הפלוג – הבלוג הפוליטי של טל שניידר מפוליטיקה ובלוג יוצא הפלוג. כי פלוגתאות בפוליטיקה הן דבר טוב
– חימום יחסים משגע בין ראש הממשלה נתניהו לבין שר התחבורה ישראל כץ. מחר (יום ה׳) בשעה 17:00 תתכנס מזכירות הליכוד בראשות כץ באשקלון. פעם ראשונה מזה שנים ארוכות שנתניהו יגיע אישית וישתתף בישיבה תוך שהשר כץ מארח ומחבק (לא פיזית, רק פוליטית). נתניהו מפשיל שרוולים לתוך הפוליטיקה הפנים מפלגתית ואחרי שנים של היעדרות מן הזירות המפלגתיות הוא מתרוצץ ועובד. עוד קודם לכן ישתתף נתניהו בטקס זכרון 11.9 באירוע במרכז הבינתחומי בהרצליה, יחד עם השגריר האמריקאי דן שפירו.
– לקראת ועידת מפלגת הבית היהודי, השר אורי אריאל, יו״ר תקומה (שתי המפלגות: הבית היהודי ותקומה מרכיבות ביחד את סיעת הבית היהודי) – אשר לא התערב עד עתה בעניינים הפנימיים של המפלגה אחות, שלח היום מכתב ליו״ר הבית היהודי נפתלי בנט, ובו נכנס ממש לגופם של הסעיפים החוקתיים המרגיזים אותו. בצד שלו יש הבטחה למיזוג הסיעות. כעת, משבנט העומד בראש ההרכב ממריא בסקרים הוא נוטה לשכוח את הבטחות העבר. בצד של הבית היהודי יודעים להצביע על כל מיני אירועים במהלך השנה החולפת שבה תקומה התנהלה באופן עצמאי מבלי להתחשב. בקיצור, מרבה מנדטים וסקרים, מרבה דאגות וריבים. ניפגש היום ב 17:00 באוניברסיטת תל-אביב.
שאלות:
– האם בנט יתייחס כלל לאריאל בנאומו הערב?
– בנט מתכוון לשאת נאום מדיני. האם נשמע משהו חדש? (יש להניח שאת אותם הדברים שאמר עד היום)
– האם תהיה היום בערב הצבעה חשאית בבית היהודי? או שזו ועידת אמירת הן (והערצה?)
– מדוע נקבעה אוני׳ ת״א כמקום התכנסות הועידה? זו לא ממש מפלגה שתל-אביב ובפרט לא של אוניברסיטת ת״א. לדעתי וזהו רק ניחוש שלי, המארגנים רצו שכמה שיותר עיתונאים יתייצבו.
– האם כלי התקשורת יוכלו לסקר הכל ללא כל קושי? משום היה היום בבוקר (ד׳) אייטם בכלי התקשורת כאילו יצרו את צעדיהם של העיתונאים. להערכתי לא יהיה שום קושי.
עניינים אחרים:
– מסכימה עם גדעון אלון (ישראל היום): גורם מדיני בכיר מתבקש להזדהות, או שעדיף לא לתת במה לטקסטים עלומים שכאלה.
– מי מתעצבן מנשיאות הצללים של שמעון פרס?
– נגידת בנק ישראל קרנית פלוג מעריכה שהתקציב יעבור. זו לא הפעם הראשונה שיש קשיים.
פוליטיקה עולמית:
הנשיא ברק אובמה ישא ברביעי בערב (שעון מזרח ארה״ב) נאום לאומה בשידור חי. הנושא: טרור איסלמי. הצרכים של אובמה: לשכנע את הציבור האמריקאי שהוא מסוגל לעשות משהו, מבלי להפחיד אותם מנוכחות הטרור המאיים. ברקע: צניחה בסקרים והתקבעות תדימתו כחלשלוש.
ראש ממשלת בריטניה דיויד קמרון מבקש מן הסקוטים שלא לפרוש: ״המדינה יותר חשובה לי מאשר המפלגה שלי״.
פרס הוא חתרן בלתי נלאה ויישאר כך עד הסוף – עוד 30 שנה בערך לא ?
בנט צריך להעיף את אנשי תקומה שרק גורמים נזק. אידיוטים גמורים כמו שטבון וכל השאר שהם אנשים טובים עם כוונות טובות אבל לא ממש מבינים איך מנהלים מדינה.
באמת יש ספק בזהותו של הגורם המדיני הבכיר?
תא הכתבים המדיניים בראשותו של אודי סגל התכנס השבוע לשמוע את דבריו של ליברמן.
בחלק מהדיווחים על התדרוך הגלוי, הוכנסה כמקשה אחת הידיעה על דבריו של הגורם המדיני הבכיר. מי הוא הפירומן שמעוניין ללבות כעת את האש מול נתניהו?
אחת ועוד אחת = ליברמן?
רון בן ישי אמר בגלי צה״ל שמדובר בשר בכיר שיש לו זקן. ראה הלינק שהפנתי אליו. http://www.talschneider.com/2014/09/08/politicsdailysept8/
התהליך שעובר הבית היהודי תחת בנט זהה לתהליך שעברה בזמנו מפלגת העבודה תחת יחימוביץ.
בעבודה זה נגמר בכך שהוותיקים ניצחו את הצעירים והמליכו את הרצוג למרות שהסיכוי היה נראה קלוש. האם גם בבית היהודי זה ייגמר כך? בהפתעה מוחצת? מזכיר שגם זכייתו של סלומיאנסקי, איש העסקונה הוותיקה, במקום הראשון ברשימה לכנסת, התקבלה בזמנו בהפתעה גמורה. האם צפויות הפתעות היום?
אורי אריאל די יומרני כשהוא מדבר על “עשרות אלפי בוחרי וחברי תקומה”. תקומה מעולם לא התמודדה עצמאית, והסיבה לכך היא שהם לא באמת משוכנעים שיש להם “עשרות אלפי” מצביעים. הקדנציה הנוכחית הביאה להם 4 מנדטים, יותר מאי-פעם – שנבחרו על גבם של מצביעים חילוניים רבים (עשרות אלפים אמיתיים…) שהצביעו עבור המפלגה – ולא כדי שתקדם מינוי רבנים ראשיים חרדיים (כפי שעשו בתקומה, נגד החלטת המפלגה). תקומה ממאיימים באקדח ריק מכדורים. אין להם אופציה לרוץ לבד, והאיום ללכת לזחול ולקוות שהחרדים יתנו בית לכמה מהם, הוא חסר שיניים. מפלגה חרדית-חרד”לית, תהיה גדולה רק במעט שבמעט ממפלגה חרדית רגילה, ומן הסתם רוב הח”כים החרד”לים, לא ימצאו בה את מקומם.
לא צריך להתרגש מניסיונות החתרנות של שמעון פרס. הוא היה חתרן כפוליטיקאי, היה חתרן כנשיא, ויהיה חתרן כפנסיונר. יכולת ההיזק שלו היום קטנה משמעותיצ, ו”מעמד הנשיא” לא באמת יכול להפגע. זהו תפקיד מטופש ומיותר, שפגיעה במעמדו, או אי-פגיעה במעמדו, הן שתיהן חסרות משמעות במידה שווה.
אתה חוטא לאמת העובדתית. האיחוד הלאומי שבין מרכיביו היא גם תקומה, זכה גם בשבעה מנדטים, ובפעם האחרונה כשהתמודד עצמאית זכה בארבעה מנדטים. כך שלא לגמרי נכונה התמונה שמציירים בנט ואנשיו כאילו המפד”ל עלתה מ-3 מנדטים ל-12 בזכותו. המפדל הייתה אמנם שלושה מנדטים, אבל האיחוד הלאומי היה עם ארבעה ויחד הביאו שבעה. במקומך, לא הייתי מזלזל בגרעין הקשה של הציונות הדתית שמהווה כוח לא מבוטל של מנדטים ובעיקר של פעילי שטח חדורי מוטיבציה שזה לא פחות חשוב במערכת בחירות.
אבל לא כל האיחוד הלאומי הלך עם בנט – חלק הלכו לעוצמה לישראל כך שאי אפשר להגיד שהוא קפץ מ- 7 ל- 12 אלא לדעתי מ- 5.
שום אמת עובדתית ושום נעליים.
האיחוד הלאומי כלל את אלדד ואת בן ארי, שבבחירות האחרונות קיבלו 67,000 קולות. האיחוד הלאומי קיבל 112,000 קולות ב2009, שגם אם תטען שכל ההפרש הוא מצביעי תקומה שעברו להצביע לבית היהודי ב2013, בגלל האיחוד עם בנט (וללא, נניח בגלל שחששו שעוצמה לישראל לא תעבור את אחוז החסימה…) הרי שמדובר על מיעוט בתוך האיחוד הלאומי.
בנט הצמיח את המפלגה הזו במקרה הרע מחמישה ל12 (ושוב, לא נכון), ובמקרה הסביר יותר מ3-4 עד ל12. הוא עשה זאת בזכות מאות אלפים שבאו להצביע עבור מה שהוא ייצג, וממש לא עבור מה שהחרד”לים מייצגים.
ההתגייסות של השמאל למען החרד”לים (נגדם הסיתו בהיסטריה כל הזמן, תוך השמצות נון סטופ של אורית סטרוק, למשל), היא תופעה משעשעת במיוחד. עד כדי כך בנט מפחיד אתכם?:)
אני לגמרי לא מזלזל באיש. תקומה, כשהיא רצה במסגרת של מפלגה שעוברת את אחוז החסימה, שווה בין מנדט לשניים, ומגיע לה לפחות המספר הזו של נציגים במקומות ריאליים. בבחירות האחרונות הם קיבלו עסקת חלומות של 4 מנדטים, הכי הרבה אי-פעם, וזה כנראה קצת בלבל אותם וגרם להם לחשוב שזה מספר שמייצג תמיכה ציבורית אותנטית.
אה, כן – כשהאיחוד הלאומי זכה ב7 מנדטים – הוא היה בעצם “חיברמן ונספחים”. רוב מוחץ של הקולות היו של ליברמן (ואפילו האות בקלפי הייתה “ל”…).
אורי- אני מזכירה לך שלאיחוד הלאומי היו 4 מנדטים בכנסת היוצאת. כמו כן, עצמה של אריה אלדד היתה מאוד קרובה לאחוז החסימה. יש שם ציבור ובנט מודע לכך. ואולי ההתנהלות הנוכחית שלו יכולה להתגלות כטעות. ואני אגיד כאן עוד דבר שעשוי אולי לעניין אותך – בציבורים שלו, אורי אריאל הוא מאוד מאוד אהוד ומוערך. יותר מזה, הוא מוערך מאוד גם מחוץ לציבורים הימניים. פגיעה בו עלולה להתגלות כטעות רצינית.
בגלגול הקודם, הצביעו חרדים רבים לאיחוד הלאומי
והם כמובן לא יעשו זאת שוב, אל חשש….
אכן, בפעם הבאה כולם יצביעו מרצ! על טעויות לא חוזרים פעמיים…
וברצינות: נתי, חרדים שהצביעו לעוצמה לישראל (או לאיחוד הלאומי ב2009) הם כאלה שהעניין הסקטוריאלי חשוב להם פחות מהעניין הלאומי (א”י, אתה יודע…), ועל כן לא סביר שיעברו למפלגה סקטוריאלית. אלה אנשים שלא מצביעים בהתאם לתכתיבי אדמו”רים (אחרת היו מצביעים מלכתחילה למפלגות חרדיות), והיומרה לקבוע שלא יחזרו על הצבעה עצמאית, היא נראית לי מופרזת קמעה.
לא הבנת.
הם לא יצביעו מר”ץ, השתגעת? זאת מפלגה אנטי דתית מוצהרת.
אבל הם גם לא יטעו ויאמינו לסיסמאות הדתיות של מפלגות הימין, היות ונפתלי הנערץ בעיניך הוכיח שהנושא הדתי עומד בסדר העדיפויות שלו- אבל במקום האחרון.
אני לא הבנתי?:) נתי, ציניות היא לא עסק כזה מורכב. אני מוכן להמר שאתה היחיד שקרא את הטקסט שלי, וחשב שאני באמת חושב שהחרדים יצביעו למרצ…
נפתלי-הנערץ-בעיני (הוא כבר לא “הבנט”?) הוא כמובל דתי טוב יותר מרוב “היראים ורכי הלבב”, שמחפשים תירוצים לא להגן על עם ישראל, ומתחזים ללומדי תורה.
מצביעי עוצמה לא הצביעו לבית היהודי, טל, כך שלאריאל בוודאי אין סיבה לדבר בשמם. מצביעים אלה הם רוב מצביעי האיחוד הלאומי של 2009, כפי שכתבתי לפוליטיקלי.
בציבור המצומצם שלו, אורי אריאל הוא איש פופולרי. בציבורים אחרים הוא איש מוערך, שלא יזכה להבעת תמיכה אישית בקלפי.
ההערכה לאריאל “מחוץ לציבורים הימניים” נובעת מכך שהוא כרגע רב עם בנט. בשאר הזמן הם עסוקים בלספר שהוא כל היום בונה בשטחים ומקפח את עיירות הפיתוח…;)
בינתיים הודיע רה”מ שלא יגיע לוועידה מחר, פחדן???
ולגבי בנט, מהר מאד המפלגה הזאת תתפלג, כך זה נראה בכ”א.
כן ברור, מפלגה שבעבר הייתה שווה 3 מנדטים, היום 12, ועל פי הסקרים 19 – על סף פילוג. בחלומות שלך. לבנט אין ממש מה לחשוש.
החכי”ם ברובם לא יתפלגו- אף אחד לא אוהב לוותר על סיר הבשר.
אבל כל האגף היותר דתי- יתפלג או יקים מסגרת נפרדת.
בפרט בהתחשב ברשימה הדתית חילונית שתרוץ מטעם בנט בבחירות הקרובות.
נשמע מפחיד. גם הם יילכו עם השמאל?:)
הפלג החרד״לי בקושי הגיע ל- 4 מנדטים בעבר בשיא כוחם, היום שאחוז החסימה הוא 3.25% אתה באמת חושב שהם הולכים להמר על ריצה התאבדותית באופן עצמאי ?
ביבי הודיע מראש שלא יגיע. אפשר להבין אותו, לשיטתו – הוא יודע שהוועידה מכונסת באופן ישיר נגדו, ואין לו מה לחפש שם. ההתקפות שיחטוף מגיעות לו לחלוטין, אבל אין לו מה להרוויח מהגעה לשם.
באשר ל”סכנת הפילוג”: מכיוון שהגורם שמאיים בפילוג הוא גורם ללא בסיס אלקטוראלי עצמאי אמיתי, יותר סביר שהם ימצאו את הדרך לרדת מהעץ, אם יבטיחו להם כמה שריונים (לא ה40 אחוז שהם רוצים ולא קרוב לזה) בתוך ה15 פלוס המנדטים שיהיו אחרי הבחירות הקרובות.
מדהים איך שביבי צוחק על כל העולם ובסוף הוא גם יהיה ראה”מ בקדנציה הבאה.
באשר ל”סכנת הפילוג” כלשונך: גם אם היום הם ירדו מהעץ, עדיין מדובר במפלגה מפולגת, כך שהסכנה לא חלפה מעל ראשו…
לא נראה לי שביבי יתמודד שוב על ראשות הממשלה. אם עד לבחירות האחרונות הוא אולי חשב שזה קריטי שהוא יהיה האיש שיכריע בנושא הגרעין האיראני הרי שכיום זה כבר לא ממש רלונטי. ישנן סכנות חדשות שאורבות לפתחנו אך לא גרעיניות. אני מאמין שיפרוש בשיא וייתן לבא אחריו להתמודד איתן. למה לו להמשיך עם כל הלחץ הזה? הוא יכול להסתובב בעולם כמרצה מבוקש ולחיות הרבה יותר טוב ממה שהוא חי היום. גם ב10 השנים הבאות הוא יוכל תמיד לזנק חזרה “להציל את המולדת” אם יהיה צורך. אין לו שום סיבה להתמודד שוב.
טל, לפי עמית סגל ישנה “פשרה” בין בנט לתקומה: החוקה תאושר, ויהיה “דיון על כמה מהססתייגויות”. עפ”י ההגדרה של סגל: “בנט עשה מתקומה קציצות בחרד”ל”.
לא יודע מה להסיק מזה, מעבר לקביעה שכנראה בכ”ז אורי אריאל וחבריו מודעים לכוחם היחסי בקרב ציבורי בוחרי המפלגה.