הפלוג – הבלוג הפוליטי של טל שניידר מפוליטיקה ובלוג יוצא הפלוג. כי פלוגתאות בפוליטיקה הן דבר טוב
׳שמת לב שאצל טד קרוז הסגנון הוא של מוזיקת קאנטרי מודרנית לעומת המוזיקה הקצת-מזדקנת באירועים של טראמפ?׳
סוזאן היינס, 55, משיקגו הפנתה את תשומת לבי למוזיקה החביבה הקמפיינים ועל ההבדלים בין בחירת השירים. מחשבה עם ניואנס. על אף שאיני מוזיקולוגית גדולה, ולא ניחנתי בדקויות שמיעה משובחות, הנושא מושך אותי.
בדיקה קצרה העלתה שטד קרוז – אשר באירוע הבחירות שלו פגשתי את סוזאן – עבר ״מהפכה אישית״ בטעמו המוזיקלי בעקבות אירועי 11/9. אם עד להתקפת הטרור הוא העדיף מוזיקת רוק קלאסית Classic Rock, אחרי שארה״ב הותקפה על אדמתה קרוז גילה שאנשי מוזיקת הרוק, “הגיבו באופן שלא היה לטעמו״ והוא עבר לשמוע מוזיקת קאנטרי, ואותה בלבד.
סוזאן היינס משיקגו
הלהיט המושמע באירועים של קרוז הוא ׳המקום בו הכוכבים, פסים והנשרים עפים׳ של אארון טיפין, להיט קאנטרי שנכתב אחרי 11/9. כל ההכנסות מן השיר באותה התקופה הועברו כתרומה לצלב האדום. מומלץ לקרוא את מילות השיר למי שרוצה להסניף כמויות כבדות של פטריוטיזם אמריקאי.
למחרת האירוע של קרוז, הגעתי לאירוע של טראמפ, ואכן Rocket Man של אלטון ג׳ון התנגן ברקע. אלטון ג׳ון הספיק לפרסם הודעה על פיה על אף ששיריו משמשים רקע באירועי קמפיין של טראמפ, הוא אינו תומך בו. שלא יהיה איזה ספק חלילה. הוא לא האמן היחיד שהתנער מטראמפ (בהמשך).
מוזיקה אחרת שמלווה את טראמפ בכניסה לאירועיו (או ביציאה) היא ממחזה ברודווי ׳פנתום האופרה׳. טעם קצת מוזר. אומרים שטראמפ אוהב את כל יצירותיו של אנדריו לויד וובר.
אגב, באירוע השקת הקמפיין של טראמפ בקיץ האחרון, הוא נכנס לבמה על רקע השיר Rocikn in the Free World של ניל יאנג. יאנג לא השתגע על הרעיון הזה וכאשר נשאל, הגיב על כך שהוא החליט לתמוך בברני סנדרס לנשיאות.
באירוע של מרקו רוביו לא שמעתי מוזיקה כלל. הקהל ישב בשקט והמתין. לפי פרסום בניו יורק טיימס, רוביו בחר לאירועים שלו מוזיקת ׳רוק-נוצרי׳. באיווה, הוא השתמש ב Greater של להקת MercyMe. אגב, בכנסיות הענק, המגה-צ׳ארץ, מקובל שבחלק מן הדרשות של ימי א׳, עולה על הבמה להקת רוק-נוצרי ומופיעה בפני אלפי אנשים במקביל לדרשה השבועית.
הקמפיין של הילרי קלינטון פרסם (לפני יותר מחצי שנה) רשימת ספוטיפיי של המוזיקה לאירועים שלה.
Now playing: The official #Hillary2016 @Spotify playlist! Listen here → http://t.co/dL7vGv4gGi pic.twitter.com/ETfaTkPj8F
— Hillary Clinton (@HillaryClinton) June 13, 2015
בחרתי לפוסט הזה אחד מתוך הרשימה שלה (רוב השירים שהיא בחרה מודרניים/צעירים)
ומה אצל סנדרס?
המחשבה לכתוב על המוזיקה של הקמפיינים התחילה מן הביצוע של This Land is your Land על ידי להקת Vampire Weekend, ביחד עם סנדרס באירוע הבחירות שלו. הסיפור מאחורי השיר הזה מיוחד. ב 1987 החליט סנדרס, אז ראש עירית ברלינגטון, להקליט אלבום מוזיקה משלו. הוא בחר חמישה שירים, אחד מהם היה This Land is your Land. האלבום (קלטות) נמכרו בכמה מאות עותקים, והחברה שהפיקה את ההרפתקה המוזיקלית הזו, פשטה את הרגל זה מכבר. רוב מי ששמע את ההקלטות ההן אומר שסנדרס היה זמר איום ונורא. אתמול בלילה, בראיון משודר ברשת סיאןאן, הוא גם נשאל על זה והודה ״שהוא היה זמר גרוע שבגרועים״.
בוידאו מטה, אותה הלהקה כאשר עשתה מופע חימום בבית קפה בדה-מוין, לקראת האירוע עם סנדרס.
את המקור לשיר הזה חיבר ושר וודי גאת׳רי, שהיה פעיל פוליטי ונאבק למען זכויות עובדים וזכויות מיעוטים. השיר נכתב כמחאה או תשובה ל׳God Bless America׳, של אירווינג ברלין, אחרי שנמאס לגאת׳רי לשמוע את הביצוע של קייט סמית׳. בהתחלה גאת׳רי אפילו כינה את השיר החדש שלו באותו השם בדיוק. הוא רצה לתת פרשנות אחרת (קומוניסטית) ליחס בין האדם למדינתו.
סנדרס אינו הפוליטיקאי הדמוקרטי הראשון שרואה בשיר הזה השראה. בטקס ההשבעה של אובמה, שחזרו פיט סיגר וברוס ספרינגסטין את הביצוע שלהם לשיר.
משווה ומעלה:
שירו של וודי גטרי כיכב בגדול כבר בבחירות של 2004 בביצועם המזהיר של הטנורים ג’ורג’ בוש וג’ון קרי.
https://www.youtube.com/watch?v=z8Q-sRdV7SY
שם השיר הוא This Land is Your Land ולא כמו שכתבת (our)
תודה! תוקן
הילארי מייחסת חשיבות גדולה מאוד לשיר הקמפיינים שלה. כדי להכריז על שיר הקמפיין שלה ב-2008, היא הפיצה סרטון קצר בו היא וביל יושבים בדיינר ומדברים על איזה שיר לבחור, במחווה לסצנת הסיום של הסופראנוס.
השיר שנבחר היה you and I של סלין דיון.
היא צודקת. ההפסד שלה בבחירות נבע מהבחירה השגוייה בשיר.
זה, והעובדה הזניחה שלראשונה בחייה היא רצה בלי תמיכה עיוורת של התקשורת (שהייתה ועודנה שפוטה של המשיח משיקאגו).
הנה:
https://www.youtube.com/watch?v=iV4L_OHGpyo
כמה הערות:
1. this land is your land זו המקבילה ל’אין לי ארץ אחרת’ שאומץ מימין ומשמאל. זה בכלל לא משנה מה הייתה כוונת המחבר – השיר הופקע ומסמן סופר פטריוטיות אמריקאית פרווה. כלומר זו הארץ שלנו. כולה שלנו. מהים ועד הנהר, מקליפורניה ועד מנהטן (“האי ניו יורק”). מה עם האינדיאנים שזו הארץ שלהם גם? והמכסיקנים (“מיערות הרדווד עד מי המפרץ”?) לאלוהים פתרונים. ואכן, יש שם גם שורת מחאה על הפקעת טבע כרכוש פרטי. מוכן להתערב ש99% מהאמריקאים לא מודעים לשורה הזו. תעשי סקר בחומוס של נפתלי.
2. עם כל הכבוד לגאת’רי (ויש כבוד) השיא מזוהה יותר עם בוב דילן ופיטר פול ומרי. כלומר בזיכרון הקולקטיבי האמריקאי הוא שיר משנות השישים ולא משנות הארבעים ויש לזה כמובן משמעות בבחירה של סנדרס.
3. סירטון הבחירות של סנדרס מנגן את ‘אמריקה’ של סיימון וגרפינקל (על רקע חוואים והיפסטרים ואף לא חליפה אחת). שוב פולק-רוק-רך ופטריוטי של שנות שישים.
4. על המוזיקה של טראמפ (כלומר זו כתבה מעניינת על טראמפ וקרוז אבל הפתיחה היא לגבי המוזיקה): http://www.newyorker.com/magazine/2016/02/01/the-duel-faceoff-ryan-lizza
מה שמעניין הן הבחירות “המסוכנות” ברולינג סטונס. ממש אצבי משולשת למבקרים עם sympathy for the devil ו brown sugar.
גם הבחירה ב you can’t always get what you want מעניינת. מתבקש לנכן לו על זה אחרי התוצאה באיוווה.