הפלוג – הבלוג הפוליטי של טל שניידר מפוליטיקה ובלוג יוצא הפלוג. כי פלוגתאות בפוליטיקה הן דבר טוב
שנה שעברה התלהבתי פה מן התמונות המושלגות, כולל פוסט פוליטיקאים בשלג עם נתניהו משחק עם משפחתו (כבר לא ילדים) בלבן המושלם. אז השנה השלג הוא בתפנית חדה הרבה מעבר לכדורי שלג שאפשר להטיח.
עו״ד אמיר אוחנה, מועמד במקום לא ריאלי אבל הנציג הראשון אי פעם של קהילת הלהט״ב בליכוד. כתוב על הקרח?
Post by Amir Ohana.
השר יאיר שמיר, עם פרחים המבצבצים מתוך הלבן (אופטימיות בצילומים?)
Post by Yair Shamir – יאיר שמיר.
הבנטים בבניה בלתי חוקית בגוש עציון (מתי אתם מספחים את השטח הזה כבר?)
מרגלית קורא לממשלה לפתוח צירים ותוך כדי מביא ציטוטים ספרותיים
ואילת שקד שאינה מתנגדת יותר להקפאה
ודימוי ה״צח כשלג״ הגיעו גם (אחר הצהריים)
Post by Mickey Levy – מיקי לוי.
אויש, בנט עם ההומור האידיוטי שלו. מעניין אך היה מתייחס לתמונה של חנין זועבי עם איש שלג בנצרת עם הכתובת “בניה לא חוקית במגזר הערבי”.
אני מניח שהיה מביע שמחה גלויה על כך שלפחות ליום אחד היא הצליחה לא לעסוק בעידוד הטרור, או בהתקפות על ערבים שכל חטאם הוא שירות בכוחות הביטחון במדינה הם אזרחים שלה…
זה לא כואב המטאטא שם?
אמיר אוחנה הוא יותר מאשר “הנציג הראשון אי פעם של קהילת הלהט”ב בליכוד”. הוא הנציג הראשון אי פעם מחוץ לארון שנבחר בפריימריס כלשהו במפלגה כלשהי במדינת ישראל. לא במרצ, לא בעבודה, ולא בכל מקום אחר. רק בליכוד הצליח חד-מיני מוצהר לנצח בפריימריס. ההדגשה החשובה שהמקום אינו ריאלי, היא כמובן חסרת משמעות – הוא ויריביו התמודדו על המקום הזה כשהיה ידוע להם מיקומו של המחוז ברשימה הכללית, ואיש לא הוריד את דירוג המקום בגלל זהות המתמודדים שם.
מעבר לכך, הוא כמובן לא נציג של אף אחד. הוא חבר ליכוד ותיק ופעיל, שהתמודד ונבחר בזכות יכולותיו, ללא כל קשר לנטייתו המינית, שאין לה כל רלוונטיות לשאלה האם הוא מתאים או לא (והוא בהחלט עושה רושם מצויין).
אהבתי מאוד את הקריאה לסיפוח גוש עציון (בהחלט הגיע הזמן – אחרי הכל, הגוש כולל התנחלויות מבודדות כמו נווה דניאל…)
אויש תנוח כבר, העלמת את הורוביץ שאומנם לא רץ הפעם אבל בהחלט הוא היה שם לפני הנציג הליכודניק והיה ח”כ נוסף שכרגע שמו נעלם מזכרוני וקדם להורוביץ.
למרות שניכרים הקשיים בשרשור נורמלי (את יודעת, הקטע של להגיב למי שרצית…), אני בכ”ז אתייחס לשאר השגיאות:
לא התעלמתי מהורביץ לשנייה. אני כתבתי על ח”כים שנבחרו בפריימריס, והורביץ מעולם לא נבחר בהליך כזה. בפעם הראשונה שרץ במסגרת מרצ, הוא שוריין במסגרת הבלוף שנקרא “התנועה החדשה” (והיה הניסיון של ג’ומס להציג את מרצ כתנועה מתחדשת שכוללת אלמנטים שבעבר לא היו חלק ממנה, עלק), ובפעם השנייה הוא נבחר במסגרת העלק-בחירות-מקדימות של מרצ, שכוללת גוף בוחר קטן יותר מאשר בית ספר ממוצע. למועצת תלןמידים מצביעים יותר אנשים מאשר בבחירות שבהן ניצח הורביץ’.
הח”כ שכיהן לפני הורביץ והיה חד-מיני, הוא פרופ’ עוזי אבן, שגם הוא לא נבחר בפריימריס.
מה זה אומר? שאמיר אוחנה הוא החד-מיני המוצהר הראשון בהיסטוריה של מדינת ישראל, שנבחר בהליך פריימריס במפלגתו, שזה בדיוק מה שכתבתי קודם, לפני שהתעקשת להפגיז ברצף אל אי-דיוקים…
אבל למרבה הצער הוא נבחר למקום לא ריאלי. אתה בדקת את כל מי שאי פעם נבחרו בכל המקומות למקומות בתחתיות הרשימה? עם כל הכבוד לכל הכבוד- נתלהב מאוחנה (באמת בחור מקסים) כשיהיה הח״כ הראשון בליכוד מחוץ לארון. עד אז, הורביץ לקח אותו בסיבוב והתמודד בשני שלבים מורכבים במרצ, בחירות צירים ואחכ פריימריס בתוך הועידה, שזה תהליך כפול ולא פחות מורכב מן התהליך של מפלגות אחרות.
מי איפה את קובעת ש- 32 זה לא ריאלי ? הליכוד התחיל עם 20 מנדטים בסקרים עכשיו מתקרב ל- 26, 32 זה בהחלט אפשרי במיוחד לאור ההתרסקות של ישראל ביתנו ובלי לדעת כל מה שיקרה עד הבחירות.
ושוב אנחנו מתנגשים במציאות head on…
אמיר אוחנה התמודד על מקום משוריין של מחוז ת”א, שמראש נקבע כמספר 32. הוא לא “נבחר למקום לא ריאלי”, אלא התמודד מלכתחילה על מקום זה, נגד מועמדים אחרים – וזכה במקום זה. איש לא הזיז את מקום של מחוז ת”א אחרי הבחירות, וכל המתמודדים ידעו בדיוק על איזה מקום הם מתמודדים.
בכך הוא, מה לעשות, הפך להיות החד-מיני מחוץ לארון הראשון במדינת ישראל, שהתמודד בפריימריז דמוקרטיים במפלגתו, ונבחר כמועמד מטעמם לכנסת.
ניצן הורביץ לא עקף איש בסיבוב, כשם שנציג חד-מיני שליברמן/לפיד/כחלון יכניסו לכנסת, לא יעקוף אותו בסיבוב. אוחנה התמודד במערכת בחירות אמיתית, בגוף בוחר שיש בו אשכרה מצביעים, וניצח בהתמודדות שלו.
הניסיון שלך להפוך את הבחירות דמיקולו במרצ, למשהו מורכב, ועוד לחזור ולהשתמש בשם “פריימריס” (כשהשם המדוייק יותר הוא “וועידה”), לא באמת יכול לשכנע מישהו. ניצן הורביץ התמודד פעם אחת בבחירות המצחיקות של מרצ (שדומות להן קיימות אפילו במפלגת תקומה, שזוכה, ובדין, להתקפות על חוסר הדמוקרטיה שלה, ובפעם השנייה, העדיף לחמוק מהתמודדות והודיע על פרישה.
ביום שבו במרצ יחזרו לקיים פריימריס אמיתיים (כן, מרצ עשו דבר כזה פעם אחת, וביטלו אותם – מבלי שהתקשורת תעשה להם מה שעשתה לליכוד כשהחזיר את הבחירות למרכז, בפורמט זהה לחלוטין לזה שקיים במרצ כיום, אגב…)), ויבחרו במועמד חד מיני מחוץ לארון – ניתן יהיה לטעון שלא רק אמיר אוחנה עשה זאת. עד לאותו יום מאושר, אמיר אוחנה ימשיך להיות המתמודד החד המיני המוצהר היחיד בתולדות ישראל שנבחר בפריימריס.
כמובן שזה לא מה שחשוב – הוא נבחר בגלל תכונותיו האישיות המרשימות, ולא בגלל השאלה האישית-לגמרי, של העדפותיו המיניות, שהן לא עניינו של אף אחד אחר בעולם. מהבחינה הזו, הליכוד הוכיח למרבה השמחה, תכונות שלא קיימות כרגע באף מפלגה אחרת.
באמת צריך לברך את בוחרי הליכוד שהגיעו למאה ה21 ובחרו מועמד הומוסקסואל לרשימה ,נקווה שבפריימריס הבאים הם יעשו עוד מאמץ קטן להתקדם למאה ה20 ויבחרו גם בנשים..
אוקיי, טעות שלי. כתבתי במלים נורא מורכבות (“הוא נבחר בגלל תכונותיו האישיות”), וזה כנראה הטעה אותך לחשוב שבוחרי הליכוד הם שטופי דעות קדומות שמצביעים לאנשים בהתאם לתכונות חיצוניות שלהם, ולא בהתאם לעמדות שהם מבטאים ומייצגים בפועל.
אבנר, אני יודע שזה לא קונספט מהפכני, אבל לפני שהומוסקסואל הוא הומוסקסואל, ולפני שאישה היא אישה, הם קודם כל בני אדם אינדיווידואלים, ורצוי שתסתכל עליהם כעל כאלה, אם כבר אתה בקטע של מאה ה21 כזה…
אני לא חושב שצריך לקבוע מכסות לחד מיניים, לנשים, לשחומים, לגבוהים, ואפילו לא ג’ינג’ים (טוב, לג’ינג’ים כן, כי צריך למתוח ת’גבול איפשהו…), ומי שבאמת רואה עצמו כליברל, נאור, מתקדם, פלורליסט ושאר המלים היפות שבשמאל אוהבים לנפנף בהן, ראוי להפנים את העקרון הזה, שהוא, אגב, נורא לא מסובך: בני אדם נולדו שווים, והדרך היחידה לייצר שיוויון, היא להתייחס אליהם כאל אנשים, ולא כאל “נציגי קהילות”
אורי, אתה מרגיש שאתה עושה מצווה בלעצבן בלוגרית שמאלנית ע”י שימוש בפלטפןרמה שלה להטפת דעותיך?
סתם סקרן…
נתי, אתה באמת מצפה לתשובות על שאלות שהן פרובוקציה בגרוש? סתם סקרן…:-)
אני פועל כך:
“עם פרובקטור, אל תתווכח, הגב בפרובוקציה נגדית… “
“הגב”?:) על מה בדיוק אתה מגיב? אתה זה שפנה אליי…
זה היה רגע של עברית.
‘הגב’ בפרשנות רחבה. לאו דווקא על תגובה ספציפית אלא תדובה להתנהלותך הכללית כאן.
אז השאלה שלך היא תגובה, בעצם? עמוק מאוד. מעין שילוב של מורה נבוכים, עם קצת אריסטו מהצד. אנא המשך “להגיב/לשאול”. זה מרתק ומעשיר…