שיר הלל לאורי המגיב

מזה זמן רב מגיב בשם אורי משקיע בבלוג שלי. הוא לא משקיע כסף, גם לא מפיץ לינקים (ככל הנראה). הוא משקיע בכתיבת תגובות. ארוכות ומפורטות. עם 99.99% מן הדברים שהוא כותב אני לא מסכימה ואף מצאתי (לפני זמן רב כבר) שזה חסר טעם להתווכח איתו או לענות לו. השיח איתו הוא מעין מעגל שוטה ללא מטרה. אבל פגישה שקיימתי היום בבוקר עם שני יזמים טכנולוגיים (אחת מהן חברה שלי עוד מן השירות הצבאי במורן) הציפה את הרגשות החמים שיש לי כלפי מגיבים. מגיבים הם נכס. והם חשובים לבלוג. זה טוב שיש מישהו נוסף שלפעמים עונה להם ומתווכח איתם (עידו, תודה לך).

אז כדי לעשות לאורי כבוד אני מעלה פה צרור תגובות שלו שנכתבו רק אתמול לפוסט אחד בלבד. מאחר והתכנים הם מאוד פוליטיים, זה ישמח אם קוראים אחרים יקראו את מה שהוא כותב ויענו לו ישירות. אני מודה שאני לפעמים מותשת (אבל לא רוצה שהוא ינטוש)

אגב, 99.99% מן הזמן גם הוא לא מסכים איתי כלל וכלל. אבל לפתע, במהלך חודש ינואר הוא כתב (בפעם הראשונה) משהו חיובי עלי: “טל היא לא עצלנית”. אם הוא רק ידע איך הסמקתי (ללא שמץ ציניות). אם יש משהו שמרגש אותי זה שאומרים עלי שאני חרוצה. אז אורי, זה פוסט בשבילך. מזמינה את כולם להגיב לו בחריצות יתר.

אלף

אכן דברים נוקבים.
הסכם השלום עם ירדן לא שינה במאומה את היחסים הביטחוניים עימה, שהחלו עשרות שנים קודם לכן. החתימה על ההסכם היא פוטו אופ נחמד, אבל האינטרסים המשותפים בין שתי המדינות קיימים מזה עשורים, ומלך ירדן פגש לאורך השנים את כל ההנהגה פה – גם בלי פיסת נייר מרגשת…

התיאור של הפסטוראליה שבאה בעקבות הבריחה מלבנון, חוטא למציאות הן בגלל שהוא כולל הגזמה פרועה במספר הנופלים טרם הנסיגה (הממוצע היה 20 לשנה – שכולם היו חיילים. תודות לנסיגה חזרנו למצב של אזרחים שנהרגים כתוצאה מאש מלבנון), והוא שוכח את העובדה שהלקח הישיר שהפיקו הפלסטינים מהנסיגה במאי 2000 היה הפתיחה במלחמת אוסלו, בסוף ספטמבר 2000 (ותנחומיי לאלה שחושבים ש”הביקור של שרון בהר הבית הוא שהסעיר את הפלסטינים”…), שבה נהרגו למעלה מאלף ישראל, רובם המכריע אזרחים.
הטענה לגבי הקיצוץ בתקציב הביטחון בעקבות הנסיגות מעזה ולבנון, גם היא מתמיהה בחוסר הדיוק שבה: ראשית, אוגדת עזה לא פורקה ולא צומצמה בעקבות הנסיגה. המפקדה שלה פשוט זזה מעט מערבה. ההוצאות המטורפות על כיפת ברזל, כתוצאה מהירי הבלתי פוסק, שגבר במאות אחוזסים מאז הנסיגה, מלמדות שההוצאה הביטחונית גדלה דרמטית מאז הנסיגה מהרצועה.
פריסת צה”ל בצפון גם היא לא צומצמה, אלא להיפך (כתוצאה מאובדן צד”ל ואובדן מרחב ההתרעה שסיפקה רצועת הביטחון). הנסיגה יצרה, לראשונה מסוף שנות השבעים, סיטואציה שבמסגרתה התרחש בישראל פיגוע חדירה שבו נרצחו 6 ישראלים ליד קיבוץ מצובה.

שלום זה דבר נפלא. אשלייה שנסיגות מביאות שלום (או שקט, או הטבה ביטחונית), זה דבר הרבה פחות נפלא.

בית

מה היה קורה לו החלטת האו”ם הייתה מובאת להכרעתו של בנט? כלום. כנראה שכחת במסגרת הניסיונות להאשים את הימין בכל הצרות, שהערבים לא רק דחו את ההצעה, אלא גם יצאו למלחמת חורמה ביישוב כדי למחוק אותו. לא משנה מי היה עומד בראש היישוב ב1947, הוא היה מוצא עצמו נלחם בערבים, ומן הסתם מנצח אותם…
לא התייחסתי להסכם עם מצרים, כי ההסכם שם מחזיק מעמד ובגלל שבאמת היו לו צידוקים אסטרטגיים (פירוז סיני והוצאת מצרים ממעגל הלחימה – כל שאר ההסכמים שמרחת עליהם מלל נרגש, לא הביאו לתוצאות כאלה).
ההסכם עם ירדן לא חיזק את ישראל כלכלית, ולא ביטחונית. חיזוק תדמיתי זה עניין של תעמולה, והשמאל תמיד אוהד לראות איך משבחים אותנו כשיש פוטו אופ יפה עם מנהיג ערבי. שתי דקות אח”כ מחכים לנסיגה נוספת מצידנו, וכשזו לא באה, חוזרים לגנות אותנו. למעשה, הסכמים מדיניים בדר”כ רק מזיקים לנו, כי הם מייצרים תחושה שרק אנחנו מצופים לשלם עבור שלום, שכן הם מבססים את הרושם שלצד השני אין אינטרס מיוחד בשלום…

אכן, יכולנו לחתום על פיסת נייר כבר ב1987, כאשר פרס הדגיחם שוב למה הוא הנכלולי במנהיגי ישראל לדורותיה, כאשר חתר תחת ראש ממשלה מכהן, וקיים מו”מ מדיני סודי עם גורם זר בלי אישור רה”מ.
ההסכם ההוא טורפד בצדק, ולא רק מתוקף היותו דבילי, אלא גם בגלל היותו חתרנות אנטי דמוקרטית. היציאה שלך על המתנחלים ושמיר האנטי ציוניים, היא אכן הומור טוב…

את היציאה כאילו היישובים ברצועת עזה הוקמו מ”שיקולים משיחיים ודתיים” רצוי שתפנה לממשלת רבין הראשונה (פרס היה אז שר ביטחון, אגב…)- ממשלתו היא שהקימה את רובם במסגרת תכנית בשם “חמש האצבעות” שתכליתה הייתה ביתור הרצועה וכן הפרדתה מסיני (האצבע החמישית הייתה יישובי ימית).
אגב, מי שמדבר על “משיחיות” בכל מה שנוגע להקמת יישובים יהודיים בלב אזור ערבי, צריך להסתכל על המפה כולה – כל מדינת ישראל והחזון הציוני כולו הוא “התיישבות ציונית משיחית בלב אזור ערבי צפוף”…

גימל

כמה אבסורדי שמי שחושב שישנו “מספר הקסם” (של קמ”ר שיש למסור, של יהודים שיש לגרש, של יישובים שיש לעקור) ושזה הדרך לשלום (כאשר ידוע מה קרה בעקבות כל נסיגה קודמת) – הוא זה שהמילה הנפוצה ביותר אצלו, היא “משיחי”…
אין אפילו עובדה אחת בטקסט שלך – וזו לא אשמתך. האמונה בשלומיזם מעולם לא הייתה קשורה בעובדות…

דלת

אין לך בדל של אמונה בדמוקרטיה, ובוודאי שיש לך אמונה דתית ברעיונות דתיים (מי, פרט למאמין אמיתי, יכול להציע ללכת במסלול שכבר נוסה והביא לתוצאות שליליות?). לו היית דמוקרט, היית מקבל את בחירת הרוב, ומה לעשות שגם אם תנסה לטעון שהויכוח הוא בין המחנה המשיחי-שלומיסטי לבין הימין הדתי (שאגב, גם הוא גדול יותר מספרית…), הרי שבפועל הימין מקבל יותר קולות מהשמאל (גם כשמשקללים את קולות הערבים).

הא

היחיד שמתעלם מהמציאות הדמוגרפית, זה מי שאונס אותה לצרכיו – ודוחק אותה הצידה כשזה נוח לו. אתה אוהב לספר לנו על “המספר בין הירדן לים”, ולצורך כך סופר עוד פעם את תושבי רצועת עזה (שמופרדים בגדר ומהווים יישות מופרדת לגמרי, ומצליח לספור את העולים שחיים פה כיהודים, כחלק מה”לא-יהודים”. לעומת זאת, אין לך שום בעייה דווקא עם בני העם הערבי שגרים על הקו הירוק, ואללה ברך אותם והציב אותם מעברו המערבי. פתאום נראה לך בלתי אפשרי לסכם על העברת הגבול ממערב לכפריהם, פתאום זה “צפון קוריאה” (אבל לא כשעושים אותו הדבר בדיוק במזרח ירושלים – שם הפראיירים לא טרחו להתאזרח ולחזק את מחנה השמאל…).
אין מה לעשות – התירוץ הדמוגרפי של השמאל, הוא בדיוק זה, תירוץ. לולא היה תירוץ, היו מחבקים אל ליבם כל תכנית שבאמת תקדם הפרדה בין העמים.
השטות כאילו “החליטו להעביר אנשים לשטח כבוש”, היא שיא של היסטוריה-מומצאת. אני רוצה שתביא לי מקרה אחד מסכן של אדם שלקחו אותו מהבית ו”העבירו אותו לשטח כבוש”. עד כמה שאני מכיר את המציאות, אנשים עברו דירה ליישובים חדשים ושוכונות חדשות שקמו ב”שטח הכבוש”, ועשו לגמרי מרצונם החופשי. אגב, זה לא 5 אחוז, אלא עשרה אחוז – מסתבר שלשמאל נוח להתעלם מכך שהמספר שהפלסטינים והעולם רואיםכ”מפרי אמנת ז’נבה הרביעית”, הוא 700 אלף, ולא 350…
הסקרים מראים שהרוב בעדך? אז למה לעזאזאל המפלגות שתומכות בגישה שלך לא מתקרבות להשיג רוב שיאפשר להן להרכיב ממשלה? אגב, הקטע של גיוס ביבי לגוש השמאל הוא חזק. ביבי הוא איש חלש ולחיץ – אבל להציגו כשמאלן זו בהחלטה יציאה משובחה…

בכל מקרה, אתה לא אשם – יש רבים כמוך (למרבה המזל, לא רבים מספיק) שדוגלים באמונה הדתית הפנאטית שחושבת שאם רק נגרש מספיק יהודים ונמסור מספיק שטח, אז יהיה שלום וחומוס וסבבה.

אנחנו החילוניים (כן, גם בקרב אנשים נטולי כיפה, אתם במיעוט, במידה ולא שמת לב…) נמשיך להסתכל במציאות העצובה בפנים – ולגחך בכל פעם ששלומיסט משתמש במילה “משיחיסט” כלפי מישהו אחר מלבד עצמו…

וו

אהא, אז לישראל אין “יושרה מינימלית”, במידה ואינה עושה בדיוק מה שלדעתך עליה לעשות. זו גישה משעשעת שאכן מייצגת נאמנה את גישתך לדמוקרטיה באופן כללי…
השמאל אכן הצליח לכפות על רוב הציבור נסיגות לרוב, והתוצאה היא שאכן שטחנו מצטמצם, ובמקביל מפלגות השמאל נמחקות פוליטית. משום-מה, מסתבר, העם לא רואה את ההישגים העצומים שהביאו לנו אוטובוסים מתפוצצים, רבבות חמושים בפאתי גוש דן, ואלפי רקטות לעזה (והרי ברור שרק פחדני השלום חושבים שהם יירו משם לאשקלון…).

העובדה שאתה ממשיך באגדה כאילו הימין תבע מתישהו ביובל האחרון לכבוש את ירדן וסוריה בשם “א”י השלמה”, מלמדת עד כמה אין לך מענה לעובדה הפשוטה שאיו”ש הם אכן החלק המהותי ביותר של התביעה היהודית ההיסטורית לבעלות על הארץ. מה לעשות, העתיקות הרבות ביותר מתקופת בית ראשון ושני, נמצאות שם. זה לא מקרה שבשמאל כ”כ נחרדים מחפירות בעיר דוד, וזה ממש לא מקרה שהם כ”כ נרעשים מעוד תגלית בשילה, בבית אל, ביריחו, בהרודיון וכן הלאה וכן הלאה. מה לעשות, הזכות שלנו על הארץ לא נובעת מהצבעה באו”ם – השמאל הציוני שם פעם, אגב, הבין זאת היטב.

זין

וואו, מחקר של מוסד ממומן-קרן-חדשה, טוען שעלינו ללכת בנתיב של נסיגות ועקירות? זו הפתעה מרעישה וסקופ דרמטי. אני משער שאם תשאלי את יריב אופנהיימר, גם הוא יגיד לך שרק הסכם עם הפלסטינים יביא שגשוג, אבל זה סתם ניוחש פרוע מצידי…

באשר לדברים הנרגשים על תרזה היינץ-קרי – משום מה בקורות החיים המסעירות שלה חסרה התייחסות למקור השם (את יודעת, “היינץ”, הגוף שהיא עומדת בראש גופי פילנטרופיה שלו…), מעבר לאזכור העובדה שנהרג בתאונת מטוס ושהוא אבי ילדיה.
ובכן, אימפריית היינץ הוקמה ע”י משפחתו של בעלה, והיא ירשה את הונו אחרי שנהרג. גופי הפילנטרופיה שהיא עומדת בראשם קיימים רק בזכות ההון שצברה משפחת היינץ, וכל לימודי השפות בעולם לא היו יכולים להביאה לשם.
אני לא מבטל את זכויותיה (למרות שבארה”ב הייתה עליה שפע ביקורת, ולאו דווקא בגלל היותה סמל לאישה פורצת דרך…), אבל להפוך אותה לאיזשהו סמל של מישהי שהצליחה בזכות עצמה, זה פחות אבסורד.

חת

בוודאי שאפשר להתעלם מהדמוגרפיה – “מחנה השלום” עושה זאת באופן נפלא כאשר מדובר על הצעה סבירה לגמרי של חילופי שטחים ואוכלוסיות. פתאום מסתבר שהעניין הדמוגרפי הוא לא סוגייה, למרות שההגיון היה מחייב שאותם “חששני מדינה דו לאומית” לכאורה, היו צריכים לברך על רעיון שגם יקדם את ההפרדה (ובכך בהכרח יצמצם חיכוך בין אוכלוסיות) וגם יפחית לאפס את הסיכוי שישראל תהיה מדינה דו לאומית.

תפקידו של צבא הוא להתכונן למלחמה – ולנצח בה כשהיא פורצת. מדובר על כל מלחמה, גם מלחמת תנועה וגם מלחמת טרור. המושגים היפים של “עצימות נמוכה” הם נגזרת של האיפוק שלנו, ולא של מצב מחוייב המציאות. מדינת ישראל הכובשת האכזרית, מקיימת באיו”ש משטר עדין בהרבה מזה שקיימו האמריקנים בעיראק, ומקיימים באפגניסטאן. כל ההטפות שאנו זוכים להן, הן לא יותר מרצף קלישאות צבועות, שהדבר היחיד שמחזק אותן, הוא הנכונות של ישראלים (נאיבים יותר ופחות) להתייחס אליהן ברצינות.

אין ספק שעדיף לא לשלוט על אף אחד, אבל כאשר התוצאה של נסיגה היא רצח המוני של אזרחיך, הופכת השליטה לרע במיעוטו.

טית

צר לי, אבל הקביעה התמוהה שלך שיש ערבים שהם לא “סכנה דמוגרפית”, וכאלה שהם כן, היא חסרת הגיון ונובעת מפוזיציה פוליטית.
ערביי מזרח ירושלים הם תושבי קבע שיכולים להתאזרח כאן בכל רגע שירצו (עד היום לא עשו כן, אבל ברגע שיחשבו שאתה זומם לקחת להם את התעודות הכחולות והביטוח הלאומי, אתה תגלה בן רגע כמה מהר הם מתאזרחים – יש לך מושג כמה אלפים מתוכם עברו מהשכונות שמחוץ לגדר ההפרדה לשכונות שבתוך הגדר?…).
מי שמדבר על דמוגרפיה והפרדה בין עמים – צריך להיות טיפ-טיפה עקבי, אחרת זה נראה כאילו הטיעון הדמוגרפי הוא בסה”כ תירוץ נוסף לרעיון העיוועים של להקים עוד מדינה ערבית חמישה מטר מכפר סבא, אחרי שהניסונות הקודמים לנסיגה הצליחו כ”כ יפה…

אני לא משווה את הכיבוש באפגניסטאן ועיראק לשליטה שלנו באיו”ש. אפגניסטאן ועיראק נמצאות אלפי ק”מ מארה”ב, ואין להן שום קשר היסטורי לארה”ב. איוש”, ואני יודע שזה חידוש מדהים, היא המקום שבו נוצר העם היהודי. כן, העם היהודי לא הומצא ע”י החלטה של האיחוד האירופי, ולא ע”י עמותה של הקרן החדשה…
בנוסף, כאשר שלט האוייב באיו”ש, שנמצאת במרחק יריקה ממרכזי האוכלךוסייה שלנו, הת]פתח שם איום צבאי עקיף וישיר על המדינה. מה שמעניין הוא שלמרות שלנו ישנם אינספור צידוקים טובים יותר לשבת באיו”ש, ולפעול בקשיחות כלפי מוקדי הטרור שם, והגורמים המסייעים להם – עדיין היחס הישראלי לאוכלוסייה המקומי הוא טוב לאין שיעור מכל יחס של מדינה מערבית ששלטה בשטח שישבה בו אוכלוסייה של עולם שלישי. ככה זה במציאות המנותקת מקלישאות על שלום, שלווה וכיבוש אכזר…

יוד

לא, זה לא עניין של מספרים – זה עניין של פוליטיקה צבועה – ללא הקולות הערביים בעלי האזרחות, לשמאל אין צ’אנס לחזור לשלטון אי פעם. לעומת זאת, אם יביאו “יותר מדי” ערבים, שוב השמאל לא יחזור לשלטון לעולם…

אין דרך לעקוף את זה – מי שמדבר על “היפרדות”, חייב להסתכל על המפה, ולגלות 300,000 ערבים שחיים בדיוק על הקו הירוק, מצידו המערבי, ובהזזת מפה קלה, מצטרפים לבני עמם במדינה הפלסטינים המשוחררת והגאה, ויוצאים מעולו הברוטאלי של המשטר הציוני המקפח. משום-מה דווקא אלה שמחרטטים על הצורך בהפרדה, הם ראשי המתנגדים לרעיון. מוזר…

לא יודע איך לספר לך, אבל הכיבוש בעיראק הוא מ2003, וזה באפגניסטאן הוא מ2001. ה”כיבוש” שלנו הוא מ1967. בדקתי במחשבון ומסתבר שזה אומר שהכיבוש האמריקני הוא פחות “כיבוש עבר”, מזה שלנו…

הניסיון להתעלם מעובדות ארכיאולוגיות ברורות (שקייימות באיו”ש יותר מאשר בכל נקודה אחרת בעולם), בכל הנוגע למקורו של העם היהודי, היא אבסורדי. לא רוצה להדהים אותך, אבל כדאי שתבדוק ממה מקורה של המילה “יהודי”, ואולי תגלה שזה קשור לחלק הדרומי של “השטחים הכבושים”…

יוד אלף

כשאתה משתפך פה על “מפלגות הלכה מדירות נשים”, ומייד אח”כ מספר בהתרגשות על החשיבות בשילוב הערבים – אתה מדגים היטב את הנטייה של של מאמיני דת השלום למלמל מנטרות בלי לבדוק את הסתירה הפנימית בתוכן.
המפלגה הגדולה במגזר הערבי היא לא רק מדירת נשים, אלא גם אחת שבחרה לכנסת בביגמיסט אמיתי, מהסוג שביהדות החרדית (אותה אתה כ”כ שונא) לא קיים כבר קרוב לאלף שנים…

אני יודע שמבאס לגלות שהימין מנצח בבחירות, ועל כן אתה מנסה להסביר ש”זה לא בדיוק ימין”, ושאר ירקות – אבל האמת היא שלימין היה מועמד לראשות ממשלה, בעוד שהשמאל אפילו לא ניסה להציג אחד כזה (למרות שהיה ברור שהדבר המאחד את כל השמאל – כולל מפלגה אחת שבהמשך זחלה לממשלה – היה ההתנגדות לביבי כראש ממשלה).
בבחירות אלה גוש הימין-חרדים הצטמק ל61 מנדטים עקב הצלחתו הגדולה של לפיד. 61 זה בהחלט אכזבה – אבל זה רוב – תבדוק…

המשיחיזם האנטי ציוני שמדקלם סיסמאות מגוחכות על דמוגרפיה (ובה בעת מתנגד לכל תיקון של הבעייה הדמוגרפית האמיתית שקיימת פה, בגלל חולשתו האלקטוראלית בלעדיהם…), ומספר לנו שאם רק ניסוג, יפרוץ פה שלום נפלא עם חומוס בדמשק (למרות שכל הנסיגות הקודמות הוכחו כאסון ביטחוני) – מנסה לטעון שמי שחושב אחרת ממנו, הוא משיחיסט. האמת היא שיש בסיס לתביעות על זכותנו על הארץ, וגם אם אתה לא מכיר את הארכאולוגיה, כפי שהוכחת לאורך הפוסטים שלך פה), אתה אמור לדעת שלתביעות שלנו על איו”ש יש משקל היסטורי יותר מאשר לתביעות שלנו על שפלת פלשת, למשל…

ודבר אחרון לגבי שתי קלישאות מבדרות במיוחד:
“סחר באזרחות” – הסכם ז’נבה (שהוא כידוע מאוד ימני…) גורס לשלול תושבות קבע של תושבי מזרח י-ם על רקע היותם ערבים. אני ראיתי כבר שלא ברור לך בדיוק מה משמעות המושג, אבל האמת היא שאנשים אלה יכולים להתאזרח בכל רגע שירצו – ושלילת התושבות שלהם היא בדיוק אותו “סחר באזרחות”, שמסתבר שאין לך בעייה עימו (כאשר מציעים אותו משיחיסטים משמאל, ולא סתם חילונים מימין…).
“צפון קוריאה” – לא יודע איך לבשר לך את זה, אבל צפון קוריאה היא מדינה שנשלטת ע”י המפלגה הקומוניסטית המקומית, ומלחשים באוזניי שהקומוניסטים הם דווקא חלק מגוש השמאל – ולמעשה הסניף המקומי שלהם פה בארץ היא מפלגה שמשתייכת ל”מחנה השלום” (אגב, עוד כינוי שהמציאו מדינות הגוש המזרחי ז”ל…) בשם חד”ש…
מי שמתנגד לקבל את החלטת הרוב, לא באמת יכול לספר סיפורים על צפון קוריאה וכד’.

יוד בית

61 זה רוב רק בגלל באדר עופר? אני לתומי חשבתי שמאז ומתמיד 61 היה יותר מחצי של 120…
אתה לא באמת רוצה שנספור קולות כלליים – יש לך ספק לאיזה מחנה משתייכים תומכי עוצמה לישראל (שקיבלו 67000 קולות)? תומכי הרב אמסלם (46,000)? תומכי אמנון יצחק (28,000)? מפלגת העולים השנייה (19,000)?
לכל שאר המפלגות שלא עברו, גם יחד, יש פחות קולות (ובוא נהיה כנים, רובן ממש לא מפלגות שמאל מובהקות…).
הקביעה כאילו “כל ראש מפלגה הוא מועמד לראשות ממשלה”, לפי שיטת הבחירות הישראלית, היא יציאה מצויינת שנמצטרפת לסדרת היציאות הדגולות שזכינו להן עד כה. מסתבר לשיטתך, שיש אנשים שאשכרה האמינו שזהבה גלאון היא בדרך לבלפור 3, ואפילו היא לא ידעה זאת…

חזבאללה נמצא בבעייה היום בגלל המעורבות שלו בסוריה, וממש, אבל ממש, לא בגלל מה שנתפש כנצחון ענקי שלו על ישראל (למעשה, עמדת השליטה שתפס בלבנון באה במידה רבה בגלל הבריחה שלנו).
באשר לקביעה שהנסיגות שיפרו את מצבנו הביטחוני והאסטרטגי – אין באמת דרך לענות על זה. המקבילה של זה היא אדם שמסתכל על אוטובוס שדורס ארבעה ילדים, ואומר – “וואו, הפגוש של האוטובוס כמעט ולא התעקם!”…

יוד גימל

דבר נוסף, אם אתה חושב שאנשים בישראל מצביעים למפלגה מבלי שיהיה להם אכגפת על איזה מועמד היא תמליץ כראש ממשלה, כנראה שמעולם לא הלכת לקלפי בישראל…