טראמפ ממשיך להוביל וקרסון תחת מתקפת חוסר-ידע

עדכונים מן הקמפיין באמריקה (*והערה אישית-מנהלתית בסוף הפוסט*):

השמועות על דעיכתו היו מוקדמות. על אף ירידה מסוימת בסקרים, דונלד טראמפ הוא עדיין המועמד הרפובליקני הבולט, המשמעותי וזה שמניע את סדר היום החדשותי בארה״ב. על פי המדווח, מופע האימים שלו נגד עיתונאי חולה והצעותיו לבצע מרשם ציבורי של כל המוסלמים החיים בארה״ב – הן אלה שדרדרו את מעמדו.

טראמפ בפני 12 אלף איש במהלך סוף השבוע בפלורידה

אם בוחנים את הסקרים בשתי מדינות המפתח הראשונות, איווה וניו המפשיר – טרמפ מוביל בשתיהן באופן משמעותי והגרף שלו אינו מצביע על ירידה מובהקת.

המועמד השני לכאורה, בן קרסון, ממוקם שני באיווה ושלישי בניו המפשיר.

תקופת החגים בארה״ב (חג ההודיה בשבוע שעבר וחג המולד בסוף החודש) מאופיינת, כמו אצלנו, בחוסר תשומת לב ציבורית לעניינים פוליטיים. כך, טראמפ צועד לתוך התקופה הזו כמי שמוביל באופן משמעותי על פני שאר המועמדים, והוא עשוי להתקבע מעתה ולפחות עד ינואר ואולי עד לפריימריס עצמם כמועמד המרכזי של המפלגה הרפובליקנית.

האתר הפרוגרסיבי Think Progress (ליברלי/שמאל) לעג לכל המומחים, יועצים, פרשנים  – אשר החל מיולי ועד היום מנבאים שהנה הגיעה ׳תחילת הסוף של המועמדות של טראמפ׳. הם מצטטים שם גם את בכירי הפרשנים הימניים והאחרים.

ביל קריסטל, מבכירי פרשני הימין מנבא את הסוף של טראמפ כבר בחודש יולי 2015

מתחת לרדאר, הגיע בן קרסון לירדן כאשר בארה״ב ישבו המוני בית-אמריקה לסוף שבוע של סעודות חג ההודיה. קרסון ערך סיור במחנות פליטים סורים הנמצאים במדינה, זאת לאורו של הויכוח הפוליטי האם להכניס עשרות אלפי פליטים סורים לתוך ארה״ב או לא. הקמפיין שלו לא אפשר לכלי תקשורת להצטרף. בסיום הסיור הוא צוטט כאומר שהפליטים הסורים שהגיעו לירדן, צריכים להישאר שם וכי על ארה״ב להגיש יותר סיוע לירדנים בשל כך.

קרסון נמצא תחת אש בארה״ב מאז פרסום כתבה גדולה בניו יורק טיימס בנוגע לרמת ההבנה והידע שלו בנושאים גלובליים. באותה הכתבה הועלו תהיות בנוגע ליועצי מדיניות החוץ שלו. מאז פרסום אותה הכתבה (אשר לאחריה הכחיש קרסון שהוא כלל מתייעץ עם מי שצוטט שם), מתחרים כלי התקשורת בהבאת פיסות מדיניות-חוץ מוזרה מטעמו של קרסון.

אז הנה, גם פה (מיד להלן)

מעניין שאחרי ירדן לא קפץ קרסון לירושלים לקוויקי. מועמדים לנשיאות בארה״ב מרבים לבקר אצלנו. קרסון ביקר בישראל בפעם הראשונה בדיוק לפני שנה, ולפי המידע שהתפרסם אז, הוא לא נפגש עם ראש הממשלה נתניהו. באותו הביקור הוא צוטט כמי שמציע פתרון מקורי בנושא הישראלי-פלסטיני. הפלסטינים, כך הוא אמר, צריכים לקבל את מדינתם, ״אך בלי לדרוש מישראל לסגת משטח שהיא כבשה״. איך זה יתבצע? על שטח מצרים (לדוגמא).

במארס 2015, כאשר אנחנו היינו שקועים פה בקמפיין שלנו (ואולי לכן לא שמנו לב אליו) חזר קרסון על הרעיון בראיון לבלומברג: ״אנו זקוקים לרעיונות חדשים״ אמר קרסון ״אין לי שום בעיה עם כך שלפלסטינים תהיה מדינה, אבל האם היא חייבת להיות בתוך הטריטוריה של ישראל? האם זה מחויב המציאות או שאפשר איכשהו להחליק את האיזור הזה דרומה לתוך מצרים? ממש מתחת לישראל, יש להם שם שטח נרחב סמוך. הם יכולים להיבנות על הפיתוחים החקלאיים הישראלים, כי אם אתם טסים מעל לכל האיזור הזה אפשר לראות בקלות את השוני בין מצרים וישראל, אחת מדבר והשניה מוריקה. הטכנולוגיה יכולה לשנות את האיזור. אז למה הם חייבים להיות באיזור שבו החמאס מתפתה להמשיך לירות טילים בטווח קצר לתוך ישראל?״

בחלק מתכניות הסטירה לועגים לקרסון ״איך הוא חשב להחליק את הפלסטינים לתוך מצרים בלי שהם ישימו לב?״ (Trevor Noah, הדיילי שואו). במצרים גם מתפקעים מיציאות אחרות של קרסון. לא, הפרמידות לא שימשו מחסני תבואה אלא מקום לקברים, הם לועגים.

כמות האי-דיוקים של קרסון בתחום מדיניות חוץ, יכולות למלא עמודים שלמים. ב 15 בדצמבר יהיה עימות רפובליקני נוסף לקראת הפריימריז. המנחה הוא וולף בליצר מרשת סי.אן.אן, לשעבר כתב הג׳רוזלם פוסט, ועיתונאי שהתגורר בישראל שנים ארוכות. הוא בטח יתעניין בסוגיות הללו.

בצד הדמוקרטי, הילרי קלינטון מובילה בסקרים באיווה ובניו המפשיר, אבל הפערים בינה לבין סנדרס אינם עצומים. 52:41 באיווה, 45:40 בניו המפשיר. בדצמבר היא תגיע לנברסקה, כדי לזכות בתמיכת של איל ההון וורן באפט (הקורא להגדיל את המסים על העשירים).

הקמפיין הדמוקרטי נראה פחות צבעוני ורועש מן הרפובליקני, ומכיוון שקלינטון לא מרגישה צורך להוכיח את כישורי מדיניות החוץ שלה, וסנדרס מעדיף לדבר על כלכלה וחברה ולא על בעיות גלובליות, נדמה שהציבור לא נחשף מספיק לדעות ולגישות של קלינטון + סנדרס בנושאי חוץ עכשווים.

אגב, נקודה למחשבה: גם אם המועמד/ת הדמוקרטי/ת יהיה הנשיא/ה הבא/ה, הקונגרס (במיוחד בית הנבחרים) נשלט באופן מסיבי על ידי הרפובליקנים ועל פי כל התחזיות כרגע, הדמוקרטים לא יצליחו לשנות את המגמה הזו. כלומר גם לה או לו, יהיה קשה להזיז את המדיניות האמריקאית לכיוון כלשהו.

*מה הלאה? אני זוממת לנסוע לסקר את הפריימריס בשתי המפלגות בפברואר 2016, איווה + ניו המפשיר. עוד לא גיבשתי תכנית פעולה שלמה, אבל נמצאת במגעים מול חלק ממכרי האמריקאים על מנת להסדיר את הנסיעה. ויזת עיתונאית יש כבר, וגם אישורי מחלקת המדינה.

בשלב הזה, אני מנסה לתכנן שיתופי פעולה עם מפרסמים ו/או עם גופי תקשורת כדי שאוכל לממן את הנסיעה.

אם אתם מכירים גופים שיכולים להפיק תועלת מפרסום – בבלוג, בעמודי הפייס שלי, בדרכים באמצעות מצלמתי, בפיד הטוויטר שלי. גופים המעוניינים בפרסום יכולים להיות מגוונים (מבחינתי): החל מהוצאת ספרים ו/או חברת השכרת רכב ו/או חברות סלולר ו/או כל גוף מסחרי אחר.

בנוסף, אם אתם מכירים ארגונים ועמותות יהודיים/ישראלים בארה״ב (איווה + ניו המפשיר) שירצו לשמוע הרצאות על המצב הפוליטי בארץ או אם הנכם גופי תקשורת שיגלו עניין בשיתוף פעולה לפרק זמן מוגבל – אשמח לשמוע רעיונות (tal.eyaltal@gmail.com)

תודה מראש (אפשר להציע רעיונות לשיתופי פעולה מסחריים בתגובות)