הפלוג – הבלוג הפוליטי של טל שניידר מפוליטיקה ובלוג יוצא הפלוג. כי פלוגתאות בפוליטיקה הן דבר טוב
פוסט שלי בסלונה:
פעמוני החתונה שככו, זמזומי המסחר של נסד”ק נדמו וההנפקה המתוקשרת ביותר בעולם שלוותה בתרועות העיתונות, אכזבה. פייסבוק הפכה לחברה ציבורית ואף אחד לא שם לב שבדירקטוריון החברה יושבים להם גברים בלבד ואף אישה. חברת הענק המשפיעה על חייהם של אנשים בכל רחבי העולם, כל דקה וכל שניה ביומם, מנוהלת כמו פעם בלי הנהגה נשית.
מעל 900 מליון משתמשים יש לפייסבוק, כך על פי הנתונים החדשים שנחשפו בהנפקה השבוע. כ 55% מהם הן נשים (ויש מחקרים האומרים 58%), ובכל זאת הניהול גברי בלבד. הנשים המשתמשות בפייסבוק, כך מראים מחקרים מעדכנות בתוכן ובסטטוסים פי 3.5 בהשוואה לגברים. ובכל זאת הניהול גברי בלבד.
בגוגל יש שלוש נשים דירקטוריות, בלינקדין ובגרופון דירקטורית אחת ובסך הכל מתוך רשימת ה Fortune 500 של החברות הנסחרות בנסד”ק (כלומר, חברות הענק) רק ב 11% מהן אין נשים בדירקטוריון כלל ופייסבוק הצטרפה לקבוצה המוזרה הזו השבוע. אגב, גם בטוויטר, זינגה ופנדורה, כולן חברות אינטרנט צעירות וגדולות, אין נשים דירקטוריות.
“שמעתם על פייסבוק? בדיוק נודע לי שבחברת פייסבוק, שהנשים הן רוב המשתמשות בשירותיה והנשים אחראיות לרוב ההכנסות בחברה הזו – לחברה הזו אין אפילו אישה אחת במועצת המנהלים” כתבה השבוע קבוצת המחאה ‘אולטרה-סגול’ במכתב מחאה במסגרת קמפיין נגד פייסבוק בעניין. “זה פשוט מגוחך וזו הסיבה שחתמתי על עצומה כדי לגרום לפייסבוק למצוא נשים למועצת המנהלים של החברה לפני שהעסק הזה יתפרסם”, הם אמרו והציעו לכל אחת ואחד להצטרף למחאה באמצעות חתימה על מכתב בנוסח לעיל. את קמפיין המחאה מנהלים, איך לא, בפייסבוק ובטוויטר, וגם באמצעות עיתונות המיינסטרים בביקורת ישירה.
“נשים בדירקטוריון זה דבר שהוא טוב לעסקים, במיוחד כשההצלחה של פייסבוק מונעת על ידי הנשים” טוענים באולטרה-סגול ומספרים על 50 אלף אנשים שכבר חתמו על העצומה ובמקביל הם מפיצים את הסרטון הבא:
אחת מן הנשים הבכירות ביותר בפייסבוק איננה חברת דירקטוריון: סמנ”כלית התפעול, שריל סנדברג האחראית על המכירות, תפעול, שיווק ותקשורת בחברת הענק. סנדברג, לשעבר בכירה בגוגל זכתה לפרסום רב גם בזכות פועלה למען נשים והתבטאויותיה הרבות בנושא. “בכל תחום בעולם הנשים התקדמו, חוץ מאשר בלהגיע לפסגות בתעשיה. למה זה? מדוע אנחנו מעוכבות?” היא אמרה בכנס נשות מקצוע בולטות שנערך על ידי מגזין דיילי ביסט בניו יורק רק לפני כמה חודשים.
כאשר קבוצות לחץ או נשים בולטות מעלות את הטיעון המפורסם והשחוק לעייפה – למה אין לכם נשים בפאנל/בדירקטוריון/בועדה – מגיעה באופן קבוע התשובה המוכנה (ואם אתם הקוראים לא נתקלתם בזה עד היום, האמינו לי, כעיתונאית שפנתה ושאלה וביררה, זהו הליך קבוע עם תשובה ידועה): ’חיפשנו וחיפשנו, הפכנו כל אבן ולא מצאנו אף אישה” זו התשובה.
בארה”ב פורסם לאחרונה שבחברת פייסבוק מודעים לבעיה והם שכרו חברת איתור בכירים שתאתר להם אשת עסקים בעלת פרופיל מתאים לחברה. לא היה להם שום קושי למצוא את דונלנד גרהאם, מנכ”ל הוושינגטון פוסט או את איש הון הסיכון, מארק אנדרסון מייסד נט-סקייפ או את מנכ”ל רשת הסרטים נטפליקס, ריד הייסטינגס וכו’ וכו’ שורה של גברים מוצלחים. אבל הם לא יודעים למצוא לבד נשים וצריך חברת כח אדם שתעשה מחקר וחיפוש ומאמץ ותוציא על כך הון רב. הכל בשביל מה? חפשו את האישה. ויובהר, זה בסדר שמתקנים ומחפשים את האישה, אך על בסיס האינטואיציה הנשית שלי, אני חושבת שהם היו יכולים לעשות זאת לבד ושעה אחת קודם.
העיתונות האמריקאית לא שותקת ומציעה להם תותחיות בתחומן: מה עם לורי מארי נורינגטון, נשיאת איביי לשעבר וכיום דירקטורית באוטודסק? אולי שריל סנדברג בשר מבשרכם, שהיא מספיק מוכשרת ומקצועית כדי להיות דירקטורית בענקית התקשורת דיסני? אולי מישהי מרשימת המנכ”ליות המובילות בנסד”ק? צריך רק לקבל החלטה, למנות ולפרסם סטטוס על כך. בעידן החברתי של הפייסבוק, זה לא אמור להיות סיפור מורכב.
אני יודע שפייסבוק לא הנושא, אבל למה (א)נשים ירצו לעבוד בחברה הזו ש:
1) נוצרה לצורך ניצול סקסיסטי של נשים (דרוג בחורות)
2) עושה כסף מהפרת הפרטיות של משתמשיה
3) עושה תרגילים מסריחים בIPO
כנראה צריך להיות חזיר כדי לעבוד אצל מרק אני-שוחט-את-האוכל-שלי הר-סוכר ושריל סנדברג כנראה כזו
כמו שאנשים ירצו לעבוד בכל חברה מצליחה.. ככה זה, לא?
הטון המתחסד הזה גורם לי לסנגר על פייסבוק (מי היה מאמין).
תתבע את פייסבוק אם אתה חושב שהם מפירים את הפרטיות של המשתמשים. זה שיש משתמשים שמוותרים על הפרטיות שלהם ביודעין, או שלא מספיק איכפת להם לבדוק על מה הם מוותרים זו בעיה של המשתמשים ולא של פייסבוק. נכון שפייסבוק לא עושה למשתמש חיים קלים בשליטה על הפרטיות אבל יש אפשרות להצביע ברגליים (לי אין חשבון פייסבוק). או לעודד מודעות אינטרנטית.
ולטל – פייסבוק “מחפשים” דירקטורית רק כי זה מצטלם טוב – זה סוג של מייק-אפ. קוסמטיקה. זו עכשיו חברה ציבורית ענקית ורבת עוצמה אבל אין להם שום מחוייבות למנות דירקטורית. להפך – מסתבר שהם עושים חיל בשוק הנשי…
התגובה הזו היא לא המקום לפולמוס ארוך על תקרות זכוכית וכו’, אבל נדמה לי שזו הייתה שריל סנדברג עצמה שאמרה שבראש ובראשונה נשים צריכות “לשבת לשולחן” למרות תחושת אי הנעימות. ברגע שהמספרים ישתנו ברמת הניהול הזוטר הם גם ישתנו בדירקטוריונים של חברות ענק ולא רק כתיקון קוסמטי.
תתפלאי, כנראה שלא, כי למחאה החברתית יש כוח שמעבר לרגולטור.
אם לרגולטור יש יכולת לטפל בחברות הסלולר או יצרני המזון או רשתות השווק ברמת הגנרלים, הרי שמחאה חברתית, עממית ורחבה, יכולה להגיע לבוא ולהפגין מול כל בית של בכיר או זוטר. בדיוק כך, הבית הפרטי עם בן/בת הזוג והילדים של סמנכ”ל כספים, מנהל חטיבה, או פקיד אוצר שעושים כסף על חשבון הציבור.
עכשיו מחפשים בתקצירים מלימודי הMBA איך להסביר למשפחה הקרובה ששורת הרווח באקסל של הבעלים או המדינה חשובים יותר מגבינה, אחוזי המע”מ, ואפילו מחיר דקת שיחה בסלולר למשפחה שחיה מתחת לקו העוני, או כל סיפור אחר שיקיש על דלתם.
הייתי רוצה לראות את המצגת שיכין 🙂
האם תרצי לעבוד במקום כזה, ש”היד הנעלמה” מרחה בחמאה, מול המפגינים שיבואו למחות?
מארק אנדרסון ייסד את נטסקייפ, לא זכור לי שהיה שם מקף.