הפלוג – הבלוג הפוליטי של טל שניידר מפוליטיקה ובלוג יוצא הפלוג. כי פלוגתאות בפוליטיקה הן דבר טוב
ראשית, לנושא החביב עלי לאחרונה, הטראמפמניה. כידוע, עיתונאים אמריקאים העובדים בכלי התקשורת הגדולים אינם מורשים להגיד כל שעולה על רוחם ברשתות החברתיות. זה שונה מן הנהוג פה בישראל. המעסיקים האמריקאיים מכווינים אותם לגבי המותר והאסור בשוק הדעות החופשי.
אך השבוע הוסרו הכפפות. עם ההצהרות האחרונות של טראמפ, שיחררו העורכים והמנהלים את הכללים. לדוגמא, העורך הראשי של באזפיד בן סמית׳, הפיץ מייל בקרב העובדים (ומיד גם איוורר את המייל בטוויטר) ובו כתב להם ״מותר לכנות את טראמפ ׳הגזען השקרן׳ mendacious racist, כי זה נכון עובדתית״
Here's a memo I sent to @buzzfeed staff today on our social media policy, and Donald Trump pic.twitter.com/zCiDds3C29
— Ben Smith (@semaforben) December 9, 2015
מנהיגים וחיות המחמד שלהם הנה סוגיה המספקת תמיד סיפורי צבע. מעשיית הכלב אשר נקשר על הגג במהלך נסיעה של משפחת רומני, על אף שמדובר בסיפור ישן-נושן, הסעיר את כלי התקשורת האמריקאיים במערכת הבחירות של 2012. נזכור ולא נזנח את: השנאוצרים של לפיד שנשכחו בגשם, צ׳אבי כלב נמלי הים, ופיצי-החתול-מטנף-הכביסה.
תמונת נשיא המדינה ריבלין נוסע מניו יורק לוושינגטון ברכבת הסעירה את הפיד שלי לפני יומיים. צלם לשכת העיתונות הממשלתית קובי גדעון הנציח את הרגע המהורהר, ובו ריבלין מביט על רציף אמריקאי טיפוסי בדרכו מניו יורק לוושינגטון. הגולשים תהו לגבי החסכנות, הצניעות המתריסה (כביכול) של הנשיא, והצורך שלו להציב תמונת מראה לנהנתנות הנתניהותית המפורסמת. אחרים שיבחו והיללו את הנשיא העממי.
נשיא המדינה ראובן רובי ריבלין
ברכבת מניו יורק לכיוון וושינגטון
Photo by Kobi Gideon / GPO
אך שימו לב לתמונה הבאה: גם אז קובי גדעון מלע״מ הנציח את הרגע ובו נתניהו חונך קו רכבת מהיר בין תל-אביב לבאר שבע, יום לפני פתיחת מבצע עמוד ענן (13/11/2012). לדברי אנשים שנכחו שם, לא היה שום בימוי או מיצוב או עשיית פוזות למצלמה (באותו היום).
במקביל בוושינגטון: תפסה את עיני התמונה הבאה בחדר הסגלגל. השגריר הישראלי רון דרמר, כבר לא מוקצה שם? את התמונה צילם יועצו המדיני של הנשיא דוד סרנגה.
הנשיא ריבלין בביקור אצל הנשיא אובמה, 9 בדצמבר 2015. צילום: דוד סרנגה, לשכת הנשיא
תמונה מצחיקה:
+ וידאו מוזר ובו מנהיגי המחנה הציוני מזייפים את ברכת החנוכה ולא יודעים איזה שיר לשיר קודם.
ולקינוח, כמה משירי החג שמצאתי לנכון להמציא להן מילים חדשות לאור אירועי השבוע.
מעוז צור ריבלני (לפי לחן מעוז צור ישועתי)
מילים: טל שניידר
לחן: עממי
רֻבִּי ריבלין הַנְּשִׂיאוּתִי
לְֵךָ נָאֶה התחב”צת
תִּסּוֹב דֶּרֶךְ הרכבתית
וְשָׁם תַּרְגִּיז אֶת הַמֶּלֶךְ
לְעֵת תִּבְחַר לָלֶכֶת
יֵצֶר הַקִּנְאָה יְנַצֵּחַ
אָז אֶגְמֹר בְּשִׁיר קִטּוּר
חֲנֻכַּת מַצְנִיעַ הַלֶּכֶת
מי יתמלל (לפי לחן מי ימלל גבורות ישראל)
לחן: עממימי יתמלל גבורות ישראל;
מי יכתוב משנה?;
הן בכל דור יקום הכתב;
דוברר לע״מ!שמע!
בימים עכשיו בציוץ הזה;
עיתונאי מצטט ומיחצן;
ובימינו כשכל הפיד גואה;
כתב יתמצת, יפהק וימחזר.
https://www.facebook.com/tal.schneider/posts/10154427067424251?pnref=story
https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10154425369949251&set=a.338895589250.199980.754749250&type=3&theater
טל, מדוע לדעתך תקפה הכלבה המלכותית “קאיה” את הליכודניקים שבאו למסיבת חנוכה אצל הנתניהוז? היתכן שהכלבה מרבה לצפות בערוצים 2 ו10?
היא תקפה את שרן השכל. שרן השכל היא דווקא מה”ליכודנמיקים הטובים”…:)
אז לשיטתך הבעל של חוטובלי הצביע לבנט?
מסתבר שצדקת, הכלבה מזהה ליכודניקים פארש:
נשמר בסוד: קאיה נשכה גם את נתניהו…
כלבים קופצים על אנשים מתוך חיבה לרוב. קשה לי להאמין שהיא תקפה. הם משתוללים ואוהבים חברותא. אני נמצאת בטים-קאיה. לא מייחסת לזה יותר מדי חשיבות. מה שמעניין זה שאיפשרו לה להסתובב חופשי בנוכחות כל כך הרבה אנשים. אני יודעת מן הניסיון הפרטי שלי ומצ׳יקה שלי, כשיש מעל ל 10 איש בביתי – אני נוהגת להצר את צעדיה של הכלבה. ולו כדי למנוע התרגשות יתר שלה, של ילדים וכולי. בסוף גם הם בטח יחליטו קצת להגביל אותה כשיש אורחים. (תשובה לחייל הצעיר)
האם הכלבה לא היתה שונה ממנהגה אילו המוזמנים היו התשובות והדנקנרים?
אהא, שירי חנוכה!
מעוז צור פדיחותי:
רובי הוא אופורטוניסט
את אובמה ישבח
פוטו אופ הוא לא יחמיץ
עם ביבי הוא מתנצח
פזמון:
קלישאות צורח
מכל פרסום שמח
תמונות מפיץ
בשטויות מפציץ
בשכל הוא קודח
מי יתשאל:
מי יתשאל עמותות הפועל
אותן מי ימנה
הן בכל יום קמות עמותות
במימון זר
שמע
לכל רזה וגם לכל שמן
האיחוד תורם ומממן
עמותות מקים בכל דקה
רוצה הוא אופוזיציה חזקה
ועוד אחד, אם כבר:
מי ימלל
יופיה של בריסל
אותה מי ימנה
הן בכל יום ממריא אווירון
לכנס שם
שמע
כנס בבריסל זה נהדר
במלון מרשים ומהודר
יידע כל עיתונאי וכל פעיל
האיחוד הוא ספונסר די יעיל…
אכן אין כמו אווירת חג…:))
באזפיד זה כמובן מודל מרשים של עיתונות מופת שיש להלך לאורו. הנהנ, למשל, זו הכותרת השנייה בחשיבותה כרגע שם: These Four Questions Will Decide If You Should Tell Your Crush How You Feel. הכותרת הראשית היא סקופ דרמטי שהמפלגה הרפובליקנית מוכרת מרצ’נדייזינג של אחד ממועמדיה לנשיאות (כפי שעשתה עבור אחרים מאז ומתמיד).
גם הטענה שעיתונאים אמריקנים בטוויטר לא מביעים דיעות עצמאיות, היא מעט מפליגה. נסי לחפש את סיפםור ג’ים קלנסי ו”הסברה”, שנה אחורה, סתם בתור דוגמא לזה.
התקשורת האמריקנית מבועתת מהפופולריות של טראמפ, ותוקפת אותו בהיסטריה. פתאום האפשרות השאופורטוניסט הציני הזה ייבחר (ועוד על מצע ימני במובהק) נראית אפשרית. אי לכך הם מנסים להפיל אותו. זה מזכיר את הסיקור כאן לפני ואחרי הבחירות בנוגע לביבי. לא צריך להתרשם מזה, שכן דוגמאות לעיתונות עצלנית, חובבנית וחסרת אתיקה, זה דבר שקיים כבר שנים רבות.
ביקורו המרגש של העסקנצ’יק המעיק מרחביה אצל אובמה, הוא מעניין בהרבה מהביקור עצמו (וגם הוא לא ממש מעניין).
יש לנו עסקנצ’יק מעורר רחמים שהצגות העלק-צניעות שלו עולות לנו הון תועפות, וגורמות טירדה לאלפי אמריקנים מסכנים שבסה”כ תכננו לנסוע ברכבת, מבלי לדעת שהתחנה תהפוך לחצי מבצר בגלל שהיועצים של עסקנצ’יק מהמזה”ת רוצה לשחק אותה צנוע, והנשיא המארח רוצה לעזור לו, בתקווה שזה יעצבן את המנהיג הנבחר של אותה מדינה רחוקה במזה”ת.
הסיקור העיתונאי הוא כמובן משתפך ואבסורדי, החל בנחום ברנע, שתיאר את המפגש הזה כאילו ריבלין הוא מעבר לבלון נפוח, וכלה בברק רביד שסיפר לנו שככה צריכים להיראות מפגשים (בין ברווז צולע אמריקני, לבין עסקנצ’יק נטול סמכויות ומנדט ציבורי, מישראל).
ונסיים בשיר חנוכה אחרון הפונה לפובלציסט:
פובליציסט
כתוב כתוב כתוב
חשוב מאוד שלא תחשוב
חשיבה עצמאית
זו לא תכונה עיתונאית
כתוב כתוב כתוב
עוד ועוד
כתוב תמיד מבלי לחשוב
אם תתמיד כך בכתיבה
תוזמן לדורנר לישיבה
וכמובן, שירו של פעיל העמותות:
ין לי ין לי ין וליש”ט
צ’קים יפקיד כל אקטיביסט
וכל צ’ק וצ’ק ממס פטור
הרי הם לתועלת הציבור
חג שמח!
שמע !!!!! אורי ! אורי ! החופר
יום ולילה מילל
“מיאו מיאו ביבי תותח”
לא רואה ולא מריח
סרחון של בגדי המלך
כתר לאדיוט הדביק בדבק פלסטיק
דבריו לעוסים ממש כמו מסטיק
וואו. שיר אוואנגארדי להפליא. בלי חריזה, בלי משקל, וגם הדיוק בעובדות לוקה בחסר – אבל כמה להט!
אורי- אהבתי מאוד.
צריך לדעת לפרגן.
—
לגבי ריבלין: פתאום כולנו צריכים לבקש מביבי סליחה, הוא כנראה ידע מה עושה.
צריך לייקים לאתר הזה. לייקים מוסיפים יצרים ואש. בלי לייקים האתר לא יתרומם
בהצלחה לאיילה חסון
https://www.facebook.com/channel10news/videos/10153747466783794/
מתח״ככים מהשמאל בחנוכה:
ח”כ עודה ביטל פגישה בבניין: “רכוש ציוני”
יו”ר הרשימה המשותפת הוזמן לשאת דברים בפני נציגי ארגונים יהודיים בניו יורק. אחרי שהבחין שבבניין נמצאים גם המשרדים של הסוכנות היהודית הוא סירב להיכנס.
מזכ״ל מפלגה, חיליק בר
איש אשכולות ופרלמנטר
בעברית מתקשה
כותב ״ש״ במקום ״כש״
כמו איזה חת׳כת בור נבער
חמשירך מאוד מדוייק
עם חריזה ומבנה מהודק
בעזרת השם
גם טל תתרשם
ותלמד את חוקי המשחק
זוכרים את הכלפתא מהגיהנום? אז זהו, היא שוב מקוששת כסף.
https://www.facebook.com/dvorit.shargal/posts/10153302443542151
חצי שנה אחרי שסגרה את הבסטה, לא מצליחה להשתחרר מהטראומות והצלקות שהיא השאירה לי. מאחלת לה רק רע. את כל הרע שבעולם.
מה עשתה לך דוברית שרגל?
עלבונות, הצקות, קללות והשפלות. זה נגמר אבל לא מסוגלת לסלוח. היא עשתה את זה לרבים מהמגיבים באתר המטורלל שלה.
אם את לא מסוגלת לסלוח, נראה לי שלפרסם את המיזם החדש שלה כאן זו לא בדיוק טקטיקה מנצחת.
כותבים “קלאפטע”.
למה את עוקבת אחריי, חמודה?
למה את קוראת את עמוד הפייסבוק שלי או את הבלוג שלי?
חסר לך מה לעשות בחיים?
“עלבונות, הצקות, קללות והשפלות. זה נגמר אבל לא מסוגלת לסלוח. היא עשתה את זה לרבים מהמגיבים באתר המטורלל שלה”.
וואוו, טוב לדעת. מה עשית בבלוג שלי ולמה? אני, מקומות שרע לי בהם, עוזבת. למה לא עזבת?
אני, חמודתי, מאחלת לך את כל הטוב שבעולם: בריאות, אהבה ושפע.
שיהיה לך רק טוב בחיים בלעדיי.