הפלוג – הבלוג הפוליטי של טל שניידר מפוליטיקה ובלוג יוצא הפלוג. כי פלוגתאות בפוליטיקה הן דבר טוב
קצת פוספס השבוע, אבל ח״כ אמסלם התפרץ על אנשי משרד ראש הממשלה ( אודי פרוור) ודיבר בבוטות רבה אחרי שהתגלה שאין תקציב (מעבר לסכום בסיס) להעלאת בני הפלשמורה מעבר ל 500 וזה בניגוד להחלטת הממשלה מנובמבר 2015. ההתנגדות של אמסלם פורסמה, אך הוידאו עם ההשתלחות של אמסלם, שהעלתי בפידים שלי, מובא כאן שוב.
אמסלם חבט על השולחן, הוא ונגוסה עזבו את המשכן, באותו היום (יום ב׳), לפני הצבעות אחר הצהריים. מעניין מה יהיה הממשך של הסיפור, כיוון שביום ב׳ האחרון לא תוכננו הצבעות קריטיות, ולכן איום הנטישה שלהם לא היווה הרתעה ממשית. לקראת סוף חודש מארס, וסיומו של נס החורף, הקואליציה כבר תהיה לחוצה על העברת כמה חוקים (הדחת ח״כים, לדוגמא) ונראה אז אם אמסלם ונגוסה ממשיכים להיות אמיצים.
אמסלם: ״אם חשבתם שצריך נומרטור באותה נקודת זמן, למה הבאתם את החלטת הממשלה? מה הממשלה עשתה עלינו ישראבלוף? בגלל שאני אמרתי לראש הממשלה שאני רוצה שתבוא החלטה לפני התקציב? [מישהי ברקע, אולי יחימוביץ׳?: ״כן, נבהלו, קיבלו החלטה וחזרו בהם]. מה חשבת שאני טיפש? לא אתה, אתה כמייצג את משרד ראש הממשלה. מה אני מפגר. לכן אמרתי לך אני מכאן נוסע הביתה. אני מודיע לך. אני נועל את הדיון, תודיע לראש הממשלה שדודי ונגוסה אברהם נוסעים הביתה עד שימצאו את הכסף להביא אותם…. יאללה בוא…״
לפני כמה שבועות הקדיש יוסי ורטר בהארץ פסקה קלה בטורו השבועי לברית המתחממת בין ישראל כץ לגלעד ארדן. כץ הפליג בשבחים לארדן מבימת כנס של ערוץ 7 ומסתבר בדיעבד שכץ חשב שארדן יהיה המועמד המתאים לתפקיד ראש מרכז הליכוד. אחרי שארדן סירב, חבר ישראל כץ לחיים כץ וכך התפתחה לה ידידות של אמת.
ובכן, חברי נפש שכמותם (עד לפני חצי שנה הם היו אויבים), השבוע הם יצאו לסעוד יחד, במסעדת עבדאללה-גריל באור יהודה. לא איזה קפה דל שומן במזנון הכנסת, כי אם ארוחת מלכים רחבה שנמשכה יותר משעה וחצי.
היה מי שקיווה שהתמונות מן המסעדה ישלחו מיד לעיתונאים, ואותם עיתונאים – פתאים של רשתות חברתיות המכורים לתשומת לב עוקבים – ימהרו לצייץ ולפסבק ולתת הבלטה נוספת לציר ארדן-כץ.
אבל מה? מצביעי הליכוד, מתפקדים או מסעדנים נחמדים שתומכים בראש הממשלה נתניהו השתכנעו זה מכבר שהעיתונאים הם אויב העם האמיתי, עד שאינם שולחים להם תצלומים המתעדים בריתות חשאיות ואינם מלווים את משגור הודעת הווטסאפ בפרשנות ליכודניקית-עילאית שהנה-הנה זוגיות פוליטית שכדאי לשים אליה לב.
פוליטקאים וזקן; זקן ופוליטקאים. למקרה שפספסתם זה המראה העדכני של ראש הממשלה לשעבר, שר הבטחון לשעבר אהוד ברק. הלוקיישן: הפורום הבטחוני בבאקו, אזרבייג׳ן. לבני הוזמנה לנאום, ברק נכח במקום.
ואם כבר הגעתי לאופנת מנהיגים, מה הקטע עם המעיל הנפוח? האם זה בגלל אפוד חסין אש?
נתניהו ואלקין מסיירים ביודפת.
טל, ממליץ בחום קריאת “חמקן” מאת בן כספית.
אהוד יוצא שם רע, רע מאוד. מאוד מאוד רע.
והתמונות האלו רק ממחישות את מה שכולם מדחיקים:
המנהגים שלנו עושים חיים משוגעים (יחד עם טייקונים מכל הסוגים) ונותנים לאזרחים להיאנק תחת הטרור ברחובות, יוקר המחיה, וצרות אחרות.
המלצה על בן כספית היא תמיד דבר טוב. זה כמו לקרוא “הארץ”: אין מתח, ברור לגמרי מי הטובים ומי הרעים, וכל עובדה תכופף ותעוות בכדי להגיע למסקנה הכתובה-מראש…
בן כספית כתב על אהוד ברק ספר כ”כ חנפני, שברק אשכרה חילק בחינם את תרגומו לרוסית, כאשר רץ לראשות הממשלה. לספר קראו בשם האובייקטיבי “חייל מס’ 1”.
מאז היחסים התדרדרו, אז כספית פתאום גילה שברק הוא השטן. אפשר כמובן להאמין שכספית צדק בשני המקרים ושברק פשוט השתנה לרעה – ואפשר לחשוב שהבעייה היא בכספית. כך או כך – מומלץ לך לקרוא גם את ספרו הקודם על ברק, לפני שאתה מתפעל מהספר החדש שלו אודותיו…
חחח
הספר האחרון אמין הרבה יותר.
הוא מסביר את כל הרקע לכתיבת הספר הראשון, ומסביר שרימו אותו והפכו אותו לספר תעמולתי.
בחמקן אהוד יוצא רע מאוד.
בנוסף, ההמצאות של לבני בכנס הנ”ל ^ מחשידה מאוד. ציפי הפטפטנית.
אגב- איך אתה עוקב אחרי התגבות כאן? יש דרך יעילה לקבל עדכונים מי הגיב למי?
אההההה, הוא מסביר…
למה שלא תשאל עצמך את השאלה הפשוטה הבאה: אם כ”כ קל לרמות את בן כספית, אולי לא מדובר במאור הגולה?
ב”חמקן” אהוד ברק יוצא רע מאוד – אבל פחות רע מבן כספית…
אתה מבין, עיתונאי חצר שמספר למה יצא נגד מי שטיפח אותו, אחרי שזה כבר איבד את מעמדו הבכיר, הוא אדם שראוי שתפקפק בו ובמניעיו. נסה לדמיין את הסיטואציה הבאה: אני מציע לך מסנן לאינטרנט עבור משפחתך, שאמור למנוע גישה מכל האתרים הבעייתיים, אבל כשילדיך נכנסים לרשת, מסתבר שהכל פרוץ, ויש גישה חופשית להכל. אתה בא אליי בטענות, ואני עונה לך ש”כן, המתכנתים רימו אותי! אני עכשיו אעסיק מתכנתים אחרים, ואתה יכול לסמוך עליי לגמרי להבא!”. האם תאמין לי?
אני עוקב אחרי התגובות כאן באמצעות קריאתן. אין לי כל גישה או עדכון שמודיע לי שישנה תגובה חדשה. מדי פעם אני מרענן את עמוד הבית, ואם אני רואה שנוספו תגובות בדיונים – אני נכנס לקרוא מה נשמע.
ציפי לבני היא סוג של בן כספית פוליטי – שניהם מפגינים עקביות מופלאה. גם אותה כל הזמן מרמים, ואז היא נאלצת לשנות את דעתה…
תראה, הוא טוען שכבר בספר הראשון היה לו ביקורת על אהוד.
הוא לא טוען שהוא כתב ספר שמוציא אותו המאור הגדול.
הוא מוסיף וטוען שחלקים ביקורתיים פשוט נחתכו, והתווספו קטעים מאדירים עוד יותר.
קראת פעם ספר שלו על ביבי – ולפי התמונה בכריכה קל להבין את חוסר החיבה שלו לביבי- ובסך הכל הספר יצא די מאוזן, לטעמי.
וציפי לבני מדהימה. באמת. היא הולכת להתחרות עם שימון פרס על פרס הלוזריות.
תראה, הוא כתב את הספר השני יותר מעשור אחרי הראשון. בין יציאת הספר הראשון (זה שכביכול סילפו בו את דבריו), לבין הספר השני – היה לו די הרבה זמן להתקומם על ברק. יודע מתי הוא החל להתקומם על ברק? אחרי המוווווווווווון שנים.
שאלת את עצמך מדוע לא תבע פיצויים על כך שספר ששמו מופיע עליו, מחולק ככלי תעמולתי בידי אנשיו של ברק? מדוע לא תבע את ההוצאה? את שותפיו לתיבה?
קראתי פעם ספר שלו על ביבי (אותם כותבים כמו הספר על ברק – רק שבספר על ברק, השם הוא “חייל מס’ 1”, ובספר על ביבי, השם הוא “הדרך על הכוח”…), והוא היה פחות גרוע מכפי שהוא כותב על ביבי היום, אבל זה רק בגלל שכיום הוא כותב על ביבי, גרוע יותר מכפי שהוא כותב על החמא”ס…
ציפי לבני ושמעון פרס הם ווינרים ענקיים. לא לנצח בחירות אף פעם, ולהצליח לשרוד בעמדות השפעה, זו ווינריות מדהימה. כולנו משלמים את המחיר על הווינריות שלהם – בעיקר על הווינריות שלו, אבל גם על שלה.
מה אהוד מה? איך אתה יכול לקרוא משהו של בן כספית ולייחס לזה מינימום של אמינות?
יוסי ורטר הוא אכן מקור עיתונאי למופת. פרשן רציני ומדוייק שמנבא את חורבנו של ביבי בהצלחה רבה מזה שני עשורים – ויום יבוא והוא יצדק!
ארדן וכ”ץ הם פוליטיקאים, וככאלה, הפתעה-הפתעה, יש להם אינטרסים משתנים ונאמנויות חולפות. זהו מאפיין קלאסי של הימנונים חסרי עמוד השדרה האידיאולוגי, והם לא מתורבתים ונטולי מריבות פומביות והתפייסויות פומביות, כמו הפוליטיקאים משמאל.
באשר לסוגיית צילום/אי-צילום במסעדה: אין ספק שמי שהולך לאכול עם מישהו במסעדה בגוש דן, הוא כנראה קושר בריתות חשאיות שאינו רוצה שיידעו עליהן. אחרי הכל, מסעדה היא מקום נורא פרטי, וגוש דן הוא אזור מרוחק.
דודי אמסלם ויציאותיו התורניות, הן רעשי רקע של אקס פוליטיקאי, שמחפש את הדיל שיצליח להשאירו ברשימה הארצית. מדובר בעסקן מקומי קלאסי, שידע טוב מאוד למה הוא רוצה שלא יהיו פריימריס בפעם הבאה. לא הצליחה לו. נצטרך לחיות בלעדיו. אנחנו נשרוד.
ומספר שאלות-תנועה לסיום: מי בדיוק ירצה להזמין את ציפי לבני לוועידה ביטחונית איפשהו בגלובוס?מי עומד מאחורי הוועידה? מי מימן? על מה דיברה שם? מה אראל מרגלית חושב בעניין? האם ידוע מה צופן עתידם של יואל חסון וקסניה סבטלובה, גיבורת חופש הדיבור?
אנה אנו באים ללא חברי הכנסת אמסלם, חסון סבטלובה? אין גבול לתהומות שאליהם עתידה ישראל להתדרדר תחת שילטון ביביהו. “אם הראשונים כבני אדם מחליפיהם כחמורים…”
מצטרף להמלצה של נתי בנוגע לספר של בן כספית