פוליטיקה יומית, 17 בספטמבר

– הטיעון של השר בנט, כאילו בזכותו ובזכות המידע שהוא השיג מקצינים בשטח יצא לפועל מבצע המנהרות נשמעות לי מגלומניות על סף הדמיוניות, על סף השתן קצת עלה לו לראש מרוב סקרים.

– הסילוק לכאורה של רונצקי מן השטח נעשה בזמן אמת, כשהתזמון של הפרסומים בנוגע להתנהלות הזו, בתוך הקבינט, הוא בהחלט פוליטי.

– וראש השב״כ לשעבר, יובל דיסקין, מזנק לתוך הקלחת הפוליטית. ״בנט צודק, יש צורך בתהליך שיאפשר לחברי קבינט לקבל את המידע לו הם זקוקים.״

– ללא כל ספק ראוי שתהיה חקירה של אופן ההתנהלות של הקבינט. במיוחד לאור ההערות של שר הבטחון וראש הממשלה כלפי שריהם תוך כדי המבצע והאופן שבו הפעילות הפוליטית על סטריאודים של השרים בנט וליברמן הקשתה עליהם.

תזכורת: אביגדור ליברמן ידע מדוע צה״ל מגיב לאט וניצל את המצב לטובתו הפוליטית, נכתב ב 10 ביולי 2014.

– ירי הרקטה אתמול מתוך הרצועה על ישראל: גורמי בטחון ישראלים אומרים שהחמאס עצר את משגרי הרקטה.

– הצעה: במקום תהליך מדיני מאבק לזכויות אזרח. ״מאבק על זכויות אזרח לא חייב לראות במתנחלים אויב, ויכול אפילו לשתף פעולה עימם. המוקד של מאבק זכויות אזרח הוא לא ציבור אחר – חרדים, מתנחלים וכו’ – אלא המדינה עצמה.״

טור דעה מומלץ אחד ליום: אבי שילון, מדוע אין מה להתרגש מכך שיש שבע נשים שגרירות חדשות מתוך 12 המינויים האחרונים.

– היום בערב: הרמת כוסית של שר הפנים גדעון סער. האם בכירי הליכוד שלא היו ביום ב׳, אצל נתניהו או אצל דנון, יצוצו הערב? להערכתי ח״כ חיים כץ יהיה. מה עם השרים סילבן, ארדן, סגנית השר חוטובלי, ח״כ מירי רגב, זאב אלקין, יריב לוין? אולי אנחנו בפתחו של עידן מחנאות מובהק בליכוד. כמו כן השאלה הגדולה: האם ג א ו ל ה  א ב ן תגיע? (להערכתי, לא. היא לא תגיע)

– היום ברמאללה: הרצוג ביקר אצל אבו מאזן ברמאללה. מתוך ההודעה לעיתונות: אבו מאזן הבהיר כי בכוונתו לפנות לאו”ם בקרוב ולדרוש הכרה בעיקרון גבולות 67 עם חילופי שטחים. הרצוג אמר לאבו מאזן כי הוא מתנגד לצעדים חד צדדיים כלשהם וכי הוא ומפלגת העבודה מאמינים במו”מ ישיר בין הצדדים. הוא ביקש מאבו מאזן להימנע מצעדים שכאלה ואמר: “הדרך היחידה היא מו”מ בין הצדדים ולכן צריך לעשות מאמץ ולהחזיר את הצדדים לנתיב הזה”.