הפלוג – הבלוג הפוליטי של טל שניידר מפוליטיקה ובלוג יוצא הפלוג. כי פלוגתאות בפוליטיקה הן דבר טוב
מה עשה ראש הממשלה בניו יורק אחרי הנאום באו״ם?
– ראשית הלך למלא בטנו באוכל טוב, משקה וחברים קרובים. עמוד 6 של הניו יורק פוסט הביא את הפרטים: שלושים שומרים, רחוב סגור, צלפים על הגג, צלעות עגל, חמישה חברים ביניהם מו״ל ישראל היום שלדון אדלסון וראש ממשלת ישראל במסעדת פרסקו ביי סקוטו הלא כשרה.
– כיכר השבת כבר הוציאו כתבת נזיפה: ״נתניהו סעד במסעדת חזיר״. מישהו חשב עד היום שהוא שומר כשרות או שומר שבת? טוב שיש את זה עכשיו און-רקורד, לחיזוק תנועת החילוניות בישראל.
– אחר כך, הוא הלך להיפגש עם תורמים יהודיים בניו ג׳רזי, כך מדווח ב Jewish Ploitical News & Updates (למרבה הצער הם לא פרסמו שמות ספציפיים. נחכה לעדכונים).
– היום ייפגש נתניהו עם מזכ״ל האו״ם בן קי מון.
– אתמול תיקנתי מספר פעמים את הפוסט על המפגש החשוב עם ראש ממשלת הודו, כי למדתי עוד כמה פרטים תוך כדי. מודי ביקר בישראל בשנת 2006, כאשר היה דמות שנויה במחלוקת במקומות רבים, כולל בארה״ב. הוטחו בו האשמות שאפשר טבח במוסלמים במדינת המחוז שבראשה הוא עמד. בחיפוש נוסף בעיתונות הישראלית לא מצאתי סימוכין לכך שהוא נפגש עם נתניהו ב2006, אך מסרו לי שכך היה.
– שלמה שמיר, כתב ניו יורק המנוסה (פעם הארץ, אח״כ מעריב) על ההתנהלות המוזרה, שלא לומר חתרנית של שר החוץ אביגדור ליברמן. מסיבות עיתונאים נפרדות, נסיון להאפיל על ראש הממשלה, להקדים כותרת. אצל ליברמן, כפי שהיה תוך כדי מבצע צוק איתן, הכל זה פוליטיקה. אין שום ייצוג מכובד ומכבד של המדינה.
– מצד שני, כאשר מזכיר המדינה האמריקאי מחפש נתיבים של חידוש מו״מ, הוא מדבר על כך עם לא-שרת-החוץ ציפי לבני. מה הסיכויים שקרי והיא יגיעו לחידוש כלשהו? אחרי נאום אבו ׳רצח-עם׳ מאזן ובנימין ׳איננו כובשים׳ נתניהו?
– בינתיים, בסיעתה הקטנה של לבני, מצנע רוצה החוצה אבל לא מצליח לשכנע אף אחד.
– במשרד השיכון מפת שיווק הדיור בשנתיים האחרונות (אתר שאמור לקדם שקיפות בתחום), עזה ויו״ש הם חלק משטחי ישראל, ולא משנה שמנהל מקרקעי ישראל לא יכול לשווק שם קרקעות, אלא רק המנהל האזרחי, מבחינת מפת השטח – הכל חד הוא. מתי מתחילים לשווק קרקעות במזרח הסהר הפורה?
– בפלוג, היום בבוקר: אם תהיתם פעם איך עובד העסק הזה של לפקוד אנשים למפלגה בטלפון, מה אומרים להם, איך משכנעים אותם וכאשר הם אומרים אבל ׳ליכוד! ביבי! אין מצב׳ – מה משיבים להם כדי שיחתמו? הכל במסמך-תסריט הדרכה לטלפן הליכודניקי שפרסמתי.
יש כמה הקבלות שאין להן אחיזה במציאות – וגם אם ההקצנה בהן היא מכוונת (ואני מקווה שכך הדבר, אבל לך תדע…), הרי שהן עדיין מייצרות תחושה של אי-ידיעה.
ההקבלה הראשונה היא בין הקביעה שאנחנו לא כובשים, לבין הקביעה שביצענו רצח, כשתי דוגמאות לאמירות מופרכות. ובכן, על השאלה האם אנחנו כובשים, אפשר וצריך להתווכח (כאמור, כל הזכות שבשמה הגיעה לארץ המשפחה שלך, היא על הבסיס העובדה שאנחנו לא זרים בארץ הזו, ומה לעשות שרוב ההתיישבות ההיסטורית של העם היהודי, היא דווקא בחבל הארץ שבאופן מוזר נקרא בשם יהודה?… לעומת זאת, הטענה שביצענו רצח עם לא עומדת באף מבחן רציני. יחסי הכוחות בין ישראל לפלסטינים הם גדולים לאין שיעור מאלה שבין אסדש ליריביו, והוא הצליח להרוג מאות אלפים מהם, עם כלי נשק הרבה הרבה פחותץ מתקדמים וקטלניים ממה שמצוי בארסנל שלנו. אנחנו התקשרנו לאנשים הביתה, הפיזרנו פליירים, ואפילו המצאנו את הנוהל האבסורדי של “הקש בגג” כדי למנוע נפגעים בצד השני. אי לכך, הרי שההקבלה היא חסרת שחר.
הקבלה שנייה היא זו שבין איו”ש לבין “מזרח הסהר הפורה”. בהנחה שאת יודעת מזרח הסהר הפורה זה אזור השט אל-ערב (על גבול עיראק-איראן), אני חושב שלא קשה להבין מדוע הקשר שלנו לאיו”ש הוא קצת יותר חזק מאשר לשט אל-ערב, ומדוע בנייה שם היא לא כמו בנייה בגבול עיראק-איראן…
ההקשר השלישי הוא השימוש המשעשע בביטוי “שנוי במחלוקת” על כל מה שהשמאל הקיצוני לא אוהב. ובכן, ראש ממשלת הודו אכן אינו אהוד על הזרם הקיצוני בשמאל האמריקני, שמחפש כל העת לעשות אופולוגטיקה בשם האסלאם (“The religion of peace”, כפי שמתעקשים לכנותה אנשים במפלגה הדמוקרטית…). מודי הוא דמות סופר חשובה, ואין שום בעייה להיפגש עימו – לא היום ולא ב2006. האירוע שבעטיו כועסים עליו, קשור במהומות סביב מסגד באיודיה, שהינדים טענו שנבנה על חורבות מקדש הינדי. במהוהות שהתפתחו נהרגו הרבה יותר מוסלמים מאשר הינדים, זה נכון (ובהחלט לא דבר מאפיין את יחסי האסלאם עם דתות אחרות…), אבל האחריות שלו לאירוע היא ממש לא מובנת מאליה.
פגישות עם מנהיגים חשובים שאינם תומכים אוטומטיים של העולם הערבי/מוסלמי, הן דבר מתבקש, שיש לברך עליו ולעודד אותו. העתיד שלנו אינו בציפייה מטופשת לכך שיום אחד הערבים יסכימו ל”קמ”ר הפלא” (אותה יחידת שטח אחרונה שאחריה ייתמו כל תביעותיהם מאיתנו…), אלא בכך שנחזק יחסינו עם מעצמות עולות שאינן חיות בחרדה נוראה מהשאלה “כיצד יגיבו למוסלמים לעבון התורן” (תהיה זו קריקטורה, סרטון ביו טיוב, או אפילו פוסטר על קיר של בית).
מודי הוא פרובוקטור-מטיף שינאה עם פרגמטיזם מסויים, מעין סוג של ליברמן משוכלל. זה לא אומר שהוא דמות לא חשובה. אין לנתניהו את הפריבילגיה לסרב לפגוש מנהיגי מדינות “שנויות במחלוקת” כמו הודו או סין. או ארה”ב.
לא מצפים מבנימין נתניהו לשמור על כשרות אבל מצפים מראש ממשלת ישראל כן לעשות את זה.