הרצליה וראשון לציון: הנשים שרוצות נצחון

הרצליה וראשון לציון עשויות להיות הערים הגדולות היחידות שיצאו מהבחירות האלה עם ראשות ולא ראשים. האם יש סיכוי לאורית רישפי וליאל אבן זוהר?

בראשי של סלונה מתוך פרויקט גברתי ראש העיר

בחינת ההתמודדויות על ראשות הערים הגדולות בישראל מציפה מצב עגום. אף מתמודדת על ראשות עירית תל-אביב, על ירושלים אין מה לדבר. בבאר שבע, ראש עיר אהוד, ללא אף אישה שמתמודדת. ובחיפה, מתמודדת חדשה בזירה, עינת קליש רותם, שסיכוייה אינם גבוהים.

באשדוד, פתח תקווה, חולון ובני ברק וכן ברמת גן, בת ים ורחובות – אין מתמודדות על הראשות. באשקלון, לאה מלול מנסה,  אך גם שם נראה שאין סיכוי גדול.

מה נותר מקרב הערים הגדולות והמשמעותיות בישראל? נתניה, בה מרים פיירברג נראית כמי שמחליקה לקדנציה נוספת ושתי ערים נוספות בהן יש נשים שמנסות לקחת את הראשות: ראשון לציון והרצליה. במקרה, או שלא במקרה, אלה הן שתיים מן הערים הבודדות בישראל בהן כיהנו נשים כראשות ערים בעבר: חנה לוין של ראשון (לפני המון המון שנים) ויעל גרמן של הרצליה, שהפכה לשרת הבריאות בממשלה הנוכחית.

הרצליה: אורית רישפי מחזיקה אצבעות לסיבוב שני

מאז עזיבתה של גרמן את העיריה, עומד הסגן לשעבר, יהונתן יסעור, בראשות העיריה והוא גם מתמודד כעת, מטעם מרצ. כהונתו הקצרה של יסעור, קצת יותר מחצי שנה לא הספיקה כדי להפכו לדמות מאוד מוכרת בכל בית וכך הרצליה, היא אולי אחת הזירות הפוליטיות הבודדות בהן ההתמודדות בין כל המועמדים החדשים היא אמיתית.

אורית רישפי, 52, חברת מועצה לשעבר, דוקטורנטית בתחום לימודי ערים, היא רק אחת מבין שלוש נשים שמנסות להתמודד על ראשות העיר בה יש כ 80 אלף בעלי זכות בחירה. יפה יגר ומיכאלה זידנר הן האחרות וזהו אכן מצב כמעט חסר תקדים בישראל: עיר גדולה וחזקה ועליה מתמודדות שלוש נשים ושישה גברים.

קשה מאוד לדעת, אפילו שבוע לפני הבחירות, איך יראו התוצאות יום אחרי. מן המעט שהצלחתי לדלות מהשטח, לא יהיה בהרצליה מנצח בסיבוב הראשון (ככל הנראה לא יצליח אף אחד מן המועמדים לגרוף מיד יותר מ 40% מן הקולות) ועל כן, שם המשחק הוא: מי יצליח לעלות לסיבוב שני. לרשפי, כך עולה מבירורים שערכתי, יש סיכוי סביר להגיע לקו הגמר.

מה אתה עושה בישורת האחרונה?

“עוברת מבית לבית, דופקת על הדלתות, נכנסת, מנסה לפגוש אנשים שעוד לא הספקתי לפגוש. בכל שכונה אני מגיעה עם נציג שיש לי ברשימה מן השכונה. אנשים פותחים לי את הדלת, חלקם מזהים אותי”

איפה היית אתמול?

“בשכונת נווה ישראל, רחוב חנה סנש, איזור של בניינים. חבר ועד השכונה, נינו חדד נמצא אצלי ברשימה במקום 11″.

מה אנשים אמרו לך כשנכנסת אליהם ?

“רוב האנשים מתלוננים על כך שיש המון מועמדים. זו תגובה מאוד נפוצה וגם אומרים, טוב שבאת, לא ידענו למי להצביע. מאוד מפרגנים”

מה חשוב לתושבי הרצליה בבחירות האלה?

“מפריע להם שהעיר לא נקייה ואחד הדברים שחוזרים אצל כולם, זה הפרויקט המזעזע שעשו לשיפוץ מרכז העיר. יש על כך הסכמה רחבה, מקיר לקיר. הפכו את הרחוב הראשי לחד סטרי, אין מקומות חניה, שני אוטובוסים לא יכולים לעבור במקביל, הרגו את כל העסקים שם. הרחוב מת, הכיכר נותרה מסכנה”

זה שמפריע לאנשים? רחוב סוקולוב?

“כן, זה מפריע לכולם. כמובן שמיד אחר כך, כולם מוטרדים מן החינוך ומבעיות התחבורה”

כמה זמן כבר את עוברת דלת לדלת?

“כשלושה שבועות. זה קצת מתיש, אבל בסך הכל התגובות מאוד נעימות וחיוביות. אנשים מעריכים את זה ולא מציקים יותר מדי. לפעמים נשארים קצת לשתות משהו. באחד הבתים פגשתי את המורה שלי מכיתה א’.”

הבוחרים והבוחרות בכלל מגיבים לכך שאת אישה? זה נראה להם חשוב?

“זה לא כל כך משנה לבוחרים פה. כי אפילו עוד לפני גרמן היתה בהרצליה פעילות פמיניסטית. כבר ב 1993, עוד לפני שהיא נבחרה אני הפצתי בהרצליה אמנה, שעליה החתמנו את כל המועמדים להתחייב לרשימות ריץ’ רץ. דרשנו חוקי עזר עירוניים שיחייבו תאגידים עירוניים לייצוג שווה בהנהלות. היתה כאן פעילות פמיניסטית ענפה ועל הרקע הזה היא נבחרה.”

אבל זה קיים רק בהרצליה, אין שינוי בשאר המדינה

“זה נכון, אם מסתכלים מסביב, זה לא קיים. ההתקדמות בתחום הנשים בשלטון המקומי היא מאוד זעומה. התמודדות על ראשות עיר היא מבצע מאוד מסובך. זו מלחמת עולם, להביא כספים, להריץ עגלה משוגעת כזו, והרבה פחות נשים יכולות להרשות לעצמן. למזלי, בהרצליה, יש הנחה רווחת שזה בסדר גמור שאישה תעמוד בראשות העיר. גם הגברים וגם הנשים אומרים זאת.”

את מרגישה שבמהלך השיחות עם המצביעים, גברים או נשים מעלים בפניך נושאים אחרים?

“לא. ממש לא. אין לתושבים אג’נדה שונה מאשר של תושבות ולגברים אין ציפיות אחרות ממני, מאשר לנשים”

* * * * * *

ראשון לציון: ליאל אבן זוהר נגד אדישות הציבור

ליאל אבן זוהר, 45, עורכת דין, חברת מועצת עירית ראשון לציון מתמודדת לראשות העיר אל מול ראש העיר המכהן, דב צור. לאחרונה זכתה לתמיכה של ראש העיר לשעבר של ראשון לציון, מאיר ניצן, אולם אתמול, שבוע לפני הבחירות, התקשתה להעריך את מצבה.

מה המצב? יש לך סיכוי?

“נורא קשה לדעת. זו תמיד השאלה, עד כמה ראש עיר מכהן הוא חזק ומושרש ועד כמה אפשר לעשות מהפך. אני מתנדנדת בין אופטימיות זהירה לבין תחושה שהנה זה בא לידי סיום. יש סיכוי לסיבוב שני, אבל הנבואה ניתנה לשוטים. מקווה שאני אצליח לעלות לסיבוב שני”.

עשית סקרים?

“עשיתי מחקרי שוק ובדיקות נוספות. יש אהדה ציבורית גדולה אלי, אבל תחושה ש 60% לא ילכו להצביע. וכרגע אני מתמקדת בלהמריץ את הציבור לבוא להצביע, אבל זה לא תמיד עובד. אני מרגישה שהרבה אנשים אדישים”

את יודעת לזהות אילו אוכלוסיות אדישות במיוחד?

“אני יודעת מי אינו אדיש כי ה 40% הללו שכן יוצאים להצביע הם לרוב אנשים שמחוברים לועדים או מעכרים או פעילי מפלגות, חלקם הם גם אנשים שאכפת להם. אבל למרבה הצער, חלק ניכר מן המצביעים זה דמוקרטיה מאורגנת. מעט מאוד צעירים יוצאים להצביע וגם אוכלוסיות מוחלשות נמנעות מכך בדרך כלל. למרות שדווקא להן צריך להיות אינטרס להשתתף.”

את ממקדת את הקמפיין באופן שונה לגברים ונשים?

“כן, בפירוש כן. אני עוסקת הרבה בחינוך, חברה וסביבה. אלה הם נושאים השייכים באופן מובהק לאג’נדות הנשיות. כאשר אני משוחחת עם הגברים, אני מתמקדת יותר בפינוי בינוי, כסף ותחבורה. לא שאין הצלבה בין הנושאים והציבורים, אבל הנשים מתעניינות בדברים אחרים ואני מדברת איתן אחרת”

את מרגישה יחס שונה במהלך הקמפיין מגברים או מנשים?

“אני חושבת שנשים רואות בהיותי אישה ערך נוסף. בעוד הגברים מצדיקים עבור עצמם את הבחירה. הנשים אומרות לי, ‘אנחנו שמחות שאת רצה’. גם הגברים יודעים שיש ראשות ערים טובות”.

למה לא רואים נשים בהתמודדויות על ראשות ערים גדולות?

“כי זה קמפיין יקר וקשה וארוך. זה עלה למעלה ממליון ש”ח, בלי לקחת בחשבון את החצי שנה חופש שלקחתי ממשרד עורכי הדין שלי.”

את כל הכסף הזה הוצאת מכיסך?

“חלק הגיע מתרומות, חלק מהלוואות וסכום לא מבוטל מן הכיס שלי. זה קמפיין קורע. הוא קשה בכל מקרה, ובעיר גדולה זה קשה שבעתיים. אוסיף, בלי שיחשבו שאני מייללת חלילה, שזה קשה עוד יותר לנשים. חצי שנה לא ראיתי את הבית. לא שלגברים זה פשוט, להיעדר כך מן הבית, אבל זו פעם ראשונה עבורי שאני ממש לא נמצאת וזה קשה לי”.

ראיתי אותך בכנסים בעבר. יש לך פוזה קשוחה, אפילו מעט אגרסיבית. זה מסייע לך להתמודדות?

“באמת? ככה הצטיירתי בעיניך? דווקא בעיתונות פה כתבו עלי שאני נחמדה מדי וזו היתה חוצפה בעיני. מישהו היה כותב על גבר שהוא ‘נחמד’? זו דרכם להנמיך אותי. אני מעדיפה שיכנו אותי לביאה, כי לביאות רצות בלהקות וככה אני מרגישה.”

את מצפה שנשים יצביעו לך רק כיוון שאת אישה?

“לא. אני מצפה שהן יצביעו לי כי אני טובה. אני רוצה שהן יבחנו את המועמדות שלי יותר בגלל שאני אישה. אני יותר טובה מרובם ואני אומרת זאת מבלי להצטנע ואני בטח לא פחות טובה מהם. אני רוצה שאנשים יבינו, שאני כיום חברת המועצה האישה היחידה, מבין 15 חברי מועצה. יש לזה ערך מגדרי. וכן, יש לי ציפיה מסוימת, כשאני מסתכלת על המועדון המאוד גברי של ראשי ערים, יש בי איזה ציפיה שאנשים יגידו, ‘הפעם אישה’. לא כי אני פחות טובה וזקוקה לעידוד שלם, אלא כי הערך המגדרי כאן הוא פלוס”