הפלוג – הבלוג הפוליטי של טל שניידר מפוליטיקה ובלוג יוצא הפלוג. כי פלוגתאות בפוליטיקה הן דבר טוב
תקציב: אתמול בלילה, בועדת הכספים, דיונים עד שעה מאוד מאוחרת. בסביבות השעה 00:30 (אחר חצות) הצצתי בעמוד נוכחות הח”כים וראיתי שלפחות כ 30 ח”כים עדיין במשכן. באסה (בשבילם). ככל הידוע לי, אין דרך לצפות בהתרחשויות ולראות מה הולך שם. ניסיתי לעקוב אחר כל מיני כתבים שהסתובבו שם טרוטי עיניים. נעזרתי בעמיתי החרוץ עמרי נחמיאס. בפייס שלו, בטוויט שלו.
באופוזיציה מלגלגים (שלא לייחוס) על סלומיאנסקי: "הדיון פה מתנהל בחאפריות. הוא לא שולט בתקנון ואנחנו מנצלים את זה כדי למרוח את הזמן".
— omri nahmias (@OmriNahmias) July 17, 2013
משעשע (ואל תשאלו אותי למה אני לא שם: בעל בחו”ל, שלושה ילדים מרוטים מעייפות מרוב קייטנות וחום, הייתי במזגן)
שקיפות: בחודשים האחרונים מנסה שרת המשפטים ציפי לבני להוביל מהלך של שקיפות בדיוני ועדת השרים לענייני חקיקה. היא הציעה שהמידע על אופן ההצבעה של השרים יתפרסם, כמו גם דיוני הפרוטוקול, אך כמיטב המסורת של מאבקי שקיפות בישראל, היא נתקלה בקירות אטומים. אז היא החליטה שהיא מפרסמת את הצבעותיה, הנה כאן, וגם את הלוח זמנים שלה, הנה כאן (אשר מתעדכן רק שבוע אחרי התרחשותו ולכן ניצב ריק באתר, בכל הנוגע לשבוע שהיום מסתיים).
מאבק עובדי משרד החוץ: לפחות כחמישה-שישה עובדי משרד החוץ התכתבו איתי בשבועות האחרונים. למה התקשורת לא מסקרת? למה לאף אחד לא אכפת? האמת, לא יודעת להגיד להם בדיוק. אני לא נהנית מן העיסוק ב’למה התקשורת ככה ולמה התקשורת ככה’. היו כתבות די גדולות בהארץ ובסוף השבוע האחרון בנדל”ן היוקרתי ביותר, מוסף השבת של ידיעות אחרונות. ובכל זאת, הם מרגישים לבד (לא פלא, חלק מהם באמת לבד בכל מיני זימבוואה, קטמנדו ועוד שמות אקזוטיים).
מצד שני, השבוע הזה נפתח ברעש גדול, בשל הסיפור שהביא ברק רביד על שינוי הגישה בהנחיות האיחוד האירופי. ראש הממשלה נתניהו תרם להעלאת רמות הלחץ, כשכינס ישיבה בהולה ועל כך נוספה ההודאה בפה מלא, של סגן שר החוץ זאב אלקין שלא היה לו שמץ של מושג בנוגע להחלטת האיחוד האירופי. ברקע, שומעים כל מיני קולות שמפילים את התיק על הדיפלומטים הישראליים בבריסל (לא מצאתי לינק, אם למישהו יש, מוזמן לשלוח לי). ודני איילון, קודמו של אלקין בתפקיד מתנדב לשפוך קצת שמן למדורה:
“אין להאשים את הדיפלומטים של משרד החוץ באי מניעה של החלטת האיחוד האירופי.הם מן הדיפלומטים הטובים ביותר שיש, והמחדל מלמד כמה חשובה עבודתם. זו תוצאה ישירה של התעלמות משביתתם. המשרד מתנהל כרגע ללא שר חוץ, ודיפלומטים שובתים, תיתכן תוצאה אחרת?”
בינתיים, ביקום מקביל, נאלצים דיפלומטיים ישראלים (חלקם מוכרים לי באופן אישי) לספר לציבור הגולשים בטוויטר, איך נראים החיים מעבר לים: לא מקבלים החזרי הוצאות, לא מצליחים לממן גנרטורים במדינות בהן אין חשמל לכל בית ועוד. האמת, בתור אחת שעבדה בוושינגטון ומכירה אישית הרבה אנשי משרד החוץ, מבאס, מאוד מבאס. מי שמקשקש שמשרד החוץ אינו נחוץ, שיסלח לי, אין לו מושג איך עובד העולם.
@omriXL @IlanaStein2 אתה רוצה שאני אגיש לך חשבונות? תן מייל. עד היום מחזיר הלוואה על רכב שרכשתי בחוף השנהב. חשמל חודשי בהודו 1000 שקל מכיסי.
— Assaf Moran (@AssafMoran) July 18, 2013
@omriXL אני משרת בניירובי. משלם את כל החשבונות מכספי. רכשתי רכב מכספי (הלוואה מאבא). איו החזר הוצאות, אפילו לא לדלק לגנרטור. מוזמן לבקר
— Yaki Lopez (@yakilopez) July 17, 2013
עניינים אחרים:
קראתם את פוסט האורח של ירון אברהם על מאחורי הקלעים בערוץ הכנסת? הנה, שוב
מתי עומד השלום להתפרץ? מחר?
שמתם לב שתחזית ה”יהיה בסדר” של שר האוצר לפיד פחתה? זה עמד על שנתיים עד לא מזמן. עכשיו זה כבר שנה וחצי (הזמן רץ מהר משידעתי). אולי בעצם צריך לחכות רק שנה?
חרף הקביעה הנחרצת לגבי הבנת דרכי עולם, אני עדיין סבור שמי שמדבר על משרדים מיותרים, בהחלט אמור לגמגם כשהוא מסביר עד כמה נחוצים לנו מאות העובדים המסכנים בחו”ל, ש”אין להם חשבון הוצאות”, רחמנא ליצלן…,
אגב, הטענה שהעלו אותם דיפלומטים עלומים, שהשביתה שלהם לא מסוקרת היא אכן חסרת בסיס. השביתה שלהם, בדומה לכל כל אירוע שאפשר להשתמש בו כדי לנגח את ביבי, מסוקר וביד רחבה. ברק רביד הוא רק דוגמא אחת של סיקור אוהד. ידיעות בוודאי שלא יסקר אותם באופן שלילי – אחרי הכל הם שובתים, כאשר השר הממונה הוא ביבי…
הקלישאות הרגילות בדבר החיוניות העצומה של שירות החוץ מושמעות כל הזמן, וכל אלה שטוענים (אותו מיעוט זעיר שמתעקש לנצח בבחירות, ובאמת זוכה לכמעטי אפס ייצוג תקשורתי) אחרת – נדחקים הצידה. הפעמים היחידות שעוסקים בשביתה, זה כאשר עובדי משרד החוץ מזעקים כנגד “שוברי שביתה”, כאשר מתברר שכמעט כל תפקיד שמבצע משרד החוץ, ניתן להחלפה בקלי-קלות בידי משרד הפנים, השב”כ, צה”ל, וכד’…
1. לא הבנתי מה הפואנטה של הפסקה הראשונה שלך. אני אישית הייתי מצפה שעובד שנשלח לשירות במדינה זרה יממנו חלק מהוצאות המגורים במדינה. אבל זה באמת עניין של השקפה.
2. ברק רביד הוא היוצא מן הכלל שמעיד על הכלל. וגם אצלו עיקר הסיקור הוא במסגרת הבלוג שלו באתר הארץ ולא כפרשן/כתב מערכת. בנוסף, הסיקור בידיעות אפסי.
3. אתה צודק לחלוטין לגבי היכולת של משרדים אחרים לגלות גמישות לבצע את תפקיד משרד החוץ. אבל האם זה באמת מה שאתה רוצה לראות? את צה”ל מפסיק להתעסק בעניינו ומתחיל לנהל את ענייני שירות החוץ? אני בספק. יש סיבה שיש לכל רשות בממשלה תפקיד ו(שלרוב) אין חפיפה ביניהן. גם ראיתי את יכולת התגובה של צה”ל בנוגע למדיניות נציבות האיחוד האירופי ולא ניכר שהוא מצליח.
4. העובדה שזה מוזכר רק ששוברים להם את השביתה לא מראה על יכולות ממלאי המקום אלא על הקושי שלהם להפגין חיוניות ולהכאיב למקבלי ההחלטות. מה לעשות שבניגוד לעובדי הנמלים הם לא יושבים על צינורות סחר החוץ של מדינת ישראל. ככה זה עם דיפלומטים, מנומסים.
5. רק שיהיה ברור שאני לא איש משרד החוץ ואפילו לא עובד מדינה, סתם מישהו מהצד שמודאג מהביזור השיטתי של תפקידי המשרד ומהעובדה שלא נראה שמעמדנו השתפר או עמדתנו מוצגת בצורה יותר טוב. בדיוק להיפך.
1. תנוח דעתך – הוצאות מחיה שלהם כן ממומנות בידי המדינה. הלוואי על ילדיך ללמוד במוסדות החינוך שבהם לומדים ילדיהם של שליחי המדינה (לא רק משרד החוץ, אלא גם משרד הביטחון, למשל).
2. שביתת משרד החוץ מסוקרת הרבה הרבה למעלה מכפי שהיית מצפה משביתה שבסופו של דבר, כאמור, קלי קלות להתעלם ממנה (כפי שאתה רואה שעושים בהצלחה). מה לעשות, שביתה של עובדי נתב”ג תהיה מורגשת יותר, כי אותם לא ניתן להחליף בעשר שניות, מבלי להוסיף עובד אחד.
3. אתה באמת חושב שפסיק אחד מהתשומות שמשקיע צה”ל בביטחון המדינה, נפגע מכך שנספח צבאי בחו”ל מטפל גם במה שדיפלומטים אזרחים מטפלךים בדרך כלל? צה”ל לא מצליח לטפל בהודעת נציבות האיחוד האירופי, בדיוק כפי שמשרד החוץ לא מונע נצחון פלסטיני סוחף בכל הצבעה בפורום דיפלומטי בינ”ל שהוא – מה לעשות, לתמוך בנו זה לא צעד פוליטי נכון באירופה. כל הניסיונות לספר לנו כאילו היחס כלפינו תלוי בנו, זה אגדה שמספרים לעצמם אנשים שטועים בהצלחה גדולה כבר עשורים רצופים.
4. היכולת שלהם להכאיס היא אפסית לא בגלל שהוא מנומסים – אלא בגלל שכאמור, היתירות שם היא מוחלטת: אפשר להחליפם ברגע.
5. מעמדנו לא נפגע בגלל השביתה – ולא ישתפר כשהיא תיפסק. היחס כלפינו לא תלוי בנו, וכל אלה שמספרים לנו ש”עלינו לקחת את היוזמה המדינית” (ובעצם לבצע מיוזמתנו את מה שהם מאיימים שהעולם יכפה עלינו אם לא נעשה זאת מיוזמתנו…), בסה”כ שבים ומשלים עצמם.
תמיד מצער לראות עובדי ציבור שמרוויחים קצת. מה לעשות שבקרב עובדי המדינה יש אוכלוסיות “קצת” יותר מסכנות (והרבה יותר חיוניות) מאשר עובדי משרד החוץ.
אורי, זה באמת בסדר שאין לך מושג מה זה אומר דיפלומטיה. אבל לא בטוח שאתה צריך לנפנף בזה בכזו גאווה.
לא באמת, תחשוב: כל שועי העולם, המנהיגים של המדינות הכי חשובות (ודאי בעולם החופשי) משקיעיםהון עצום בדיפלומטיה (הרבה יותר מישראל – גם באופן מוחלט וגם באופן יחסי) – אבל אורי יודע יותר טוב. אורי אומר שדיפלומטיה זה מיותר.
שרים וסגני שרים (מכל קצווי הקשת הפוליטית) שנכנסו לתפקיד במשרד החוץ לקחו לעצמם (בדר”כ) כמה ימים ללמוד את החומר לפני שהעיזו להציע רעיונות וחידושים. לא; אבל אתה מבין יותר טוב; אתה יותר חכם.
עיתונאים, אומנים, אנשי כלכלה, זוכי פרס נובל, פוליטיקאים (מימין ומשמאל) – יצאו בפומבי בתמיכה במאבק של משרד החוץ – אבל הם, מה הם כבר מבינים? אתה יש לך ראיה יותר מקיפה; אתה יותר מנוסה; אין – תותח אתה!
אוקיי, אז הנימוק שלך לכך שצריך אינספור שליחים בחו”ל, הוא משהו בסגנון “כולם חושבים ככה – אפילו אמנים – ורק אתה לא, אז נה לך”…
די קשה להתווכח עם טיעון מוחץ כ”כ…:)
אורי, הטיעון שלי הוא שאם אין לך מושג לגבי מה זה דיפלומטיה ומה עושה משרד החוץ (הרי אפילו אין לך מושג כמה דיפלומטים באמת משרתים בחו”ל) – זה בסדר; אבל זה לא אומר שום דבר לגבי החשיבות של פעילותו. הרי על רוב רובם של הדברים שהשב”כ או המוסד עושים גם אין לך מושג ירוק – ברוב המקרים אתה לא באמת יודע מה הם עושים (וטוב שכך); אבל אתה עדיין לא חושב שהם מיותרים, נכון?!
אוקיי, אני רואה שהטיעון שלך עבר רפורמה, וכעת הוא בסגנון “משרד החוץ עושה המון דברים שושואיסטים כמו השב”כ והמוסד שאתה בכלל לא יודע עליהם, וכמו שאתה נגד צמצומם/ביטולם, אתה חייב להיות נגד צמצום/סגירת משרד החוץ”.
יש משהו משעשע בכך שאתה טוען שיש לך מושג במה לי יש מושג ובמה לא – ובה בעת מטיף לי לא להתעסק במה שלדעתך אין לי מושג לגביו…
גם לו קיבלתי את הטיעון הזה (וברור שאני לא מקבל אותו – כל תכלית קיום שב”כ/מוסד היא פעילות חשאית שאין לה תחליף, בעוד שחלק עצום מפעילות משרד החוץ נעשה בגלוי, ודווקא השביתה הנוכחית מראה קל לראות כמה קל למצוא לו תחליפים), הרי שהוא מסביר למה יש הצדקה לקיום אותם גופים שושואיסטים-לכאורה במשרד החוץ – הוא בטח לא מסביר מה ההצדקה בהמשך הקיום של גופים שמוחלפים בהתרעה של רגע בידי נספחויות/שב”כ/משרד הפנים…
ברור שאתה לא בקיא בדברים, משום שאם היית מבין משהו על מה התפקיד של דיפלומטיה, אז היית יודע שכל מה שמוחלף ברגע על ידי השב”כ (הזמנת מלונות או רכבים) או משרד הפנים (הנפקת ויזות) – לא רק שהוא שבריר קטן מפעילות משרד החוץ; אלא שהוא לא נוגע כלל לליבת העשייה של דיפלומטים (בכלל; וישראלים בפרט).
ליבת העשייה של הדיפלומטיה נוגעת בדברים שכלל לא ניתן להעלות אותם על הכתב, גם אם כמה מהם ברורים לכל מי שמתעסק בתחומים האלה.
ולא, משרד החוץ לא בתחרות עם השב”כ או המוסד מי יותר חשוב. זה טיעון ברמה של “גולני חשוב יותר משיריון” או להיפך.
אבל משרד החוץ עוסק בהחלט גם בדברים שהציבור הרחב לא רק שלא מודע לכך שמשרד החוץ מאחוריהם, אלא שהוא לא מודע כלל שהם קורים. כמו במקרה של סיכול פיגועים – בדר”כ הציבור למד על זה רק כשזה נכשל; לא כשזה מצליח.
אהא, אז העיסוק הדיפלומטי הוא כה סודי וכה מורכב וכה רגיש, עד שאססור בכלל להתייחס אליו… ודאי:)
אתה יודע איך מזהים מתי תחום עיסוק הוא רגיש ברמות שאתה מנסה לצייר? כאשר לאלה שעוסקים בו אין אישור להתאגד ובוודאי שאין אישור לשבות…
למוסד יש וועד עובדים? לשב”כ יש? למשטרה יש? לצה”ל יש? צא מנקודת הנחה שאם המחוקק לא הגיע למסקנה שהתאגדות של משרד החוץ היא דבר שיש להחריגו מחוק שעות עבודה ומנוחה (כפי שעשו עם צה”ל, מוסד, שב”כ, שב”ס, משטרה, כב”א וכיו”ב), כנראה שהם “קצת” פחות חסרי תחליף מכפי שהיית רוצה שנאמין…
וכמובן, הקבלה בין משרד החוץ וה”מוסד” זה לא כמו גולני מול השריון, אלא כמו בין גלי צה”ל לבין השריון…
אז נשלח שיריונרים להחליף גל”צניקים? הטיעון שלך מדרדר לשם..
בנוסף ציינת מקודם שאין טעם לדברר את מדיניות הממשלה כי אין מי לדבר. אני חושב שתפקיד הדיפלומטים הוא לדברר גם חוסר עשייה מוצדק או לא מוצדק ככל שזה יהיה. מעבר להסכמי סחר ומיני זוטות דיפלומטיות שכאלה.
בתחבולות תעשה לך מלחמה לא תופס גם על קונסוליות בעולם. אבל היי, מה אכפת לי, אני בטוח שהמוסדניק שהושקע בהכשרתו שמח להזמין מלונות לפמליית ראש הממשלה.
זה מה שהבנת?:) אני דווקא התכוונתי שבדומה לגל”צ, שהיא יחידה צבאית חסרת ערך שמחר בבוקר אפשר לסגור אותה או לאזרח אותה, כך גם משרד החוץ. וזאת להבדיל מההקבלתו לחטיבת חי”ר (ההקבלה המקורית שביצע בעילום שם), ש”קצת” יותר חשובה למהערכת הצבאית…
בחזרה לנקודת האפס – אורי יותר חכם מכולם. שועי עולם חושבים שדיפלומטיה חשובה – ורק אורי יותר חכם. בסדר.
בהשאלה על המשפט מתוך ‘כנר על הגג’: זו לא בושה להיות הדיוט; אבל מצד שני זה גם לא כבוד כל כך גדול…
דרך אגב – לא כל מי שאסור לו לשבות, משתכר כראוי – ראה לדוגמא את השוטרים. מצד שני לא כלי מי משתכר גרוע – מגיע לו להשתכר גרוע – זו תפישה של דרווניזם חברתי שאומרת שעובדי הנמל חשובים יותר מהרופאים. מותר לך לחשוב כך; אני מכיר כמה שיחלקו עליך…
אחרי שורת טיעונים חלשים שנפתחו ב”כולם אומרים”, והסתיימו ב”משרד החוץ זה כמו המוסד”, עשית 180 וחזרת לטיעון הראשון (שאגב, הוא חלש יותר מהאחרים…).
אני ממש לא חושב שמי שמרוויח גרוע, זה מגיע לו. ההיפך, אני בעד שיפור שכרם של עובדי הציבור החיוניים (כמו רופאים, אחיות, שוטרים, עובדים סוציאליים וכד’), ואני מאחל לעובדי משרד החוץ שירוויחו שכר מצויין, לכשיעבדו בתפקידים חיוניים.
צר לי, משרד החוץ חשוב פחות מהנמלים, חשוב פחות מהצבא, מקהיליית המודיעין, מבתי החולים, מהמשטרה, מהרשויות המקומיות, מבתי הסוהר, מהרווחה, וממשרד הרישוי. החשיבות העצמית שלוקים בה העוסקים בתחום זה, היא מובנת מאליה (אין אדם שנהנה לא להרגיש לא-חשוב), אבל בשורה התחתונה, משרד החוץ, הוא בגדול פריט אנכרוניסטי, בדומה לשירותי הדיליז’נסים מיפו לפתח תקווה (כן, למרות שהאמנים חושבים אחרת…)…
זה שמשרד החוץ חיוני זה ברור. אבל זה לא אומר שהוא לא צריך לעבור רפורמות.
למה בדיוק צריך 9 נציגויות בארה”ב?, לגרמניה יש רק 8, למדינות אחרות פחות
לא בקיא כל כך ביחסי גרמניה עם תפוצות וקהילות הגרמנים בעולם אבל נראה לי שזה משחק תפקיד.
אני באמת לא יודע, סתם לא רוצה לנקוט עמדה לכאן או לכאן מתוך בורות.
טל.
לידיעתך, ניתן היה לצפות בנעשה בוועדת הכספים בשידור חי בפורטל של וועדת הכספים.
כעת ניתן גם לראות את ההקלטה.
http://main.knesset.gov.il/Activity/committees/Finance/Pages/default.aspx
אני לא ממליץ, זה די משעמם..
תודה
צודק דני איילון. התגובה של ראש הממשלה למשבר מול האיחוד האירופי מאוד מוזרה. הוא “הופתע”. ממה בדיוק הוא הופתע? הוא הרי יודע שמשרד החוץ בעיצומים כבר ארבעה חודשים. הוא השר האחראי על משרד החוץ. זה כמו שמחלקת התברואה בעיריה תשבות, הזבל לא יאסף, ואחרי 4 חודשים השר האחראי יקום בבוקר, יראה שיש ערימות זבל ברחוב, ויגיד שהוא מופתע. משרד החוץ אחראי על יחסינו עם העולם, אם הוא בעיצומים נגרם לנו נזק. אולי זה לא מסריח באופן מיידי כמו ערימות זבל, אבל זה בעייתי לא פחות. חבל שאצלנו הפוליטיקאים אלופים בלהיות בת יענה. חבל שראש הממשלה לא מנחה את שר האוצר ופקידיו לפתור את המשבר במשרד החוץ.
מי שמקשקש שמשרד החוץ אינו נחוץ, שיסלח לי, אין לו מושג איך עובד העולם.sure one need the Misrad but the way the people work there is criminal. it will be better if you will not use the word -mekashkeshim-even it is your blog. good manner is nice.