הפלוג – הבלוג הפוליטי של טל שניידר מפוליטיקה ובלוג יוצא הפלוג. כי פלוגתאות בפוליטיקה הן דבר טוב
חברי הליכוד שלום. ליו”ר התנועה בנימין נתניהו שלכם נפל האסימון. הוא הבין (כנראה) שאי אפשר לנהל את התנועה בשלט רחוק בלי לדחוף את הידיים פנימה. מעללות סגן השר הבטחון דני דנון ובקיאותו המוגזמת בתקנונים המרובים הגיעה לו, כמו שאומרים עד כאן (תנועת יד העוברת בעצבנות מתחת לסנטר כפול).
על כן, שלחו הערב אנשיו של נתניהו שני מסמכים המצורפים כאן באמצעות קבצי פידיאף (להנאתכם).
* מי שיתמיד בקריאת הפוסט עד סופו, מחכה לו שם בונוס הקשור ל’פלוגה המסייעת’ והקשור לפוסט זה.
המסמכים:
הזמנה למספר מרובה של ועידות פוליטיות בליכוד (יש!) בשנה הקרובה
הסברים:
אין מנוס משמיעת דעותיהם של אנשי הליכוד. צריך לשכנע אותם. התהליך המדיני מתדפק על הדלת וצריך להכין את דעת הקהל. הזירה בה יערך הקרב, תהיה מרכז הליכוד. ולכן, ב 23 במרץ, עם סיום מושב הכנסת וככל הנראה לפני שג’ון קרי יניח את הסכם המסגרת תהיה ועידה רחבת היקף שתימשך יומיים. כעבור 60 יום מאותה הועידה, יתקיים דיון מדיני- בטחוני (פתחו היומנים: סוף מאי). כמו כן, נתניהו מתיימר לקיים דיון כלכלי-חברתי בליכוד (כחלון יוזמן לדבר שם?) ולאחר מכן, דיון דת-מדינה. אני אשפשף את העיניים כשאראה מישהו בליכוד באמת עושה דיונים אידיאולוגיים רציניים.
באשר לכל העניינים הפרוצדורליים בתוך הליכוד, אתם מוזמנים להתבחבש לכם עם הניירת, אבל אני אתקצר עבורכם: כל התיקונים של החוקה שיועלו להצבעה בועידה הנ”ל, הם תיקונים שכבר עברו בועדת החוקה ושעליהם אין ויכוח בין דני דנון לראש הממשלה. תיקונים אחרים של החוקה – המהלכים לשינוי סמכויות יו”ר התנועה, הלוא הוא ראש הממשלה, כך שהוא לא יהיה זה שיוכל לקבוע את סדרי היום של ועידות או את מועד כינוס מרכז הליכוד – לא נמצאים במסמכים הללו, והם עדיין מושא לויכוח (מטופש ומיותר) בבית הדין הפנימי של התנועה.
על פי החלטת בית המשפט העליון, בסכסוכי נתניהו נגד דנון וההפך – לדני דנון שמורה כעת הזכות לגשת לנשיאות הליכוד ולהציע להוסיף אייטמים למסמכים הנ”ל. הוא עצמו יו”ר הנשיאות, אבל את הוספת האייטמים יהיה עליו להעביר שם ברוב (סעיף *₪^%$#)%%$$ לחוקת התקנון הנשיאותי).
לתשומת הלב:
כל הבלגן הנ”ל לא יחול בכלל על הנסיונות של דני דנון להביא למרכז הליכוד הצעת החלטה שאוסרת על מיזוג עם ישראל ביתנו (סעיף החוקה המאפשר מיזוג עם ישראל ביתנו באישור רוב חברי המרכז – ישאר בתוקף)
וכעת לבונוס: לאור ההיפר-אקטיביות בפעילות הפוליטית של ראש הממשלה (הכל יחסי בחיים), יו”ר הסגל החדש שלו, הארי הארו ויועצו הפולטי הבכיר של ראש הממשלה גבי קדוש, יזדקקו לידיים נוספות. פרטים במדור מחפשי העבודה של הפלוג – הפלוגה המסייעת.
אז מה למדנו היום?
1. ביבי הוא שמן (“סנטר כפול”)
2. בליכוד אין אף אחד עם אידיאולוגיה.
3. אנחנו לא אוהבים את השליטה של דני דנון בסעיפי תקנון המפלגה שלו (“בקיאותו המוגזמת”).
מכיוון שסעיף 1 הוא כזה שכל צפייה בטלוויזיה יכולה לאשר/להפריך אותו, הרי שפיסת המידע הזו היא כנראה מיותרת – וסתם נועדה להעליב אותו.
סעיף 3 נועד הוא להביע אי נחת מדנון, מבלי שקידם את הבנתנו במתרחש בליכוד.
סעיף 2 הוא כמובן חסר שחר (אפשר לומר על חברי סיעת הליכוד ועל חברי מרכז הליכוד המון דברים, אבל העדר אידיאולוגיה זה בערך הדבר האחרון שניתן לומר עליהם). אני מסכים שרוב הליכודניקים ככל הנראה לא דוגלים בתפיסת העולם של זהבה גלאון, מה שהופך אותם בהכרח לגזענים, שובניסטים, קיצונים וסהרורים – שנורא שונאים את השלום. אלא מה? זה לא מלמד על העדר אידיאולוגיה, אלא על העדר אידיאולוגיה נכונה…
דבר אחד ראוי להגיד – למרות כל הג’יפה הזו שקיימת במפלגות עם מוסדות ופריימריז, עדיפה בהרבה הדמוקרטיה (גם אם לפעמים מקרטעת) בליכוד, בעבודה ובמפד”ל, על פני הדיקטטורה במפלגות כמו ישראל ביתנו, יש עתיד, ש”ס או התנועה.
מקורות יודעי דבר מסרו לי שביבי כלל לא מעוניין באיחוד, אז לא ברור על מה כל הרעש. וצודקת טל בכינוסים כאלה לא מדברים אידאולוגיה, מי בכלל מקשיב, מביאים סדר יום ומצביעים עליו ועל כל מיני החלטות. המון רעש, אנשים צועקים “רוצים ג’ובים” ושרים לפני התקווה “אתה תותח”.