מרים פיירברג בודדה בצמרת

ראשת עיריית נתניה היא תופעה חריגה בישראל: תומכיה אומרים שהיא נושמת את העיר, נחושה ומפוקסת; האופוזיציה טוענת כי היא דיקטטורית והגיע הזמן להחליף אותה. האם מרים פיירברג תשלוט בעיר גם ב-15 השנים הבאות?

פוסט שלי בראשי של סלונה, במסגרת פרויקט ‘גברתי ראש העיר’

ראש עירית נתניה מזה 15 שנה היא נוף חריג בשדה המקומי. אחת ממסקנות פרויקט “גברתי ראש העיר” עד כה, הוא שהקושי הממשי עבור נשים ברחבי ישראל להשתלב בפוליטיקה המקומית היא העובדה שאין בחקיקה הגבלת כהונה. ראשי ערים ותיקים, 98% מהם גברים, ממלאים את משרותיהם מעל ל 40 ו 30 שנה, ומי שמנסה להחליפם נתקל בציבור אדיש ובראש עיר לעד.

והנה אחת בלבד, מתוך 255 הרשויות המקומיות יושבת נעוצה היטב בכסאה מזה 15 שנה ועשויה בעוד שבועיים להמריא לתוך קדנציה רביעית. איך היא עושה את זה? מה הסוד של מרים פיירברג, בעלת התדמית הכוחנית והנשכנית שמותיר אותה כאישה הבכירה ביותר במישור המקומי?

יעל גרמן, ראש עירית הרצליה לשעבר, היתה היחידה שהתקרבה לשיאה של פיירברג לפני שדילגה למפלגת “יש עתיד” ולתפקיד שרת הבריאות. ראש עירית ערד, טלי פלוסקוב, השלימה קדנציה אחת עד כה. האם גם פיירברג יכלה לנסות להשתלב בצמרת הליכוד אך העדיפה להישאר בנתניה? בספק רב, בטח לא במפלגה שאינה רואה בקידום נשים ערך חשוב. בין פיירברג לנתניהו היה קשר מקצועי טוב עד אשר לפני כשלוש שנים, מינה נתניהו אותה לעמוד בצוות השיקום של אסון השריפה בכרמל. כעבור יומיים אחרי ויכוח על ממשות סמכויותיה, פיירברג התפטרה.

פיירברג, שאת הקריירה העירונית הפוליטית שלה התחילה ב 1998 בתמיכת הליכוד, כבר אינה נעזרת במפלגה. היא מריצה רשימה עצמאית בשם “נתניה אחת” המחזיקה כיום תשעה מושבים (מתוך 27) במועצת העיר היוצאת. בועידות הליכוד היא אינה מסתובבת והליכוד אף לא יכול להתפאר בהיותה ראש העיר היחידה מטעמו או כאישה בה תומכת המפלגה במישור המקומי.

אז אם הקשרים הפוליטיים עם מפלגת השלטון לא מקנים לה את המעמד המקומי, מה בכל זאת הופך אותה לאחת מראשי הערים המתמידות ביותר ולאישה הבודדה בצמרת בתחום הזה?

חברת הכנסת עליזה לביא (“יש עתיד”), יו”ר הועדה לקידום מעמד האישה ותושבת נתניה, המכירה את פיירברג שנים ארוכות אומרת שההחלטה של פיירברג בשלב מוקדם בקריירה הפוליטית שלה שלא לרוץ עם הדתיים היתה משמעותית.

“היא אישה דתיה אבל היא הבינה שבמפלגה דתית לא יהיה לה סיכוי. היא הבינה מהר מאוד מה הוא המשחק הפוליטי ומאיפה נכון עבורה להתקדם ולכן הצטרפה כבר אז לליכוד. זה דחף אותה, מה שלא היה מתאפשר כאישה דתיה במפלגה דתית”

אבל יש מי שטוענים, שדווקא הדתיים, הם אלה שחוסמים נשים במקומות רבים בארץ, כיוון שמספיק שהם מתנגדים לשבת בקואליציה עם אישה, או לחבור לבריתות מקומיות, זה טורף למועמדות רבות את הקלפים מראש

“אני חושבת שזה תירוץ. הרי אין נשים בראשות ערים חילוניות או ליברליות באופן מובהק. איך אין בתל-אביב, חיפה או באר שבע אפילו אישה אחת שהגיעה לתפקיד ראש העיר? לא רואים עד היום פריצה של נשים בזירה המקומית ונחכה עד אחרי ה 22 באוקטובר כדי לראות כמה מתוך עשרות המועמדות יצליחו. אני מעריכה שיהיו יותר ראשות ערים, אבל אנחנו רחוקים משינוי כולל. הסיפור הוא עדיין הבריתות בין הגברים – ללא קשר לדת – שמקשות על נשים לפרוץ את המעגלים הללו.”

וברמה האישית, איך זה שהיא מצליחה?

“כי היא יודעת לסמן יעדים. לרבות מאיתנו לקח זמן להבין, להגדיר את השאיפות. מרים הכירה את החולשות של עצמה, הכירה את החולשות של העיר, ידעה במה להתמקד והלכה על זה. יכולת קבלת ההחלטות שלה היא מדהימה. לא מבזבזת הרבה זמן, מאוד נחושה, מפוקסת, ביצועית”

אומרים עליה שהיא מצליחה כי היא אגרסיבית, כי היא קשה

“נו, אז אומרים על נשים בצמרת הרבה דברים. ההיתפסות הזו לתיאור של נשים, בקוי אופי של ‘מתנהגת כמו גבר’ או ‘סיגלה לעצמה את הגבריות’, אנחנו מכירים את הדרך הזו להעביר ביקורת. במקרה של מרים, היא יודעת לבוא בדרישות עבור העיר שלה, היא לוקל פטריוטית. בערים סמוכות מסתכלים על נתניה ועל הפריחה והבניה שם בקנאה”.

ומה היא צריכה לשפר בעיר?

“היא צריכה להשקיע באופן משמעותי יותר בחינוך ולחזק את בתי הספר. יש המון עולים וילדי עולים בעיר וצריך לטפח את בתי הספר יותר”.

ח”כ יואל רזבוזוב (“יש עתיד”) לשעבר חבר מועצת עירית נתניה התחיל את דרכו הפוליטית בזכותה של פיירברג. “היא פגשה אותי בתכנית אירוח בערוץ הרוסי, לקראת הבחירות המקומיות ב 2008. אני הייתי עדיין ספורטאי פעיל והיא חשבה שזה חשוב מבחינת נתניה, להכניס מישהו למשבצת של הספורט בעיר וגם בהיותי רוסי ובנתניה יש אוכלוסיה עולים עצומה. היא מיקמה אותי במקום התשיעי. היא הכניסה בדיוק תשעה מושבים למועצה ואני התשיעי.  משם, זה היה מדהים, קרש הקפיצה לפוליטיקה הארצית.”

 איך אתה מסביר את הפופלריות שלה? יש מעט מאוד מתמודדים נגדה בעיר

“היא חיה ונושמת את נתניה. מכירה כל ספסל וכל אבן, כמו אמא של העיר. 80% בחרו בה והפעם יבחרו בה עוד יותר מכך והיא תכניס מספר גבוה יותר למועצה”

 ממש כמו בחירות בסוריה

“תצחקי, אבל היא פשוט החליטה לנהל את העיר ללא פוליטיקאים. זו הסיבה שהיא רצתה אותי ברשימה.”

בהכירך את הזירה המקומית מדוע נשים לא נכנסות לזה?

“לדעתי, הסיבה לכך היא שראשי ערים מאוד תלויים ברחוב הדתי ועל הרחוב הדתי לא תמיד מקובל שיהיו אלה נשים. ראש עיר צריך תמיכה חזקה של מפלגות דתיות כדי להקים קואליציה ומרים היא אישה מבית דתי, ואולי זו הסיבה שהסכימו לקבל אותה. זו משוכה מאוד קשה עבור נשים. אנחנו מכירים את היחס של המגזר הדתי לנשים שמגיעות להישגים. מבחינתם לנשים בעולמנו יש תפקיד אחר והוא לא ציבורי”

הרצל קרן, חבר מועצת העיר, המתמודד נגד פיירברג לראשות עירית נתניה אומר לנו דברים הפוכים. “אמנם שתי הקדנציות הראשונות שלה היו טובות והיא בהחלט אישה עם כישורים, אבל הקדנציה השלישית שלה רצופה בכשלונות. החל מן הגירעון הענק, שמגיע עקב בניית האיצטדיון ספורט והמשך בזה שהיא מקורבת מדי ליזמים ולקבלנים. שלוש קדנציות זה מספיק. אני שומע את רחשי הציבור בעיר ונמאס להם. היא עייפה, יהירה, ומנותקת מן הציבור. דלתה סגורה בפני התושבים וזה מחלחל. היא איבדה את הקהל המסורתי שתמך בה בעבר והפכה את העיר לכזו שיש בה שכונות מטופחות, נתניה של מעלה ושכונות מוזחנות, נתניה של מטה”

כל מי שדיברתי איתו אומר שלאופזיציה אין סיכוי

“אני מאמין שהתושבים יסגרו איתה חשבון. הכיפות הסרוגות לא יצביעו לה בהיקפים כמו פעם, כי היא התרחקה מהם. הם בעיקר מתוסכלים בתחום החינוך והתשתיות. היא מתמודדת כוחנית מאוד ולא זקוקה להגנה מאף אחד, בטח לא בשל היותה אישה או משהו כזה.”

איך נוצרה לה תדמית כזו כוחנית? ובמה זה מורגש?

“התדמית שלה כוחנית, כי כך היא מתנהגת כלפי עובדי העיריה. באופן דיקטטורי במלוא מובן המילה. המטה שלה אגרסיבי מאוד כלפינו. היא אינה שונה מאף גבר בנושא הכוחניות. אין לה שום בעיה להשתמש באלימות מילולית, ולכן אני לא רואה הבדל בינה לבין מועמד גבר. היא אמנם ידעה בעבר להזיז הרים ובהחלט היתה ראויה. אבל עברו כבר 15 שנה וזה מספיק”.