הפלוג – הבלוג הפוליטי של טל שניידר מפוליטיקה ובלוג יוצא הפלוג. כי פלוגתאות בפוליטיקה הן דבר טוב
אזהרה: בפוסט הבא לא כתוב כלום. אין כאן שום תוכן ממשי. אם נכנסתם כדי לקרוא משהו מעניין, המקום לא כאן. מציעה לכם לעבור הלאה.
צחי הנגבי, פרסם לפני כמה ימים סטטוס המזמין את חברי קדימה הרוצים לשוב לליכוד לבוא ולהיפגש איתו. כפי שרואות עיניכם, הוא פירט את המקום, השעה, הכתובת וכו’. הוא לא הציע שמי שמעוניין יפנה אליו באי מייל או נייד ויקבל את המידע על המיקום. הוא גם לא הציע בסטטוס להלן, שמישהו ישוחח עם עוזרו, איש נחמד מאוד בשם טובי ירוחם. הוא פשוט פרסם את המידע קבל עם ועדה בפייסבוק.
שקוף, ציבורי, פתוח. נכון? כי כך מובילים מהלכים פוליטיים ראויים.
פתוח או סגור?
אך כשהגעתי למקום, בדיוק בשעה הנכונה – ובמקום כבר היו עיתונאים ותיקים ומנוסים ממני בהרבה כך שלא פנטזתי לבדי על ישיבה בכנס פוליטי חשוב – והתיישבתי בניחותא בחדר המפגש המצומצם, תוך שאני סופרת ראשים, בודקת את היחס גברים /נשים ומדברת עם הסובבים אותי, פנה אלי הנגבי בנימוס וביקש שאצא מן החדר. הנגבי הוא איש נחמד, אהוד ועוד ועוד, כך כולם אומרים לי, ועדיין, זה לא נעים לראות את הגן סגור.
ולכן, למרות שהיו שם כמה דברים מעניינים. אולי פוקדים חשובים, אולי מקורבים מסוימים של ראש מפלגה מסוים, ועל אף, שאני בטוחה שקוראי הפלוג, מקרב פעילי קדימה הנמצאים עדיין בתוך המפלגה וגם אלה השוקלים את המשך צעדיהם היו שמחים לדעת מה היה שם, לא אכתוב. למרות ששוחתתי עם הנגבי עצמו אחרי המפגש ואף התעניינתי אצל עוד שני פעילים נוספים – למרות כל זה, לא אדווח. מחאה. מחאונת.
מי שמעוניין לעשות אירועים סגורים, שאינם פתוחים לתקשורת, יודע לארגן זאת היטב. יש דוגמאות בשפע. בשבוע האחרון, לדוגמא, אפשר לברר אצל ח”כ דליה איציק, איך מארגנים את זה בדממה.
מנגד, מי שמפרסם בקיר הפייסבוק שלו, ומיידע את כל העולם על אירוע ומזמין ציבור של מאות אנשים, לא יכול להנות מכל העולמות. אני בטוחה שאפשר יהיה לקרוא מידע על המפגש בעיתונים/אתרים/כלי תקשורת אחרים.
נון-כינוס
נון-כינוס 2
עיתונות נשכנית במיטבה – עלית ליגה … אם זה בכלל אפשרי עוד!
נ.ב.
דוגמא מצויינת לסכנות השיווק הרשתי – בהמשך לפרסום הקודם שלך וטורו של עופר.
חן חן. זו יותר הוצאת קיטור מעיתונות, אבל תודה על המילים הטובות.
לא בעניינו של צחי הנגבי, אלא בענייני דיומא:
שמעתי היום את ורדה רזיאל ז’קונט ברדיו 103 יועצת לאב מודאג:
“כאשר פוחדים, עושים את כל השגיאות”.
נזכרתי מיד בגזירות הכלכליות שהטיל ראש הממשלה ובקיצוצים שביטל.
כמה נכון. במקרה אמר לי את הדברים הללו בדיוק אחד הפוליטיקאים שחבריו/עמיתיו מצטיירים כמי שפוחדים ממנו. 🙂
צחי הנגבי, בוגר כיכר ציון ובנה של גאולה כהן, לבש ביום בהיר אחד חליפה, חצה את הקווים למרכז ומאז מתחפר בקונצנזוס ומסרב לצאת משם.
לא מפליא בכלל אם כן התיאור שלך. צחי הנגבי הוא פוליטיקאי מהזן הפחות מחמיא. בימים בהם מזכירים למופז את אמירת “בית לא עוזבים” ראוי שנזכור שגם הנגבי שכיהן בעת התפלגות שרון מהליכוד כיו”ר הועידה, כינס אותה אחרי פרישת שרון ואמר שצריך להתאושש ולראות איך ממשיכים הלאה. יומיים אחר כך הוא כבר היה בקדימה. אז הבה לא נתרגש ממנו יתר על המידה.
אבל אין כאן שום תיאור ושום דיווח ענייני לגופו. באשר לשינוי דעות ועמדות, עד כמה שזכור לי אין בכך פסול. קנאות אידיאולוגית היא גם לא דבר טוב:)
בשביל קנאות אידיאולוגית, רצוי שתהיה תחילה אידיאולוגיה. אותי באופן אישי צחי לא ממש הצליח לשכנע בזמנו שהמעבר לקדימה נעשה מאידיאולוגיה צרופה ממש כשם שהיום כולם מבינים שהחזרה שלו לשם לא קרתה בגלל שתפיסת העולם שלו חזרה שוב לתחנת האם. מדובר בסך הכל באופורטוניסט, שיותר משמחפש את מקומו מחפש את כסאו.
ובהתייחס לתיאור שלך, התכוונתי לכך שהאיש לא סתם מפחד מחשיפה שאולי תעמת אותו עם שאלות נוקבות שהוא נשאל בכנס.