הפלוג – הבלוג הפוליטי של טל שניידר מפוליטיקה ובלוג יוצא הפלוג. כי פלוגתאות בפוליטיקה הן דבר טוב
אחרי שנתיים אולי שלוש (מי סופר), של סטטוסים בענייני ספורט, תרבות ופמיניזם בלבד, נזכרה השרה לימור לבנת שיש גם נושאים מדיניים על הפרק. שמעתי אותה הבוקר ברדיו, והתעוררתי. אמממ, כל כך הרבה זמן עבר מאז התבטאויות ימין נחרצות שלה. מישהי מריחה בחירות?
שר החינוך שי פירון הודה שאין לו יכולת ריכוז לשבת בטקסי שואה, אבל מצפה מילדי הגן לריכוז של מבוגרים? (תכנית לימודי השואה לגנים הוצגה)
מדוע נדחה כנס החינוך הגדול של השר פירון שתוכנן להיום?
אצל ליאורה התעדכנתי שח”כ עדי קול התגרשה ושערכה מסיבה לציון האירוע.
תזכורת: אחת מתוך כתבות טלוויזיה ועיתונות רבות (בנוסף על עמוד הפייסבוק שלה) בהן סיפרה קול על תהליכי ההפרייה שהיא עוברת ועל התהליך המשפחתי בעניין.
אחרי שבית המשפט הרשיע את ח”כ מוחמד ברכה בתקיפת פעיל ימין, הכיצד זה שקנס אותו ב 400 ש”ח בלבד והשית עליו פיצויים של 250 ש”ח בלבד? אולי זו דרכו של בית המשפט לומר לתביעה בישראל, שהליך נגד חבר כנסת באשר הוא חבר כנסת (ועוד תוך כדי הפגנה) הוא לא ממש הליך ראוי? יחי חופש הביטוי וחופש ההפגנה.
קצת אחרי סיבוב קצר ולא משמעותי של ראש הממשלה בקרב העיתונות הישראלית, הוא חזר צ’יק צ’ק לסורו להעדפותיו. ראיון ראשון בנושא קריטי לציבור הישראלי (הפסקת המו”מ) הולך – איך לא – לתקשורת זרה. בקרוב: שעון עצר חדש. (ותודה לשאול רכבי על הטיפ)
Today on #AMR PM @netanyahu talks Hamas/Fatah unification & peace talks + @KattyKayBBC & @ClaireShipman #ConfidenceCode on @msnbc 12pET
— Andrea Mitchell (@mitchellreports) April 24, 2014
אחרון: לא כל כך אייטם רכילותי, כי דווקא עניין כבד ומטריד: מדוע המשיך הנהג אילן שמואל לעבוד במשרד ראש הממשלה אחרי 2011 עת הוגש נגדו אישום לראשונה? מי בתוך משרד ראש הממשלה ידע זאת ואפשר את המשך העסקתו? האם לא ראוי שתקשורת ראש הממשלה תתחיל למלא את תפקידה ולכל הפחות תוציא איזה שהיא הודעה לעיתונות שמגנה את המעשים ומסבירה מה הולך שם מאז 2011? עם כל הטיוחים האלה, סביב הפרשה הזו, איך אפשר באמת לבוא ולייבב שהעיתונות רודפת את ראש הממשלה? אם כבר, ההפך הוא הנכון.
אין ספק שלימור לבנת מריחה בחירות, אם היא כותבת פוסט ביקורתי על חבורת פוליטיקאים שמצטלמת בשמחה מתחת לתמונתו של עראפת בזמן שקוברים קרבן טרור שנרצח בדרך לליל הסדר. אחרי הכל, ביקור אצל אבו מאזן בזמן הלוויה, הוא הרבה פחות פוליטי…
אייטם על הנהג לשעבר במשרד ראש הממשלה הוא לא רכילותי, אבל החיבור המלאכותי לביבי הוא האמ-אמא של הצהוב, מהסוג הירוד ביותר. יש לך איזושהי ראייה לכך שביבי מעורב בחיפוי על החשוד? יש לך איזושהי ראייה שהאיש הוא יותר מאשר עובד מדינה (שלמרבה הצער, הצליח לעבור גם בדיקות שב”כ, כנראה), בכל הנוגע לקשריו של ביבי?
המשפט האחרון הוא חביב: אכן, ביבי הוא זה שרודף את העיתונות. לא ברור איך, אמנם – אבל זה נשמע טוב, נחרץ ומלא להט אידיאולוגי, כראוי לפובליציסטית שנלחמת בכוחות האופל…
אני חושב שב”ההפך הוא הנכון” טל התכוונה לומר שהעיתונות ממש אינה רודפת את ראש הממשלה.
אין לי ספק שלכך היא התכוונה. אני פשוט הגבתי למה שהיא כתבה בפועל…
יש משהו חינני בפיסקה שמנסה לקשר את ביבי לחשוד בפדופיליה שעובד במשרד של ביבי, ושמסתיימת במחאה נגד טענותיו של ביבי שהתקשורת רודפת אותו…
לימור לבנת כותבת בכוונה “מר”צ” למרות שהיא יודעת שכותבים מרצ ללא גרשיים.
סילוף שמות של אישים ומפלגות של השמאל תמיד היה חלק אינטגרלי בימין.
שימו לב שיש עדיין כאלה בימין שמכנים את מפלגת העבודה – “מערך”.
מרצ היא במקור איחוד שמפ״ם, רץ – ושינוי בהתחלה – ולכן כן אפשר לכתוב מר״צ, אין שום כוונת זדון כאן. והרה אנשים מבוגרים קוראים לעבודה ״מערך״ כי זה היה השם שלו בשנות ה- 80.
אני מניח שהימין גם המציא ביטויים כמו ״מתנחבלים״, ״המלך ביביהו״ ועוד המון כינויים לנתניהו ואני שוכח עוד המון דברים ?