסבוק של יחימוביץ’.

 עגבניה אישית ביבוא מצרפת (זה מותר להביא ככה עגבניות בתיק?), מונחת בפוזת still life לצידם של ירקות ופירות חינניים אחרים באדפטציה ישראלית למוצגים מוזיאונים שאפשר לראות רק בפריז (מגבת משבצות דהויה המחליפה את הבד הלבן הצחור וכו’). ברקע, שולחן עץ של פועלי-הצווארון-הכחול, כסאות שולחן לא תואמים והרבה ספרים ברקע. זה המטבחון של העיתונאית שהפכה למנהיגת הפועלים.

כדאי לקרוא גם את הכיתוב-התמונה של יחימוביץ’: “הי זאת שלי, הבוקר הבאתי את הבת הקטנה שלי לבית הספר שלה, עירוני א’, ליומה הראשון בי”א. היא גם קיבלה צו גיוס, שזה לא יאמן – כי מדובר בתינוקת שלנו. בלילה חזרתי מצרפת (אחרי הפגישה עם הנשיא הולנד נפגשתי שם גם עם שר האוצר ועוד רבים) ונשארתי ערה כדי להכין לה ארוחת בוקר. הנה התמונה: פרנץ’ טוסט, ובצד עוגיות מצרפת ועגבניה מצרפת.
והנה לפתיחת שנה”ל, גם לינק לאחד מפרקי החינוך בספר שלי “אנחנו”. שם הפרק: “חברותא של בני אצילים”. על תפישתי לגבי חינוך ושוויון, וגם על המשפחה שלי”.

סאבטקסט: אצלי הולכים לצבא, נפגשתי עם אישים חשובים, אבל קודם כל אני אמא (איפה המאמר של אן מארי סלוטר. זה אפשרי כל העסק הזה? הורות וקריירה?), ולא לשכוח, שיוויון בחינוך ללא בני אצילים. ציונות, פמיניזם, מדינאות, סוציאליזם בפחות מ 150 מילים. להצדיע. גם פה.