הפלוג – הבלוג הפוליטי של טל שניידר מפוליטיקה ובלוג יוצא הפלוג. כי פלוגתאות בפוליטיקה הן דבר טוב
– העניין החדש בקלקולי היחסים בין ירושלים לוושינגטון אינו הטקסטים המופרכים הנאמרים על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו (הביקורת של הבית הלבן על ישראל ״מנוגדת לערכים האמריקאיים״, זה האחרון שבהם).
השיח הצורמני בין שתי הבירות נמשך כבר כמעט שש שנים. מהיום שנתניהו נבחר והקים את ממשלתו ב 2009. החידוש הוא בכך שהתנהלותו אינה פוגעת בו מבחינה פוליטית בתוך ישראל. בוושינגטון וגם בישראל, הניחו בעבר שראש ממשלה ישראלי, שלא מקפיד על יחסים טובים עם הבית הלבן מזיק לעצמו פה, בבית. אולם כעת, ככל שנתניהו מפגין יותר בוטות כלפי מעניקי הסיוע הבטחוני העצום – כך הוא מתחזק בסקרים ובדעת הקהל הישראלית.
– אין שום דרך טובה לצאת מתפקיד שר האוצר 1:
אוקטובר 2013, שר האוצר יאיר לפיד: ״נמאס לי כבר מאלה שנמאס להם והם עוזבים לאירופה.. אני נמצא כרגע בבודפשט.. ניסו לרצוח כאן את סבא שלי. נמאס לי ממי שבברלין יותר נוח לו״. דבריו אז נכתבו בעקבות סדרת הכתבות של מתן חודורוב על היורדים החדשים.
אוקטובר 2014, לפיד: החבר׳ה האלה צודקים. “הזכרת את מחאת ברלין. זו דוגמה – יש בתוך התקציב הזה תשתית שלמה של החזרת הפיקוח על המחירים כי זה בלתי-נסבל, החבר’ה הצעירים האלה צודקים, המחירים בלתי-נסבלים, ורשתות המזון צריכות לדעת – אנחנו נכניס מוצרים לפיקוח”.
– אין שום דרך טובה לצאת מתפקיד שר האוצר 2:
ביוני 2013 לפני כמעט שנה וחצי, אמר לפיד ״אני מבטיח לכם שכבר תוך שנה וחצי יהיה יותר טוב״. ובכן, חשים במשהו?
– יצרני המזון נפגשו זה עם זה כדי לגבש תכנית פעולה משותפת כדי להתמודד עם מחאה נוספת? אם הפרסום הזה מדויק, האם אין כאן התנהגות שהיא בניגוד לחוק ההגבלים העסקיים (ואני נזהרת בלשוני פה).
– החבר׳ה של ׳עולים לברלין׳ – מושכים את השיח למצבי הקיצון, הכמעט מצחיקים. וזה משעשע, כי כך אפשר להציב לממשלת ישראל ולישראלים את מראת יוקר המחיה אל מול הפנים.
– גם אני תרמתי את שלי בעניין. הסיפור הוא לא כמובן ההגירה מישראל החוצה, אלא יוקר המחיה. זה הדיון ולא גרמניה/נאצים/אנטישמיות/יורדיםעולים.
– העיניים נשואות לישיבת התקציב הממשלתית, האמורה להימשך עד אור הבוקר?
– יוקר המחיה חוזר לחזית ויצרני המזון נפגשים זה עם זה עם זה, כדי לסגור פרטים איך להתמודד? כותבת נורית קדוש: ״מחשש להתלקחות חרם צרכני התכנסו שלשום מנהלי יצרניות המזון כדי לתכנן תגובה משותפת במקרה של מחאה. מסמך הסיכום חושף את האסטרטגיה: “התנגדות האוצר למע”מ דיפרנציאלי לא רצינית” רק לי נדמה שפגישה מן הסוג הזה אסורה על פי הערכים והנורמות שנחקקו בחוק ההגבלים העסקיים?
1. ביבי צודק לחלוטין. הביקורת האמריקאית מנוגדת לערכי ארה״ב. או שהפרדה גזעית ואנטישמיות הם ערכים אמריקאים.
2. הסיוע הביטחוני הוא בעיקר לטובת ארה״ב ובמידה מסוימת לבזבוזים של צה״ל. ישראל אינה צריכה אותם ומשרד האוצר כבר שנים מנסה לבטל אותו אבל הן הלחץ האמריקאי – שאינו רוצה לבטל אותו כי זה סבסוד של התעשייה וגם כי זה קשור להסכם שלום עם מצרים – והן הלובי הצבאי עושים יד כדי למנוע כל שינוי. לא רק שלא צריך את ה״סיוע״ הוא פוגע – קצת – בכלכלת ישראל.
טל, למה שלא תעלי פרוייקט מרתק- תפרסמי יום יום באתר תמונות מגולשים על מוצרים זהים בארץ ובחו”ל והפער המדהים במחירים שלהם?
רעיון מצויין – אבל בוא נשדרג אותו: אך ורק במדינות שהתושבים שלהם הפגינו אהבת נפש ליהודים בעבר:
אם התחלנו בגרמניה, לדעתי ההמשך המתבקש זה אוסטריה, עבור דרך ליטא, לטביה ואסטוניה, אח”כ סלובקיה, הונגריה, קרואטיה, פולין והמקוםן לסיים בו הוא כמובן אוקראינה (מערב ומזרח – בטח שם המחירים מ-מ-ש נמוכים, בעיקר באיזורי הקרבות…) – כשהסיום המרגש יהיה מחירון שווה לכל נפש בסופר מרקט באומן בראש השנה…
אתה ציני ברמה כזו שאני שוקל להציע לך להחליף את פורס הלחם במכולת ליד ביתי:)
ולעצם העניין, בגלל שהנ”ל אנטישמיים אז לכן רק להם מותר להיות זולים מאיתנו?
או:
בגלל שהחברים שלי טוענים שהסופרמרקט היהודי (לא הגוי הפועל כל ימות השנה) מיועד “להקל על אנ”ש…” אז לכן מותר להם להפקיע מחירים?
כנראה שלא, ולכן הסופרמקרט הנ”ל תיפקד שנה אחת או שנתיים ונדם.
אני לא כשיר להחליף את פורס הלחם אצלכם – יש לי הכשר רק של בד”ץ הרב מחפוד, ולא של כל האחרים, ועל כן ברור לגמרי שהלחם ייצא טרפה גמורה, ואוי לעיניים שתחזינה בו…
ולעניין: אני לא חושב שהמחירים כאן הגיוניים. אני כן חושב שהמחאה הזו היא הנפצה מוחלטת של אותם ארגונים שלא מצליחים לנצח בחירות, ועל כן מחפשים כל הזמן כיוונים שונים לנגח את הממשלה באמצעותם. יוקר המחיה כאן הוא גם באשמתם של אותם “סוציאליסטים” שתומכים קרטליזציה של מעסיקי-וועדים גדולים וחזקים. אלה שעומדים מאחורי המחאה כעת – לא רוצים באמת תיקון של המצב. הם רוצים הפלת ממשלה, והעלאת ממשלת שמאל, אחרי שלצערם העניין המדיני הוכח כבולשיט (בפעם ה58367).
אין שום חידוש בכך שעכמידה מול ארה”ב לא פוגעת פוליטית. שמיר אמנם נפגע מבוש ב1992, אבל התבוסה בבחירות נבעה מסיבות פנימיות. בבחירות 1996 קלינטון עשה ה-כ-ל בשביל שפרס ינצח בבחירות (כולל כינוס אחת מהוועידות המטומטמות ביותר אי-פעם, בשביל לסדר לשימון פוטו-אופ עם כל “הגדולים” – והוא עדיין הפסיד). התבוסה של ביבי לברק, גם היא לא נבעה מקלינטון (שאין ספק ששמח עליה, אבל ממש לא יכול לקחת עליה קרדיט).
הסיבה לכך היא פשוטה: נשיאים שהציבור הישראלי לא תופש כאוהדים – הם בוודאי לא כאלה שהציבור הישראלי יחשוב שצריך להתרפס בפניהם, כשהם פוגעים בישראל.
השטויות הקבועות על “הסיוע הבטחוני העצום” (שתכליתו הראשונה במעלה, הרקבה לפני “הושעתו של המפעל הציוני” היא סבסוד תעשיית נשק מקומית בארה”ב, ועצירת מתחרה פוטנציאלי בשוק של סוגי נשק שישראל הייתה נאלצת לפתח בעצמה, לולא קיבלה אותו בחינם בארה”ב בדולרי-סיוע).
הסיוע הבטחוני לישראל (בעיקר הטפיחה העצמית על השכם בעניין מימון אמריקני לפיתוח הישראלי-לגמרי של כיפת ברזל), היא עוד בולשיט שעיתונאים מהשמאל אוהבים לדקלם: מימון כיפת ברזל הייתה הדרך היחידה של אובמה להבטיח שהתגובה הישראלית תהיה מאופקת כפי שהייתה (וגם הוא יודע זאת, בעיקר אחרי שבשבוע שעבר מחק כפר סורי מסכן, והסביר שהכללים שהוא מחייב את ישראל בנוגע לאי-פגיעה באזרחים, אינם חלים עליו…). לו פגעו 5000 רקטות באזורים בנויים בישראל, והרגו מאות אזרקחים, אפילו השמאל הקיצוני כאן היה דורש להגיב בעוצמה הרסנית – כך שהמימון של אובמה לכיפת ברזל נהועד להציל את עזה לא פחות משנועד להציל את ת”א…
ההתנגדות לרכישת בתים בידי יהודים בכפר השילוח, היא גזענות נוסח שנות החמישים – בעיקר משום שהיא חד-כיוונית: אם יהודים יצאו לפרוע בערבים שגרים בשכונות יהודיות (ויש אלפים כאלה בכל רחבי י-ם העברית), אז השמאל הקיצוני ופטרוניו בחו”ל ייצאו במחאות בקולי קולות (ובצדק גמור). אבל כאשר כך נעשה כלפי יהודים, זה בסדר – ורק טבעי להתנגד לזכותם לגור בשכונה, שאגב נבנתה ע”י עולים מתימן, שנאלצו לנטוש אותה בגל פרעות גדול בתקופת המנדט (המרד הערבי).
ההתקפה של ביבי על הממשל (שהגיעה באיחור נוראי, אחרי שחיקה בלתי פוסקת בעמדות אמריקניות מסורתיות של תמיכה בישראל), היא לגיטימית לגמרי, וכמובן שמבטאת הבנה במתרחש בארה”ב, הרבה יותר מזו של מבקריו (שמתבלבלים לחשוב שהניו יורק טיימס מבטא איזשהו מיינסטרים בארה”ב, שקיים איפשהו מעסבר לערים הגדולות, בשני החופים – שמופרדים זה מזה ב5000 ק”מ של יבשת שחושבת בדיוק הפוך).
הציבור הישראלי הוא למרבה ההפתעה פרו-ישראלי, ולכן סבור שהתגוננות מפני ממשל עויין (שהצליח להציג בנייה ישראלית בגבעת המטוס כ”חבלה בשלום” – בשעה שבמציאות, אי בנייה בגבעת המטוס, משמעה להציג את כל שכונות דרום י-ם, שבהן גרים יותר מ50,000 איש, כ”התנחלויות מבודדות”…) היא צעד שיש לתמוך בו.
כאשר השמאל מתנגד לבנייה בגבעת המטוס, הוא לא מעיד על עצמו שהוא תומך בשלום, אלא שירושלים היא עבורו סוג של עב”מ. גבעת המטוס היא לא מובלעת ערבית, אלא שטח ריק ברובו, שנמצא צפונית לגילה – מערבית לקיבוץ רמת רחל וצפונית מערבית לשכונת הר חומה. מי שמציג אותה כאזור שליהודים אסור לבנות בו, בעצם טוען ש250000 יהודים שגרים מעבר לקו העירוני של 49-67,צריכים להיעקר מבתיהם.
“החבר’ה של ברלין” הם אותנטיים בערך כמו מחאת הנגב המערבי ושאר הנפצות הקרן. הדיון על ברלין הוא בהחלט גם על גרמניה. נכון שזה לא הדיון הנוח מבחינת ממציאי המחאה הזו, אבל הם בחרו בו, ברגע שהחליטו להביא חשבונית דווקא ממכולת מברלין, ולא במכולת מקיסימי פלורידה…
ברגע שהחשבונית היא מברלין – שיקחו בחשבון שישנם יהודים שהעניין הזה עדיין מזכיר להם משהו מתקופה כ”כ לא רחוקה, עד כדי כך שרבבות מאלה שחוו אותה, עדיין חיים פה. מעניין יהיה לשאול אותם מה דעתם על ישראלים שמחיר המילקי גורם להם לנסוע לגור במדינה שהשמידה את כל בני משפחותיהם…
“אפילו השמאל הקיצוני כאן היה דורש להגיב בעוצמה הרסנית…”
השמאל יודע לדבר יפה, ולהרביץ חזק כשצריך.
הימין (כלומר, נתניהו, ובנט גם, ככל הנראה) יודע לא לדבר יפה- לאיים במילים כואבות ביותר על אויבינו, ובתכלס’ -כשצריך להרביץ- להגיב באיפוק ובעצירות, ולבקש (או לשלוח את האו”ם שיבקש) הפסקת אש 3 פעמים ביום.
אני לא איש צבא (בטח ניחשת את זה) ויכול להיות שזו הטקטיקה הנכונה, אבל מגוחך לראות את מתלהמי האתמול מתנהגים כך היום…
אתה לא איש צבא?!?! יא אללה! הייתי בטוח שהיית גנרל בלפחות שלושה צבאות שונים…
המחמאות שלך לשמאל מזכירות את ההטפות של החרדים של פעם-פעם על כך שאסור “למרוד באומות” (גם הם היו אנשי צבא מהוללים, אגב…), כאשר היו יהודים מוזרים שרצו להקים מדינה בא”י. אני מציע שבכל פעם שאתה חש צורך לנהוג ב”הכנעה” (כפי שלימד אותנו גדול הדור יואל טייטלבאוםׂ, שגם הוא היה מצביא גדול, כפיש יכולים להעיד אלפי חסידיו שהופקרו למות כאשר ברח מהונגריה לבדו…).
נקטע הפוסט הקודם…
אני מציע שבכל פעם שאתה חש צורך לנהוג ב”הכנעה” (כפי שלימד אותנו גדול הדור יואל טייטלבאוםׂ, שגם הוא היה מצביא גדול, כפיש יכולים להעיד אלפי חסידיו שהופקרו למות כאשר ברח מהונגריה לבדו…), תן מבט מסביב, ותגלה שהפעם הקוזאקים לא באים על סוסיהם הגדולים. אפשר להירגע…
ימלא פיך עפר ואל תדבר בגנות גדולי הדור.
אנשים שקרו שנו ולמדו יותר מאיתנו.
והכנעה אין משמעותה לקבל כל תכתיב, אלא פשוט לא להגיע בגישת הישראלי המכוער שחושב שלעולם חוסן.
ואגב הרכבת ההיא, הרי מפורסמת אמירתו של בן גוריון: עדיף להציל יהודי מבוגר מהשמדה מאשר לקנות פרה בארץ ישראל….
גדולי ישראל עלק. הפקיר את מעריציו האומללים להריצח, וברח לו בחסדי הציויינים (שאח”כ כתב עליהם השמצות בספרו העלוב…).
ברור ש”הכנעה” אין תפקידה לקבל כל תכתיב – אלא רק להתקפל ולהתחנף למי שעלול לעשות לך משהו. אם אתה יודע שלא יעדו לך כלום, אין ספק שהחבר’ה מרגישים אמיצים בהרבה (חשבת פעם למה רק מול שוטרים יהודים, מעזים חרדים להפגין באלימות?…).
אני שמח שאתה מצטט את ב”ג – הוא אמר הרבה דברים נבונים בקשר לישיבה שבה למד. שווה לך לקרוא אותם…
ראשית צריך לזכור שהמצב הבסיסי ששורר בירושליים הוא מצב של אפרטהייד גזעני על רקע אתני. יש בה שתי אוכלוסיות – אחת של אזרחים מלאים (יהודים) והשנייה של אזרחים סוג ב ( ערבים נושאי תעודת זהות ירוקה) שאינם יכולים למשל לבחור את השלטון ששולט בהם.
כמובן שזה עדיף על המצב בשטחים האחרים שבו יש משטר אפרטהייד מלא בין אזרחים שניהנים מכל הזכויות של אזרחים במדינה דמוקרטית (יהודים) לבין נתינים הנתונים לשלטון צבאי במה שקרוי שטחי C.
המדיניות של ממשלת ישראל נועדה לשרת מצב זה. האם אי פעם מדינת ישראל בנתה שכונות במדינת ישראל עבור תושבי מזרח ירושליים ? הא אי פעם הופקעו אדמות בשטחים לצורך בניית ישובים פלשתינאים , האם אי פעם הופקעו שטחים בוך מדינת ישראל לטובת ישובים פלשתינאים , בדיוק כמו שמוקמים בשטחים ישובים עבור יהודים?
ברור שלא.
במקביל ישראל כולל מממשלת הימין הקיצונית הנוכחית נמעת בעקשנות מלספח את השטחים למדינת ישראל מתוך הבנה שסיפוח כזה יהפוך אותה למדינת “אפרטהייד” גזענית דה-פקטי בעוד שבמצב הנוכחי שבו היא לא מספחת את השטחים באופן רישמי יכול לאפשר לה לרקוד על שתי חתונות , לנהל מדיניות הפרדה גזענית , אבל בלי להודות בכך.
האמריקאים מבינים את המשחק הכפול הזה – בדיוק כמו שהם מבינים שאחת ממטרות הבניה בגכעת המטוס היא “לחנוק” את בית צפפא ושועפאת .
זכותו של הימין הישראלי להוביל את מדינת ישראל למדינה דו-לאומית הבנויה על משטר הפרדה על בסיס אתני במקרה הרע או שיויון מלא בין אזרחיייה היהודים והערבים במקרה הטוב – כך או כך מדובר בסוף הרעיון הציוני , ולכן דווקא התנגדות השמאל מייצגת באופן אירוני את העמדה הציונית מול הפוסט -ציונות של המנחלים.
לגבי הטיפשות של נתניהו כדאי גם להוסיף שמכיון שארה”ב היא המדינה היחידה בעולם שיכולה לפעול צבאית נגד תוכנית הגרעין האיראנית , הרי שדוקא לשיטתו לא חכם להישאר לבד במערכה צבאית מול איראן – במיוחד לאור העובדה שאפילו במאבק מוגבל מול ארגון טרור חלש כמו החמאס ישראל היתה צריכה לבקש באופן דחוף חידוש של מלאי הטילים עבור סוללות כיפת ברזל מארה”ב.
אכן מעשייה מרתקת. לא יודע על איזו עיר דיברת, אבל די ברור שלא כתבת על ירושלים, שכן אין פרט מדוייק אחד במה שכתכת, ולא נותר אלא להסיק שאינך מכיר את העיר.
1. הערבים בי-ם נושאים ת.ז. כחולה, והם בעלי מעמד של תושבי קבע או אזרחים (רובם העדיפו שלא להתאזרח מכיוון שבין כה וכה תושבי קבע זוכים לביטוח לאומי ולחופש תנועה מלא במדינה, מבלי שהיו צריכים להתאזרח במדינה היהודית המתועבת…). למעשה, מעמדם של ערביי י-ם הוא כ”כ נערץ בשטחיפ, שישנה תעשייה שלמה של נישואין למטרות קבלת ת.ז. ירושלמית, וישנה “הגירה” מאסיבית משכונות ויישובים שמחוץ לגדר (סמירמיס, כפר עקב וכד’, לשכונות בתוך הגדר כמו בית חנינא ושעאפט). לו רצו הערבים להצביע בבחירות הכלליות, היו מתאזרחים. הם בחרו שלא לעשות כן. בבחירות המוניציפליות תושבי קבע רשאים להצביע בכל מקרה – והם מעדיפים שלא כדי “להחרים את הסיפוח הגזעני” (זה שהביא להם את הביטוח הלאומי – המוסד הישראלי הפופולארי ביותר במגזר הערבי כולו, ובזה של מזרח י-ם בפרט. ממליץ על ביקור שם, כדי שתראה כמה הם מתים עלינו ועל כספי המסים שלנו…).
2.מספר ערביי ירושלים גדל בשנות “הכיבוש” ביותר ממאתיים אחוז, וגם אםהיינו נורא רוצים לספר לעצמנו שכל הגידול הוא תוצאה של ריבוי טבעי, הרי שהמציאות מלמדת אחרת. כמות הבנייה שם (חוקית ולא חוקית כאחד), היא בהיקפים שמגמדים את הבנייה היהודית בעיר.
3. גבעת המטוס חונקת את שעאפט בערך כמו שבנייה בלוס אנג’לס חונקת את מיאמי… גבעת המטוס היא שטח ריק לגמרי שנמצא בין צפון מזרח גילה לבין מזרח בית צפאפה. בנייה בה לא חונקת את בית צפאפה (ששטחה עצום, בהשוואה לכל שכונה יהודית בירושלים, למרות שמספר תושביה קטן לאין שיעור – תולדה של בנייה נמוכה ופראית לכל הכיוונים), אלא בסה”כ מאפשרת לתושבי י-ם לנצל את מעט עתודות הקרקע הריקות שנותרו בעיר. דרומית ומזרחית לגבעת המטוס מתגוררים יותר מ50,000 ירושלמים יהודיים (בגילה, ברמת רחל ובהר חומה), כך שהטענה שגבעת המטוס מונעת חיבור בין בית צפאפה לשכונות ערביות אחרות, היא בולשיט מוחלט.
בכל מקרה, היה מעניין לקרוא – בעיקר הקטע על התעודות הירוקות של המזרח ירושלמים הסובלים מאפרטהייד נוראי…
נתן, יצאת דביל והיטיב אורי להדגים. אני רק אוסיף שתעודת זהות ירוקה היא מסמך רישמי של הרשות הפלסטינית.
ואני רק אוסיף שערבי ירושלים שרוצים להיות אזרחי ישראל יכולים לעשות את זה אם בא להם ובשנים האחרונות יש עלייה מאוד גדולה במספר הערבים המבקשים להתאזרח.
הכלבים נובחים והשיירה עוברת…
תודה לך על מיקוד הפוסטים שלך בנושאים הכלכליים, גם אם הם נגזרו ממחאת ברלין. הקשבתי לך אמש בערוץ 1 ואני קורא כאן את הדברים, הצלחת לעשות את שלדעתי “הברלינאים” לא נתכוונו לו (לדעתי סתם חבורה הזויה) והוא למקד את העניין. הכתבה שלך והסיקור המובא כאן (נורית קדוש) נוטעים בי תקווה כי תמשיכו לעקוב ולסקר את החרפה הכלכלית המתקיימת כאן, את העבדות המודרנית ותוצאותיה, את החזירות של בעלי ההון והשלטון. כולי תקווה כי תתנו גב חזק למחאה שהולכת וצוברת שוב תאוצה. אני אהיה שם, מקווה שגם את וגם עמיתייך תהיו.