תאגיד השידור הציבורי כאן: 1
ראש הממשלה נתניהו: 0
במשך כמעט שנה, בגלוי ובחסוי, התאמץ נתניהו להוביל מהלך ציבורי מרכזי אחד: חיסול עליית תאגיד כאן לאויר במתכונת החקיקה שהועברה על ידי שר התקשורת שלו (דאז) גלעד ארדן.
(גילוי נאות: אני חברת מזכירות ארגון העיתונאים ומתוקף ייצוג ציבור העובדים בעיתונות פעלנו להמשך הפעלת חוק השידור הציבורי במתכונתו המקורית)
נכון להיום, 15 במאי, נתניהו נכשל במהלך אשר לו הקדיש שעות, ימים, שבועות, שבתות וחגים. מטרת העל שלו היתה: לא להגיע לערב השידורים הראשון. לא רק שערב השידורים נפתח, אלא אף שמהלך הפיצול האחרון, שמטרתו היתה להחליש את חטיבת החדשות ו/או להביא לפיטורי ראשיה ו/או להוסיף לצוותים אנשים מטעמו – נבלם בדקה ה 90 על ידי שופטי העליון. לא בטוח שזה סוף דבר. כרגע חטיבת החדשות תיוותר בתוך התאגיד לחודש שלם עד שתינתן תשובת המדינה לבג״צ.
תזכורות על מהלכי ההתנגדות הגלויים של ראש הממשלה:
בספטמבר 2016, נתניהו התראיין לגיל תמרי מערוץ 10 ובחר במילות הקוד להסתה המודרנית ״נניח שיביאו לשם את כל שוברים שתיקה״. אולי נמתג אותם כשמאלנים וזה יעזור להניע את הציבור נגדם. לא משנה, שהשמאלנים במדינת ישראל ובמיוחד אלה ששברו שתיקה, הם אזרחי משלמי מסים בעלי דעה חופשית.
במהלך שבוע בחודש מארס, נתניהו תקף את השידור הציבורי מכמה כיוונים אפשריים:
הוא יצא נגד תחקירנית זוטרה וכינה את גוף השידור ״תאגיד השמאל״.
ליבו ״נקרע״ במהלך פגישות עם עובדי רשות השידור והוא ניסה למזג את את התאגיד לתוך רשות השידור, שבוטלה על ידו בחוק במהלך קיץ 2014.
בערב גיבוש קואליציה הוא האשים את הממשלה הקודמת בראשותו ונטל אחריות על הבעיה שהוא יצר (על אף שיש מי שחשבו שלא היתה שם ״בעיה״)
וכעבור יממה, בדרך לסין הוא קרא למפלגות הקואליציה לכבד את ההסכמים: ״כל המפלגות מחויבות להחלטות של הליכוד, שלנו, בנושאי התקשורת, לרבות סגירת התאגיד״
כל המהלכים התנהלו כשהוא נמצא בחקירות בנוגע למעשים ובחישות בתחום התקשורת בישראל.
״כמה מביך״ השיב ח״כ רועי פולקמן, יו״ר סיעת כולנו ״ספין על גב העובדים״
כמה מביך. נתניהו שלא היה אכפת לו לשניה מרשות השידור ועובדיה שנים , עושה עכשיו ספין נוסף על גב העובדים בערב גיבוש הקואליציה
— Roy Folkman – רועי פולקמן (@Roy_Folkman) March 15, 2017
היום הסתיים פרק ראשון בסאגה. בבג״צ דנו (יום ב׳, 15 במאי) בתכלית של חוק פיצול התאגיד. אף אחד מבכיריו ושריו של נתניהו, למעט ח״כ ביטן ושר התקשורת הזמני, הנגבי – לא הבינו או את המהלך. הם לא הגנו עליו, הם לא ידעו מה הוא רוצה או שידעו ושתקו.
חלק, כמו שרת המשפטים איילת שקד ציינו בראיונות שמהלך הפיצול של התאגיד הוא חקיקה מיותרת ושהיא לא היתה פועלת כך. שלא זו הדרך. (זכורה לי שיחה שלה עם וילנסקי וברדוגו במהלך השבועיים האחרונים בה ציינה שמדובר במהלך תמוה, שהיא לא היתה נוקטת בו.
פרק שני בסאגה עוד יגיע. כך נדמה לי. ההתעסקות בתקשורת, העלבונות, הריב המדומה, פיצול/איחוד/מיזוג/חיסול/הקמה – הם מהלכי קמפיין. יבואו עוד כאלה. אפשר לכסח את גל״צ ו/או לפגוע בזכייניות, להתעמר בערוץ 10, ולפצל מחדש את רשות השידור.
ומה עם המינוי של צחי הנגבי למ״מ שר התקשורת?
הנגבי העלה תמונה מחויכת שלו מאיפא״ק, כאשר נתניהו עסק עם ביטן ומנכ״ל משרד התקשורת בפיצול הגופים. לאחר מכן, סיפר פילבר באחד הראיונות שהנגבי היה איתם ״על הקו״ ושותף מלא בכל ההחלטות.
השבוע, בימים הקריטיים של פיצול חוק התאגיד, סגירה בהולה של רשות השידור (היא כפופה למ״מ שר התקשורת, לא?), הימים של העברת השליטה לגוף החדש, הבג״צים והדיון הציבורי הסוער סביב העברת העובדים והשלכת עובדים אחרים הביתה – היכן מ״מ שר התקשורת? הוא עושה טאי צ׳י בפארק ציבורי בסין.
אני מכירה מעט את הנגבי. הוא אינו אדם רדוד. הוא פוליטיקאי נינוח ומתוחכם. מדוע הוא מעלה את הסטטוסים המתריסים הללו? נתניהו מינה אותו למ״מ שר התקשורת, ולא העניק לו סמכויות של ממש (המינוי שלו פוקע ביום א׳). זו התשובה שלו. ראש הממשלה משתעשע בו, אז הנה, הוא משתעשע בחזרה. מי ימונה לשר התקשורת או ממלא שר התקשורת או שר במשרד התקשורת ללא סמכויות (בג״צ כבר רמז שאין חיה כזו) – ביום א׳ הקרוב?
בסיום כתיבת הפוסט קיבלתי את צו הביניים שהוציא בג״צ הערב בסיומו של הדיון והנה התייחסות גם למה שאמר השופט מלצר.
השופט מלצר מציין שבמאזן בין הצדדים – אם החוק יכנס לתוקף וכעבור זמן תתקבל העתירה – יהיה הרבה יותר קשה להחזיר את המצב לקדמותו, לעומת המצב שבו בג״צ מורה לדחות את כניסת החוק לתוקף, ואם המדינה תשכנע שזה חוק ראוי, ניתן יהיה למלאו ולעבור הלאה (לפיצול). במהלך הדיון היום בבג״צ, המדינה (ממשלה, כנסת, קואליציה) לא הצליחה להסביר מה הבהילות.
חלק גדול מן העתירות הפוליטיות נמחקו.
העתירות שכן נשארו על כנן – העתירה שלנו (ארגון העיתונאים) והעתירה של התאגיד עצמו. הטעמים לכך הם: חשש לפגיעה בחופש העיסוק (התאגיד), חופש ההתאגדות (הארגון), חופש הביטוי (כולם).
השופט מלצר: ״מוצא בזאת צו על תנאי המורה למשיבים (הממשלה, הכנסת) להשיב – מדוע לא יבוטל חוק השידור הציבורי מחמת כך שיש בתיקון האחרון (תיקון 8) פגיעות בזכות לחופש הביטוי של תאגיד השידור הציבורי והאורגנים שלו, בזכותם לקניין וכן פגיעות בחופש הביטוי, בחופש העיסוק ובזכות ההתארגנות של העיתונאים, בצד פגיעות במרקם הדמוקרטי ובחופש הביטוי של הציבור על היבטיו השונים, והכל מבלי שתתקיימנה לגבי פגיעות אלו הוראות “פיסקאות ההגבלה” שבסעיף 8 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ובסעיף 4 לחוק יסוד: חופש העיסוק (לרבות דרישות התכלית והמידתיות) ונוכח פגמים שנפלו בהליכי החקיקה המואצים שנערכו לקראת תיקון מס’ 8 ואשר בגדרם הוקנו סמכויות לכונס הנכסים הרשמי (בניגוד לחוות דעתם של גורמי הייעוץ המשפטי בכנסת).״
מדהים איך הוא מכניס בכל תגובה את ההסתה שלו ושל חבר מרעיו, תקשורת חופשית – “מה שווה התאגיד אם לא נוכל לשלוט בו”. להיות עם חופשי בארצנו ??
צריך לשלוט כאשר יש אדם אלים, המנצל את הגישה שלו למיקרופון, ואשר טוען כי בעצם מחזיק המיקרופון הוא אדם ומתוך כך מובן יש לו אג’נדה והוא זכאי להשמיע אותה לציבור.